אסתי זנו

שמי אסתי זנו, עובדת סוציאלית ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ע"י האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי.

עובדת מעל 20 שנה בטיפול במשפחות ויחידים.

בעלת ניסיון רב בטיפול בזוגות בשלבי טרום נישואים ובמעבר להורות וכן במצבי משבר, כמו אובדן ואבל, פרידה וגירושין. 

כיום אני מטפלת אישית, זוגית ומשפחתית ומדריכת הורים בפתח תקווה,  עמיתת מכון טמיר.

בתחום הציבורי אני מטפלת זוגית ומשפחתית בתחנה לטיפול בפרט ובמשפחה בגבעת שמואל.

כולנו זקוקים לחסד, למבט חומל ולתקווה. 

אני מאמינה בכוחו המרפא של הטיפול עבור הפרט, הזוג והמשפחה וביכולתו של האדם להתבונן על חייו ולבנות בעזרת הטיפול את הדרך שלו. 

בעבודה הזוגית נזהה את הריקוד הייחודי של כל זוג ביחסים, מתי הוא הרמוני ומותאם ובאיזה מקרים הוא מכאיב ופוצע. נעבוד על יצירת אינטימיות בריאה ונרחיב את מעגל הכלים להתמודדות במצבי קונפליקט.

בעבודה המשפחתית נאתר את הדינמיקה ביחסים היוצרת את מצבי הקונפליקט והמשבר ונעבוד עם בני המשפחה על בניית תקשורת מקרבת.

בטיפול אני משתמשת במגוון כלים ושיטות טיפול ובראיה מערכתית ודינמית.

השכלה

• תואר ראשון בעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן.

• תואר שני בעבודה סוציאלית , האוניברסיטה העברית ,ירושלים.

• לימודי טיפול זוגי ומשפחתי, התכנית ללימודי המשך, אוניברסיטת בר אילן.

קורסים והשתלמויות

• השתלמות בנושא שכול ואובדן, ביה"ס המרכזי לעובדים סוציאליים.

• השתלמות בנושא תיאום הורי , ביה"ס המרכזי לעובדים סוציאליים.

• השתלמות בנושא התערבות בחידוש קשר במשפחות עתירות קונפליקט- עמותת ממעמקים.

• השתלמות בנושא גישור, מכון גומא.

• התערבות במשפחות ויחידים בתהליכים משפטיים והכשרה לתפקיד עו"ס לסדרי דין, משרד הרווחה.

תאמו שיחת ייעוץ

עם ראש המכון:

לדיכאון יש לפחות שני צדדים:

מצב רוח שלילי מוגבר ומצב רוח חיובי מופחת.

בעוד שטיפולים יעילים בדיכאון, כמו CBT, מתמקדים בעיקר בתיקון מצב רוח שלילי, הם מקדישים פחות תשומת לב ואנרגיה בבניית מצב רוח חיובי.

בדיוק בכיוון הזה עובד טיפול חדש שנקרא Augmented Depression Therapy (ADepT), או טיפול מוגבר בדיכאון, שיועד ספציפית לרכיב האנהדוניה בדיכאון.

מחקר חדש שנערך ע"י צוות חוקרים מאוניברסיטת אקסטר מלמד ש-ADepT יעיל יותר מסטנדרט הזהב של טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

המציאות הנוכחית היא שרק 60% מהמטופלים המתמודדים עם דיכאון מגיעים להחלמה וכמחציתם יחוו הישנות של ההפרעה תוך שנתיים.

התוצאות במחקר הנוכחי מראות ש-ADepT אינו נופל מ-CBT בשיפור איכות החיים, ובמדדים מסוימים הוא יעיל יותר.

איך עובד טיפול ADepT?

ב-ADepT המטפל עוזר למטופל להתבונן על הקשיים מפרספקטיבה אחרת, כזו שתכליתה ללמוד לחיות חיים ראויים גם כאשר הוא חווה מצב רוח דיכאוני.

בדומה לאקטיבציה התנהגותית, הרעיון המרכזי הוא לעזור למטופל לזהות מה חשוב לו בתחומי החיים המרכזיים, לנקוט בצעדים מעשיים לנצל הזדמנויות ולנהל אתגרים לקראת מימוש הערכים הללו, צעדים שכשלעצמם גורמים למטופל לחיות טוב יותר ואפילו להנות. 

הטיפול מועבר פרטנית לאורך 15 מפגשים, עם 5 מפגשי חיזוק / בוסטר אופציונליים בשנה המתקיימים שנה אחרי סיום הטיפול. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

University of Exeter. (2023, July 12). New talking therapy for depression could be more effective and cheaper than CBT. ScienceDaily. Retrieved July 18, 2023 from www.sciencedaily.com/releases/2023/07/230712203757.htm

Dunn, B. D., Widnall, E., Reed, N., Owens, C., Campbell, J., & Kuyken, W. (2019). Bringing light into darkness: A multiple baseline mixed methods case series evaluation of Augmented Depression Therapy (ADepT). Behaviour research and therapy, 120, 103418. https://doi.org/10.1016/j.brat.2019.103418

Dunn, B. D., Widnall, E., Warbrick, L., Warner, F., Reed, N., Price, A., et al. (2023). Preliminary clinical and cost effectiveness of augmented depression therapy versus cognitive behavioural therapy for the treatment of anhedonic depression (ADepT): a single-centre, open-label, parallel-group, pilot, randomised, controlled trial. eClinicalMedicine. Advance online publication. https://doi.org/10.1016/j.eclinm.2023.102084

יוסף קנטי

שמי קנטי יוסף, הנני מטפל בהבעה ויצירה- פסיכודרמה (MA), בוגר התכנית לפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (cbt) מטעם אונ' חיפה (תכנית באישור של איט''ה). 

כיום אני מטפל בילדים, נוער ומבוגרים באשדוד, גם במרפאה לבריאות הנפש לילדים ונוער וגם כעמית מכון טמיר בקליניקה פרטית.

אני מאמין

מאמין בטיפול אינטגרטיבי בו אני משלב מעולמות וגישות שונות שאותן למדתי והוכשרתי, הן גישות מהטיפול הדינמי והדינמי ממוקד, גישות מהגל השלישי של ה- CBT כגון ACT וסכמה תרפיה ושילוב של טיפול בביופידבק. 

קשר ומרחב בטוח

אני מאמין כי בכל אדם יש את היכולת לקדם את השינוי בחייו. אני כאן כדי לעזור לו לגלות את היכולת והכוחות הנמצאים בתוכו. 

מחקרים מראים, כי הקשר הטיפולי הינו הבסיס לטיפול מוצלח וטוב. כדי ליצור קשר כזה, אני רואה בחשיבות יצירת מרחב בטוח המאפשר קשר מיטיב וחומל בו אפשר לעשות שינוי.  

חשוב לי שבמרחב תהיה סביבה אנושית, מכילה ותומכת. סביבה אשר תאפשר לאדם להביא את עצמו בצורה אותנטית, ללא חשש משיפוטיות, אלא מתוך קבלה והכלה.  

שילוב בין גישות תאורטיות שונות

אני מאמין כי לכל אדם יש את הדרך משלו לגלות את היכולת הפנימית שתעזור לו לעשות את השינוי בחייו ולכן אני מאמין בשילוב של גישות שונות מתוך אינטגרציה ומחשבה כיצד לעזור לאדם הניצב מולי.

טיפול אינטגרטיבי שאני מאמין בו, הוא שם כולל לפסיכותרפיה המשלבת בין גישות טיפוליות שונות שעונות על צרכי המטופל ומותאמות עבורו.

בתחילת המפגשים תעשה תהליך הערכה ראשוני לצורך הבנת עולמו הפנימי של המטופל, תהליך זה יעשה בהדדיות ובשיתוף של המטופל. 

טיפול בילדים ונוער

כמו אצל המבוגרים, גם אצל ילדים יש לכל ילד את הדרך שתתאים לו ולכן ישנה אינטגרציה בין גישות שונות אך בשונה מטיפול עם מבוגרים, האינטגרציה תיעשה גם בטכניקה הטיפולית. הטיפול אינו מתמקד רק בשיח מילולי, אלא הוא נעשה גם ע''י משחק (play therapy) ובאמצעים מעולם ההבעה והיצירה.

הדרכות וטיפול הורי

הילד חי בתוך תא משפחתי.

תא, שכל מרכיב בו, גורם להתפתחות ופתולוגיה כזו או אחרת. מסיבה זו אני מאמין, כי ההורים הינם סוכני שינוי חשובים בטיפול פסיכותרפי של הילד. 

בטיפול בילדים, אני רואה חשיבות עליונה של מעורבות ההורים בטיפול.

החל בתחילת הטיפול באיסוף האינפורמציה הקלינית וכן במעורבות ולקיחת חלק אינטגרלי בטיפול ובמפגשים.

תאמו שיחת ייעוץ

עם ראש המכון:

העבודה מרחוק חוותה זינוק משמעותי בפופולריות, בעיקר בשנות הקורונה, תופעה תעסוקתית שחוללה מהפכה של ממש בנוף העבודה המסורתי.

בעוד שתרבות העבודה מרחוק מציעה יתרונות רבים, היא גם יוצרת אתגרים ייחודיים.

ככל שיותר אנשים מאמצים את החופש והגמישות של סגנון עבודה זה, יש ערך רב במתן תשומת לב לחוויות הבדידות והבלבול הפוטנציאליות שעלולות להיווצר.

העבודה מרחוק שינתה את הדרך שבה אנשים תופסים את הקריירה שלהם. היא מציעה אלמנטים של גמישות, מבטלת נסיעות ממושכות ומספקת הזדמנות לעבוד מכל מקום.

בנוסף, עובדים יכולים לעצב את סביבת העבודה האידיאלית עבורם, ולנהל לעצמם את הזמן. יתרון אחר בעבודה מרחוק הוא להצליח לקבל "יותר משני העולמות" – העבודה והחיים האישיים.

הורים שראו את ילדיהם רק כשהיו כבר במיטה ומתכוננים לשינה כי זו השעה שחזרו הביתה מהעבודה, מסוגלים כעת לסדר אחרת את יום העבודה ואת ההפסקות ולהמשיך לעבוד בשעות הערב במקום השעות בהן לקחו הפסקה במהלך היום.

שיטה וקוץ בה

על אף יתרונותיה, העבודה מרחוק עלולה לגרום לתחושות בדידות קיומית.

בדידות היא סוגיה רווחת בחברה המודרנית, והשפעתה מתעצמת במסגרות עבודה מרחוק. ללא קרבה פיזית לקולגות, לעובדים מרחוק אין לרוב את האינטראקציות החברתיות הספונטניות המתרחשות בסביבות משרדיות רגילות. תחושת האחווה ויצירת החוויות המשותפות שמתרחשות במקום עבודה פיזי עלולות להתפספס, ולהוביל לירידה פוטנציאלית במורל ובמוטיבציה.

עובדים מרחוק עלולים למצוא את עצמם כמהים לקשרים חברתיים ולתחושת שייכות. חוויות אלו עלולות להוביל לתחושות של ניתוק, מוטיבציה מופחתת, וכמובן לקשיים נפשיים. סאליבן ובנדל (2023) מצאו שעובדים מרוחקים נוטים יותר לדווח על תחושת בדידות מאשר אלה שעובדים במשרד. המחקר מצא גם שלבדידות יכולה להיות השפעה שלילית על הבריאות הפיזית והנפשית כאחד.

עניין נוסף שהעצימה העבודה מרחוק הוא בלבול תפקידי החיים. עובדים מרוחקים עשויים למצוא קושי להפריד באופן ברור בין העבודה לחיים האישיים. מתרחשת זליגה מהעבודה לחיים האישיים ולהפך. וואטסאפים באמצע ארוחה רומנטית מחד וצרחות של ילדים במהלך פגישה חשובה בטימס מאידך הופכים להיות דבר שבשגרה יותר ויותר. ההתערבבות הזו עלולה ליצור תחושת בלבול וקושי במעברים בין רגע אחד למשנהו. בשניה אחת, אנחנו מצויים תחת כובע אחד בתפקיד מסוים וברגע השני תחת כובע אחר.

עוד גורם שמשתנה בעבודה מרחוק הוא תחושת הזמן. בסיטואציה כזו נוצרת מעין נזילות זמן. קל לאבד את תחושת הזמן וספירת שעות העבודה, מה שעשוי להוביל לתחושות של שחיקה ומתח, שכן התחושה לפעמים היא שהעבודה בלתי נגמרת. לרוב, אין שעה מוגדרת בה "מכבים את המחשב". לעומת זאת, כשעובדים במשרד פיזי רואים בבירור מתי שאר העובדים חוזרים הביתה ולרוב כולם חוזרים פחות או יותר באותה השעה. כשנמצאים בבית אין גורם השוואה שכזה.

אם גם אתם חווים זאת, חשוב לדעת שאתם לא לבד.

הרבה עובדים מרחוק חווים את אותו הדבר.

אנו במכון טמיר מציעים לסייע לעזור בליווי טיפולי של פסיכולוגית תעסוקתית בדיוק במקרים כאלה.

כתיבה:

עומר עומר ביגי אמויאל אמויאל, MA, פסיכולוגית בהתמחות תעסוקתית

מקורות:

Sullivan, D. M., & Bendell, B. L. (2023). Help: Lonely at work! Managerial interventions to combat employee loneliness. Business Horizons.‏

עיוותים בחווית הזמן הם מרכזיים בחוויות דיסוציאטיביות, רובן ככולן בהקשר של טראומה נפשית.  

