מה עושים עם פחד הורי להשליך חרדה על התינוק?

מה אם אשליך את כל החרדות

והקשיים שלי על הילד

 והוא יספוג את כל המגרעות שלי?

 

כתיבה:

לימור אלפנדרי, פסיכותרפיסטית דינמית בילדים (6+), בני נוער ובוגרות צעירות

 

עריכה:

איתן טמיר, (MA) וראש המכון 

https://twitter.com/eitan_tamir_psy

 

הורים מייחלים שילדם יגדל להיות אדם מאושר ומתפקד, ללא אותן מגרעות שהם מכירים בעצמם. יש בהם את ההבנה כי להם כהורים וליחסים שלהם עם ילדם, משמעות רבה בהתפתחותו הנפשית התקינה. לעיתים נוצר הרושם כי כל האחריות על התפתחות זו תלויה בלעדית בהורה, מה שמגביר את תחושות האחריות, מעורר רגשות האשמה ומעצים את החרדה בגידולו. מה אם כן, מעצב את נפשו של הילד? מהי השפעתו של ההורה על כך? מתי עליו להתחיל לדאוג מהשלכותיו על ילדו? 

לכל אחד עולם רגשי פנימי וייחודי, המתעצב בהדרגה לאורך השנים מאינטראקציות עם הדמויות המשמעותיות סביבו (בעיקר ההורים) והתנסויותיו בעולם (שפירא, 2019). כשילד נולד, הוא מפנים את דמויות הוריו ואת הקשר שלו עמם והופך אותם לייצוגים (תבניות של מחשבות, רגשות ותחושות) בנפשו. אלו ישפיעו על האופן בו יחווה את עצמו ואנשים אחרים בהמשך חייו. ייצוגים אלה נבנים מתוך היחס של הדמויות ההוריות אליו (האם אני אהוב? האם אני בעל ערך?), מאיזו דמות הורה הוא חווה בעיני עצמו (הורה חם, מקבל, דואג, הורה חרד או אדיש, מרגיע או מתפעל) ומאופי היחסים הורה-ילד (יחסי קרבה וחום, יחסים מרוחקים או יחסים פונקציונליים). 

אפשר לטעות ולחשוב שההורה אחראי באופן מלא להתפתחות הנפשית של ילדו. האמנם? אין ספק כי להורה משמעות רבה בהתפתחות הנפשית של הילד, אולם חשוב לקחת בחשבון כי הילד נולד עם מאפיינים מולדים (קונסטיטוציה) המשפיעים גם כן על התפתחותו. לדוגמה: מידת הערות ומעברי הערות, היכולת להתרגל או להתעלם מגירוי בסביבה, התגובה לכאב, עוצמת התגובה לגירויים שונים, נטייה לחייך, מידת ההתרפקות, יכולת ההרגעה העצמית, השעון הביולוגי והארגון הפנימי, בהירות השדר של התינוק להורה (אלכסנדרוביץ' ואלכסנדרוביץ' אצל שפירא, 2019). כמו כן תהליך ההפנמה של הדמויות ההוריות, תלוי בפרשנות האישית של הילד לקשר שהוא חווה עם הוריו.

ייתכן שהורה ישליך על ילדו את חרדותיו או/ו מגרעותיו, אך אין זה אומר בהכרח כי הילד יפנים זאת אחד לאחד או שהתפתחותו תינזק. הורה הוא קודם כל אנושי וככזה אין אחד שאין לו חרדות או מגרעות. חרדה, לכשעצמה, היא דבר קיומי ויש לה חשיבות תפקודית והישרדותית. בל נשכח, שבמרבית המשפחות, יש שני הורים וכל אחד מביא את עולמו הפנימי הייחודי לאינטראקציה עם הילד ויכול לווסת את השלכות ההורה האחר. שנית, השלכה היא מנגנון הגנה נפוץ שאנו משתמשים בו פעמים רבות באופן לא מודע, כדי לסלק מתוכנו רגשות, רעיונות, תכונות ודחפים שאינם נסבלים ואינם עולים בקנה אחד עם הדימוי הפנימי שלנו על עצמנו. במקום ליחס תכנים אלה לנו, אנו מייחסים אותם לאחר. גם הילד משליך על ההורה ומשפיע עליו. הדבר המשמעותי יותר בהשלכות הוא האינטנסיביות / התדירות שלהן ועוצמתן, איזה מקום הן תופסות בקשר הורה-ילד ועד כמה הן מאפשרות לילד את החופש להיות הוא ולא בבואה של הוריו. בהקשר זה ישנה משמעות למודעות העצמית של ההורה, ליכולתו לראות את הילד כישות נפרדת ממנו ולא כשלוחה שלו, למידת יכולתו לשאת ולהכיל בנפשו את חרדותיו ומגרעותיו שלו הוא, ליכולתו למתן את עוצמות החרדה בתוכו ולווסת עצמו. כך, למשל, הורה יכול לחוש חרדה כשעליו להיפרד מילדו. אם החרדה נסבלת בתוכו, והוא מבין שקשה להיפרד אך בעוד כמה שעות יתאחדו שוב ואולי בינתיים הוא יהיה בהשגחת המטפלת המסורה, הילד עשוי להפנים את החרדה אך גם את היכולת של ההורה לשאת אותה. לעומת זאת, כאשר החרדה להיפרד מציפה מידי את ההורה והוא מרגיש רע ונוטש בעוזבו את הילד, הילד עלול להפנים חרדה זו, כפי שהיא, ללא עיכול וחשיבה ואז להתקשות להיפרד ממנו. 

הורים המבקשים להיות מודעים יותר לתהליכים הנפשיים באינטראקציה עם ילדם, יכולים לפנות לספרות מקצועית בתחום ההורות, להשתתף בסדנאות הורים שונות ובמקרה הצורך לפנות לייעוץ או לטיפול הממוקד בהורותם. כאשר חרדות או מגרעות, שההורה מזהה בעצמו, נוכחים יותר ויותר בחיי הילד ומשפיעים עליו לרעה, מומלץ לפנות לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש ולקבל סיוע. פעמים רבות במצבים אלו, הושלכו על הילד, באופן לא מודע, חומרים נפשיים מורכבים של ההורה, שלא עברו עיבוד או עיכול והילד הפנים אותם כפי שהם, ללא יכולת לווסת אותם בתוכו. בעבודה הטיפולית אפשר יהיה להתחקות אחר השלכות אלה, להבין את מקורם ובתקווה לשחרר את הילד מהן, גם אם באופן חלקי, כדי שיוכל להתפתח באופן משוחרר ואותנטי יותר.

 

 

 

ביבליוגרפיה:

(שפירא, ר' (2019). העריסה של פו. נפשם של ילדים, נפשם של הורים והמרחב שביניהם. סער, ת"א

 

 

פרויקט מיוחד ליום המשפחה

 

5 טורים נוספים של פסיכותרפיסטיות במכון טמיר, על התמודדות אישית, זוגית ומשפחתית עם הולדת תינוק ראשון: 



איך התינוק ישפיע על הזוגיות שלי? 

 עינת סוקול

 

האם הספונטניות תעלם מחיי? 

לנה בנקוביץ

 

מה אם אהיה הורה גרוע? 

נורית כהן לאור

 

איך להתמודד עם הורים מנוסים שמבקרים את ההורות שלי? 

עינת סוקול

 

איך אוכל לצאת לחו"ל עם בעלי? 

לנה בנקוביץ' 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024