מכון טמיר לפסיכותרפיה
חששות לגבי
זהות מינית ומגדרית
מהי זהות מינית?
זהות מינית כוללת בתוכה את כל תפיסות האדם לגבי עצמו באשר לנטייתו המינית ולזהותו המגדרית. זהות מינית מצויה בלב ליבה של האישיות, של ההגדרה העצמית, מה שנמצא בבסיס של ההיכרות שלנו עם עצמנו. גם אם החששות מאוד קשים ומעוררים דאגות וחרדות, אי אפשר 'לדלג' על דילמות לגבי זהות מינית ולהמשיך כרגיל בחיים.
אותו קול פנימי ספקני קורא לנו שוב ושוב לאורך החיים, במפגשים עם גברים ונשים, שככל שמערכות היחסים עמם מעמיקות יותר, כך הן "דורשות" מאיתנו את האמת במטרה לקיים יחסי אהבה אותנטיים.
אוריינטציה מינית מתייחסת לעניין של אדם באנשים מאותו מין, מהמין הנגדי, משני המינים או מאף אחד מהם.
נטיה מינית עונה לשאלות -
למי נמשך האדם מינית?
האם המשיכה גבוהה יותר כלפי גברים או כלפי נשים?
האם כלפי שניהם גם יחד?
מהי זהות מגדרית ( Gender Identity)?
זהותו המגדרית של אדם היא התחושה הפנימית של עצמו כגבר, כאישה או כבעל מגדר אלטרנטיבי.
סיסג׳נדר הוא אדם בעל זהות מגדרית זהה למין שהוקצה להם בלידתם, בעוד שמנגד ,טרנסג׳נדר הוא מונח שמוגדר לפי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) בתור "הספקטרום המלא של אנשים שזהותם המינית אינה תואמת למה שלרוב מקושר למין שהוקצה להם בלידתם״.
זהות מגדרית שונה מתפקיד מגדרי או ביטוי מגדרי. בעוד שזהות מגדרית היא פנימית ונטועה עמוק בתחושת העצמי, ביטוי מגדרי הוא האופן בו אדם מבטא את זהותו המגדרית.
ביטוי מגדרי הוא האופן בו אדם מציג עצמו, דבר שיכול להתאים או לא להתאים לזהות המגדרית שלו.
תפקיד מגדרי הוא אוסף ההתנהגויות, הגישות והתכונות האישיותיות שהחברה מקשרת למגדר מסוים, בחברה ובזמן נתונים. אל התפיסה לפיה גברים ונשים שונים ביסודם וצריכים להתנהג באופנים ספציפיים מתייחסים לעתים כ״מהותיות מגדרית״.
מגדר שונה גם ממין ומאוריינטציה מינית:
בעוד שמין מתייחס לביולוגיה של האדם מבחינה כרומוזומלית, הורמונלית ואנטומית, מגדר הוא מונח המובנה חברתית, תרבותית וסביבתית.
אנשים מכל מין יכולים להיות בעלי כל זהות מגדרית ואוריינטציה מינית, שכן אלה שני מושגים עצמאיים.
לאחרונה התווספה אות לראשי התבות להט"ב:
להטב"ק (ק' מציינת קוויר) ו-להטב"א (א' מציינת אינטרסקס או א-מיניות). לעיתים מתווספות שתי אותיות, בשילוב שיוצר המונח להטבא"ק.
ליה רינג, MSW, מטפלת בלהט״ב בפתח תקווה
בלבול בזהות המינית
זהות מינית מתייחסת לסטטוס פנימי שנרכש לאורך החיים.
האם אדם מרגיש עצמו גבר, אישה או ביניהם?
הזהות המינית מתפתחת החל מהשנים הראשונות לחיים, מחוזקת על ידי ההורים והסביבה הקרובה (באמצעות חיזוק התנהגויות תואמות מין) ולעיתים מקבלת תפניות במהלך גיל ההתבגרות. הזהות המינית מתייצבת ומתגבשת עם הכניסה לבגרות המוקדמת.
