האם חרדה ודיכאון הן שתי הפרעות שונות או שזו הפרעה אחת?

דרג פריט זה
(5 הצבעות)
האם חרדה ודיכאון הן אותה הפרעה? האם חרדה ודיכאון הן אותה הפרעה?

האם דיכאון וחרדה הן הפרעות שונות או דומות?

פחדים וחרדות אצל ילדים ודיכאון של ילדים ובני נוער:

 

האם מדובר על שני צדדים של אותו ההפרעה?

והאם דיכאון וחרדה הן הפרעה אחת?

מה שלומדים פסיכולוגים בפרקטיקה המקצועית,

הוא שמטופלים הסובלים מהפרעות מצב-רוח אינם מאוששים

ההפרדה שקיימת בספרות בין דיכאון לחרדה,

אלא מבטאים במידה מסוימת תסמינים המשויכים לשניהם.

 

למרות שבספרות המקצועית בבריאות הנפש (בראשה ניצבת המהדורה החמישית של ה-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי) מופיעות דיכאון והפרעות חרדה כסיווגים אבחוניים נפרדים, בשטח קורה משהו אחר: קלינאים ומטופלים עדים למקרים רבים מספור, בהם המתמודדים עם חרדות נוטים לסבול גם מדיכאון, וגם להיפך - אנשים דיכאוניים מתמודדים בשלב זה או אחר גם עם חרדה.

התופעה הזו, בה ניכרת חפיפה בתמונה הקלינית בין שתי ההפרעות, או לפחות מתמהיל מסוים שלהן, מעוררת בשנים האחרונות עניין מחקרי ופסיכודיאגנוסטי גובר.

המבט על השטח מעוגן גם במחקרים מהשנים האחרונות, אשר מראים שכשני שליש מהסובלים מדיכאון סובלים גם מחרדה, ובאותה המידה- הסובלים מחרדה כרונית מבטאים גם סימפטומים דיכאוניים. 

 

מאז ומתמיד נחשבו הדיכאון והחרדה לשני מצבים נפשיים נפרדים, למרות הקו-מורבידיות הנפוצה ביניהן -  הכוונה היא שבמקרים רבים, הסובלים מדיכאון מפתחים גם חרדה, או להפך- הסובלים מחרדה הראו גם תסמיני דיכאון.

בשנים האחרונות מתגבשת השערה פסיכולוגית ומחקרית חדשה באשר לקשר בין חרדה ודיכאון - לא מדובר בהפרעות נפרדות אלא רק שני צדדים של אותה המטבע. 

השילוב בין דיכאון וחרדה נפיץ במיוחד ומעצים לאין שיעור את סבלו של האדם, מקשה על המשך תפקודו התקין (יותר מאשר קיומה של הפרעה אחת בלבד, אשר מפגעת גם כשלעצמה בתפקוד התקין), הופך את הטיפול למורכב הרבה יותר וכן, מעלה את שיעורי ניסיונות ההתאבדות.

 

חרדה ודיכאון - בעד שתי הפרעות שונות

אנשי המקצוע הסוברים שאין מדובר בשתי הפרעות נפרדות, כי אם בהתבטאות מגוונת לאותה ההפרעה, טוענים כי חרדה ודיכאון הן אכן הפרעות הנמצאות בחפיפה גבוהה זו עם זו, אך חשוב להבחין ביניהן על מנת לטפל בכל אחת מהן ביעילות.

בקרב מבוגרים הסובלים מדיכאון, כ-50%-60% מדווחים גם על חרדה, ובקרב מבוגרים הסובלים מהפרעת חרדה, 70% מדווחים גם על דיכאון. אכן, שתי ההפרעות חולקות מספר סימפטומים זהים, אך ישנן סיבות להאמין כי מדובר בהפרעות נפרדות.

