טיפול DBT בפתיחות רדיקלית RO-DBT

 

את המונח DBT, למדנו להכיר די טוב:

טיפול דיאלקטי התנהגותי, DBT, הוא גישה טיפולית יעילה למגוון קשיים נפשיים על ספקטרום הויסות הרגשי.

 

לאחרונה פותחה וריאציה חדשה יותר של הגישה, המכונה טיפול דיאלקטי התנהגותי רדיקלי פתוח (Radically Open Dialectical Behavior Therapy, או RO-DBT), שפותח על ידי ד"ר תומאס לינץ'.

 

גישה זו אינה עוד פרוטוקול ייעודי של DBT (כמו DBT-PE לטיפול בטראומה); היא תוכננה במיוחד עבור קבוצת קשיים שונה, שלעיתים קרובות אינה זוכה לתשומת לב מספקת: קשיים הקשורים לעודף שליטה עצמית, מצב המכונה "שליטת יתר" (Overcontrol, או OC).

בעוד ששליטה עצמית נתפסת לרוב כתכונה חיובית ורצויה, המזוהה עם הצלחה ואושר, עודף ממנה עלול להזיק באופן משמעותי לרווחה הנפשית, למערכות יחסים ולהוביל לתחושה עמוקה של "בדידות רגשית". אנשים המתמודדים עם שליטת יתר עשויים להיראות כלפי חוץ כמתפקדים היטב, מסודרים ומצליחים, אך בפנים חווים מצוקה ניכרת, נוקשות וריחוק. מצב זה, בו תכונות "חיוביות" לכאורה הופכות למקור סבל כאשר הן מוקצנות, הוא לב ליבה של הבעיה ש-RO-DBT בא לפתור. הטיפול מציע דרך לאנשים שלכאורה "יש להם הכל מסודר" אך חשים מבודדים וחסרי סיפוק, ומסייע להם למצוא הקלה.

 

 

RO-DBT מתמקד בשלושה עמודי תווך מרכזיים:

 

  • טיפוח פתיחות רדיקלית (Radical Openness).

  • שיפור החיבור החברתי (Social Connection).

  • הגברת הגמישות (Flexibility) במחשבה ובהתנהגות.

 

בניגוד ל-DBT סטנדרטי, שמתמקד בעיקר בוויסות רגשי ובשליטה בדחפים אצל אנשים עם "תת-שליטה", RO-DBT מזהה את הבדידות הרגשית, הנובעת מקשיים באיתות חברתי ובפתיחות, כבעיה המרכזית של אנשים עם שליטת יתר. גישה ייחודית זו מכוונת את הטיפול לעבר שיפור התקשורת הבין-אישית והיכולת ליצור קשרים משמעותיים.

 

 

האם את/ה "בשליטת יתר"? הבנת קהל היעד של RO-DBT

 

כדי להבין למי מיועד טיפול RO-DBT, חשוב להגדיר מהי "שליטת יתר".

לא מדובר באבחנה רשמית, אלא בסגנון אישיות ודפוס התמודדות המאופיין בעודף שליטה שמעכב ומכביד על האדם.

 

 

אנשים עם נטייה לשליטת יתר מפגינים לעיתים קרובות מאפיינים כגון:

 

  • התמקדות מוגזמת בפרטים והתנהגות זהירה מדי: נטייה לראות את הפרטים הקטנים על חשבון התמונה הגדולה, ותכנון קפדני מתוך חשש מטעויות.

  • דבקות נוקשה בכללים, פרפקציוניזם וסטנדרטים גבוהים: צורך עז לעשות דברים "נכון", קושי לסטות מכללים, ושאיפה לשלמות בכל מחיר.

  • עיכוב בהבעת רגשות והופעה מרוחקת או מאופקת: קושי לבטא רגשות באופן אותנטי, נטייה להסתיר רגשות שליליים (למשל, לחייך כשמרגישים מצוקה), והופעה קרירה או מרוחקת כלפי אחרים.

  • השוואה חברתית תכופה המובילה לקנאה, מרירות או טינה: נטייה מתמדת להשוות את עצמם לאחרים, ותחושות שליליות כתוצאה מכך.

