איך תיאוריות קונספירציה לגבי הקורונה מגבירות את התפשטות המגפה?

הפסיכולוגיה של קונספירציה בקורונה הפסיכולוגיה של קונספירציה בקורונה Image by janjf93 from Pixabay

מה הקשר בין תיאוריות קונספירציה על מגפת הקורונה

לבין התפשטות מואצת של המגפה? 

כתיבה: 

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

 

 

עריכה אחרונה:

17 לנובמבר 2020 ☑️


  

בעיתות של אי-ודאות, צצות להן תיאוריות קונספירציה.

 

כמו פטריות אחרי הגשם, מבהיקות ומזמינות. 

 

לא במקרה.

 

יש משהו מפתה כל כך בהסבר קונספירטיבי, מארגן, עגלגל, מווסת והכי חשוב, פתור. 

קונספירציה, גם אם אינה אפויה, מהווה משענת שמסייעת לנפש לצקת מידה של היגיון וקורטוב נחמה באירועים מעוררי חרדה ותסכול.

היא מוציאה אותנו להפסקה מהמורכבות של החיים ומבטיחה השעיה של הספקנות המתישה. 

 

כמו בכל דבר אחר, בני אדם  שונים זה מזה בנטייתם הפסיכולוגית לאמץ תיאוריות קונספירציה.

 

 לנטיה הזו יש סיבות מגוונות, חלקן פנימיות, חלקן סביבתיות, לא ניכנס לזה כאן לעומק, וגם כתבתי על כך בעבר

 

 

מה שכן, ננסה להבין דרך מחקר מעניין, איך הקונספירציות של הקורונה אינן רק גחמת ונחמת רבים, הן גם משבשות את מטרות הכלל, ולכן הטיפול בהן דורש, לטעמי, התערבות מיוחדת

 

מרכזיותו של נראטיב המזימה בקורונה

בתקופת הקורונה, החל מינואר 2020, צצות עשרות תיאוריות קונספירציה חוצות עולם, שמאחורי כולן עומדות ממשלות שמסתירות מאיתנו את ״האמת״.  

 

וכמובן, פרופ׳ יורם לס, משלנו, לשעבר מנכ״ל משרד הבריאות וחבר בתכנית האלמותית ״תצפית״, אדם שהוא ללא ספק אוטוריטה מקצועית, שקורא מחקרים ופשוט מנתח אחרת את הכיוון, מתוך היכרות עם פוזיציה בכירה של מקבל החלטות. 

חלק מדבריו של לס הופרכו אמנם מראיון אחד למשנהו, אבל ברטוריקה של לוליין מחונן ובמענה לצרכי התקשורת בקולו הייחודי, היה לס מי שפער את תהום הספק השואבת והפשוטה, עבור מי שנוהים אחר אמת מקלה יותר. 

לס לא התכוון לשפוך את המים יחד עם התינוק, אבל קבוצות קונספירציה קיימות קפצו על העגלה והרכיבו מחדש את תאוריות הקונספירציה בהתאם למגיפה, כדי לטעון שהתפרצות וירוס הקורונה מצדיקה ומוכיחה את טענותיהן,

.  

אז הנה, סביר ששמעתם לפחות חלק מהטענות הבאות:

 

  • ״אומרים שהנגיף נוצר בכלל במעבדה ללוחמה ביולוגית בסין״.

 

  • ״המספרים האמיתיים לגבי נתוני המוות וההדבקה עברו מניפולציה על ידי הרשויות״.

 

  • ״מחלקות הקורונה בבתי החולים בעצם ריקות״.

 

  • ״התסמינים קשורים לקרינה שנפלטת מאנטנות 5G״.

 

  • ״אין הוכחות אמפיריות לכך שהנגיף בכלל קיים״ (לפי הסרט Plandemic, שהוסר בינתיים מיוטיוב).

 

  •  ״סריקות MRI מלמדות שנגיף הקורונה גורם לדלקת בלב, הרבה אחרי ההחלמה״ (חשוב לציין בהקשר זה את קשיי התקשורת של מדע הרפואה, שתרמו להתפתחותן של שמועות וחצאי אמיתות). 

 

  • ״ביל גייטס, התומך חיסונים הזה, הוא בעצם חלק ממזימה של קבוצה בינלאומית להכניס לנו לגוף צ׳יפים יחד עם החיסון)״.

 

  • הרעיון הסוחף של השפעת השטן של אטילה הילדמן, גרמני שמשלב גם מוטיבים אנטישמיים, ושהטיף כנראה בעד הפגיעה ביצירות אמנות במוזיאון גרמני.

 

  • ולאחרונה מתחזקת בארה"ב תנועה חדשה, כת של ממש, שנקראת QAnon. 

 

 

דונלד טראמפ, שתיכף מסיים כבר את כהונתו הראשונה כנשיא ארה״ב וכנראה לא הפנים עדיין עד הסוף את עוצמת השפעתו, תמך בפומבי בתרופה נוגדת מלריה, הידרוקסיכלורוקווין, ואף טען שטופל בעצמו בתרופה, ככה, שיהיה על בטוח, כאמצעי מניעה שמגן מפני הקורונה. גם התרופה רמדסיביר עלתה על בימת התהילה של הקונספירציה. 

