שישי, 12 פברואר 2016 09:53

הנאה מרחמים עצמיים - מה זה "רווח משני" ואיך מבינים אותו בטיפול?

נכתב ע"י איתן טמיר
דרג פריט זה
(12 הצבעות)
רחמים עצמיים - איך להפסיק לרחם על עצמך? רחמים עצמיים - איך להפסיק לרחם על עצמך?

רחמים עצמיים ורווחים משניים

 

כולנו מונעים לעבר אותה מטרה: אושר. עבור חלקנו מתבטא אושר בזמן איכות עם המשפחה, עבור אחרים הוא מתגלם בקריירה מצליחה ועוד שלל הגדרות סובייקטיביות להנאה ולסיפוק בחיים.

כאשר נשאל פרויד בערוב ימיו, מה הם הקריטריונים לחיים מאושרים, הוא ענה בפשטות של גאון: "עבודה ואהבה". ככה, בסדר הזה.

קיימות המון תיאוריות פסיכולוגיות על המסע לעבר האושר - כיצד עלינו לחשוב חיובי כדי שיהיה לנו טוב. בחירה ברחמים עצמיים אינה מקדמת אותנו לשם, וזו אחת הסיבות לכתיבת טקסט זה.

 

feeling self pity

למה אנחנו מרחמים על עצמנו?

איכשהו, בין כל הספרים והגישות הפסיכולוגיות הוזנח מצב נפשי שמוכר ברמות כאלו ואחרות לכל האנשים - מצב מנטלי שבו אנו "נהנים" להיות מצוברחים, לרחם על עצמנו, 'להתענג' על תחושת הקורבנות, לחוש חמימות ומוכרות באיזור הנוחות, תחת ענן כבד של רגשות קשים. זה לא דיכאון, שבו ניתן לטפל, וזה גם לא מזוכיזם, כי מיניות אינה קשורה לנושא.

הנאה מרחמים עצמיים מזכירה יותר התעסקות אובססיבית עם שן מתנדנדת, הכאבה עצמית קלה בפצעון מעל השפה, גירוד כפייתי בעור, התרפקות נוסטלגית על קשר שאבד. מורכב.

 

הנאה מסבל? 

איך אפשר להנות מממצב רוח מצוברח?

איך זה בכלל אפשרי והגיוני?

חובבי סרטי האימה ידעו לענות לכם בקלות על שאלה זו: הפחד, האימה, אלה מוסיפים להנאה ולריגוש מהסרט.

מחקר מ- 2007 שבוצע על ידי Andrade & cohen  הסביר את הסוגיה בצורה הטובה ביותר בקביעתם כי אנשים יכולים להרגיש רגשות חיוביים ושליליים באותו הזמן. בעזרת התיאוריה מצאו פסיכולוגים את הסימנים לכך שהאדם גם קצת נהנה מהאומללות, לא מזוכיזם של ממש, אבל יתכן שיש רווח משני.

בנוסף, נמצא כי לאנשים הנוטים לרחמים עצמיים בעיתות לחץ נפשי, הם בעלי אמונות חיצוניות מוכללות שלעיתים קרובות תופסים את עצמם ככפופים לשליטתם של אחרים. המתמודדים עם דפוס זה נוטים גם לרומניציות של כעס, המופנות כלפי העצמי, כלומר פנימה במקום החוצה.

 

נוסטלגיה ורחמים עצמיים

רחמים עצמיים מתבטאים גם בשקיעה עמוקה בנבכי הנוסטלגיה:

לנוסטלגיה יש נטיה מעניינת לתפוס בעלות של העבר על ההווה - מצד אחד היא יכולה לשמש חומר טבעי להרגעה, כי היא מתייחסת אל אירועי העבר באור הזרקורים של אופוריה ואידיאליזציה. אבל אליה וקוץ בה - נוסטלגיה עלולה לייצר הרגשה שאין כל דרך לעמוד בסטנדרטים הרגשיים והציפיות של העבר, מה שמתבטא בתחושת ריקנות וחוסר תקווה.

 

 

רווח משני

לכל התנהגות שאנחנו בוחרים - כולל תחושות, מחשבות ורגשות - יש סיבה מסוימת. לכל התנהגות, אפילו ההרסנית ביותר, יש תפקיד מסוים. פרויד הגדיר שני סוגים של רווחים, הגנתיים ולא מודעים, אותם מייצרת הנפש:

 

  • רווח משני: פתרון בין-אישי וחברתי שמאפשר לא להתמודד עם קשיים ואתגרים מורכבים של החיים.

 

אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש מרבים להשתמש במושג "רווחים משניים" כדי לתאר את הסיבות הנסתרות להתנהגות האנושית, כזו שעל פניו נראית לעיתים לא הגיונית: המושג רווח משני מתייחס לאמונות שמחזקות מוטיבציה להמנעות מפעולה מסוימת. הביטוי המוכר ביותר של רווח משני בפסיכולוגיה מתייחס להופעת תסמינים גופניים, כאבים ומיחושים סומטיים, אשר חלקם מתגבשים לכדי מחלת כאב כרונית. עם זאת, רווח משני עשוי להתבטא בצרכים בלתי מסופקים בקבלת תשומת לב מאחרים, להשגת תועלת כספית, למאמצי בריחה ממציאות חיים קשה, כאמצעי להימנעות מעבודה ועוד.

במידה ולא מתייחסים לרווחים המשניים, המוטיבציה של המתמודד לשינוי תהיה נמוכה ביותר. בירור הרווח המשני עשוי להיות שימושי ויעיל ביותר, שכן כאשר האדם ער ומודע לתהליכים הפנימיים שעוברים עליו, הוא מסוגל לשלוט טוב יותר בהתנהגויותיו ולכוונן לעבר הגשמת יעדים ומטרות חשובים.

 

בהקשר זה חשוב לא לבלבל בין רווח משני שהוא לרוב לא מודע, לבין אג'נדה נסתרת, שהיא כוונה מודעת.

 

איך מפחיתים רווחים משניים?

ראשית, נדרשת מודעות אליהם: עבור האדם המפיק רווח משנית מהתנהגות נמנעת מדובר באתגר קשה במיוחד. הדרך למודעות מחייבת קבלה, שכן שיפוטיות תקבע את ההתנהגות ולא תתרום להכחדה שלה.

שנית, מחקרים מראים שחמלה עצמית היא אחת התכונות שעמידותן לשינוי נמוכה ביותר. כלומר, באופני טיפול מגוונים, פרטניים וקבוצתיים. שיטות נוספות, המבוססות על קשיבות (mindfulness) , הוכחו יעילות אף הן בפיתוח התכונה. על הרקע הזה ניתן להבין את תמונת המצב במעודדת שמספקים הנתונים, מאחר והחמלה העצמית, שהינה מפתח להתפתחות רגשית תורמת גם לנטייה לחיפוש עזרה נפשית.

 

אם חלק מהדברים האלה מאפיינים אתכם -

הגיע הזמן שתעשו את הצעד הראשון לעבר הנאה מהאושר עצמו

ותפנו לפסיכותרפיה או לטיפול פסיכולוגי קצר עם פסיכולוג מומלץ ,

בו תלמדו לשנות את דפוסי המחשבות וההתנהגות השליליים שמקשים על חייכם

לדפוסי התנהגות חיוביים ומסתגלים וסוף סוף תיהנו מהאושר עצמו.

 

אנחנו פה להפניה למטפל מתאים -

מטפלי מכון טמיר בתל אביב

ובקליניקות העמיתות בכל הארץ:

 

072-3940004

 

 

 

כתיבה: מור צח,  שיר אינדיג וצוות מכון טמיר

 

 

מקורות:

 

“Why Did I Do That?” The Psychology of Secondary Gain (DE Wave). in: https://drhurd.com/2014/12/02/50104/

Fishbain, D. A., Rosomoff, H. L., Cutler, R. B., & Rosomoff, R. S. (1995). Secondary gain concept: A review of the scientific evidence. The Clinical Journal of Pain, 11(1), 6-21.
http://dx.doi.org/10.1097/00002508-199503000-00003

Smith, R. (2004). Self pity will destroy you. BMJ : British Medical Journal, 328(7455), 0.

Stöber J. (2003). Self-pity: exploring the links to personality, control beliefs, and anger. J Pers. 2003 Apr;71(2):183-220.

 

 

 

 

נקרא 8671 פעמים עודכן לאחרונה ב שישי, 20 ספטמבר 2019 00:35

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019