  • קושי להירגע, להיות ספונטניים או להשתתף בפעילויות חדשות: העדפה למצבים מוכרים וצפויים, וקושי להרפות וליהנות.

  • תחושת ריחוק חברתי ובדידות, גם בחברת אחרים: הרגשה של חוסר שייכות וקושי ליצור קשרים אינטימיים.

  • פתיחות נמוכה למשוב, לחוויות חדשות או לאי-ודאות: נטייה להדוף ביקורת, להימנע ממצבים לא צפויים, וחשדנות כלפי מה שאינו מוכר.

  

חשוב להבין ששליטת יתר אינה נובעת רק מבחירה מודעת.

 

 

התיאוריה מאחורי RO-DBT מציעה כי היא נטועה בשילוב של גורמים ביו-טמפרמנטליים (מולדים) וסביבתיים.

מבחינה ביולוגית, אנשים עם שליטת יתר עשויים להיות בעלי רגישות מוגברת לאיומים, רגישות מופחתת לתגמולים ויכולת גבוהה לשליטה מעכבת ותשומת לב לפרטים.

גורמים אלו, בשילוב עם סביבת חיים (משפחה, תרבות) המדגישה הישגיות, הימנעות מטעויות ושליטה עצמית כערכים עליונים, יכולים להוביל להתפתחות דפוס נוקשה של שליטת יתר.

מודל זה, המשלב ביולוגיה, פסיכולוגיה וגורמים חברתיים, מסביר מדוע שליטת יתר היא דפוס עמוק ודורשת גישה טיפולית רב-ממדית כמו RO-DBT.

 

 

RO-DBT פותח במקור ומתאים במיוחד לאנשים המתמודדים עם אבחנות ומצבים ספציפיים בהם שליטת יתר היא מאפיין מרכזי:

 

  • דיכאון כרוני, עמיד לטיפול או חוזר (Refractory/Chronic Depression): מצבים בהם טיפולים קודמים (תרופתיים או פסיכותרפיים) לא הועילו מספיק.

  • אנורקסיה נרבוזה (Anorexia Nervosa): במיוחד אצל מבוגרים ולאחר שיקום משקל, כאשר הנוקשות וקשיי החיבור החברתי נותרים.

  • הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD): הפרעת האישיות הנפוצה ביותר (3%-8% מהאוכלוסייה הבוגרת בארה"ב 10), המאופיינת בפרפקציוניזם, נוקשות ועיסוק יתר בסדר ושליטה.

  • הפרעות חרדה עמידות לטיפול: כאשר טיפולים סטנדרטיים לא צלחו.

  • הפרעות על הספקטרום האוטיסטי (ASD): קיימות עדויות הולכות וגדלות ליעילות הטיפול עבור אנשים עם ASD המתמודדים עם קשיים חברתיים ורגשיים הקשורים לשליטת יתר.

  • הפרעות אישיות נוספות: כגון הפרעת אישיות נמנעת (Avoidant) ופרנואידית (Paranoid).

  • פרפקציוניזם לא מסתגל: כאשר השאיפה לשלמות פוגעת בתפקוד ובאיכות החיים.

 

 המחקר על RO-DBT ממשיך להתפתח, במיוחד בתחומים חדשים כמו ASD וטיפול במתבגרים, מה שמצביע על כך שהפוטנציאל הטרנסדיאגנוסטי של הגישה עדיין נחקר ומתגבש, והוא עשוי להציע פתרון למגוון רחב יותר של מצבים המאופיינים בשליטת יתר.

 

היכולת של RO-DBT להתאים למגוון רחב זה של אבחנות נובעת מהיותו טיפול טרנסדיאגנוסטי. כלומר, הוא אינו מתמקד רק בסימפטומים של אבחנה ספציפית, אלא מטפל במנגנון הבסיסי המשותף – סגנון שליטת היתר – המאפיין את כל המצבים הללו.

ההנחה היא שטיפול בדפוס הבסיסי של שליטת יתר יביא להקלה בסימפטומים במגוון ההפרעות הקשורות אליו.

