איך תיאוריות קונספירציה לגבי הקורונה מגבירות את התפשטות המגפה?

הפסיכולוגיה של קונספירציה בקורונה הפסיכולוגיה של קונספירציה בקורונה Image by janjf93 from Pixabay

מה הקשר בין תיאוריות קונספירציה

לגבי מגפת הקורונה

לבין התפשטות מואצת של המגפה? 

כתיבה: 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

https://twitter.com/eitan_tamir_psy

 

 

 

בעיתות של אי-ודאות.צצות תיאוריות קונספירציה. כמו פטריות אחרי הגשם, מבהיקות ומזמינות.  לא לשווא. יש משהו מפתה כל כך בהסבר קונספירטיבי, מארגן, עגלגל, מווסת והכי חשוב, פתור. משענת שמסייעת לנפש לצקת מידה של היגיון וקורטוב נחמה באירועים מעוררי חרדה ותסכול. 

כמו בכל דבר אחר, בני אדם  שונים זה מזה בנטייתם הפסיכולוגית לאמץ תיאוריות קונספירציה. לנטיה הזו יש סיבות מגוונות, חלקן פנימיות, חלקן סביבתיות, לא ניכנס לזה כאן לעומק, וגם כתבתי על כך בעבר

מה שכן, ננסה להבין דרך מחקר מעניין, איך הקונספירציות של הקורונה אינן רק גחמת ונחמת רבים, הן גם משבשות את מטרות הכלל, ולכן הטיפול בהן דורש, לטעמי, התערבות מיוחדת

 

מרכזיותו של נראטיב המזימה בקורונה

בתקופת הקורונה, החל מינואר 2020, צצות עשרות תיאוריות קונספירציה חוצות עולם, שמאחורי כולם עומדות ממשלות שמסתירות מאיתנו את ״האמת״.  

וכמובן, פרופ׳ יורם לס, משלנו, לשעבר מנכ״ל משרד הבריאות וחבר בתכנית האלמותית ״תצפית״, אדם שהוא ללא ספק אוטוריטה מקצועית, שקורא מחקרים ופשוט מבין אחרת את הכיוון, מתוך הכירות עם פוזיציה של מקבל החלטה. 

דבריו של לס הופרכו מראיון אחד למשנהו, אבל ברטוריקה של לוליין מחונן ובצרכי התקשורת בקולו הייחודי, היה לס מי שפער את תהום הספק השואבת והפשוטה, עבור מי שנוהים אחר אמת מקלה יותר. 

.  

אז הנה, סביר ששמעתם לפחות חלק מהטענות הבאות:

  • ״אומרים שהנגיף נוצר בכלל במעבדה ללוחמה ביולוגית בסין״

  • ״המספרים האמיתיים לגבי נתוני המוות וההדבקה עברו מניפולציה על ידי הרשויות״

  • ״מחלקות הקורונה בבתי החולים בעצם ריקות״

  • ״התסמינים קשורים לקרינה שנפלטת מאנטנות 5G״

  • ״אין הוכחות אמפיריות לכך שהנגיף בכלל קיים״

  • ״ביל גייטס, התומך חיסונים הזה....״

 

דונלד טראמפ, שתיכף מסיים כבר את כהונתו הראשונה כנשיא ארה״ב ועדיין לא הפנים עד הסוף את השפעתו, תמך בפומבי בתרופה נוגדת מלריה, הידרוקסיכלורוקווין, ואף טען שטופל בעצמו בתרופה, ככה, שיהיה על בטוח, כאמצעי מניעה שמגן מפני הקורונה. 

גם התרופה רמדסיביר עלתה על בימת התהילה של הקונספירציה, למרות היות שתי התרופות ותיקות ומוכרות היטב.

הרשויות תדלקו את הבעירה, באמצעות פרסום מידע חלקי לגבי השפעתן המיטיבה של התרופות.

לגבי רבים מהנוטים לקונספירטיביות יש רק צומת דיכוטומית של אמת או שקר.

אל תסבכו אותם עם אפקטים לא מובהקים...

 

 

מי נמשך לתאוריות קונספירציה?

ככלל, מחקרים מעידים שתיאוריות קונספירציה מושכות אנשים שמחפשים דיוק או משמעות בעניינים אישיים חשובים, אבל נעדרים את המשאבים הקוגניטיביים הנדרשים (יש למשפט הזה ביטויים פחות מכובסים), מה שמונע מהם לחפש ולמצוא באינטרנט את התשובות לשאלות באמצעים רציונליים ומאוזנים יותר. 