כאשר אדם חווה אירוע טראומטי, קיימים מצבים בהם הוא עשוי לתפוס את הזמן כאיטי יותר או או לגמרי עוצר.

עיוות תפיסתי זה נקרא דיס-אינטגרציה טמפורלית והוא מתבטא בהתמקדות רק ברגע ההווה עם מעט מודעות לעבר ולעתיד.

 לאורך השנים היא נקשרה להסתגלות פסיכולוגית ארוכת טווח בעקבות חשיפה לאסונות.

התנסות בדיס-אינטגרציה טמפורלית משבשת את זרימת הזמן הליניארית ועלולה לפגוע בשזירה של סיפור חיינו והזהות האישית. 

היא עלולה לגרום לאנשים להישאר מקובעים באירועים שליליים מהעבר, מה שמוביל לירידה ברווחה הנפשית ולמצוקה מוגברת לאורך זמן.

מקורות:

Grisham, E. L., Jones, N. M., Silver, R. C., & Holman, E. A. (2022). Do Past Events Sow Future Fears? Temporal Disintegration, Distress, and Fear of the Future Following Collective Trauma. Clinical Psychological Science, 0(0). https://doi.org/10.1177/21677026221119477

ד"ר אורי בלסבלג

אני ד"ר אורי בלסבלג, עובד סוציאלי קליני. למדתי לתואר שני ודוקטורט בעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ואני בוגר הכשרת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. 

לאורך השנים וגם כיום אני עובד במרפאות בריאות הנפש במגזר הציבורי.

פרסמתי מחקרים בפסיכולוגיה בכתבי עת מדעיים העוסקים בפגיעה בילדים ובפסיכופתולוגיה.

לכל אדם יש סט פרטי וייחודי של שאיפות ותקוות. אחד מבקש להתגבר על אובדן של משהו יקר, אחר רוצה להשיג משהו שאף פעם לא היה לו, אחד שואף לסלק קו אופי, התנהגות או כאב שמחוץ לשליטתו ואחר רוצה לקבל תשובה לשאלה שלא מפסיקה להישאל בתוכו.

איך הטיפול יכול לענות על כמיהות רבות ושונות?

מה המשותף לדרכים הרבות והשונות לתיקון והתפתחות?

שגשוג אישי, התגברות על מכשולים והשגת מטרות תלויים ביכולתנו לזהות את המשאלות האמיתיות שלנו ולהוציא את כוונותינו לפועל.

אבל לפעמים רישומי ההתנסויות שחווינו מאז תחילת היותנו ממשיכים להתקיים בשכבות העומק שלנו, ומקימים בתוכנו מחסומים פנימיים מעכבי התפתחות. הטיפול הוא מקום יציב ובטוח שבו יכול המטופל לחשוב את עצמו ואת המחסומים הפנימיים שלו בדרך שתאפשר ליצירתיות והכישרון האנושיים שבתוכו לגדול. 

תהליך מתמיד של גדילה לא מתאפשר תמיד עם האנשים שבסביבתנו הקרובה. זאת משום שגם את קשרי המשפחה, הזוגיות או החברות שלנו אנחנו יוצרים בהשפעה של שכבות העומק שבתוכנו. שכבות אלה מכילות גם פצעי עבר, חומות הגנה ודפוסים מגבילים שמצמצמים את טווח החוויה האפשרי לנו בתוך מערכות היחסים שלנו. כך, לפעמים גם האנשים האהובים עלינו לא יכולים להיות קרובים אלינו מספיק כדי לעזור בקשיים העזים ביותר. 

המטפל מבקש להיות הקרוב-רחוק האולטימטיבי. הוא מלווה את המטופל באופן שיטתי להכיר את עצמו לעומק, למען עצמו והתפתחותו. המטפל עושה זאת בתוך מפגש מתמשך של יחסי אמון וקירבה שנבנים בהדרגה על בסיס ידע מקצועי ובתוך הגבולות המותאמים למטופל באופן אישי. תהליך העבודה המשותף חותר להעשיר ולהרחיב את טווח הראייה והעשייה של המטופל וללוות אותו בדרך אישית של גדילה, התפתחות ומימוש עצמי. 

תאמו שיחת ייעוץ

עם ראש המכון:

כיום, בעידן הדיגיטלי, האינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו ושינה את הדרך שבה אנו מתקשרים עם אחרים.

לצד אין־ספור האפשרויות שהעולם הדיגיטלי מציע, גוברים החששות מהשפעת עידן זה על תחושת הבדידות.

