הנאה מרחמים עצמיים | מהו "רווח משני" ואיך הוא מובן בטיפול?

רחמים עצמיים

רחמים עצמיים ורווחים משניים

 

כולנו מונעים לעבר אותה מטרה: אושר.

 

עבור חלקנו מתבטא אושר בזמן איכות עם המשפחה, עבור אחרים הוא מתגלם בקריירה מצליחה ועוד שלל הגדרות סובייקטיביות להנאה ולסיפוק בחיים.

כאשר נשאל פרויד בערוב ימיו, מה הם הקריטריונים לחיים מאושרים, הוא ענה בפשטות של גאון: "עבודה ואהבה". ככה, בסדר הזה.

קיימות המון תיאוריות פסיכולוגיות על המסע לעבר האושר - כיצד עלינו לחשוב חיובי כדי שיהיה לנו טוב.

 

בחירה ברחמים עצמיים אינה מקדמת אותנו לשם, וזו אחת הסיבות לכתיבת טקסט זה.

 

אבל לפני כן נדגיש: איש אינו מקבל את התיאור השיפוטי "מרחם על עצמך" בזרועות פתוחות.

זה תיאור מאשים, לא אמפתי ולא חומל, ואנחנו מתארים אותו כאן באופן מתבונן ולא קליני.

 

 

למה אנחנו מרחמים על עצמנו?

 

איכשהו, בין כל הספרים והגישות הפסיכולוגיות הוזנח מצב נפשי שמוכר ברמות כאלו ואחרות לכל האנשים - מצב מנטלי שבו אנו "נהנים" להיות מצוברחים, לרחם על עצמנו, 'להתענג' על תחושת הקורבנות, לחוש חמימות ומוכרות באיזור הנוחות, תחת ענן כבד של רגשות קשים. זה לא דיכאון, שבו ניתן לטפל, וזה גם לא מזוכיזם, כי מיניות אינה קשורה לנושא.

 

"הנאה מרחמים עצמיים" מזכירה יותר התעסקות אובססיבית עם שן מתנדנדת, הכאבה עצמית קלה בפצעון מעל השפה, גירוד כפייתי בעור, התרפקות נוסטלגית על קשר שאבד.

 

מורכב.

 

 

הנאה מסבל? 

 

איך אפשר להנות מממצב רוח מצוברח?

איך זה בכלל אפשרי והגיוני?

חובבי סרטי האימה ידעו לענות לכם בקלות על שאלה זו: הפחד, האימה, אלה מוסיפים להנאה ולריגוש מהסרט.

 

מחקר מ- 2007 שבוצע על ידי Andrade & cohen  הסביר את הסוגיה בצורה הטובה ביותר בקביעתם כי אנשים יכולים להרגיש רגשות חיוביים ושליליים באותו הזמן. בעזרת התיאוריה מצאו פסיכולוגים את הסימנים לכך שהאדם גם קצת נהנה מהאומללות, לא מזוכיזם של ממש, אבל יתכן שיש רווח משני.

 

בנוסף, נמצא כי לאנשים הנוטים לרחמים עצמיים בעיתות לחץ נפשי, הם בעלי אמונות חיצוניות מוכללות שלעיתים קרובות תופסים את עצמם ככפופים לשליטתם של אחרים. המתמודדים עם דפוס זה נוטים גם לרומניציות של כעס, המופנות כלפי העצמי, כלומר פנימה במקום החוצה.

 

 

נוסטלגיה ורחמים עצמיים

 

רחמים עצמיים מתבטאים גם בשקיעה עמוקה בנבכי הנוסטלגיה:

 

לנוסטלגיה יש נטיה מעניינת לתפוס בעלות של העבר על ההווה - מצד אחד היא יכולה לשמש חומר טבעי להרגעה, כי היא מתייחסת אל אירועי העבר באור הזרקורים של אופוריה ואידיאליזציה. אבל אליה וקוץ בה - נוסטלגיה עלולה לייצר הרגשה שאין כל דרך לעמוד בסטנדרטים הרגשיים והציפיות של העבר, מה שמתבטא בתחושת ריקנות וחוסר תקווה.

