מכון טמיר לפסיכותרפיה
תמיכה פסיכולוגית
בתהליך יציאה מהארון
ההחלטה לצאת מהארון הינה החלטה מאוד לא פשוטה עבור כל אחד.
על אף שכיום, הקהילה הלה"טבית זוכה להרבה יותר לגיטימציה חברתית מאי פעם ועל אף שמדובר בקהילה אוניברסלית ענפה ובנושא מוכר לכל נער/ה כבר מגיל צעיר מאוד, היציאה מהארון הינה תהליך סובייקטיבי במידת מורכבותו עבור האדם.
העוצמה הפסיכולוגית שמעורר תהליך היציאה מהארון תלויה בכמה גורמים, ביניהם מבנה האישיות, מקורות התמיכה, מידת הליברליות של המשפחה ושל החברה אליה משתייך (למשל, צעירים בארון המשתייכים לקהילה הדתית סובלים מקשיים נוספים),קשר זוגי בהווה ועוד.
מחד, היציאה מהארון משחררת לחופשי את הזהות המינית האמיתית ומאפשרת לאהוב בפומבי ובלי להסתיר, להתממש ולחיות, אך מצד שני, היציאה מהארון מלווה לעיתים בחששות רבים וכבדים, הקשורים בהשלכות המהלך ובתוצאותיו.
יציאה מהארון מייצרת לעיתים קרובות רמת חרדה גבוהה, דאגות ולחצים, אצל היוצא/ת מהארון, שכן עליו להתמודד עם ההשלכות האישיות והחברתיות של החלטתו.
רבים יגיבו בחיבוק ואהדה, אולם חלק מהתגובות עלול לדחוק את האדם לפינה אפלה וכואבת, לעיתים בליווי מצוקה נפשית אפילו במחשבות אובדניות.
אצל רבים ורבות חששות שהאנשים הקרובים לא יקבלו את הזהות האמיתית שחשף האדם לגבי עצמו, ויבחרו לא להכיר בו ולהתנתק ממנו.
רבים חרדים מבדידות רבה לאחר היציאה מהארון, מחוסר קבלה ומהיעלמותם של קרובים.
מעבר לכל אלה, רבים פוחדים מהשינוי המהותי בחיים.
הם מרגישים שכל עוד הם ב״ארון״ הם נראים כלפי חוץ ״רגילים״ וחוששים כיצד ייתפסו בעיניי אחרים לאחר היציאה ממנו.
יש גם תחושה של סופיות ביציאה מהארון, מצב של אל-חזור.
מרגע שיצאו מהארון ויראו את ההשלכות לכך, רבים מפחדים להתחרט ולהיקלע למצב בו אינם יכולים להחזיר את הגלגל לאחור.
הרבה חששות, אבל גם הרבה הקלה, חיבור לאמת, שערכה עבור הנפש חשוב כפי שמזון חיוני לגוף.
הרחבת הקשת המגדרית
הרחבת הספקטרום של הקשת המגדרית אינה בהכרח מקלה על היוצאים והיוצאות מהארון.
אנחנו בתקופה טובה יותר מאי פעם.
קיימת אפילו ביקורת כלפי המונח ״יציאה החוצה״ (coming out) מהארון והמושג המדויק יותר הוא אולי ״הזמנה פנימה״ (inviting in), התחברות לקהילה מזמינה, מקבלת, מחזקת, תומכת ולא שיפוטית.
א-בינארות מגדרית
בינאריה מגדרית היא מושג חדש וחשוב:
מגדר לא בינארי מתייחס טווח של זהויות מגדריות שאינן גבריות או נשיות בלבד. תחת הגדרה זו ניתן למצוא טרנסג'נדרים, אנשים אשר חשים אי הלימה בין המגדר שלהם לבין המין הביולוגי בו נולדו, או אנשים שנולדו עם סימני מין זכריים ונקביים כאחד (אינטרסקס). אך הגדרת הא-בינאריות רחבה יותר וכוללת גם אנשים המזדהים כבעלי שני מגדרים, בעלי מגדר שלישי, חסרי מגדר, כל-מגדריים, בעלי זהות מגדרית פלואידית או כלא מזדהים. זהות מגדרית איננה קשורה בהכרח לנטייה מינית. בקרב אנשים א-בינאריים ניתן למצוא מגוון נטיות מיניות, בדיוק כמו באוכלוסייה הכללית.