פרדוקס הקישוריות (Paradox of Connectivity) מתייחס לכך שבעוד שהאינטרנט מספק הזדמנויות לקשר, שיתוף מידע וביטוי עצמי – השימוש בו עלול לגבות מחיר ולגרום לתחושת בדידות.

כאשר משתמשים באינטרנט באופן מתון ככלי לשיפור מערכות יחסים קיימות וליצירת קשרים חדשים – קיים דווקא פוטנציאל להקל על תחושת הבדידות.

עם זאת, במקרים רבים האינטרנט משמש כאמצעי לבריחה מאתגרים של אינטראקציות לא מקוונות ומקשיי היום־יום. שימוש מוגבר בו עלול לגרום להתמכרות ותלות, ונקשר למגוון השפעות שליליות ובפרט לבדידות. במחקרם של הודקי וקלקן נמצא כי ככל שהשימוש באינטרנט הופך למוגזם יותר, כך תחושת הבדידות מתעצמת. 

בדידות באה לידי ביטוי כאשר יש אי־התאמה בין מערכות היחסים שיש לאדם בפועל לבין הקשרים שהוא היה רוצה. זו חוויה סובייקטיבית לא נעימה, המאופיינת בתחושות של לחץ וחוסר שביעות רצון מכך שהצורך לקִרבה רגשית לא מסופק. בדידות ממושכת עלולה לעורר תחושת אי־שייכות, חרדה, דיכאון ומצוקה רגשית, ואף יכולה להשפיע לרעה על הבריאות הפיזית ועל איכות השינה.

מדוע השימוש באינטרנט מעצים תחושת בדידות?

ישנם מספר גורמים מרכזיים המסבירים מדוע השימוש באינטרנט עלול להעצים תחושת בדידות:

צמצום קשרים שאינם מקוונים

גורם עיקרי לתחושת הבדידות הוא שהשימוש באינטרנט לעיתים קרובות מחליף אינטראקציות משמעותיות המתקיימות פנים אל פנים. שכן, ככל שאנשים מבלים זמן רב יותר באינטרנט, כך הם נוטים להקדיש פחות זמן לשיח משמעותי ולאינטראקציות איכותיות עם סביבתם, מחוץ למרחב הדיגיטלי. שינוי זה יכול לגרום לאנשים לתעדף קשרים מקוונים חלשים על פני טיפוח מערכות יחסים פיזיות משמעותיות, ובסופו של דבר להותיר אנשים "מנותקים" וחסרי קשרים משמעותיים, וכתוצאה מכך לחוות בדידות מוגברת.

קידום אינטראקציות שטחיות

אומנם תקשורת דיגיטלית מאפשרת לתקשר בקלות ומספקת הזדמנויות ליצירת קשרים מקוונים, אך היא עלולה להוביל לאינטראקציות שטחיות, חסרות עומק או אינטימיות. זאת, בשונה מאינטראקציות פנים אל פנים המאופיינות ברמזים לא מילוליים התורמים לתקשורת עשירה ומשמעותית יותר. כך, האינטראקציות המקוונות לרוב חסרות סיפוק וחיבור רגשי בהשוואה לקשרים פיזיים. לכן, קשר אנושי אמיתי הולך לאיבוד ומתגברת תחושת הבדידות. 

במחקרם של קוגט ועמיתיו נמצא כי ככל שיש יותר קשרים מקוונים, כך חווים יותר בדידות. ניתן היה לצפות שככל שלאנשים יהיו יותר חברים (בין אם באופן מקוון או פיזי) כך הם ירגישו פחות בודדים, אך המחקר מצא אחרת. ממצא זה עשוי להתקשר לכך שאנשים עשויים לתפוס את קשריהם המקוונים כאטרקטיביים ולגרום להם לחוסר שביעות רצון ממערכות היחסים הפיזיות שלהם, ולמעשה להגביר תחושת בדידות.

אתגרי האיזון בין העולם המקוון והפיזי

השימוש בתקשורת דיגיטלית מצריך הסתגלות לנורמות חברתיות חדשות ומציאת איזון בין המרחב המקוון והפיזי. העולם הדיגיטלי המשתנה במהירות דורש להתמודד עם אתגרים חברתיים חדשים, כדוגמת פיתוח מיומנויות חברתיות דיגיטליות. הקושי להתמודד עם אתגרים חברתיים אלו עלול להגביר תחושת בדידות. 