למרות ששתי התרופות הללו ותיקות ומוכרות היטב, הרשויות קצת גמגמו, כנראה בדומה למדענים שתדרכו אותן תוך שהם מסייגים בזהירות את קביעותיהם.  אבל בתודעה החירומית הגלובלית תדלק ההיסוס את הבעירה, והיא הוזנה עוד ועוד ע״י פרסום מידע חלקי על השפעתן המיטיבה של התרופות כאמצעי טיפולי לקורונה. . 

לגבי רבים מהנוטים לקונספירטיביות יש רק צומת דיכוטומית של אמת או שקר. 

היעדר הכחשה מלאה היא עדות לאמת ואל תסבכו אותנו עם אפקט שולי לא מובהק...

 

 

מי נמשך לתאוריות קונספירציה?

ככלל, מחקרים מעידים שתיאוריות קונספירציה מושכות אנשים שמחפשים דיוק או משמעות בעניינים אישיים חשובים, אבל נעדרים את המשאבים הקוגניטיביים הנדרשים (יש למשפט הזה ביטויים פחות מכובסים), מה שמונע מהם לחפש ולמצוא את התשובות לשאלות באמצעים רציונליים ומאוזנים יותר. 

 

למשל, אנשים עם נטיה חזקה יותר לתיאוריות קונספירציה נוטים להיות בעלי יכולת דלה יחסית לניתוח ביקורתי של המקור והתוכן של אייטמים חדשותיים. 

 

ויש גם תחושה אפופת צדק:

תיאוריות קונספירציה עשויות לאפשר לחסידיהן להרגיש שיש באמתחתם מידע נדיר וחשוב, כזה שנחשף לעיניהם כשהוא סמוי מעיני אחרים, מה שגורם להם לחוש מיוחדים, שומרי סוד ויודעי דבר, היבט שאפילו מעצים את הערכתם העצמית, מעמיק שייכות ומבסס זהות. 

 

גם העיתוי של כניסת התאוריה לחיינו חשוב: 

תיאוריית קונספירציה נותנת לנו הסבר כשאנחנו משתוקקים למענה, ואם ההסבר החדש יחזק את השקפת עולמנו, מה טוב.

 

לבסוף, כולנו חשופים להטיות קוגניטיביות שיכולות להסביר את המשיכה הנורמטיבית לתשובה קונספרטיבית:

למשל, הטיית הפרופורציונליות (Proportionality bias), שהיא הנטייה המולדת שלנו להניח שלאירועים גדולים יש גורמים גדולים, כלומר, לא יתכן שאירוע טראומטי המוני, רצח רבין נניח, נגרם על ידי אדם אחד, ולכן מגויסת מזימה של ארגון שלם (השב"כ). 

 

הקונספירציה כ״סערה מושלמת״ במשבר הקורונה

בתקופת הקורונה, עלולות פלטפורמות מדיה חברתית לא מפוקחות, כמו פייסבוק, טיק טוק ויוטיוב להוות סיכון של ממש לציבור, שכן הן מפיצות תיאוריות קונספירציה לגבי המצב, וכל המרבה הרי זה משובח - ככל שהקונספירציה יותר יצירתית, כך ניכרת העליה בטראפיק ובהכנסות מפרסום ממומן. 

 

מחקר שנסקר על ידי עמיתים ופורסם לאחרונה בכתב העת Psychological Medicine, מעלה מסקנה מעניינת:

אנשים שצורכים את החדשות לגבי המגפה ממקורות דיגיטליים ובמדיה בחברתית נוטים יותר לשבור את הנחיות הבידוד. 

תוצאות המחקר מפנות אצבע מאשימה כלפי רשתות חברתיות לא מפוקחות, כמו פייסבוק:

לדוגמה, 56% מהמשתתפים במחקר שמאמינים כי אין הוכחות מוצקות לקיומו של וירוס הקורונה,  מקבלים מידע רב מפייסבוק, לעומת  20% מהמשתתפים שדוחים את תיאוריית הקונספירציה. 

וגם, 60% מהאנשים שסבורים כי קיים קשר בין הקמת תשתית 5G לבין פריצת הקורונה מבססים חלק מרכזי מהנראטיב הקונספירטיבי שלהם על סרטוני יוטיוב, בעוד שרק 14% ממי שדוחים את תאוריית הקשר הסלולרי הם משתמשי YouTube רגילים.

 

יש עוד ממצאים מעניינים במחקר, אולם המסקנה הפרקטית מעבירה אלינו אזהרה ברורה:

מאמינים בתיאוריות קונספירציה נוטים יותר להפר כללים והנחיות שנועדו למנוע את התפשטות המגפה

 

 

עם קצת אמפתיה, אפשר בהחלט להבין את הכעס של המתריסים: 

אם אתה משוכנע שהכל חארטה,  למה שתטרח לחבוש מסיכה או לוותר על השתתפות במסיבה לא מוגנת? 

 

 

התנהגויות הרסניות כאלה, שהענישה הטבעית עליהן היא קולקטיבית, מחייבים לדעתי התערבות של הרשויות באמצעות קמפיין שקיפות מירבית, שמתמקד גם בהפרכה (debunking) אקטיבית של הקונספירציות.

לא מספיק להגביר  את האכיפה ההתנהגותית, נדרשת התייחסות תודעתית, פסיכו-חינוכית, מנהיגותית.

 

 

 

 

צפו בתמיר בר המצוין מ"כאן" מברר

על תאוריות קונספירציה בקורונה:

 

 

 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020