מכון טמיר לפסיכותרפיה
טיפול קוגניטיבי־התנהגותי מבוסס כוחות (Strengths-Based CBT, או בקיצור SBCBT) מציין תפנית מהותית בעמדה הקלאסית של CBT:
בעוד שטיפול CBT מתמקד בפירוק דפוסים בעייתיים, או זיהוי ותיקון מחשבות שליליות, המטפל והמטופל לומדים יחדיו איך לממש יכולות ועמידות שקיימות באדם זה מכבר.
לפי הרציונל של מפתחי הגישה, פדסקי ומוני (2012), הרבה יותר יעיל למקד את הטיפול בבנייה של אמונות והתנהגויות שתורמות לחיזוק חוסן נפשי, מאשר בפירוק של דפוסים חוסמים ומגבילים.
במקום להתמקד בחולשות, הטיפול מתחיל בשאלה מה כבר עובד.
המטפל מסייע לאדם לזהות את החוזקות הקיימות ולהרכיב מהן מודל אישי של חוסן, המבוסס על יכולות, אמונות וחוויות שכבר נוכחות בחייו.
בהלימה לרעיון של גישת הכוחות בעבודה סוציאלית, מודל SBCBT מניח שאין מסלול אחד לפיתוח עמידות רגשית. מבחינתו קיימות אינספור דרכים וקומבינציות של חוזקות שיכולים להוביל אליה. כל אדם מגלה את החוסן שלו בדרכו הייחודית, לעיתים דרך גמישות וקלילות, ולעיתים דרך הומור, ערכים מוסריים או קשרים חברתיים.
החיפוש אחר חוזקות מתרחש כחלק טבעי בחיי היומיום ומתמקד ברגעים בהם האדם כבר מפגין התמדה, יצירתיות או דאגה לאחרים. מדובר בגישה חווייתית ולא תיאורטית: בניגוד ל-CBT מסורתית, לא ממלאים שאלונים אלא מקיימים שיחה ערה על מעשים, רגשות ודפוסים חוזרים שמגלים את נקודות הכוח.
בדומה לטיפול CBT המוכר, סגנון העבודה הטיפולי הרבה יותר מעורב בהשוואה לטיפול פסיכודינמי:
המטפל אינו ניטרלי אלא אקטיבי, שותף פעיל בתהליך.
בניגוד ל-CBT מהדור השני, מטפל SBCBT מציע נוכחות אנושית קשובה, המתבטאת למשל בחיוך, שתיקה של רגע, אמונה אמיתית ביכולות המטופל - כל אלה הופכים לכלים טיפוליים רבי-ערך.
הדמיון והמטאפורה עובדים שעות נוספות ומשמשים אמצעים רגשיים רבי עוצמה, שמחברים חשיבה, רגש והתנהגות ומאפשרים הפנמה יצירתית של תובנות חדשות.
במקום לפרק אמונות ישנות, טיפול SBCBT מזמין אותנו לבנות אמונות חדשות - כאלה שמקדמות תנועה, ביטחון ומשמעות.
היא נשענת על הבנה פשוטה לפיה חוסן נפשי אינו היעדר כאב.
בדומה לטיפולי הגל השלישי ב-CBT, הרעיון הוא שכאב הוא חלק מהחיים, והאתגר שלנו הוא להישאר נוכחים בתוכו, להחזיק מעמד גם כשנהיה קשוח מסביב.
אפשר לומר שהחיים עצמם הופכים בטיפול הזה למרחב אימון בצמיחה.
אם הכול הולך כשורה - פשוט מתקדמים; ואם הדברים משתבשים צצה הזדמנות ייחודית לתרגל עמידות ולגלות שוב את הכוחות שלנו.
איך לבנות חוסן נפשי? מודל SB-CBT
בגישת ה-CBT מבוססת כוחות קיימים 4 שלבים לפיתוח יכולת התמודדות והסתגלות
4 השלבים לבניית חוסן נפשי
חיפוש חוזקות וכוחות
זיהוי אסטרטגיות, אמונות ומשאבים אישיים שכבר קיימים ופועלים טוב בחיים
בניית מודל אישי
יצירת מודל חוסן אישי המבוסס על החוזקות שזוהו, בשפה ובדימויים של המטופל
יישום בתחומי קושי
התאמת המודל האישי לאתגרים ספציפיים והפעלתו בתחומי חיים שבהם יש קושי
תרגול חוסן
ביצוע ניסויים התנהגותיים לתרגול החוסן במציאות, עם דגש על עמידה מול אתגרים
עקרונות הגישה מבוססת החוזקות
חיפוש בפעילות יומיומית
זיהוי חוזקות בתוך פעילויות קבועות שהאדם עושה בקלות יחסית
ריבוי מסלולים
הכרה בכך שיש הרבה דרכים להגיע לחוסן - אין מסלול אחד נכון
בניית חוסן במקום טיפול בבעיה
התמקדות בבניית אמונות והתנהגויות חוסן במקום פירוק מחשבות שליליות
דימויים ומטאפורות
שימוש בדימויים - כאלה שהמטופל יוצר בעצמו - כדי לחזק זיכרון וליישם את מודל החוסן
שיתוף פעולה ובחינה מעשית
בניה משותפת של המטפל והמטופל, המבוססת על התנסויות ממשיות
ניסויים התנהגותיים
בדיקת המודל האישי במצבי חיים אמיתיים דרך תרגול מעשי
דוגמה: איך זה עובד בפועל?