החוקרים שדובקים בהפרדה האבחונית שקיימת כיום, מעגנים זאת בממצאים כימיים ונוירו ביולוגיים שמשותפים לשתי ההפרעות (ובראשם- הורמון הסרוטונין, הקשור לשתיהן). לצד זה, קיימת הפגיעות הפסיכולוגית המשותפת לשתי ההפרעות, אותם גורמי סיכון, אשר לרוב גורמים לאדם לפתח את אחת מההפרעות, ולעיתים דיי קרובות- לפתח תסמינים משמעותיים של שתיהן. חשוב לדעת כי גם חלק מהתסמינים הם משותפים לשתי ההפרעות- למשל נטיית ההימנעות אשר הולכת ומתפרשת על פני תחומי חיים רבים יותר ויותר.

ניתן למצוא הקבלה משמעותית גם בדרכי הטיפול של ההפרעות, אם התרופתיות ואם הפסיכותרפית. הטיפול התרופתי המקובל לדיכאון הוא לרוב כדורים פסיכיאטריים מסוג SSRI (כדורים אשר דואגים לכך שיותר סרוטונין ייוצר במוח האדם, או לחילופין שהכמות המיוצרת תישאר זמן רב יותר במקומות המיועדים לה), המשמשים גם במקרי חרדה. הטיפול הפסיכותרפי, ובראשו טיפול CBT אשר מקובל במיוחד לטיפול בשתי הפרעות אלה, מתמודד איתן בצורה מקבילה יחסית, בה המטופלים הסובלים משתי ההפרעות עוברים תהליך דומה.

מחקר EEG חדש תומך בטענה כי דיכאון וחרדה הן שתי הפרעות נפרדות, לפחות בקרב ילדים ומתבגרים: במחקר השתתפו ילדים אמריקאים והוא העלה כי כל אחת משתי ההפרעות באה לידי ביטוי סוג אחר של פעילות מוחית- 

חרדה קשורה ב- ERN - פעילות-יתר מוחית שקשורה בעשיית טעויות -   דפוס ה-ERN מתייחס לפעילות במסלול במוח שמאותת לגוף שעשינו טעות.

כשהוא פעיל, נראה עליה קלה בקצב הלב ובהזעה. הוא עובד באופן חזק יותר כאשר הטעות שעשינו מאיימת יותר, למשל אם היא קשורה בהפסד כלכלי, או מובילה לעונש. פעילות-יתר במסלול ה-ERN נוכחת אצל מבוגרים עם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) ועם הפרעת חרדה מוכללת (GAD), ומחקרים התפתחותיים הראו תוצאות דומות גם אצל ילדים. 

דיכאון קשור ב- FN - פעילות-חסר מוחית שקשורה להנאה ותגמול - ה-FN הוא הפעילות המוחית שקשורה ביכולת שלנו ליהנות מתגמול חיובי שקיבלנו על פעולה מסוימת. ואכן, פעילות מועטה שלו נמצאה קשורה יותר לדיכאון. עובדה זו מתיישבת היטב עם העובדה שאחד הקריטריונים העיקריים לאבחון דיכאון הוא "אנהודניה" – חוסר עניין וחוסר יכולת ליהנות מדברים הנחשבים למהנים עבור רוב האנשים.

הנבדקים במחקר היו ילדים בני 11-13, שהתבקשו לבצע משימות בהן הם צפויים לעשות טעויות, להפסיד או לקבל תגמול, בעוד שגלי המוח נמדדים במכשיר EEG. כמו כן, ענו הילדים והוריהם על שאלונים הבודקים את מידת ההפרעות הרגשיות שלהם הקשורות בדיכאון ובחרדה. כפי ששיערו החוקרים, אכן נמצא קשר חזק בין הפעילות המוחית של הילדים לבין מידת ההפרעות הרגשיות שלהם, אבל הממצא החשוב באמת הראה כי כל הפרעה קשורה לפעילות מוחית אחרת.

