מי שנפגע מחרם חברתי מצוי בסיכון גבוה יותר להפרעות נפשיות

העולם יותר ויותר מחובר אבל במקביל מתפצל כל הזמן.

במציאות מחריפה של תוקפנות בין קבוצתית, בישראל ובעולם המערבי כולו, הדרה חברתית מטילה צל רחב ומזיק על מי שמועדים יותר להתמודד עם הפרעות פסיכיאטריות.

בטור קצר זה אתייחס לריקוד המורכב בין בעיות פסיכולוגיות לבין הבידוד האישי והבינאישי, שביניהן מתחולל חרם חברתי אצל מבוגרים, או נידוי אצל ילדים.

מבעד לעדשה של טרור וטראומה במלחמת חרבות ברזל,  דרך חרדת ההתפרקות החברתית שקדמה לה, אפשר לראות הרבה יותר אי אתה בפנים או בחוץ:

מעגל ההדרה וההפרעה מזין את עצמו, דוחף אנשים עמוק יותר לתוך מצוקת הדיכאון.

סקירת מחקרים עדכנית (Reinhard et al, 2020) מעידה על משחק גומלין מורכב בין הפרעות פסיכיאטריות והדרה חברתית, ומחזקת את ההנחה לפיה מתמודדים.ות עם בעיות נפשיות נוטים לסבול יותר מנידוי חברתי, מה שעלול לדרדר אף יותר את מצבם המנטלי. זה יוצר מעגל קסמים שבו ההשפעות של הדרה חברתית יכולות להחמיר את הסימפטומים הפסיכיאטריים, ובכך להגדיל את הסבירות להדרה נוספת.

הסקירה הנוכחית מדגישה את החשיבות של הבנת הדינמיקה הזו כדי לפתח התערבויות טובות יותר שיכולות לשבור את המעגל הזה ולשפר את התוצאות עבור אלה המושפעים מהפרעות נפשיות.

ילדים שחוו חרם או בריונות בילדות נושאים איתם צלקות, עמוק אל תוך גיל ההתבגרות. מחקר מצא קשר מדאיג בין חוויות אלו לבין סיכון מוגבר לפתח בעיות נפשיות בגיל ההתבגרות המאוחרת, כולל דיכאון, חרדה ובעיות התנהגות.

מחקר שבוצע על ידי צוות חוקרים בריטי ועקב אחר כ-10,000 משתתפים לאורך זמן. ניתוח הנתונים העלה כי ילדים שחוו בריונות ונידוי בילדות היו בסיכון גבוה משמעותית לפתח בעיות נפשיות בגיל 17.

החוקרים מצאו מנגנון מפתיע שמסביר את הקשר הזה: חוסר אמון באחרים (Tsomokos & Slavich, 2024).

ילדים שחוו הדרה פיתחו איבדו אמון כלפי הסביבה, מה שכנראה גרם להם להיות פגיעים יותר לבעיות נפשיות.

מחקרים עדכניים מראים שדחייה חברתית זה מכאיב. (Bungert et al, 2015).

הקשר בין כאב פיזי וכאב חברתי זוהה זה מכבר בקרב מתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית, אצלם הרגישות לדחייה גבוהה ביחס לנורמה.

הקשר הזה מראה שמבנים מוחיים כמו האינסולה האחורית והתלמוס אחראיים על כאב פיזי וכאב חברתי כאחד, מה שמגביר את עוצמתן של התגובות הרגשיות לדחייה חברתית.

מעבר לכאב, נמצא גם קשר בין חוויות של חרם לבין חוויות פסיכוטיות, כך לפי דיווחים של צעירים מרוקאים-הולנדים בקהילה מקוונת (van de Beek et al, 2017).

מובילי המחקר גילו כי תחושות אפליה המשתלבות עם תבוסתנות חברתית קשורות לחוויות פסיכוטיות ולתסמינים דיכאוניים. לתמיכה חברתית ולהשכלה גבוהה יותר יש קשר הפוך עם תסמינים אלה. 