 

 

לב ה-RO-DBT: פתיחות רדיקלית, חיבור ושליטה גמישה

 

RO-DBT מבוסס על פילוסופיה ועקרונות ייחודיים המבדילים אותו מגישות טיפול אחרות. שלושת המרכיבים המרכזיים הם פתיחות רדיקלית, הדגש על חיבור חברתי ופיתוח שליטה גמישה.

 

 

פתיחות רדיקלית (Radical Openness)

 

זה בעצם עקרון הליבה של הטיפול.

אין זו רק קבלה של המציאות, כפי שמודגש במושג "קבלה רדיקלית" ב-DBT סטנדרטי.

פתיחות רדיקלית היא גישה אקטיבית של חיפוש מכוון אחרי מה שנמנעים ממנו, מה שלא נוח או מה שלא ידוע, ממש יציאה מאזור הנוחות מתוך כוונה ללמוד.

היא כוללת נכונות לאתגר את התפיסות האישיות, להטיל ספק באמיתות הפנימיות המקובלות, להפגין ענווה ולהיות פתוחים לאפשרות שטעינו, או שאנחנו לפחות לא רואים את התמונה המלאה. 

 

פתיחות רדיקלית מושגת דרך תהליך של חקירה עצמית, שכולל התבוננות ובחינה פעילה של התגובות האוטומטיות וההנחות האישיות.

 

ההבדל בין פתיחות רדיקלית לקבלה רדיקלית משקף הבדל מהותי בגישה כלפי הקושי:

בעוד קבלה רדיקלית שואפת להפחית סבל על ידי קבלת המציאות הכואבת כפי שהיא, פתיחות רדיקלית שואפת לקדם למידה והסתגלות על ידי התמודדות פעילה עם הימנעות וקבלת משוב. גישה זו מניחה שהבעיה המרכזית בשליטת יתר אינה חוסר יכולת לשאת את המציאות, אלא הימנעות לא מסתגלת מחידוש וממשוב, המונעת צמיחה וחיבור.

 

 

חיבור חברתי זה המרכז העניין (Social Connection)

 

RO-DBT רואה בבני אדם יצורים "שבטיים" מטבעם וטוען כי רווחה נפשית אינה ניתנת להפרדה מתחושת שייכות וחיבור לאחרים.

הטיפול מניח כי המנגנון המרכזי לשינוי הוא שיפור האיתות החברתי (Social Signaling) – הדרכים בהן אנו מתקשרים את החוויות הפנימיות שלנו לעולם החיצון, הן באופן מילולי והן באופן לא מילולי (שפת גוף, הבעות פנים, טון דיבור).

ב-RO-DBT, מה שחשוב ביותר אינו רק מה אדם מרגיש או חושב באופן פרטי, אלא כיצד הוא מתקשר זאת כלפי חוץ ואיך התקשורת הזו משפיעה על הקשרים החברתיים שלו.

 

הגישה מייצגת הבדל משמעותי מטיפולים שמתמקדים בשינוי מצבים פנימיים (מחשבות, רגשות). ההתמקדות באיתות החברתי מסבירה למה RO-DBT שם דגש רב על מיומנויות תקשורת לא מילולית, קבלת ומתן משוב, והפעלת המערכת הפיזיולוגית של הביטחון החברתי, שכן כל אלה משפיעים ישירות על האינטראקציות הבין-אישיות.

 

 

שליטה גמישה (Flexible Control)

 

המטרה אינה לבטל את השליטה העצמית, אלא לפתח שליטה גמישה, המותאמת להקשר ולנסיבות המשתנות, במקום התנהגות נוקשה הנשלטת על ידי כללים.

הרעיון הזה מתכתב עם מונח מקביל מגישת ACT - גמישות פסיכולוגית

הטיפול מסייע לאנשים לזהות מתי הם נמצאים ב"מצב תודעה מקובע" (Fixed Mind - נוקשה וחסר פשרות) או "מצב תודעה פטליסטי" (Fatalistic Mind - ויתור וחוסר אונים), ולנוע לעבר "מצב תודעה גמיש" (Flexible Mind) המאפשר הסתגלות.

 

חלק חשוב בפיתוח גמישות זו קשור להבנה ולהשפעה על הפיזיולוגיה.