מחד, יש כאן פריצת דרך זהותית, ומאידך, העשרת השונות וחיזוק ההגדרה העצמאית מקשה לעיתים על ההתמקמות האישית.
כל החששות הללו ואחרים, מסבירים מדוע היציאה מהארון היא תהליך שאורך עבור רבים זמן רב, ורבים אף בוחרים שלא לעבור אותו.
גם ההימצאות בארון וגם תהליך היציאה ממנו, מייצרים עבור האדם קשיים רבים והתמודדויות קשות.
ההימצאות בארון מכריחה את האדם לשקר לקרובים לו ביותר, לחיות חיי סתר, "חיים כפולים", בנוסף לפגיעה האנושה בזהותו הכלואה של האדם.
חשוב לתת יחס מיוחד לנוער בגילאי התיכון והצבא הנמצא בארון, שכן מדובר בגילאים מורכבים יותר מבחינה נפשית, בהם התגובה החברתית חשובה ביותר, אך גם מועדת יותר להיות אכזרית מאוד. בנוסף לכך, מדובר בגילאים בהם הזהות עדיין נמצאת בשלבי התגבשות, ולכן זוהי תקופה כה רגישה לכל צעיר, ובמיוחד לצעירים הנמצאים בלבטים לגבי זהותם ונטייתם המיניות. מקרי האובדנות בקרב צעירים הומוסקסואלים או צעירות לסביות גבוה במיוחד כשמדובר בנוער, ולכן חשוב להיות ערניים מאוד לתופעה.
ליה רינג, MSW, מטפלת בלהט״ב בפתח תקווה
אאוטינג - הוצאה מהארון ללא בחירה
אאוטינג הוא מצב בו אדם אחר מפרסם את הזהות המינית של אדם אחר, ללא הסכמתו.
אאוטינג אינו מכבד, לא הולם ועלול להיות גם מסוכן.
יציאה מהארון היא תהליך רב עוצמה בשינוי אישי, אבל לעולם אסור לכפות על מישהו חשיפה כזו בניגוד לרצונו.
לאחרונה פרסמנו באתר המכון ראיון מרתק בנושא עם דפנה גרינר, מנהלת השירות הטיפולי במרכז הגאה.
שווה קריאה.
הדס אורינגר וייס, MA, מטפלת בלהט״בק, מכון טמיר ת״א
3 טיפים חשובים ליוצאים.ות מהארון
אלה עשויים להקל על התהליך, בעיקר כאשר הוא מורכב:
חשוב לנסות לתכנן את תהליך היציאה מהארון. להחליט למי מספרים ומתי, האם לעשות זאת בהדרגה, בפומבי, או בבת אחת. במידה והוחלט על יציאה הדרגתית, חשוב לספר לאנשים שהאדם סומך על מידת הדיסקרטיות שלהם ועל יכולתם לשמור על פרטיות האדם ולהבין את גודל הצעד שלוקח.
חשוב להיות ריאליים לגבי התגובות, להבין ולקבל גם את המתקשים לעכל את הבשורה, כמו הורים מסורתיים או חברים ותיקים. חשוב להבין שמדובר בשינוי גדול בזהות האדם כפי שהכירו אותו יקיריו, ולמרות שהוא נותר אותו אדם שהיה, לוקח לפעמים זמן להבין ולהכיר בכך
חשוב מאוד לנסות ליצור קשרים עם הקהילה הלהט"בית. הקהילה מקבלת בזרועות פתוחות את היוצאים.ות מהארון, תומכת מתוך ניסיון אישי ומפיגהבכך את תחושת הבדידות. מקור התמיכה הזה, של אלה שעברו את התהליך, חשוב מאין כמוהו.
אייל גינזבורג, MSW, פסיכותרפיה ללהט״ב, טמיר תל אביב
טיפול פסיכולוגי בתהליך היציאה
במקרה של מצוקה נפשית קשה, מחשבות אובדניות, כאב ולבטים עמוקים, התייעצות עם איש מקצוע מתחום הטיפול הנפשי והתחלת טיפול פסיכולוגי עשויים להקל על תהליך היציאה מהארון.
טיפול נפשי מתאים לכל שלב ביציאה מהארון, בין אם עדיין מתלבטים לגביה, בין אם החלה, ובין אם הסתיימה ועתה מתמודדים עם השלכותיה.
הטיפול הנפשי מסייע לעבד מגוון קשיים המאפיינים את התהליך.