חששות הקשורים לביטחון עצמי

לחששות לגבי ביטחון עצמי יש תפקיד משמעותי בהעצמת תחושת בדידות בעידן הדיגיטלי. הלחץ להציג גרסה אידיאלית של העצמי במדיה החברתית עלול לעורר חרדות ועכבות, ולפגוע ביכולת לבטא עצמי אותנטי. הדור הדיגיטלי מתמודד לא פעם עם פחד משיפוט ודחייה, אשר מאתגר יצירת קשרים אותנטיים ועמוקים, ועלול להחריף תחושת בדידות.

השוואות חברתיות מזיקות

הנוף הדיגיטלי חושף את משתמשי המדיה החברתית למשתמשים אחרים המציגים רשתות נרחבות של קשרים וחיים חברתיים תוססים לכאורה (המדיה החברתית נוטה להציג גרסה אידיאלית וערוכה של המציאות). חשיפה זו עלולה לעורר השוואות חברתיות מזיקות, שבהן האדם תופס את עצמו כחברתי פחות בהשוואה לחייהם הפעילים והמעורבים חברתית של אחרים. השוואות אלו יכולות להעצים תחושת בדידות. 

אופן השימוש באינטרנט

האופן שבו אנשים משתמשים באינטרנט עשוי להשפיע על חוויית הבדידות שלהם. בחירה לתקשר באנונימיות באינטראקציות מקוונות עלולה לפגוע ביצירת מערכות יחסים עמוקות ומשמעותיות, ולהוביל לקשרים שטחיים עם תקשורת מצומצמת ושביעות רצון נמוכה. יתרה מכך, מעורבות פסיבית באינטראקציות מקוונות, כדוגמת צריכת תוכן בלבד ללא השתתפות פעילה, מגבירה את תחושת הבדידות, מכיוון שהיא מונעת התפתחות של קשרים. 

בדידות דיגיטלית בקרב ילדים ובני נוער 

לאור החשיפה המתמדת של ילדים ובני נוער לטכנולוגיה, הם רגישים במיוחד להשפעת העידן הדיגיטלי על תחושת הבדידות. מגפת הקורונה העצימה עוד יותר את חוויית הבדידות שלהם, משום שבאותה עת נדרשו אמצעי ריחוק פיזיים וחלה עלייה בשימוש בטכנולוגיה.

בקרב ילדים, צריכה מופרזת של מדיה עלולה להפריע להתפתחות חברתית, לפגוע ביחסים בין־אישיים ולגרום לתחושת בדידות. באופן פרדוקסלי, ילדים עשויים לפנות למכשירים דיגיטליים כדי למלא חללים רגשיים, ולמעשה השימוש במכשירים עלול להרחיק אותם ממשפחתם ומבני גילם, ובכך ליצור חלל רגשי אחר.

בקרב בני נוער, במחקר של נוסו ועמיתיו נמצא כי ככל שהם מכורים יותר לאינטרנט, כך הם חווים יותר בדידות, ושהתמכרות לאינטרנט מנבאת בדידות. בדידות אצל בני נוער נקשרת לקשיים רגשיים, כדוגמת חרדה חברתית ודיכאון, אשר יכולים להוביל להחצנת התנהגות כגון: נשירה מבית הספר, שימוש בסמים ואלכוהול, תוקפנות והשמנת יתר. 

בתקופת הילדות וההתבגרות מפתחים מערכות יחסים עם אחרים משמעותיים, וקשרים אלו משפיעים על האופן שבו הפרט ייצור קשרים בעתיד. לכן, חוויית בדידות בשנים אלו יכולה להיות עם השפעות ארוכות־טווח ולפגוע במערכות יחסים עתידיות וברווחה הנפשית.

דרכים להתמודדות עם תחושת הבדידות בעידן הדיגיטלי

ישנן מספר דרכים שבאמצעותן ניתן להתמודד עם תחושת הבדידות בעידן הדיגיטלי.

• העלאת מודעות לתופעה:  מודעות לסוגיית הבדידות בעידן הדיגיטלי חיונית למניעת השלכות מזיקות ארוכות־טווח. שכן, הבנת ההשפעות השליליות של שימוש מוגזם באינטרנט והכרת הגורמים התורמים לבדידות דיגיטלית – יאפשרו לאנשים לנווט בעולם הדיגיטלי בדרך מודעת יותר. ידע זה יכול להנחות שימוש בהתערבויות ואסטרטגיות שיקדמו יצירת הרגלים מקוונים בריאים יותר וטיפוח מערכות יחסים משמעותיות לא מקוונות.