 

 

רווח משני

 

לכל התנהגות שאנחנו בוחרים - כולל תחושות, מחשבות ורגשות - יש סיבה מסוימת. לכל התנהגות, אפילו ההרסנית ביותר, יש תפקיד מסוים. פרויד הגדיר שני סוגים של רווחים, הגנתיים ולא מודעים, אותם מייצרת הנפש:

 

  • רווח משני: פתרון בין-אישי וחברתי שמאפשר לא להתמודד עם קשיים ואתגרים מורכבים של החיים.

 

אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש מרבים להשתמש במושג "רווחים משניים" כדי לתאר את הסיבות הנסתרות להתנהגות האנושית, כזו שעל פניו נראית לעיתים לא הגיונית: המושג רווח משני מתייחס לאמונות שמחזקות מוטיבציה להמנעות מפעולה מסוימת. הביטוי המוכר ביותר של רווח משני בפסיכולוגיה מתייחס להופעת תסמינים גופניים, כאבים ומיחושים סומטיים, אשר חלקם מתגבשים לכדי מחלת כאב כרונית. עם זאת, רווח משני עשוי להתבטא בצרכים בלתי מסופקים בקבלת תשומת לב מאחרים, להשגת תועלת כספית, למאמצי בריחה ממציאות חיים קשה, כאמצעי להימנעות מעבודה ועוד.

 

במידה ולא מתייחסים לרווחים המשניים, המוטיבציה של המתמודד לשינוי תהיה נמוכה ביותר. בירור הרווח המשני עשוי להיות שימושי ויעיל ביותר, שכן כאשר האדם ער ומודע לתהליכים הפנימיים שעוברים עליו, הוא מסוגל לשלוט טוב יותר בהתנהגויותיו ולכוונן לעבר הגשמת יעדים ומטרות חשובים.

 

בהקשר זה חשוב לא לבלבל בין רווח משני שהוא לרוב לא מודע, לבין אג'נדה נסתרת, שהיא כוונה מודעת.

 

 

איך מפחיתים רווחים משניים?

 

ראשית, נדרשת מודעות אליהם: עבור האדם המפיק רווח משנית מהתנהגות נמנעת מדובר באתגר קשה במיוחד. הדרך למודעות מחייבת קבלה, שכן שיפוטיות תקבע את ההתנהגות ולא תתרום להכחדה שלה.

 

שנית, מחקרים מראים שחמלה עצמית היא אחת התכונות שעמידותן לשינוי נמוכה ביותר. כלומר, באופני טיפול מגוונים, פרטניים וקבוצתיים. שיטות נוספות, המבוססות על קשיבות (mindfulness), הוכחו יעילות אף הן בפיתוח התכונה. על הרקע הזה ניתן להבין את תמונת המצב במעודדת שמספקים הנתונים, מאחר והחמלה העצמית, שהינה מפתח להתפתחות רגשית תורמת גם לנטייה לחיפוש עזרה נפשית.

 

אם חלק מהדברים האלה מאפיינים אתכם, 

הגיע הזמן שתעשו את הצעד הראשון

לעבר הנאה מהאושר עצמו -

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

עדכון אחרון:

 

22 בדצמבר 2023 

 

 

 

מקורות:

 

“Why Did I Do That?” The Psychology of Secondary Gain (DE Wave). in: https://drhurd.com/2014/12/02/50104/

 

Fishbain, D. A., Rosomoff, H. L., Cutler, R. B., & Rosomoff, R. S. (1995). Secondary gain concept: A review of the scientific evidence. The Clinical Journal of Pain, 11(1), 6-21

 

Smith, R. (2004). Self pity will destroy you. BMJ : British Medical Journal, 328(7455), 0

 

Stöber J. (2003). Self-pity: exploring the links to personality, control beliefs, and anger. J Pers. 2003 Apr;71(2):183-220 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024