למשל, אנשים עם נטיה חזקה יותר לתיאוריות קונספירציה נוטים להיות בעלי יכולת דלה יחסית לניתוח ביקורתי של המקור והתוכן של אייטמים חדשותיים. 

ויש גם תחושה אפופת צדק:

תיאוריות קונספירציה עשויות לאפשר לחסידיהן להרגיש שיש באמתחתם מידע נדיר וחשוב, כזה שנחשף לעיניהם כשהוא סמוי מעיני אחרים, מה שגורם להם לחוש מיוחדים, שומרי סוד ויודעי דבר, היבט שאפילו מעצים את הערכתם העצמית, מעמיק שייכות ומבסס זהות. 

גם העיתוי של כניסת התאוריה לחיינו חשוב: 

תיאוריית קונספירציה נותנת לנו הסבר כשאנחנו משתוקקים למענה, ואם ההסבר החדש יחזק את השקפת עולמנו, מה טוב.

לבסוף, כולנו חשופים להטיות קוגניטיביות שיכולות להסביר את המשיכה הנורמטיבית לתשובה קונספרטיבית: למשל, הטיית הפרופורציונליות (Proportionality bias), שהיא הנטייה המולדת שלנו להניח שלאירועים גדולים יש גורמים גדולים, כלומר, לא יתכן שאירוע טראומטי המוני, רצח רבין נניח, נגרם על ידי אדם אחד, ולכן מגויסת מזימה של ארגון שלם (השב"כ). 

 

הקונספירציה כ״סערה מושלמת״ במשבר הקורונה

בתקופת הקורונה, עלולות פלטפורמות מדיה חברתית לא מפוקחות, כמו פייסבוק, טיק טוק ויוטיוב להוות סיכון של ממש לציבור, שכן הן מפיצות תיאוריות קונספירציה לגבי המצב, וכל המרבה הרי זה משובח - ככל שהקונספירציה יותר יצירתית, כך ניכרת העליה בטראפיק ובהכנסות מפרסום ממומן. 

מחקר שנסקר על ידי עמיתים ופורסם לאחרונה בכתב העת Psychological Medicine, מעלה מסקנה מעניינת:

אנשים שצורכים את החדשות לגבי המגפה ממקורות דיגיטליים ובמדיה בחברתית נוטים יותר לשבור את הנחיות הבידוד. 

תוצאות המחקר מפנות אצבע מאשימה כלפי רשתות חברתיות לא מפוקחות, כמו פייסבוק:

לדוגמה, 56% מהמשתתפים במחקר שמאמינים כי אין הוכחות מוצקות לקיומו של וירוס הקורונה,  מקבלים מידע רב מפייסבוק, לעומת  20% מהמשתתפים שדוחים את תיאוריית הקונספירציה. 

וגם, 60% מהאנשים שסבורים כי קיים קשר בין הקמת תשתית 5G לבין פריצת הקורונה מבססים חלק מרכזי מהנראטיב הקונספירטיבי שלהם על סרטוני יוטיוב, בעוד שרק 14% ממי שדוחים את תאוריית הקשר הסלולרי הם משתמשי YouTube רגילים.

 

יש עוד ממצאים מעניינים במחקר, אולם המסקנה הפרקטית מעבירה אלינו אזהרה ברורה:

מאמינים בתיאוריות קונספירציה נוטים יותר להפר כללים והנחיות שנועדו למנוע את התפשטות המגפה.

עם קצת אמפתיה, אפשר בהחלט להבין את הכעס של המתריסים: 

אם אתה משוכנע שהכל חארטה,  למה שתטרח לחבוש מסיכה או לוותר על השתתפות במסיבה לא מוגנת? 

 

התנהגויות הרסניות כאלה, שהענישה הטבעית עליהן היא קולקטיבית, מחייבים לדעתי התערבות של הרשויות באמצעות קמפיין שקיפות מירבית, שמתמקד גם בהפרכה (debunking) אקטיבית של הקונספירציות.

לא מספיק להגביר  את האכיפה ההתנהגותית, נדרשת התייחסות תודעתית, פסיכו-חינוכית, מנהיגותית.

 

 

צפו בפרק מצוין של ג'ון אוליבר (HBO), מחויך

אבל אלגנטי ודוקר כרגיל,

על תאוריות קונספירציות בקורונה:

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020