השלב הראשון - חיפוש
שאלה: "מה דבר אחד שאתה עושה כל יום כי אתה באמת רוצה?"
תשובה לדוגמה: "לעדכן את הבלוג שלי - חשוב לי לשמור על קשר עם העוקבים"
השלב השני - בניה
זיהוי חוזקות: מחויבות לקבוצה, רצון לעזור לאחרים, סבלנות, יצירתיות
מודל אישי: "אני כמו DJ - יכול לשנות את האווירה בחדר. גמיש וקשוח בו זמנית"
השלב השלישי - יישום
אתגר: להקשיב לביקורת מהממונה בעבודה במקום להימנע
אסטרטגיה: "אני יכול לעמוד ולקבל את זה בשביל הצוות שלי - כמו שאני מתמיד בבלוג"
השלב הרביעי - תרגול
ניסוי: כמה זמן אצליח להישאר חסין נפשית מול ביקורת?
מדידה: לא "האם הממונה היה מרוצה?" אלא "האם נשארתי עומד על הרגליים?"
שאלות נפוצות על בניית חוסן בטיפול
איך אני יודע אם אני צריך לבנות חוסן נפשי?
אם אתה מרגיש שאתה נכנע מהר מול קשיים, נוטה לוותר אחרי כישלון, או מתקשה להתמיד בפעילויות חשובות כשיש מכשולים - זה סימן שכדאי לעבוד על חוסן. חוסן הוא יכולת שאפשר ללמוד ולחזק, גם אם היא לא הייתה חזקה בעבר.
מה ההבדל בין טיפול רגיל ל-CBT מבוסס חוזקות?
טיפול CBT קלאסי מתמקד בזיהוי ושינוי מחשבות שליליות ודפוסי התנהגות בעייתיים. CBT מבוסס חוזקות מתמקד בזיהוי מה כבר עובד טוב בחייך ובהרחבת זה לתחומים נוספים. במקום לפרק בעיות, אתה בונה כוחות.
כמה זמן לוקח לראות שיפור בחוסן?
רוב האנשים מתחילים לראות שינויים אחרי 6-8 מפגשים, כשהם מזהים חוזקות קיימות ומתחילים להפעיל אותן באתגרים חדשים. התרגול העצמאי בין מפגשים משפיע מאוד על המהירות של התקדמות. חוזק החוסן ממשיך לגדול ככל שממשיכים לתרגל.
האם הגישה הזו מתאימה גם לאנשים עם דיכאון או חרדה?
כן, הגישה מבוססת החוזקות יכולה לשמש כהשלמה לטיפול בדיכאון או חרדה. היא לא מחליפה טיפול CBT מבוסס ראיות למצבים אלו, אלא מוסיפה מימד של בניית חוסן שעוזר למנוע הישנות והחמרה. מטפלים רבים משלבים את שתי הגישות.
איך בוחרים מטפל שעובד בגישה מבוססת חוזקות?
כדאי לחפש מטפל CBT שמכיר את המודל של Padesky ו-Mooney או את גישות חיוביות דומות. בשיחת ההתאמה, אפשר לשאול אם המטפל עובד עם חיזוק חוזקות קיימות ולא רק עם טיפול בבעיות. במכון טמיר אפשר להתייעץ על התאמת מטפל לצרכים שלך.
מה עושים אם אני לא מצליח לזהות חוזקות בעצמי?
זה בדיוק התפקיד של המטפל - לעזור לך למצוא חוזקות שאולי אתה לא מזהה. רבים לא רואים את החוזקות שלהם בפעילויות קטנות ויומיומיות. המטפל יחפש איתך בתחומים שאתה פועל בהם בעקביות, כמו תחביבים, טיפול באחרים, או פעילויות שאתה נהנה מהן.
טיפ מעשי לשימוש מיידי
נסה עכשיו: חשוב על פעילות אחת שאתה עושה בקביעות ונהנה ממנה (תחביב, טיפול באחרים, משהו שאתה טוב בו). שאל את עצמך: "מה גורם לי להמשיך גם כשזה קשה?" התשובה לשאלה הזו מכילה את הזרעים הראשונים של המודל האישי שלך לחוסן.
Padesky, C. A., & Mooney, K. A. (2012). Strengths-Based Cognitive–Behavioural Therapy: A Four-Step Model to Build Resilience. Clinical Psychology & Psychotherapy, 19(4), 283-290. https://doi.org/10.1002/cpp.1795
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
להתאמה אישית -
עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
מקורות:
אלפסי, ב., סבג, י., סרבר, מ., בכר, י. וארזי, ט. (2023). גישת הכוחות: תאוריה ופרקטיקה (דמ-23-937). מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
Padesky, C.A. and Mooney, K.A. (2012), Strengths-Based Cognitive–Behavioural Therapy: A Four-Step Model to Build Resilience. Clin. Psychol. Psychother., 19: 283-290. https://doi.org/10.1002/cpp.1795