מכון טמיר לפסיכותרפיה
במקום בו המילים מתקשות לבטא את החוויה הרגשית, נכנסת השפה של ההבעה באומנויות.
טיפול בתנועה הוא סוג של טיפול בהבעה ויצירה, בדומה לטיפול באמנות פלסטית, ביבליותרפיה, טיפול במוסיקה, טיפול בשירה, פסיכודרמה ועוד.
השיטה מאפשרת הקשבה והגברת מודעות לגוף, חיבור לגוף ול'עצמי' כבית תומך ומכיל.
באמצעות ביטוי הסיפור האישי דרך האמנות (תנועה, יצירה, דרמה), חיבור בין היצירה והתחושות הגופניות לבין רגשות, זיכרונות, דמויות מופנמות ועיבוד התהליך, ניתן לעבור תהליך טיפולי של חיבור עמוק יותר ל'עצמי' הפיסי-רגשי, התפתחות ושינוי.
מהי תרפיה בתנועה?
ההגדרה של 'האגודה האמריקאית לתרפיה בתנועה':
"השימוש הפסיכותראפויטי בתנועה כתהליך המקדם את האינטראקציה הפיזית והנפשית של הפרט".
האדם נולד עם הדחף הפיזי לנוע במרחב, לחקור, ליזום, וליצור קשרים חברתיים. היכולת לתכנון פעולה, התארגנות והתמצאות במרחב הינה בסיס להתפתחות תחושת שליטה ביציבה הפיסית וביכולת לפעול על העולם. גרייה רציפה של גבולות גוף מעצימים בהמשך את היכולת לנפרדות, עצמיות והתפתחות החשיבה.
האדם גדל ומפתח תפיסות ועמדות סובייקטיביות ביחס לגופו-עצמו וביחס לסביבה המשפיעות על אופן ההתמודדות שלו . תפיסות אלו מבוססות גם על למידה והפנמה של זיכרונות תגובה גופניות-רגשיות להתנסויות שהגוף חווה ולפרשנויות שהעניק לאותן חוויות פיסיות-רגשיות מאז הלידה ולאורך ההתפתחות בחייו של האדם: כמו חוויות של מגע, חיבה, אהבה, הנאה , כאב וסבל דרך יחסיו עם דמויות משמעותיות לאורך החיים.
לפי גישתה של יונה שחר לוי (2004), הגוף מאחסן ולוכד בחובו חוויות מכל שלב התפתחותי בחייו:
"הגוף מהווה מקור לזיכרון תגובה ולמידה ואוצר בתוכו תגובות גופניות הקשורות לרגשות ולזיכרונם. התינוק נולד מצויד בתבניות תנועתיות ונפשיות פוטנציאליות (תבנית תנועה, טמפרמנט, כח, משקל, יחס לזמן) , הוא קולט רשמים טקטילים וויזואליים מתנועות של האחר. אליהם מצטרפים התחושות והריגושים הקדם מילוליים החוברים זה לזה ויוצרים תלכידי זיכרונות הטבועים במערכת השרירים ובהתארגנות התנועתית" .
מערכת משולבת זו משפיעה על מבנה, איכות התנועה והחזקה של הגוף, משפיעה על תפיסת הגוף, דימוי הגוף ועל הדימוי העצמי ועל אופני ההתקשרות עם הסביבה.
איך עובד טיפול בתנועה?
השימוש במחול ובתנועה ככלי טיפולי נעוץ ברעיון כי הנפש והגוף משולבים זה בזה, מהווים מערכת פסיכו-פיזית אחת וכי הגוף בתנועתו מבטא חוויה רגשית וסיפור חיים. מכאן עולה הצורך בטיפול הרגשי לגייס גם את הכלים והכוחות של המערכת הגופנית.
קראו על טיפול אחר בהבעה: ביבליותרפיה <
שתי דוגמאות קליניות דימיוניות לטיפול בתנועה
טיפול באישה עם הפרעת חרדה
הסימפטומים הגופניים של החרדה עימם הגיעה לטיפול התמקדו ברעד בידיים ותחושת נימול, תחושת שיתוק ובהלה שהתבטאו בדופק מהיר, נתק מתחושות גופניות, קשיי נשימה.
בטיפול, האישה שיתפה על קשרים מורכבים עם ההורים, קושי בביטוי רגשות של כעס וכאב, משאלה לעצמאות ופחד רב מכך.
באחד המפגשים נוצר החיבור בין הביטויים הגופניים לחוויה הרגשית:
"כשאני עומדת על הרגליים אני מתקשה לנוע, כי אני מפחדת לאבד את האדמה וליפול..."