בלבול בזהות המינית מתרחש כשהאדם לא בטוח לאן הוא שייך, עם מי מזדהה, למי נמשך וכיצד רוצה להתנהג ולהיראות. יש הנתקלים בזהות מינית מבולבלת כבר בגילאי ילדות צעירה יחסית, למשל בגיל 9-10, כשהילד מזהה עצמו כשונה מאחרים, ויש כאלה שמבינים שאינם שלמים עם עצמם רק בשנות ה-20-30 לחייהם.
כאשר האדם לא בטוח באשר לזהותו המינית, או לחילופין במקרים בהם הוא בטוח בה אך אינו שבע רצון ממנה, או מרוצה ממנה אך פוחד מתגובת הסביבה אליה, נוצר חשש הקשור לזהותו. החשש הזה עשוי להיות קשור בקבלה של המשפחה והסביבה את הזהות המינית השונה, או בשינוי המהותי והאמיץ שיצטרך לעשות האדם בחייו. לא קל לאדם לקבל את היותו שונה מאחרים, במקרים רבים האדם נלחם בזהותו האמיתית כיוון והוא רוצה להיות דומה לסביבתו. לעיתים עלול הבלבול להגיע לרמה של פיתוח תת-סוג של OCD, המתבטא במחשבות טורדניות ואובססיות , המכונות HOCD .
מה זה HOCD?
הקושי המרכזי של מתמודדים עם HOCD היא הצורך "לדעת" עובדות על החיים במאה אחוז ודאות.
HOCD, סוג של OCD (הפרעה טורדנית כפייתית) , מבטאת את הצורך לדעת בלי כל ספק מה הנטיה המינית, למרות שלפי מה שאנחנו יודעים היום, אנשים נמצאים על רצף של אוריינטציה מינית, והצורך בידיעה ודאית עלול להסב המון סבל. הידיעה היכן אתה נמצא חשובה מאוד, אך עם כניסתם העדכנית של מושגים כמו "פלואידיות מגדרית" חשיבותה של ההגדרה המוחלטת הולכת ופוחתת (נזילות מגדרית מתייחסת לזהות מינית שאיננה סטאטית, אלא נוטה להשתנות במהלך החיים, או לשלב בין זהויות שונות).
החשש הקשור בזהות המינית מעלה אצל האדם מצוקה מהותית וכואבת. לעיתים הוא נמצא במלחמה פנימית עם עצמו, לעיתים המלחמה היא עם הסביבה, אך בוודאות, החשש לא מאפשר לאדם סיפוק, מימוש עצמי וחיי שלווה ויציבות.
אז אני גיי או סטרייט?
אחת העצות המקובלות הניתנות לאלה המבולבלים או החוששים בכל הקשור לזהותם המינית, היא פשוט לנסות.
אבל זה לא כזה פשוט...
פסיכולוגים ומטפלים בטיפול רגיש מגדרית, נוטים לתקף ולעודד גבר שמצוי בבלבול בזהות המגדרית להתנסות בחוויה נחשקת, כמו ללבוש בגדי נשים (קרוסדרסינג), או לאשה שמתלבטת אם היא לסבית ואולי נמשכת לנשים, לצאת עם בחורה ולא עם בחור. אולם האתגר הסובייקטיבי דורש התמודדות עם פחדים, בושה ובעיקר לחץ חברתי שעמוס עדיין בדעות קדומות ובסטיגמה.
דרך ההתנסות, האדם לומד איפה מרגיש נוח, היכן הוא מתנהל בטבעיות, עם מי הוא מעוניין להיות ולאן הוא מעוניין להשתייך. בתיאוריה זה נשמע יופי, אבל כל מי שגדל בחברה המערבית (ובעיקר הישראלית), מודע לתפיסת הגבריות, לצד החיזוקים והסנקציות שננקטות כלפי מי שמפר את תפקידי המין המסורתיים.
יציאה מהארון
התהליך של יציאה מהארון , אם הוא באמת מתרחש, מעורר לא אחת תחושות בושה (תהיתם מדוע הומוסקסואלים אימצו את המונח "גאווה"? זה בדיוק ההיפך מבושה), חרדה ואשמה שמביאות להמנעות ואפילו להכחשה. מהצד השני נוכל לראות תגובה הפוכה לתחושות הללו, באמצעות יציאה קיצונית ומופגנת מהארון.
