פסיכולוגיה שיקומית | מה בעצם עושים הפסיכולוגים/ות השיקומיים?

פסיכולוגיה שיקומית

 

מהי פסיכולוגיה שיקומית?

 

כתיבה:

אלינור אמסלם דוידוביץ פסיכולוגית במכון טמיר נס ציונה

אלינור אמסלם- דוידוביץ', MA,

פסיכולוגית בהתמחות שיקומית

 

עדכון אחרון:

5 לינואר 2022 

 

 

פסיכולוגיה שיקומית היא תת-התמחות בפסיכולוגיה, העוסקת בהשלכות הרגשיות והקוגניטיביות של מגבלות פיזיות, קוגניטיביות, נפשיות וחברתיות.

 

פסיכולוגים שיקומיים עובדים במחלקות שונות בבתי חולים, בתי חולים פסיכיאטריים, מרכזי שיקום תעסוקתיים, מסגרות שיקומיות לדיור חוץ ביתי, בתי ספר חינוך למיוחד, פרקטיקה פרטית ועוד.

 

כחלק מתפיסת העולם השיקומית, העבודה נעשית תוך שיתוף פעולה עם הצוות הטיפולי (פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאיות תקשורת, עו"ס, פסיכיאטרים ועוד) ובמידת הצורך, עם גורמים משמעותייים בסביבת המטופל, כמו בני המשפחה ומסגרות שונות העוסקות בשיקום. במסגרת זו, נעשית חשיבה הוליסטית, שמטרתה לראות את המטופל במלואו ותחת סיטואציות מגוונות.

 

הפסיכולוג/ית השיקומיים מעניקים למטופלים ליווי, שמטרתו היא לסייע בהתמודדות עם המצב המשברי והשלכותיו. ליווי זה עשוי לכלול טיפול נפשי שממוקד בעיבוד האובדנים וההשלכות של המצב הרפואי והסתגלות למציאות חדשה. כמו כן, נעשים תהליכי הערכה, בעקבותם ניתן מענה ספציפי לקשיים ברמה המקצועית/ תעסוקתית, האישית והבין אישית.

 

פסיכולוג שיקומי עובד גם עם אוכלוסיות בעלות קשיים קוגניטיביים (למשל- פגיעות ראש/ לקות התפתחותית מולדת) וכחלק מעבודתו עורך אבחון נוירופסיכולוגיים מקיפים וכן טיפולים קוגניטיביים. מטרתם של אלו, היא לקבל תמונה מעמיקה של השלכות הפגיעה המוחית על התפקוד של האדם ולתת המלצות שיסייעו לאדם להשתלב בחיי היום יום בצורה הטובה ביותר.

 

 

היבטים מחקריים

פסיכולוגים שיקומיים עוברים מסלול הכשרה, שלרוב כולל גם עבודת תיזה ולאחריו עשויים גם להמשיך ללימודי דוקטורט. 

תחומי המחקר, כמו היבטי הטיפול, הינם מרובים ובאופן כללי עשויים להיות קשורים לבחינת יחסי הגומלין בין המוח להתנהגות.  בין אלו, ניתן לכלול:

  • השפעות של מצבים נפשיים על התפקוד המוחי והקוגניטיבי

  • השלכות של התערבויות שונות על התפקוד הקוגניטיבי (למשל- טיפול קוגניטיבי, טיפול פסיכולוגי, פעילות גופנית קבועה וכד').  

  • השלכות של מצבים פיזיים על התפקוד המוחי, כמו למשל- מחלות שונות, הריונות. 

  • השלכות של טיפולים תרופתיים על התפקוד המוחי, כמו למשל- טיפול כימותרפיה והקרנות, טיפולים פסיכיאטריים שונים ועוד. 

 

כמו כן, קיים תחום מחקר העוסק במבחנים נוירופסיכולוגיים הכולל:

  • תיקוף מבחנים קיימים 

  • בניית מבחנים חדשים

  • השוואה בין מבחנים שונים הנמצאים בשימוש 

 

עוד, עוסקים בבחינת ההיבטים הנפשיים של התמודדות עם מצבים פיזיים שונים- של המטופלים ובני משפחתם. 




היכן לומדים פסיכולוגיה שיקומית בישראל?

  • אוניברסיטת חיפה. 

  • אוניברסיטת בן גוריון.

  • המרכז האוניברסיטאי ביהודה ושומרון.

  • המכללה האקדמית תל אביב יפו.

  • האוניברסיטה העברית בירושלים.

  • אוניברסיטת בר אילן.

 

  

ידע ייחודי הנדרש לתחום

  • הכרות עם מצבים נפשיים שונים שהינם תגובתיים למגבלות הפיזיות והבנה של חשיבותם לתהליכי ההתמודדות הנפשית של המטופל.

  • הכרות עם מבחנים נוירופסיכולוגיים ופסיכודיאגנוסטיים לשם הערכה מעמיקה וכוללנית של התפקוד הקוגניטיבי והנפשי. בהתאם לכך, נדרשת הבנת מבנים אנטומיים והשלכות של פגיעה בהם על התפקוד הקוגניטיבי וההתנהגותי של האדם.

  • הכרות עם מסגרות שיקומיות, זכויות וזכאויות של מתמודדים עם לקויות שונות.  

  • הכרות מעמיקה עם מצבי מוגבלות שונים ומחלות כרוניות, הבנה ויכולת לביצוע הדרכות וליווי של משפחות ושל צוותים רפואיים.  

 

דר עידית שלו מטפלת זוגית בצפון תל אביב מכון טמיר 

דר׳ עידית שלו, פסיכולוגית שיקומית מומחית 

 

 

אוכלוסיות

פסיכולוגים שיקומיים עובדים לרוב עם אנשים שחייהם השתנו בפתאומיות או שנולדו עם לקות פיזית או מחלה כרונית.

 

אלו עשויים לכלול אנשים בכל שלבי החיים, החל מילדות ועד לזקנה, אשר מתמודדים עם:

 

  • פגיעות ראש טראומטיות.

  • אירועים מוחיים.

  • פגיעות חוט שדרה.

  • פציעות אורתופדיות.

  • כאבים כרוניים.

  • הזדקנות.

  • מחלות לב.

  • לקויות למידה.

  • לקויות מולדות למיניהן.

ועוד...

 

מעצם תפיסת העולם ההוליסטית, העבודה הטיפולית נעשית הן עם המטופל ובמידת הצורך גם עם הגורמים הטיפוליים המעורבים במצבו (בני משפחה, צוות רופאים, צוות פארא רפואי וגורמים משמעותיים  נוספים בסביבת המטופל).

 

רדיוס הפעילות של הפסיכולוגית השיקומית חופף עם מרחבי ידע פסיכותרפויטיים סמוכים, למשל:

 

  • נוירופסיכולוגיה - יותר ממומחים אחרים בבריאות הנפש נוירופסיכולוגים נוטים להציע נתונים קוגניטיביים אובייקטיביים יותר, הכוללים סקירה של מאפיינים רגשיים והתנהגותיים בעת הערכת מטופלים במצבי חולי או פציעה. 

  • פסיכולוגיה רפואית 

  • פסיכיאטריה שיקומית

 

 

דר נועם זילברמן פסיכולוגית בהתמחות שיקומית מכון טמיר תל אביב

 דר׳ נועם זילברמן, פסיכולוגית בהתמחות שיקומית

 

 

סוגיות טיפוליות

פסיכולוגים שיקומיים עוסקים במתן מענה למצבים בהם אנשים מתמודדים עם מגבלה, אשר עשויה להיות מולדת או כזו שהופיעה באופן מפתיע במהלך החיים וכן עשויה להיות אקוטית או כרונית.

 

במהלך טיפול זה, כמו במפגשים טיפוליים רבים, נעשה תהליך של עיבוד רגשי.

פעמים רבות עולות תימות משותפות, בניהן- התמודדות עם תחושת השבר והאובדן וחוסר הוודאות הנלווה אליה, התייחסות לשינויים בתפקוד השגרתי של האדם (כמו המיקום שהאדם תפס בתוך המעגל המשפחתי, מיקומו התעסוקתי, החברתי, האישי ועוד) ובתוך כך להשלכות של זה על התפיסה, הדימוי העצמי והדימוי הגופני. כמו כן, ישנו עיסוק בגורמים שהובילו להופעת המגבלה.

 

לעיתים, בעקבות העיסוק בתימות אלו, או עקב ההתמודדות עם הטראומה, עשויות להופיע תגובות תואמות למצב, כמו תגובה פוסט טראומטית, תגובות אבל (למשל, בהתאם למודל האבל של אליזבת קובלר רוס (Kubler-Ross, 1969)  דיכאון, חרדה ועוד.

בחלק מהמצבים, ישנה חשיבות רבה להופעתן של אלו.

כך למשל, דיכאון עשוי להצביע על מודעות למורכבות המצב ובעזרתו ניתן להגיע להשלמה עם המגבלה.

 

תגובות אחרות, כמו חרדה שמפריעה לתפקוד או תסמיני פוסט-טראומה, דורשות התמודדות טיפולית מתאימה, במטרה לסייע לאדם לחזור לשגרת חיים תקינה.

 

 

רונה לוזיה טימן MA פסיכולוגית בהתמחות שיקומית בתל אביב

רונה לוזיה טימן, פסיכולוגית בהתמחות שיקומית

 

 

מטרתו של הטיפול הפסיכולוגי- שיקומי, היא לסייע ולעודד את האדם להסתגלות וקבלה של המצב הפיזי עימו הוא מתמודד.

 

בתוך כך, יש חשיבות לסייע לאדם להשיב את הדימוי העצמי שהתערער או לסייע בבניה של דימוי עצמי חיובי (כתלות במהות הפגיעה).

 

כמו כן, נעשים תהליכים שמטרתם לקדם השתלבות והשתלבות מחודשת, בהיבטים של יחסים בין אישיים-חברתיים/ זוגיים, תעסוקה, תחומי עניין ועוד. הסתגלות, תתבטא לבסוף בקבלה של המגבלה ויצירה של תפיסה אינטגרטיבית של האדם נוכח המציאות עימה מתמודד.

 

כמובן, שעל אף שקיימת קבלה, רגשות של אובדן, עצבות ואכזבה, עשויים להיות נוכחים בחייו של האדם כל הזמן, אך מידת העוצמה והשפעתן על התפקוד,היא שמעידה על תהליך הסתגלות מיטיב.

 

סוגיה טיפולית נוספת שקיימת בקרב אנשים שמתמודדים עם אירועים משני חיים, היא צמיחה פוסט טראומטית (2006, Calhoun& Tedeschi). 

 

מדובר ביכולת של האדם להיות פתוח לאפשרות של שינויים פסיכולוגיים ותפקודיים חיוביים בעקבות הטראומה שעבר.

תהליך זה לעיתים מתרחש באופן עצמאי ולעיתים באמצעות ליווי טיפולי המסייע בכך.

צמיחה פוסט טראומטית עשויה להתבטא ביצירת תעדוף חדש בסדרי העדיפויות שהיו קיימים עד כה, בחירה בהעמקה של קשרים בין אישיים משמעותיים, בחינה מחודשת של תחומי עיסוק ועניין ועוד.

 

 

 

 

מקורות:

 

Calhoun,l.G.& Tedeschi, R.G (2006). Expert companions: postttraumatic growth in clinical practice. In R.G.Calhoun &R.G.Tedeschi (Eds.), Handbook of posttraumatic growth: Research and practice.Lawrence Erlbaum Associates. U.S.

 

Kubler-Ross, E. (1969) On death and dying. New York: Macmillan.    

 

Handbook of Rehabilitation Psychology. Edited by Robert G. Frank and Timothy R. Elliott. https://www.apa.org/pubs/books/431742A

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022