RO-DBT מתבסס על התיאוריה הפוליווגאלית (Polyvagal Theory) ומלמד מיומנויות להפעלת "מערכת הביטחון החברתי" (Social-Safety System) של מערכת העצבים הפאראסימפתטית.

הפעלת מערכת זו מסייעת להפחית את תחושת האיום ולקדם פתיחות, גמישות וחיבור חברתי.

 

 

ללמוד להתחבר ולהסתגל: מטרות ומיומנויות ב-RO-DBT

 

המטרות הכוללות של RO-DBT הן לשפר את הרווחה הנפשית והתפקוד הבין-אישי של אנשים המתמודדים עם שליטת יתר. באופן ספציפי, הטיפול שואף:

 

  • להגביר חיבור חברתי ואינטימיות: ללמוד כיצד ליצור ולתחזק קשרים משמעותיים ועמוקים עם אחרים.

  • להגביר פתיחות וקְלִיטָה (Receptivity): להיות פתוחים יותר לחוויות חדשות, למשוב מאחרים ולקבל אי-ודאות.

  • לשפר גמישות מחשבתית והתנהגותית: להפחית נוקשות, דבקות בכללים וחשיבה של "שחור או לבן", ולאמץ גישה מסתגלת יותר.

  • להפחית התנהגויות בעייתיות של שליטת יתר: כגון פרפקציוניזם לא מסתגל, עיכוב רגשי, ריחוק חברתי והשוואה חברתית מזיקה.

 

 

 

 מיומנויות RO-DBT

 

כדי להשיג מטרות אלו, RO-DBT מלמד מגוון מיומנויות ספציפיות, הנחלקות למספר תחומים עיקריים:

 

  • מיומנויות קשיבות (Mindfulness): כוללות חקירה עצמית (Self-Enquiry) – תהליך פעיל של הטלת ספק בהנחות ובתגובות האוטומטיות שלנו ("מה אני מנסה להימנע ממנו? האם יש כאן משהו ללמוד?"). הן כוללות גם טיפוח "ספק עצמי בריא" , מודעות לרגע הנוכחי ללא שיפוטיות. וזיהוי מצבי התודעה השונים (מקובע, פטליסטי, גמיש). בניגוד לקשיבות המתמקדת בעיקר בהתבוננות, החקירה העצמית ב-RO-DBT היא תהליך אקטיבי של למידה מתוך אי-נוחות ומשוב, בהתאם לעיקרון הפתיחות הרדיקלית.

 

  • מיומנויות איתות חברתי (Social Signaling): תחום זה הוא ייחודי ומרכזי ב-RO-DBT. המטופלים לומדים כיצד להשתמש באותות לא מילוליים (תנוחת גוף פתוחה, הבעות פנים המביעות פתיחות וחום כמו הרמת גבות קלה – "eyebrow wags", קשר עין, טון דיבור) 6 ובאופן מילולי כדי לשדר פתיחות, ידידותיות ורגש אותנטי.3 זה כולל תרגול של מתן וקבלה של משוב באופן פתוח ולא מתגונן  ושימוש באסטרטגיות חיזוק חברתי כמו מתן מחמאות כנות, הבעת תודה ותמיכה באחרים.

 

  • מיומנויות פתיחות וגמישות: כוללות התנסות בהתנהגויות חדשות ולא מוכרות , תרגול נכונות (Willingness) להתמודד עם קושי, פנייה מכוונת אל אי-הנוחות במקום הימנעות, אימוץ פגיעוּת ככוח, אתגור פרפקציוניזם ונוקשות, וחיפוש אחר "האזורים האפורים" שבין חשיבה דיכוטומית.

 

  • מיומנויות ויסות רגשי (בדגש RO-DBT): הטיפול מתמקד ברגשות חברתיים מורכבים האופייניים לשליטת יתר, כמו קנאה, מרירות, טינה, רצון לנקמה ובושה. המטופלים לומדים לזהות ולבטא רגשות באופן ישיר ואותנטי, לטפח חמלה עצמית ומחילה (כלפי עצמם ואחרים) ולהשתמש במיומנויות שמפעילות את מערכת העצבים הפאראסימפתטית ומערכת הביטחון החברתי. אלה כוללות טכניקות ספציפיות כמו נשימה איטית ועמוקה, תנוחות גוף מרגיעות ומדיטציית אהבה-חמלה (Loving-Kindness) לטיפוח רגשות חיוביים כלפי העצמי והאחר.התמקדות בהשפעה על הפיזיולוגיה היא היבט ייחודי, הנובע מההבנה כי שליטת יתר קשורה לרגישות מוגברת לאיום ברמה הביו-טמפרמנטלית.