• הגבלת השימוש בטכנולוגיה: מציאת דרכים לאזן בין אינטראקציות מקוונות ולא מקוונות יכולה להפחית את תחושת הבדידות בעידן הדיגיטלי. שכן, שמירה על גישה מאוזנת לשימוש בטכנולוגיה תוכל לאפשר שיחסים משמעותיים לא מקוונים יטופחו לצד קשרים מקוונים. 

• ניצול חיובי של הטכנולוגיה: ניתן לרתום את הטכנולוגיה כדי לשפר מערכות יחסים לא מקוונות, במקום להחליף אותן. מינוף יתרונות הטכנולוגיה, כדוגמת שיחות וידאו, יכול לסייע לשמור על עושר הקשרים הלא מקוונים, במיוחד בעת מצבים שבהם הקִרבה הפיזית מאתגרת.

• טיפוח מערכות יחסים לא מקוונות: חשוב לתת עדיפות לאינטראקציות פנים אל פנים ולהשתמש בטכנולוגיה ככלי ולא כתחליף לקשרים פיזיים. פיתוח דפוסי תקשורת בריאים ורכישת מיומנויות בין־אישיות – חשובים על מנת לקדם קשרים פנים אל פנים ולהפחית הסתמכות על מערכות יחסים מקוונות. בקרב צעירים במיוחד, חשוב לספק תמיכה חברתית ופעילויות קבוצתיות פיזיות שיסייעו לטיפוח קשרים פיזיים עם בני גילם. בדרך זו ניתן יהיה לעודד תחושת שייכות ולהפחית את תחושת הבדידות. 

• פנייה לטיפול רגשי: טיפול רגשי יכול לספק תמיכה והכוונה בהתמודדות עם תחושת הבדידות בעידן הדיגיטלי. הטיפול עשוי לסייע לאדם לחקור ולהבין את חוויית הבדידות, לפתח מנגנוני התמודדות יעילים ולרכוש אסטרטגיות לטיפוח מערכות יחסים משמעותיות. התערבות טיפולית תוכל גם לספק מענה לקשיים רגשיים הקשורים לבדידות, כדוגמת חרדה או דיכאון. 

הבנת הקשר המורכב בין שימוש באינטרנט לבדידות תאפשר להתנהל בעולם הדיגיטלי ביעילות ולטפח קשרים משמעותיים אשר חוצים את גבולות המסכים. בדרך זו, ניתן יהיה לקדם רווחה נפשית ולהפחית השלכות שליליות של בדידות בעידן הדיגיטלי.

צופית טסלר, MA, פסיכולוגית בהתמחות קלינית, מכון טמיר ת״א

מועד פרסום:

20 ביוני 2023

מקורות:

Coget, J. F., Yamauchi, Y., & Suman, M. (2002). The Internet, social networks and loneliness. It & Society, 1(1), 180-201.

‏‏

Gultom, J. M. P., & Simanjuntak, F. (2022). Pastoral Strategies for the Loneliness Epidemic of the Digital Generation. Jurnal Jaffray, 20(1), 17-37.‏

Iwanicka, A. (2020). Loneliness as a potential consequence of the presence of children in the digital world. Interdisciplinary Context of Special Pedagogy, 28(1), 61-76.‏

Masur, P. K. (2021). Digital communication effects on loneliness and life satisfaction. In Oxford research encyclopedia of communication.‏

Nowland, R., Necka, E. A., & Cacioppo, J. T. (2018). Loneliness and social internet use: pathways to reconnection in a digital world?. Perspectives on Psychological Science, 13(1), 70-87.‏

Nwosu, K. C., David, E. T., & Unachukwu, G. C. (2021). Student Teachers' Socio-Demographic Variables, Internet Addiction and Their Loneliness in the Digital Age. International Journal of Education and Practice, 9(2), 272-284.‏

Odaci, H., & Kalkan, M. (2010). Problematic Internet use, loneliness and dating anxiety among young adult university students. Computers & Education, 55(3), 1091-1097.

מה הקשר בין חרדה למתן שתן?

יש אנשים שמתקשים לשלוט בשתן שלהם, בעוד אחרים עשויים להרגיש שהם צריכים ללכת לשירותים לעתים קרובות.

ישנן סיבות ביולוגיות לכך שאדם אינו יכול לשלוט בשתן בזמן חרדה, אולם בכל מה שקשור להיבטים פסיכולוגיים ניתן לראות קשר בין הטלת שתן לבין פעילות חירום (מערכת flight or fight) האחראית לתסמיני חרדה.

ישנם תסמינים גופניים של חרדה שבעצמם גורמים למצוקה גבוהה אשר מובילים בסופו של דבר לעוצמה ניכרת של חרדה בעתיד. 