שתי הדרכים אינן קלות כלל. הן מחייבות אומץ, תמיכה חברתית ומשפחתית ומומלץ לעבור אותן עם ליווי מקצועי.
טיפולי המרה
דרך שלישית, הבעייתית מכולן, היא לנסות לפתור את ההתלבטות באמצעות טיפולי המרה, שם כללי למגוון "תרפיות" שתכליתן לשנות אוריינטציה / נטייה מינית של אדם ומרכז פעילותה בקהילה המציעה Ex-Gay Therapy בעיקר באמצעות משמעת וכח רצון.
אנא- אל תפנו לדרך הזו - חשוב להדגיש שוב ושוב כי טיפולי המרה אינם יעילים, ובעולם הפסיכולוגי הם נחשבים לא אתיים.
ֿלמעשה, מחקרים על מבוגרים שעברו טיפול המרה בגיל ההתבגרות זיהו אצלם מגוון של סיכונים בריאותיים ופסיכולוגיים. למשל, מחקר שפורסם בשנת 2018 השווה בין צעירים להט״בים שהשתתפו, בעידוד ההורים, בטיפול המרה, לעומת צעירים להט״בים שלא. במחקר נמצא כי בני נוער שהוריהם או המטפלים שלהם עודדו טיפול המרה בהומוסקסואליות, או דיווחו כי הופנו לטיפולי המרה אצל מטפלים דתיים, היו בעלי סיכוי גבוה הרבה יותר לדיכאון, למחשבות אובדניות, לניסיונות אובדניים, לפחות השכלה אקדמית ולפחות הכנסה כלכלית, בהשוואה לבני ובנות נוער להט״ב שלא נחשפו לטיפולי המרה.
גם בישראל, נשמע קולן הברור של הסתדרות הפסיכולוגים (הפ״י) ושל הסתדרות הרופאים (הר״י).
כדי להמחיש את העניין, פרסמו מועצת הפסיכולוגים והסתדרות הפסיכולוגים נייר עמדה המציין כי יש להזהיר את הציבור מפני הסכנות הצפויות מצד "מטפלים" כאלה ומדגישים שמדובר בטיפולים שאינם ראויים אתית ומקצועית.
זו אמירה אמיצה וכנה של פסיכולוגים ופסיכיאטרים, שאינם יודעים כיצד 'לתקן' נטיה מינית, וגם יותר מכך - סביר שאין בכך צורך.
הפסיכולוגיה עשתה צעדי ענק בפיתוח כלים יישומיים שיעזרו ללהט"בים לחיות חיים שראוי לחיותם - באמצעות מודעות, מחויבות, התבוננות, קבלה והשתייכות.
בישראל יש עדיין, למרבה הצער, מטפלים שמבטיחים למטופליהם סיכוי לשנות את נטייתם המינית ויוצרים אשליה שמובילה לכיוון הפוך מקבלה עצמית.
מבינאריות מגדרית לעבר א-בינאריות
בינאריות מגדרית היא תפיסה מסורתית לפיה קיימים רק שני מגדרים וכל אדם הוא או זכר או נקבה.
יש שיטענו שקיימים רק שני מינים ולכן צריכים להיות רק שני מגדרים, אך טיעון זה פגום, הרבה מעבר למחויבות של פוליטיקלי קורקט ברוח העשור השני למאה החדשה.
למרות שמרבית התינוקות מסווגים לזכר ונקבה, המגוון רחב יותר הן במונחים של מין והן במונחים של מגדר.
הביולוגיה של המין מורכבת: מרבית האנשים הם XX או XY מבחינה כרומוזומלית, אך ישנם כאלה שהם XXY או XO.
נוסף על כך, הכרומוזומים אינם קובעים באופן מוחלט את האנטומיה המינית. יש נשים עם XY ואחרים הם בעלי גוף שהוא בין גבר לאישה מבחינה כרומוזומלית, אנטומית או הורמונלית. לכן, בהינתן המגוון הרחב של מיניות ביולוגית, אין זה מפתיע שיכול להיות גם מנעד רחב של זהויות מגדריות.
תרבויות ברחבי העולם זיהו לאורך ההיסטוריה מגדרים שונים מזכר או נקבה, אך רק בעשורים האחרונים מתפתח אוצר מילים בעברית, וגם באנגלית, המתאר את הספקטרום הנראה של זהויות מגדריות.
א-בינאריות היא גם זהות מגדרית וגם מונח חובק כל לתיאור זהויות מגדריות השונות מה״זכר ונקבה״ הקשיחים. בעוד שיש סוגים רבים של מגדרים א-בינאריים, חלקם נפוצים יותר בשיח, ביניהם א-מגדריות (כאשר אין זהות מינית ספציפית או שהזהות המינית נייטרלית), ביג׳נדר (כאשר ישנן במקביל, בזמנים שונים או במצבים שונים שתי זהויות או ביטויים מגדריים נבדלים), ג׳נדרפלואיד (מעבר בין לפחות שתי זהויות או ביטויים מגדרים), ג׳נדרקוויר (מונח כולל לאנשים עם זהויות מגדריות א-בינאריות), א-בינארי (מונח גג המכסה את כל הזהויות והביטויים המגדריים שאינם בינאריים) ומגדר שלישי (כאשר יש זהות או ביטוי מגדריים שאינם מוגדרים במונחים של אופציות בינאריות [זכר/נקבה, גברי/נשי]).
האם שמתם לב לכך ששיחה אודות אוריינטציה מינית חושפת את הזהות המגדרית?
מילים שקשורות לאוריינטציה מינית משמשות לרוב להשוואה בין זהות מגדרית של אדם לבין המגדר של אנשים אליהם הוא נמשך.
למשל, אם הכותב נמשך לגברים ומזדהה כהטרוסקסואל, המגדר שלו הוא כמעט בוודאות נקבה.
ואולם עבור מי שאינם רוצים לחשוף את זהותם המגדרית, אין מילים אחרות להשתמש בהן כדי לדבר על אוריינטציה מינית ולהתמקד באנשים שאותם הדובר מוצא מושכים באופן שישאיר את המגדר שלו מחוץ לדיון.
שיח כזה יכול היה להיות יעיל במיוחד עבור אנשים א-בינאריים או ג׳נדרפלואיד שרוצים לדבר על האנשים שאליהם הם נמשכים.
על מנת לעקוף את המגבלות של מילים כמו הטרוסקסואל, הומוסקסואל וביסקסואל, יש כאלה שיתארו את האוריינטציה המינית שלהם כגיינוסקסואל (נמשך לנשים), אנדרוסקסואל (נמשך לגברים) או שניהם.
מבחינת כינויי גוף, השפה האנגלית מאפשרת ללא-בינאריים להשתמש במונח נייטרלי-מגדרית כמו they סינגולרי. בעברית זה עובד פחות טוב, בשל ההבחנה בין ״הם״ ל״הן״, וגם באנגלית מדובר בכינוי גוף שיש להתרגל אליו בהקשר של אדם בודד.
עם זאת, הדבר שווה את המאמץ: הוא מראה על נימוס וכבוד לאדם המרגיש שהזהות המגדרית שלו אינה ניתנת לתיאור מוצלח באמצעות שפה המתייחסת לזכר או לנקבה. בעברית אפשר פשוט להיות קשובים לשפה שבה אדם מדבר על עצמו או על אחר עם זהות מגדרית מסוימת, ולהיצמד לשפה שבה הוא בוחר.
פעילויות למען אוכלוסיית הלהט״בק
מדינות רבות, למשל, מלטה, אוסרות טיפולי המרה לפי החוק, וגם ביפן החלו ב-2019 במאבק לחקיקה למען זוגות חד מיניים, שמטרתו להיאבק בסטיגמה ובדיעות קדומות בציבור היפני.
גם בישראל מתחילים להישמע קולות למען זכויות להט״ב במגזרים יותר מסורתיים, כמו בארגון חברותא ואפילו בקהילה החרדית.
יש עוד כל כך הרבה לקרוא בנושא:
באמת היא שלהתקדמות הקהילתית שעשתה הקהילה הגאה בעולם אין אח ורע בעשורים האחרונים.
הקהילה מציעה מקור להשתייכות, לגיטימציה ומרחב פסיכולוגי לביסוס זהות מינית, כזו שאינה מותקפת על ידי סנקציות תרבותיות וחברתיות.
קראו ראיון מרתק שקיימנו בנושא עם דפנה גרינר, מנהלת השירות הטיפולי במרכז הגאה בתל אביב.
מצוקה נפשית עקב לבטים בזהות המינית
במקרים רבים, החששות מפני הזהות המינית האמיתית של האדם מפריעות לו רבות בחייו. לעיתים הן גורמות מצבי רוח משתנים לאורך זמן ואף לאפיזודות דיכאוניות. 'דחיינים', המצויים "על הגדר", או בארון, לאורך זמן, אינם פטורים מהמחירים הנפשיים הכבדים שכופים הספקות.
רבים יסכימו שמחירי ההכחשה וההמנעות מחיפוש אחר האמת (אמת המתבטאת בפיתרון בהתבלטויות של נטיה מינית, או לפחות באיתור מענה שטוב לחיות איתו, להרגיש בחיים) גבוהים הרבה יותר מהתמודדות אמיצה עם הסוגיה. ההמנעות מהתמודדות כזו, אפילו אם אין בסופה "אמת" חד משמעית, מקלה על האנרגיות הנפשיות העצומות שמושקעות בשאלה מהותית מאוד בקיום שלנו, שהיעדר התשובה מעורר הפרעות חרדה ופחדים, דיכאון סמוי ובדידות כבדה.
להט״ב דתייים
נתונים מהשירות הפסיכולוגי לקהילה באוניברסיטת בר אילן, המעודכנים לפברואר 2019, מלמדים כי חלה עליה משמעותית בשיעור הפניות של סטודנטים להטב״ים דתיים ומסורתיים לייעוץ וטיפול פסיכולוגי. הסטודנטים מופנים בעיקר לטיפולים דינמיים או לטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים.
לדברי הפסיכולוגים הקליניים בתחנה, יתכן כי העליה החדה בחיפוש עזרה נפשית בקרב סטודנטים וסטודנטיות, סביב סוגיות של זהות מינית, קשורה לקמפיינים המביישים והמשמיצים של ארגונים פוליטיים, כמו זה של מפלגת אלי ישי (״כדי שלא יהיה ילד עם אבא ואבא...״).
כמי שחיים בחברה מסורתית ודתית, מתמודדים הלהטב״ים הדתיים עם לחץ נפשי אינטנסיבי, חברתי, משפחתי ותרבותי, סביב האוריינטציה המינית.
אין ספק כי הסביבה הלא מתקפת תורמת להגברת המצוקה הנפשית במגזר הדתי.
שימוש בחומרים
מחקר מעלה ממצאים מדאיגים לגבי שימוש בחומרים ממכרים בקרב בני נוער להט"ב.
לפי החוקרים, 15 מתוך 16 בני ובנות נוער להט"בים דיווחו על שימוש במרבית הסמים שנסקרו:
אלכוהול, סיגריות, קוקאין, אקסטזי, סיגריות אלקטרוניות (vaping), סמי הזיות, הרואין, מריחואנה, מתאמפטמין, תרופות מרשם ללא הכוונת רופא, סטרואידים ומריחואנה סינתטית.
בני הנוער הלהט"בים משתמשים במספר רב יותר של חומרים בהשוואה לבני גילם, הם מתנסים בסמים קשים יותר ומצויים בסיכון גבוה יותר לשימוש מתמשך.
טיפול פסיכולוגי וזהות מינית
אחד המיתוסים השכיחים ביותר בקרב המתמודדים עם ספקות לגבי נטייתם המינית, הוא כי פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים מגיעים עם אג'נדה מוכנה מראש לגבי מטרות הטיפול ותוצאותיו.
המציאות שונה ומגוונת הרבה יותר:
איך יודעים שהטיפול מתאים?
מטפלים מנוסים ומומחים בתחום מודעים היטב לכבוד האנושי ולקצב האישי הנדרשים בטיפול פסיכולוגי ממוקד בנטייה מינית ובשונות מגדרית, כמו גם למוגבלות גוף הידע הפסיכולוגי שקיים בידי המקצוע לגבי מקורותיה של הומוסקסואליות (כמו הטרוסקסואליות).
עמדה טיפולית פסיכולוגית מקצועית תתבטא אפוא בצניעות ובזהירות, לצד תיקוף והכרה בקשיים ובאתגרים הנפשיים שכופים הספקות על רווחתו הפסיכולוגית של המטופל.
אפילו בשיטות הטיפול הקצרות והממוקדות ביותר, קל וחומר בשיטות פסיכודינמיות ארוכות טווח, המטפל נוקט גישה טנטטיבית ומגששת, לצד עידוד של המטופל לאזור אומץ ולהתעמת עם השאלות התוקעות אותו באותו צומת פנימי.
אייל גינזבורג, MSW, פסיכותרפיה ללהט״ב, מכון טמיר תל אביב
איך יודעים שהטיפול לא מתאים?
אם אתרע מזלך ופגשת מטפל/ת שנמצאים באחד הקטבים של הסקאלה, כאלו המשוכנעים שהאמת מצויה בידם (למשל מטפל שטוען שהוא יודע לשנות נטיה מינית, או כזה שדוחק במטופליו "ללכת עד הסוף" כדי לפתור מיידית את הספק), היפרד מהם, ויפה שעה אחת קודם.
האתגר הטיפולי הוא ללוות את המטופל הסובל מחששות לגבי נטייתו המינית במסע אישי שבסופו יוכל לחיות בשלום עם מי שהוא, להשתחרר מחרדות מאיימות ולהנות מחיי מין מספקים והדדיים.
לגבי HOCD:
במחשבות חוזרות וטורדניות הכוללות ברובן ספקות לגבי הנטיה מינית, ניתן לטפל ביעילות באמצעות טיפול קוגינטיבי-התנהגותי.
שיטת CBT, פנים אל פנים בקליניקה או בטיפול פסיכולוגי און ליין, מציעה טכניקות וכלים רבים, אך כאשר מדובר על הקלה באובססיות לא רצוניות, הטכניקה היעילה ביותר היא ERP - חשיפה ומניעת תגובה.
החלק הקוגניטיבי בטיפול עוסק בבדיקת המחשבות החוזרות, פרשנותן ושינוי ההתייחסות אליהן.
החלק ההתנהגותי עוסק בשינוי ההתנהגויות הכפייתיות, שכוללות בין השאר הימנעות (למשל המנעות ממפגש עם מי שאינו סטרייט).
עלות מפגש אצלנו במכון טמיר היא 320-380 ש״ח.
השתייכות לקהילה הלהט"בית?
כאשר אדם מצליח לפתור את הבלבול לגבי זהותו המינית, או כאשר הוא נמצא במסע החיפוש אחר תשובה, חשובה ההיכרות עם קהילת הלהט"ב (להט"ב- לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים). לא במקרה נקרא האירוע השנתי של אוכלוסיה הגאה "מצעד הגאווה" - גאווה היא ההיפך מבושה.
היא מתייחסת למחאה על הפתולוגיזציה של ההומוסקסואוליות, שהתייחסה לכל העדפה מינית שאינה הטרוסקסואלית כהפרעה נפשית. יתירה מכך, שנים מספר טרם הוצאה האוריינטציה המינית מספר האבחנות הפסיכיאטריות (ה-DSM), פעילות הומוסקסואלית נאסרה בחוק, בישראל ובמדינות רבות בעולם המערבי.
חשיבות עליונה יש במקרים אלה גם לשייכות לקהילה הלהט"בית הקהילה, שהשיגה הישגים עצומים בעשרות השנים האחרונות בכל העולם, מאפשרת מקור להזדהות, ייעוץ, אוזן קשבת, תמיכה.
האדם פוגש אנשים במצבים דומים לשלו, אחרים שמתלבטים על גבי הספקטרום של הגדרה סובייקטיבית המורכבת מהמון משתנים. מפגש כזה מציע שיח עם אנשים מנוסים יותר שאשר כבר עברו על בשרם את החששות, הטשטוש והלבטים, ויכולים להבין ולייעץ, אולי טוב יותר מכל אחד אחר.
בנוסף, הקהילה מאפשרת לאדם שייכות במקרים בהם מרגיש בודד וחריג בסביבתו.
למי שמרגיש ספקות לגבי עצם הפנייה וההתעניינות, חשוב לציין כי זהות מינית אינה משתנה לאור מפגש ייעוצי או חברתי עם הומוסקסואלים. נכון, זה נשמע ברור מאליו, אבל בעולם חברתי עמוס בביטויי הומופוביה, עם תירוצים עמוסי רציונליזציה, אנו רואים חשיבות בציון עובדה זו.
השייכות לקהילה מרככת את הקשיים שבשינוי הקשור בזהות המינית, או את הקשיים שבקבלת החלטות כבדות מסוג זה בחייו של האדם. כיום, קיימים תאים של הקהילה הגאה בכל רחבי הארץ, הקהילה נמצאת במרחק נגיעה מכל אדם שזקוק לה וחפץ בה, זמינה ומחפשת להתרחב.
ההישגים של הקהילה באים לידי ביטוי גם ביצירת קשת (ספקטרום) של זהויות מיניות ומצבי מגדר, כמו פלואידיות מגדרית, Gender fluid, Genderqueer, פאן סקסואליות, קוויר, אנדרוגינוס, ביסקסואל, טריסקסואל ועוד היד נטויה.
זה מצוין וטוב שיתפתח עוד ועוד.
המשמעות היא שיש התייחסות והכרה במורכבות של העדפה מינית, במחקר ובטיפול, מה שמאפשר לכל אחד הגדרה עצמית הרבה יותר רגישה.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
פגישה טלפונית קצרה
עם מתאמת טיפול -
להרשמה (ללא עלות)
עם ראש המכון -
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
שיחת הכוונה לטיפול ומטפל
עם מתאמת בכירה -
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
12 בפברואר 2024
מקורות:
עלייה במספר הלהט"בים הדתיים הפונים לטיפול פסיכולוגי באוניברסיטת בר-אילן. מערכת מאקו גאווה. 25.2.2019.
Bjarnadottir, R. I., Bockting, W., & Dowding, D. W. (2017). Patient perspectives on answering questions about sexual orientation and gender identity: an integrative review. Journal of Clinical Nursing, 26, 1814-1833.
Boskey, E. (n.d.). What Does It Mean to Be Non-Binary or Have Non-Binary Gender? Verywell Mind. Retrieved from link.
Fredriksen-Goldsen, K. I., & Muraco, A. (2010). Aging and sexual orientation: A 25-year review of the literature. Research on Aging, 32(3), 372–413.
Handbook of Affirmative Psychotherapy with Lesbians and Gay Men. Ritter, K. Y., & Terndrup, A. I. (Eds.). (2002). Guilford Press.
Ley, D. J. (2017, March 2). HOCD: A clinical disorder vs. pseudoscience. Women Who Stray. https://www.psychologytoday.com/intl/blog/women-who-stray/201703/hocd-clinical-disorder-vs-pseudoscience
Lurye, L. E., Zosuls, K. M., & Ruble, D. N. (2008). Gender identity and adjustment: Understanding the impact of individual and normative differences in sex typing. New Directions for Child and Adolescent Development, (120), 31–46.
Moleiro, C., & Pinto, N. (2015). Sexual orientation and gender identity: Review of concepts, controversies and their relation to psychopathology classification systems. Frontiers in Psychology, 6, 1511.
Reed, G. M., et al. (2016). Disorders related to sexuality and gender identity in the ICD‐11: Revising the ICD‐10 classification based on current scientific evidence, best clinical practices, and human rights considerations. World Psychiatry, 15(3), 205–221.
Ryan, E. (2024, January 3). HOCD: What it is, how to cope, and get help from chartered psychologist Dr. Elaine Ryan. MoodSmith. https://moodsmith.com/ocd-types/hocd/
Paediatrics & Child Health. (2008). Your teen's sexual orientation: What parents should know, 13(7), 624–625. https://doi.org/10.1093/pch/13.7.624