מעבר לחלקים הטיפוליים הפרגמטיים, הקשר בין המטפל למטופל והברית הטיפולית הנבנית, מסייעים למטופל להסתגל לזיקה המתחדשת בינו לבין הסביבה, לעצב את זהותו ואת הלגיטימיות שבה, לשקם מערכות יחסים קרובות שהתערערו לאחר היציאה מהארון, לבחור כיצד לצאת מהארון ולהעניק תמיכה רגשית לכל אורך התהליך.
טיפול נפשי טוב מאפשר לאדם לזקק את התשובות מתוך עולמו מעניק תמיכה והשראה לאורך הדרך.
שוב נזכיר, כי בני נוער המתמודדים עם יציאה מהארון נמצאים במצוקה קשה, וההחלטה ללכת לטיפול נפשי לרוב אינה לבחירתם, כי אם בהתייעצות וברשות ההורים.
הורים רבים מודעים לכך שבנם או ביתם נמצאים בהתלבטות לגבי זהותם המינית גם לפני שהילדים התוודו על כך, ולכן חשוב להיות ערניים במיוחד לקושי שעוברים הצעירים ולהאם מצליחים להתמודד עימו. ב
מידה והנער או הנערה מתקשים להתמודד לבדם, וההורים מזהים סימנים של סבל, התבודדות, מצבי רוח ירודים או קושי חברתי, חשוב מאוד להביא את הילד לייעוץ מקצועי, ולאפשר לו לקבל מענה מתאים לקשיים עימם מתמודד.
הנה פרופ׳ נח הררי, מגדולי כותבי ההיסטוריה של התקופה,
מדבר על מה זה בשבילו להיות הומו:
טיפים להורים - איך להתמודד נכון עם יציאת הילד/ה מהארון?
ביל קנאסי, מאתר USA Today, מציע כמה נקודות חשובות להורים שבנם או בתם יוצאים מהארון:
קודם כל, להקשיב: תנו לילד מקום לספר את סיפורו, בשפה ובקצב שלו.
שנית, ללמוד: הכירו את המושגים המקובלים בקהילה הלהט"בית, על מנת לתקשר עם הילד/ה בשפתו.
תנו תיקוף לזהות: גם אם קשה לכם לתמוך בזהות המינית המתגבשת של הילד, אתם עדיין יכולים להביע תמיכה עדינה, גם אם חלקית, למשל לדבר בצורה מקבלת וחיובית על להט"בים.
היו מעורבים: השתתפו בתהליך הגילוי עם צוות ביה"ס, תנועת הנוער, מאמן הספורט או כל אדם אחר שחשוב שיתמוך בתהליך. חשוב לעקוב, לשאול את הילד/ה שאלות ולהמשיך להתעניין בתהליך.
הכירו בכך שקיים מגוון של רגשות לגיטימיים כתוצאה מהגילוי - החל משמחה על הגילוי והקלה מפריקת המתח שאולי הצטבר בבית, ועד כעס, אכזבה, אשמה או בלבול. כל הרגשות הם נורמליים וצריך זמן לעכל ולעבד אותם.
נסו להיות פתוחים ואפשרו לרגשותיכם להשתנות עם הזמן ועם צמיחתו של הילד.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,
ראש המכון והמנהל המקצועי,
הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה
והכוונה מדויקת למטפל.ת -
אצלנו או אצל עמיתים.
עלות: 140 ש"ח
הרשמה מהירה:
מענה לכל שאלה
(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):
עדכון אחרון:
18 בדצמבר 2023
קו הקשב של האגודה למען הלהט"ב
רוצה להתייעץ? משהו יושב על הלב ומרגיש/ה שאין לך עם מי לחלוק? מחפש מידע?
אנחנו כאן בשביל להקשיב לך.
"יש עם מי לדבר" – קו הקשב, המידע והתמיכה של האגודה. אנחנו כאן בכל נושא הקשור לקהילה הגאה. המתנדבים והמתנדבות שלנו יקשיבו, ויהיו כאן בשבילך , בצורה מכבדת, אמפטית ונעימה - גם לדברים שקשה לדבר עליהם.
אז צרו איתנו קשר:
יש עם מי לדבר פועל בימים א-ה בשעות 1930-2230
בטלפון 036205591
במייל
או בצ'אט אנונימי – בהתחברות קלה מאתר האגודה