לשאלתי מה קורה עם הנשימה, ענתה:
״אני מתקשה לנשום... חוששת להרגיש״.
שאלתי "חוששת להרגיש את מה?"
האישה ליפפה את הידיים, שהתה מעט בשקט, לקחה באופן טבעי נשימה עמוקה ואמרה:
"חוששת להרגיש את הלב שלי... חוששת ממה שיש לו לומר"
אני מבקשת מהאישה להקשיב מה נכון לגוף שלה לעשות כרגע..
האישה מבקשת לשמוע מוסיקה ומתחילה לנוע במרחב של בחדר לאט לאט, בהנחיה שלי תשומת הלב עוברת לכפות הרגליים, לאופן בו הן מונחות על הקרקע . האישה ממוקדת בהליכה ובכפות רגליה
"תראי , אני כמעט ולא מניחה את כל כף הרגל על הריצפה...".
המוסיקה נעשית יותר קצבית והאישה מתחילה לנוע כמי שמבקשת להשקיע את רגליה בריצפה, כמי שמבקשת לקרקע את עצמה. אחרי כ-10 דקות זולגות דמעות מעיניה:
" את יודעת (היא אומרת לי), זו פעם ראשונה שאני מרגישה את המשקל שלי דרך כפות הרגליים...שותקת ואז בבכי ממשיכה - אני באה מבית שלא היה לי הרבה מקום... לא היה לי משקל.. עכשיו אני מבינה למה אני לא מרגישה את הרגליים שלי. כל פעם שאני מנסה לעמוד על שלי, אני נכנסת לחרדה ונחלשת".
מכאן החל הטיפול שהתמקד בשלושה כיוונים:
בחיבור לכוחות, לתחושת יכולת ומסוגלות, לנשימה ולגוף
בהקשבה לגוף כמסמן בסימפטומים שלו את הסיפור האישי שיש להקשיב לו , תוך חיבור והבעה באמצעות האומנויות השונות (תנועה, דרמה, ציור) לכעס, לכאב, לעצב
בהרפיה וניהול מותאם יותר של האישה את עצמה..
לאחר כשנה ובהדרגתיות הרשתה לעצמה המטופלת לנוע ולחוות את ההנאה שבתנועת הגוף.
מדיווחיה, תדירות ועצמת החרדה פחתה.
טיפול בילד עם הפרעת קשב וריכוז
סיבת ההפניה לטיפול:
ילד עם הפרעת קשב וריכוז, דימוי עצמי נמוך, התקפי זעם, ונידוי חברתי.
בטיפול, הילד הרבה לשחק מיוזמתו, בעיקר במשחקי תפקידים של לחימה - הרע כנגד הטוב, משחקי תנועה שהתמקדו בהתנסויות של שליטה וחוסר שליטה.
ברמה הגופנית, הוא בחן את היכולות שלו בשמירה על גבולות הגוף.
בהמשך, הקשר בין הילד לבין המטפלת התהדק ברמת האמון ושיתוף הפעולה, כך שהילד הרשה לעצמו לשתף חוויות מביה"ס ומהבית, להתייעץ ולחפש פתרונות.
המשחקים שינו את אופיים והפכו להיות בעלי איכות מעט יותר רכה ופחות תוקפניים: משחקים שהתמקדו בהקשרים של המשפחה, במשאלה לתיקון וחיפוש שקט.
הטיפול בילד לווה בהדרכת הורים, כך שניתן היה לראות שהחיבור מאפשר יותר הבנה של ההורים את הילד, רוגע וכלים להתמודדות יעילה יותר.
תפקיד התנועה בטיפול בטראומה
כולנו חווים את העולם דרך הגוף:
תחושות של הנאה, כאב, חום, קור ומגע נחקקות בזיכרון, ומשפיעות על תפיסה, רגשות ומחשבות. למרות זאת, רוב סוגי הפסיכותרפיה מתמקדים בעיקר בתודעה ובתהליכים מנטליים, תוך התעלמות מהקשר ההדוק בין גוף לנפש.
טיפול בתנועה מציע גישה ייחודית לטיפול בטראומה, אשר משלבת תנועה, ריקוד ותקשורת לא מילולית, בכדי לגעת בחלקים עמוקים יותר של הנפש ולרפא פצעים רגשיים.