תוצאות המחקר פותחות כיוון חדש למחקר אודות גורמי סיכון ביולוגיים לחרדה ודיכאון, ועשוי אף לסייע באבחון ההפרעות הללו אצל ילדים קטנים, אשר מתקשים לדווח על הבעיה שלהם במילים (יש דיווחים על חרדה ודיכאון אפילו אצל ילדים בגיל 4!) כמו כן, הממצאים הללו יכולים להוות קווים מנחים למציאת פתרונות חדשים, הן מניעתיים והם טיפוליים לבעיות הללו, תוך הבנה של ההבדלים בין חרדה ודיכאון גם ברמה המוחית.

 

children depression anxiety

אז דיכאון וחרדה הן הפרעה אחת?

נדבר תחילה על שתי ההפרעות ובחלק הבא נדון בהן בקרב ילדים:

חשוב להכיר בכך שהן אינן שתיים? מהו היתרון שבסיווג נכון?

הבנת הקשר, הבלתי נפרד במקרים רבים, בין דיכאון וחרדה, עשויה לסייע לאנשי מקצוע למנוע את הופעת התסמינים של ההפרעה שטרם הופיעה. למשל, חרדה לרוב מופיעה בשנות הבגרות המוקדמת, בגילאי 20-30, בעוד דיכאון עשוי להופיע לראשונה גם לאחריה. במידה ואנשי המקצוע יכירו במצב בשטח, בו רבים הסובלים מחרדה מפתחים בהמשך דיכאון, הם יוכלו להכין את מטופליהם מראש, להקנות להם כלים להתמודד עם הדיכאון בעיקר כשעדיין לא החל, לחזק את כוחות ההתמודדות שלהם ואת עמידותם. יתרה על כן, לעיתים קיומה של הפרעה אחת יכול לפגוע בטיפול בהפרעה השנייה, למשל- דיכאון עשוי להפריע למטופל להתמיד בטיפולי CBT אשר מצריכים חשיפה לתכנים המאיימים על האדם, ובמצב זה על המטפל להפעיל שיקול דעת בשאלה כיצד הכי נכון לתקוף את ההפרעות, ואת מי קודם, מתוך הבנת הקשר ההדוק בין השתיים.

נראה כי גורמים פסיכולוגים וסביבתיים תורמים להפרדה בין חרדה ודיכאון. ממצאים מחקריים מעלים כי פרט להפרעה ביפולרית, הפגיעות הביולוגית להפרעות מצב רוח אינה ספציפית להפרעה מסוימת, אלא משקפת איזשהו פרה-דיספוזיציה (מוכנות מוקדמת) לפריצה של הפרעות חרדה ודיכאון. הצורה הספציפית של ההפרעה הסופית נקבעת על ידי גורמים פסיכולוגיים, חברתיים, או גורמים גנטיים וביולוגיים נוספים.

חרדה ודיכאון עלולות להיות גם ביטוי לטראומה שמצויה מתחת לפני השטח. רוב המטפלים אינם מאומנים היטב לטפל בטראומה, ובמיוחד בטראומה מורכבת, הנובעת מחשיפה ממושכת להתעללות.

Anxiety Disorders

 

 

 

כתבו: יעל הררי וצוות מכון טמיר

 

 

קיראו על טיפול בחרדה

 

מקורות:

 

Jennifer N. Bress, Alexandria Meyer & Greg Hajcak (2013) Differentiating Anxiety and Depression in Children and Adolescents: Evidence From Event-Related Brain Potentials, Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology, 44:2, 238-249, DOI: 10.1080/15374416.2013.814544

Bystritsky, A., Khalsa, S. S., Cameron, M. E., & Schiffman, J. (2013). Current Diagnosis and Treatment of Anxiety Disorders. Pharmacy and Therapeutics, 38(1), 30–57. 

https://www.independent.co.uk/news/education/education-news/uk-schools-mental-health-surge-support-issues-children-pupils-nasuwt-barnardos-a7682751.html

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר