מהי תסמונת הלב השבור? על מוות פסיכוגני- שלבים, סיבות וטיפול

דרג פריט זה
(4 הצבעות)
תסמונת הלב השבור תסמונת הלב השבור

 

מוות פסיכוגני ותסמונת הלב השבור

מוות כתוצר של טראומה נפשית וחוסר אונים קיצוני

 

 

מכירים אנשים ש'נשבר להם הלב' ומתו?

בדיוק על נושא קשה זה אנחנו כותבים כאן, על לב שבור, דווקא מתוך תקווה ואמונה שאפילו בזמנים הקשים ביותר יכולים בני אנוש להתגייס לשינוי פסיכולוגי חיובי.  

 

 

מה זה מוות פסיכוגני?

מוות פסיכוגני מתייחס לסיום החיים על רקע ייאוש נפשי קיצוני, המתבטא בוויתור על הרצון לחיות, ובקריסה גופנית לכיליון מבלי שהאדם בחר ליטול את נפשו בידיו ולהתאבד.

give-up-itis הוא בעצם הרמת ידיים מלאה, פסיביות טוטאלית מול תלאות החיים וכניעת הגוף מול מכאובי הנפש.

 

מחקר חדש מלמד כי כולנו יכולים כנראה למות רק בגלל שוויתרנו ונכנענו לאמונה שהחיים הביסו אותנו. המחקר מתאר גם את השלבים של תסמונת הלב השבור, החל מנסיגה חברתית וכלה במוות של ממש.

בנוסף, מוצעות סיבות נוירולוגיות וביוכימיות חדשות, המנסות להתחקות אחר התופעה שמורכב לרופאים ולפסיכולוגים להסביר. 






התהליך הפסיכולוגי בדרך למוות פסיכוגני

 

 

שלב 1: נסיגה והמנעות

 

נסיגה חברתית, המתרחשת בעיקר בעקבות טראומה פסיכולוגית. אנשים בשלב הזה נוטים להרגיש או לבטא פחות רגשות, להיות אדישים ומרוכזים בעצמם. כותב המחקר מדגיש כי נסיגה חברתית יכולה גם להיות דרך התמודדות עם המצב, באופן שבו הכוחות והמשאבים מופנים פנימה כלפי העצמי וכך יכולים להגיע לאיזון רגשי מחודש. אבל במידה ונתקעים בשלב הזה, המצב יכול להדרדר לנסיגה קיצונית ואפתיה.

 

 

שלב 2: אפתיה

אפתיה היא הצורה הרגשית, המבטאת בצורה המדויקת ביותר את הסימבוליות של מוות נפשי.

זהו מצב רגשי השונה לחלוטין מרגשות כעס, עצב או תסכול.

 

 

 

שלב 3: אבוליה

אַבּוּלְיָה, הוא מונח המתאר מצב נוירופסיכיאטרי פתולוגי של שיתוק כוח הרצון, איבוד המוטיבציה ואובדן היכולת לקבוע מטרות ולקבל החלטות, ולאחר מכן ליזום ולהניע התנהגויות מונחות מטרה.

אנשים במצב של אבוליה יאבדו את הרצון לדבר עם אחרים, ואפילו להתרחץ או לאכול.

רבים מתארים את המצב המנטלי של אבוליה כסוג של  "stand-by": שום מחשבה לא עוברת בראש. על אף שאנשים בשלב הזה יאבדו את המוטיבציה הפנימית לעשות פעולות, הם יכולים עדיין להיות מושפעים מאחרים המניעים אותם לפעולה.

 

 

 

שלב 4: אקינזיה נפשית

השלב הרביעי נקרא "Psychic akinesia" בו מופיעה התדרדרות נוספת במוטיבציה.

האדם נמצא בהכרה מלאה, אך שרוי במצב מנטלי של אדישות עמוקה, חוסר מודעות והיעדר רגישות לכאב קיצוני, עד כדי כך שבהיעדר מי שיסעד אותו, האדם שוכב בתוך צרכיו.

 

 

 

שלב 5: מוות פסיכוגני

מצב של מוות פסיכוגני - האדם מושבת לגמרי -  ללא כל רצון לחיות.

נדמה כי שום דבר לא יכול לשכנע אותו אחרת.

המעבר בין שלב 4 לשלב זה אורך בדרך כלל ימים ספורים.

לעיתים, בשלב זה ממש לפני המוות, קופץ פתאומית "ניצוץ חיים": האדם יכול לפתע לרצות לעשן סיגריה, או לתכנן להרהר בתחביב חדש.

התנהגות כזו עשויה לבלבל את האוהבים סביבו ולהראות כמו התנהגות המעידה על מוטיבציה או מטרה כלשהי, אך באופן פרדוקסלי, בשלב הזה המטרה היא פשוט למות.



 

 

מה גורם למוות פסיכוגני?

באופן פורמלי, סינדרום הלב השבור נובע מ- Takotsubo cardiomyopathy - כשל לבבי בחלקו השרירי, תופעה רפואית ששיעור מכריע מהמתמודדות עמה הן נשים.

המחקר שופך אור על על הקשר בין מוות פסיכוגני לבין מפגש עם טראומה, בעיקר כאשר האדם שנחשף אליה סבור שלא ניתן "להימלט" ממנה, מה שמביא אותו לראות במוות אופציה יחידה, ברירה אחת אפשרית.

מוות פסיכוגני איננו זהה להתאבדות ואינו מתאפיין בהכרח בדיכאון. מדובר בהרמת ידיים נפשית, ויתור פסיכולוגי על החיים שמסתיים במוות גופני.  

לפי המחקר, התופעה יכולה לנבוע משינוי המתרחש במוח, בחלק התת קורטיקלי הקדמי השולט על מוטיבציה והתנהגויות מוכוונות מטרה.

ואכן, טראומה נפשית חמורה עלולה לתרום לתפקוד לקוי של אזור זה במוח (באופן ספציפי חלק שנקרא ה-  anterior cingulate circuit) שכאשר הוא נפגע, פוחתת באופן דרמטי המוטיבציה החיונית להתמודדות עמידה וחסינה ולקיום החיים. פגיעה זו מובילה באופן בלתי נמנע למצב חריף של אפתיה שלעיתים מתדרדר עד קריסה מלאה לסיום אוטונומי של החיים. 



 

טיפול נפשי ורפואי

ישנן דרכים למנוע את התדרדרות המצב עד כדי מוות.

הדרכים היעילות הנפוצות ביותר הן פעילות גופנית, או לחילופין יצירת שינוי מהותי שיחולל אמונה והרגשה של בחירה עצמית ושליטה כלשהי בחיים.

 

שתי הדרכים הללו, באופן לא מפתיע, מובילות לשחרור מוגבר של  הנוירוטרנסמיטור (המוליך העצבי) דופאמין.

 

 

הפסיכולוגיה של התמודדות עם פרידה <

 

 

 

 

 

מקורות:

תסמונת הלב השבור - מתוך ויקיפדיה

  

John Leach (2018). ‘Give-up-itis’ revisited: Neuropathology of extremis. Medical Hypotheses, Volume 120, November 2018, Pages 14-21. https://doi.org/10.1016/j.mehy.2018.08.009

 

Takotsubo cardiomyopathy (broken-heart syndrome). Harvard Women's Health Watch. In: https://www.health.harvard.edu/heart-health/takotsubo-cardiomyopathy-broken-heart-syndrome

 

Severe Trauma And Giving Up on Life - Janice Wood - https://psychcentral.com/news/2018/09/29/severe-trauma-and-giving-up-on-life/139076.html

 

 

כתיבה: איריס צח ואיתן טמיר - מכון טמיר

 

 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il