ואכן, מחקרים מראים שטיפול באמצעות תנועה יעיל בשיפור תחושות גופניות, תפיסות ותנועה, וכן בתהליכים פסיכולוגיים כמו זיהוי והבעה של רגשות. יתרון נוסף של טיפול קבוצתי בריקוד הוא שיפור מיומנויות ויחסים בינאישיים, שניהם גורמים מרכזיים בהתמודדות עם טראומה.
קשר גוף נפש, טראומה וטיפול בתנועה
תנועה היא השפה המולדת שלנו, השפה הראשונית של בני האדם. המוח הקדום, המכונה גם "המוח הזוחלי", אחראי לתגובות הישרדות בסיסיות כמו לחימה, בריחה וקפאון. טראומה מופנמת ומקודדת באזור מוח זה, ולכן טיפול בתנועה יכול להיות כלי רב עוצמה להתמודדות עם השלכותיה.
זאת ועוד, הגוף זוכר את האירוע הטראומטי גם לא במודע. זיכרונות אלו, המכונים "זיכרון מרומז", מתבטאים בסימפטומים גופניים כמו כאבים, חרדה וקשיי שינה.
טיפול בתנועה מאפשר גישה לזיכרונות אלו דרך התנועה, נותן להם מילים ומעבד אותם בצורה בריאה.
ריקוד בשירות הטיפול בנפגעי קרב
המוטיבציה של טל מורד להשתתף בתכנית ״רוקדים עם כוכבים״ באה על רקע תסמינים פוסט-טראומטיים שחווה כלוחם מילואים במלחמת חרבות ברזל בעזה.
טל חיפש דרכי התמודדות עם הקשיים והסימפטומים הנפשיים שחווה, ובחשיבה משותפת עם הפסיכולוג שלו זיהה בתחרות הריקוד המצולמת הזדמנות לעבוהד קשה, בצורה יצירתית ומועילה, תוך דבקות בשגרה מאתגרת, כחלק מתהליך ההחלמה שלו.
המקרה ממחיש את הפוטנציאל של שימוש בתנועה וריקוד ככלי טיפולי משלים עבור הלומי קרב, בדרך להשיב את חייהם למסלולם.
זה לא פשוט כפי שזה נשמע. בראיון באתר מאקו מורד משתף בקשיים אחרי השחרור, המתבטאים בתכנית הריאליטי של ׳קשת׳:
"ברגע שאני חושב על הצבא ועל מה שעשיתי או על מה שאצטרך לעשות בעתיד שוב, זה משהו מאוד אמוציונלי, וזה מתבטא בעיקר בעצבים. כשאני לא מצליח איזו תנועה, או אם אני ברגע של אפיסת כוחות, אז זה ממש בא לידי ביטוי בזעם שיוצא ממני לאחרונה. אני לא שובר את החדר, אבל אני לפעמים לא מצליח להשתלט על עצמי, ממש יוצאים ממני עצבים לא רגילים של פריקה, אני יכול בטעות לכעוס על סנה ולהרים עליה את הקול. לפעמים אני פשוט לא מדבר, נכנס בי איזה שד לא מוסבר ואני מפסיק לרקוד, מפסיק להתאמן, כי המחשבה פשוט לא יוצאת לי מהראש. אני משתדל להילחם בזה, זו בסופו של דבר הגדולה. אני עדיין באיזשהו תהליך פסיכולוגי ממושך שמאוד עוזר לי להתקיים עם הדבר הזה, ובסופו של דבר אני צריך שגרה״.
טיפול בריקוד יכול לספק מרחב בטוח לביטוי רגשי, המאפשר לחקור ולשחרר רגשות עזים הקשורים לחוויות הטראומטיות, מבלי להכרח לבטא אותן. התנועות הקצביות, התחרותיות החיובית, האופי האקספרסיבי של הריקוד וההיבט החברתי של מפגשים קבוצתיים מטפחים תחושת שייכות, תמיכה וחיבור מחדש עם הגוף.
הפרעות אכילה, טראומה וטיפול בתנועה
טיפול בתנועה משתמש בשפת הגוף שלנו על מנת להגיע למקומות שלא ניתן להגיע אליהן באמצעות דיבור, לחלקים שאינם מילוליים.
הוא כולל מגוון רחב של טכניקות, כשמטרתן היא לבנות גשר בין האדם לגופו.
חיבור מחדש עם הגוף הוא שלב חשוב עבור מתמודדים עם מצבי דיסוציאציה או ניתוק המתאפיינים גם בתחושת ריחוק מגופם הפיזי.
תחושה זו נפוצה בקרב אנשים הסובלים מהפרעות אכילה כמו גם אצל מתמודדים עם הפרעות טראומה למיניה (פוסט טראומה מורכבת, הפרעת דחק פוסט טראומטית ועוד).
יצירת זיכרון פיזי
הפרעות אכילה וטראומות נחוות במובנים רבים כהתמודדות גופנית- פנימית. כאשר הגוף עובר הרעבה, האכלת יתר, הזנחה או התעללות, נוצר זיכרון פיזי של החוויה. סימפטום נפוץ של הפרעות אכילה הינו דיסוציאציה מהגוף, אשר מוביל לעתים להרעבה או לדיסמורפיה גופנית. למתמודדים עם טראומה יש לעתים קרובות סימפטומים דומים.
אין ספק שקיים קשר הדוק בין הפרעות אכילה לבין טראומה. חלק מהנשים המתמודדות עם הפרעות אכילה, בפרט אלו הכוללות טקסי בולמוס וניקיון, יש שיעור גבוה בהרבה של טראומה בעברן, לעומת נשים באופן כללי. מחקר בנושא הראה שכ-25% מנשים התמודדות עם בולימיה מתמודדות גם עם PTSD, בהשוואה ל10% המאפיינים את אוכלוסיית הנשים הכללית.
דיסוציאציה גופנית
לא כל מטופל/ת עם הפרעות אכילה סבל מטראומה, וכנ"ל להיפך, אך על אף זאת סימפטום משותף ונפוץ בשתי ההפרעות היא דיסוציאציה. קורבנות לטראומה עשויים להתנתק מגופן מבחינה רגשית, מנטלית ורוחנית בשל חוויה גופנית שהייתה קשה מדי מנשוא. זה נכון בפרט למקרים שנוגעים לטראומה מן הילדות, ופוסט טראומה מורכבת, שכללה התעללות רגשית ו/או מילולית ו/או גופנית.
הפרדה מנטלית מן הגוף, או הדחקה של רגשות, הן הדרכים של הנפש האנושית להגן על עצמה - אלו מנגנוני הגנה שפועלים על מנת להצליח ולשאת חוויות מאיימות שמעמיסות על המערכת הרגשית הנפשית.
בחירה של המטפל/ת הנכונים
למטפלים בטיפול בתנועה צריך להיות תואר שני (MA) מתכנית מוכרת להכשרת מטפלים בתנועה. מטפלים אלו עוברים הכשרה ממושכת והתנסות מעשית הכוללת רכישת מיומנויות וטכניקות גישה לגוף, תוך למידה מעמיקה של הדרכים בהן התנועה משפיעה על הרגש והנפש.
טיפול בתנועה נותן לגוף קול. ישנם זכרונות ורגשות שקשים מדי מכדי לבוא לידי ביטוי בצורה מילולית. מתוך התנועה רגשות וחוויות יכולים לצוף אל פני השטח ולקבל משמעות ופשר.
הטיפול נועד לסייע למטופל/ת להחזיר שליטה וביטחון על גופו ועל חוויותיו.
כתיבה:
ורד פרחי פרנצוס, מטפלת בתנועה (MA),
בוגרת התכנית ללימודי פסיכותרפיה בגישת ויניקוט,
מטפלת בפרקטיקה פרטית בתל אביב
קרני קידר, מטפלת בתנועה (MA),
מטפלת בפרקטיקה פרטית בנס ציונה
עדכון אחרון:
1 ביוני 2024
מקורות:
יהודה, ה. (2024, 1 ביוני). הפסיכולוג אמר לו שהוא חייב להיות כל הזמן בעשייה, אז טל מורד הלך ל"רוקדים עם כוכבים". מגזין mako. https://www.mako.co.il/tv-weekend/Article-3e4d20aaa5faf81027.htm
שחר-לוי, י. (2004). מהגוף הגלוי לסיפור הנפש הסמוי: פרדיגמה תנועתית-נפשית לטיפול בתנועה ולניתוח שפת התנועה הרגשית. הוצאת י' שחר-לוי.
Phuphanich, M. E., Droessler, J., Altman, L., & Eapen, B. C. (2020). Movement-Based Therapies in Rehabilitation. Physical medicine and rehabilitation clinics of North America, 31(4), 577–591. https://doi.org/10.1016/j.pmr.2020.07.002
Tomaszewski, C., Belot, R. A., Essadek, A., Onumba-Bessonnet, H., & Clesse, C. (2023). Impact of dance therapy on adults with psychological trauma: a systematic review. European journal of psychotraumatology, 14(2), 2225152. https://doi.org/10.1080/20008066.2023.2225152