בסקירה שאנחנו מתמקדים בה כאן יש שני תרחישים שמדגימים את יחסי הגומלין המורכבים בין הפרעות פסיכיאטריות להדרה חברתית:

• דיכאון ובידוד: אנשים הסובלים מדיכאון חווים לעתים קרובות נסיגה חברתית. נסיגה מהחברה עלולה לתרום את חלקה לנידוי על ידי הקבוצות החברתיות אליהן הם שייכים. הדרה זו מחמירה את תסמיני הדיכאון, ויוצרת מעגל בו הדיכאון מעמיק, ומבודד את האדם אף יותר.

• חרדה והימנעות חברתית: אנשים עם הפרעות חרדה, ובפרט חרדה חברתית, נוטים להימנע הרבה פעמים מאינטראקציות חברתיות שמאיימות לחשוף אותם בפני ביקורת והערכה שליליות. הימנעות זו עלולה לגרום להדרה חברתית, להחמרת תסמיני החרדה ולהנצחת מעגל ההימנעות וחוויית הלבד.

דוגמאות אלו מראות איך הפרעות פסיכיאטריות והדרה חברתית מחזקות אחת את השנייה, ומדגישות את הצורך בהתערבויות המשלבות את שני ההיבטים במטרה לשבור מעגל זה.

חשוב להכיר בהשפעה של גורמים נוספים, כמו מאפיינים אינדיבידואליים, מנגנוני הגנה והתמודדות, חוסן, כישורים חברתיים, אופי ההפרעה הפסיכיאטרית ומצבים חיצוניים כמו מערכות תמיכה חברתיות.

גורמים אלה יכולים לשנות את ההשפעה של הדרה חברתית על מצבים פסיכיאטריים, כלומר להפחית או להחמיר אותה. 

תפקיד התהליך הקבוצתי

תהליכים קבוצתיים כמו שעירות לעזאזל יכולים למלא תפקיד משמעותי בדינמיקה של הדרה חברתית ובהשפעתה על בריאות הנפש.

תופעת השעיר לעזאזל כרוכה בייחוד של אדם או קבוצה לטיפול שלילי חסר תועלת, מה שמוביל לרוב להדרה.

תהליך זה יכול להחריף את תחושות הבידוד והמתח, ולחזק את מעגל בעיות בריאות הנפש.

במסגרת קבוצתית, השעיר לעזאזל יכולה לשמש לחיזוק הלכידות הקבוצתית על חשבון הפרט המנודה, לבסס עוד פערים חברתיים ולתרום למצוקה הפסיכולוגית של המודרים.

בהקשר של דיכאון וחרדה, שעיר לעזאזל בתוך קבוצה יכולה להעצים תחושות של הדרה ובידוד.

עבור אדם הסובל מדיכאון, להיות שעיר לעזאזל יכול להעמיק את תחושת חוסר הערך והבידוד שלו, ולהחמיר עוד יותר את תסמיני הדיכאון.

באופן דומה, עבור אנשים עם חרדה, במיוחד חרדה חברתית, הצבעה על השעיר לעזאזל יכולה לאמת את הפחד מהערכה שלילית, להוביל להימנעות מוגברת ממצבים חברתיים ולהחמיר חרדה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

עדכון אחרון:

29 בפברואר 2024

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Bungert, M., Koppe, G., Niedtfeld, I., Vollstädt-Klein, S., Schmahl, C., Lis, S., & Bohus, M. (2015). Pain processing after social exclusion and its relation to rejection sensitivity in borderline personality disorder. PLOS ONE, 10(8), e0133693. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0133693

Reinhard, M.A., Dewald-Kaufmann, J., Wüstenberg, T., Wüstenberg, T., et al. (2020). The vicious circle of social exclusion and psychopathology: A systematic review of experimental ostracism research in psychiatric disorders. European Archives of Psychiatry and Clinical Neuroscience, 270, 521-532. https://doi.org/10.1007/s00406-019-01074-1

Tsomokos, D.I., Slavich, G.M. Bullying fosters interpersonal distrust and degrades adolescent mental health as predicted by Social Safety Theory. Nat. Mental Health (2024). https://doi.org/10.1038/s44220-024-00203-7

van de Beek, M. H., van der Krieke, L., Schoevers, R. A., & Veling, W. (2017). Social exclusion and psychopathology in an online cohort of Moroccan-Dutch migrants: Results of the MEDINA-study. PloS ONE, 12(7), e0179827. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0179827