 

  • בירור ערכים והצבת מטרות: זיהוי הערכים האישיים החשובים ביותר לאדם, והצבת מטרות טיפוליות ואישיות התואמות ערכים אלו, כדי להגביר מוטיבציה ותחושת משמעות.

 

 

על ידי לימוד מיומנויות לשינוי מכוון של המצב הפיזיולוגי למצב של ביטחון, RO-DBT שואף לאפשר פתיחות ומעורבות חברתית ברמה הנוירוביולוגית.

 

 

 

הבדלים בין RO-DBT לבין DBT מסורתי

 

למרות הדמיון בשם, RO-DBT ו-DBT סטנדרטי הן שתי גישות טיפוליות נפרדות, המיועדות לאוכלוסיות שונות ומתמקדות בבעיות די הפוכות.

חשוב להבין את ההבדלים ביניהן כדי למנוע בלבול וכדי לדעת איזו גישה עשויה להתאים יותר למצבים מסוימים.

שתי הגישות חולקות בסיס משותף מסוים: שתיהן שואבות מהטיפול ההתנהגותי, משתמשות בחשיבה דיאלקטית (איזון בין קבלה לשינוי) וכוללות טיפול פרטני, קבוצת מיומנויות ורכיבים מנדטוריים נוספים. 

 

עם זאת, ההבדלים ביניהן מהותיים ומשקפים את ההתאמה לבעיות הפוכות במהותן:

שליטת יתר לעומת תת-שליטה.

לעיתים קרובות, RO-DBT משתמש בעקרונות וטכניקות הפוכים בכוונה לאלו של DBT סטנדרטי, מתוך הבנה ששליטת יתר ותת-שליטה דורשות פתרונות שונים.

 

למשל:

  • עידוד הבעה רגשית ב-RO-DBT לעומת ויסות הבעה רגשית ב-DBT.

  • טיפוח עצמאות מחשבתית ב-RO-DBT לעומת מתן הכוונה ישירה יותר ב-DBT.

  

 

איך עובד טיפול RO-DBT בפועל?

 

 

טיפול RO-DBT סטנדרטי במתכונת מרפאתית (אמבולטורית) כולל מספר מרכיבים הפועלים במקביל לאורך תקופה של כ-30 שבועות

 

 

רכיבים עיקריים

 

טיפול פרטני שבועי: פגישה אישית עם מטפל/ת RO-DBT, הנמשכת 50 דקות. בפגישות אלו מתמקדים ביישום המיומנויות הנלמדות למטרות האישיות של המטופל/ת, בבחינת קשיים ספציפיים ובטיפול בהתנהגויות המפריעות לטיפול.

 

קבוצת מיומנויות שבועית: פגישה קבוצתית הנמשכת כשעתיים (לרוב עם הפסקה באמצע). בקבוצה לומדים ומתרגלים את מיומנויות הליבה של RO-DBT לצד משתתפים אחרים ובהובלת שני מנחים. 

 

ייעוץ טלפוני (אופציונלי): אפשרות להתייעץ עם המטפל/ת הפרטני/ת בין הפגישות, בעיקר לצורך הדרכה ביישום מיומנויות במצבים ספציפיים ("coaching").

 

קבוצה בהנחיית עמיתים (Consultation Team): המטפלים (הפרטניים ומנחי הקבוצות) נפגשים באופן קבוע כדי לתמוך זה בזה, לחשוב יחד על מקרים, ולהבטיח שהטיפול ניתן באופן נאמן למודל. 

 

השילוב של טיפול פרטני וקבוצת מיומנויות נחשב לחלק אינטגרלי מטיפול RO-DBT "נאמן למודל" (adherent treatment). ההנחה היא שהשילוב בין יישום אישי ללמידה ותרגול קבוצתי חיוני להטמעה מיטבית של המיומנויות ולהתמודדות עם חסמים אישיים. למרות זאת, נחקרות גם אפשרויות של מתן קבוצות מיומנויות בלבד, בעיקר משיקולי עלות-תועלת.

 

מסגרות טיפול: RO-DBT פותח במקור לטיפול מרפאתי, אך ניתן להתאימו גם למסגרות אשפוזיות, דיור בקהילה, תוכניות לטיפול יום וגם ניתן להעביר אותו באמצעות טיפול אונליין.

 

 

חשוב למצוא מטפל/ת שעבר/ה הכשרה ספציפית ב-RO-DBT. הכשרה ב-DBT סטנדרטי אינה מספיקה, שכן התיאוריה והטכניקות שונות באופן מהותי.

קיימות רמות הכשרה שונות, וניתן למצוא רשימות של מטפלים מוסמכים במאגרי מידע רשמיים, כמו זה שמופעל על ידי ארגון Radically Open Ltd באתר RadicallyOpen.net.

 

ביקורת על RO DBT - לקריאה לחץ כאן

מחקר מוגבל וחסר

למרות הפופולריות הגדלה של RO DBT בקרב מטפלים קליניים כטיפול לדיכאון כרוני, הפרעות אישיות והפרעות אכילה, עד היום לא נערכה סקירה שיטתית המסכמת את הראיות לגבי טיפול זה. חסר מספיק מחקרים מבוקרים אקראיים (RCTs) שמוכיחים את יעילות הטיפול, במיוחד בהשוואה לשיטות טיפול אחרות. רוב המחקרים הקיימים כוללים מדגמים קטנים או מחקרי מקרה שאינם מספקים ראיות חזקות.

גישה חד-כיוונית לבעיות של שליטת-יתר

המטפל נראה כמתחיל עם ההבנה שהוא יודע מה מטריד את המטופל (בדידות), ומה עליו לעשות אחרת (לשפר את האיתות החברתי שלו), במקום להצטרף אליו כדי לגלות מהי הבעיה וכיצד לתקן אותה. הגישה יוצאת מנקודת הנחה שהבדידות הרגשית היא הבעיה המרכזית אצל כל מי שסובל משליטת-יתר, בעוד שלא כל המטופלים מרגישים בודדים או מבודדים.

תחולה רחבה מדי ולא ספציפית

RO DBT מתוכנן לכל צורות שליטת-היתר, כולל אוטיזם, דיכאון ואנורקסיה. זוהי רשת רחבה מאוד ולכן פחות ספציפית להפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית. הטיפול מיועד למגוון רחב של הפרעות, מה שמעלה שאלות לגבי יעילותו הספציפית לכל הפרעה והתאמתו לצרכים הייחודיים של מטופלים שונים.

אתגרים בטיפול עצמו

המורכבות של החומר יכולה להקשות על מטופלים: חלק מהמטופלים מצאו את התכנים בשיעורי המיומנויות מורכבים מדי או מפושטים מדי. סימפטומים חמורים כמו רעב יכולים להוות מכשול בעבודה על שליטת-יתר וחלק מהמטופלים מתקשים להבין ולהטמיע את החומר המורכב בזמן שהם עסוקים בסימפטומים של ההפרעה.

הדגשת מוטיבציות חברתיות על חשבון גורמים אחרים

נראה כי RO DBT מדגיש מוטיבציות חברתיות על חשבון אינדיבידואציה ושליטה כמניעים עוצמתיים. הטיפול שם דגש על קשר ותקשורת חברתית, אך עשוי להתעלם מהצורך בשליטה עצמית ופיתוח זהות אישית עצמאית שחשובים לחלק מהמטופלים.

התאמה לתתי-סוגים של הפרעות אישיות

תת-הסוג של מרצה-אחרים בהפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית יכול לעמוד בקריטריונים להפרעה ועדיין להיות רגיש במיוחד לאיך הם נתפסים על ידי אחרים, בניגוד למטופלים שעבורם RO DBT מתוכנן, שאינם מודעים לאיך הם נתפסים על ידי אחרים. זה מראה שלא כל המטופלים עם דפוסי שליטת-יתר מתאימים לאותה גישה טיפולית.

אלטרנטיבות וגמישות מוגבלת

נראה שלמרות שהמטופלים מעריכים את הגמישות של הטיפול, חלקם היו רוצים גמישות רבה יותר, במיוחד כאשר נדרשת תמיכה נוספת. ייתכן שחסרות אפשרויות טיפוליות מותאמות אישית לצרכים ספציפיים של כל מטופל.

 

נסכם?

 

טיפול דיאלקטי התנהגותי רדיקלי פתוח (RO-DBT) מציע גישה ייחודית ומבוססת-ראיות עבור אנשים המתמודדים עם הקשיים הנובעים משליטת יתר – נוקשות, פרפקציוניזם, ריסון רגשי, והבדידות הרגשית שלעיתים קרובות מתלווה אליהם.

גישה זו מכירה בכך שאנשים רבים סובלים בשקט, כאשר כלפי חוץ הם עשויים להיראות מתפקדים היטב, אך בפנים חווים מצוקה ובידוד משמעותיים. RO-DBT נותן תוקף לקושי הייחודי הזה ומציע מסלול טיפולי ממוקד.

הטיפול מבוסס על עקרונות הליבה של פתיחות רדיקלית – הנכונות האקטיבית ללמוד מאי-נוחות ומהלא מוכר; שליטה גמישה – היכולת להסתגל לנסיבות המשתנות; וההכרה בחשיבות המכרעת של חיבור חברתי ואיתות חברתי יעיל.

 

באמצעות למידה ותרגול של מיומנויות ספציפיות בהקשיבות (בדגש על חקירה עצמית), איתות חברתי, פתיחות וגמישות, וויסות רגשי (בדגש על רגשות חברתיים), RO-DBT שואף לסייע למטופלים לבנות קשרים בין-אישיים משמעותיים יותר, להפחית את תחושת הלבדיות, להגביר את יכולת ההסתגלות לשינויים בחיים, ולטפח רווחה נפשית ואותנטיות רבה יותר.

אם אתם מזהים בעצמכם או באדם קרוב לכם את דפוסי שליטת היתר – הנוקשות, הפרפקציוניזם, הריחוק הרגשי והקושי בחיבור לאחרים – RO-DBT עשוי להציע נתיב לשינוי.

 

כפי שניסח זאת מפתח השיטה, ד"ר תומאס לינץ':

"היום, התמזל מזלי להתעורר. החיים שלי יקרים, ואני לא הולך לבזבז אותם. אני הולך להשתמש בכל האנרגיות שלי כדי לפתח את עצמי ולהיות פתוח יותר באופן רדיקלי למה שיש לעולם להציע. אחפש באופן פעיל דרכים להצטרף לאחרים ולקבל בעיות כהזדמנויות ולא כמכשולים. יהיו לי מחשבות טובות כלפי אחרים ולא אחשוב רעות על אחרים. אני הולך להועיל לאחרים ככל שאוכל." 

 

אימוץ גישה זו של פתיחות רדיקלית עשוי להיות הצעד הראשון לקראת "חיים ששווה לחלוק אותם".

 

 

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 


 

 

 



כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר




 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

Isaksson, M., Ghaderi, A., Wolf-Arehult, M., Öster, C., & Ramklint, M. (2021). Sharing and connecting with others - patient experiences of radically open dialectical behavior therapy for anorexia nervosa and overcontrol: a qualitative study. Journal of eating disorders, 9(1), 29. https://doi.org/10.1186/s40337-021-00382-z

  

Hatoum, A. H., & Burton, A. L. (2024). Applications and efficacy of radically open dialectical behavior therapy (RO DBT): A systematic review of the literature. Journal of clinical psychology80(11), 2283–2302. https://doi.org/10.1002/jclp.23735

 

Lynch, T. R., Hempel, R. J., & Dunkley, C. (2015). Radically Open-Dialectical Behavior Therapy for Disorders of Over-Control: Signaling Matters. American journal of psychotherapy, 69(2), 141–162. https://doi.org/10.1176/appi.psychotherapy.2015.69.2.141

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2026

 

שיחת ייעוץ