בעיות במתן שתן הן דוגמה לתסמינים מסוג זה. 

חרדה קיצונית ומתן שתן

בעיות במתן שתן אינן מסוג התסמינים שרוב האנשים חושבים עליהם כאשר הם מתמודדים עם חרדה.

זו כנראה הסיבה שפעולה פשוטה כמו מתן שתן יכולה בעצמה לגרום לחרדה.

אך למעשה, חרדה באמת גורמת לבעיות במתן שתן ובעיות אלה עשויות להיות דומות למצבים הבריאותיים שאתם דואגים מהם.

הדאגה הגדולה ביותר שיש לאנשים וזו שגורמת ליותר מצוקה היא חוסר היכולת להחזיק את שלפוחית השתן (או במילים פשוטות יותר, להתאפק) לאחר פחד קיצוני.

תגובה זו אינה נפוצה כל כך, והיא לרוב תופיע לאחר אימה מוחלטת שהציפה את המוח שלנו.

הסיבה שזה קורה היא כי רק המוח יכול להתמודד עם כל כך הרבה תהליכים בכל זמן נתון. חרדה היא ההפעלה של תגובת הילחם או ברח, שהיא מערכת שהגוף שלנו משתמש בו כדי להישאר בטוח מפגיעה.

אין שום סיבה אבולוציונית לדאגה ממתן שתן (מכיוון שהאדם הקדמון לא חווה רגשות בושה), לכן כשאנחנו נמצאים בפחד קיצוני, הגוף שלנו בעצם מכבה את החלק במוח שאחראי על שמירת השתן בשלפוחית השתן כיוון שהוא פחות חשוב לעומת החלקים במוח הדרושים לתפקוד מערכת הילחם או ברח.

מצב זה נוטה להתרחש רק כאשר הגוף חווה פחד עמוק, כמו תגובה לפוביה, תאונת דרכים וכו'. יחד עם זאת הוא יכול גם להופיע לצד התקפי פאניקה והפרעת דחק פוסט טראומטית, שמעוררים תגובות חרדה חזקות.

חרדה ותכיפות במתן שתן

תסמין נפוץ יותר של חרדה הוא הטלת שתן תכופה, מצב שמביא אנשים הנוטים לחרדה לתעות בתודעתם ולגלוש לעבר מחלות כרוניות או מסכנות חיים (סרטן הערמונית למשל).

כמה הסברים אפשריים שיכולות לשפוך אור על התופעה:

• מוח טרוד - סביר להניח שאותה סיבה אשר בעקבותיה מתרחשת בריחת שתן (מוח מוצף) משפיעה גם על אלו שמתמודדים עם חרדה בינונית ומתונה, רק במידה פחותה. למוח שלנו עשויה להיות פשוט פחות אנרגיה עבור החזקת שתן, ולכן יגרום לנו לצורך להשתין לעתים קרובות יותר.

• אבולוציה - תיאוריה אבולוציונית נוספת היא שאם אנחנו מתקרבים למצב מסוכן (ובכך גורמים לחרדה קלה עד בינונית), ייתכן שיהיה עלינו להילחם או לברוח בכל רגע. מתן שתן עשוי לעזור לנו להוריד משקל עודף, כך שיהיה לנו קל יותר לברוח. זכרו, חרדה היא ההפעלה של אותה מערכת בדיוק, אז זו עשויה להיות אחת הסיבות לכך שהחרדה גורמת לתחושה צורך להשתין לעתים קרובות.

• מתח שרירים תיאוריה נוספת היא הרבה יותר פשטנית - מתח שרירים. חרדה גורמת למתח שרירים ניכר בכל הגוף, והיא לא מוגבלת רק לשרירים שאנחנו יכולים לראות ולהרגיש. ייתכן שהחרדה מותחת את השרירים סביב שלפוחית השתן, וגורמת לדחיפות במתן שתן.

• שתיית מים -  אמנם זו סיבה מפתיעה, אך ללחץ ומתח יש כמה השפעות חריגות על הגוף שלנו. במצבים כאלו ייתכן שהגוף מעבד נוזלים מהר יותר, ואולי ידרוש מאיתנו להשתין לעתים קרובות יותר כדי לפטור את עצמנו מעודפי המים.

• תשומת לב ממוקדת -  אפשרות נוספת היא שלמעשה אנחנו לא צריכים להשתין יותר מהרגיל בכלל, אך נבחין בצורך להשתין לעתים קרובות יותר בגלל החרדה שלנו. חרדה גורמת לרגישות יתר, שגורמת למוח להתמקד ישירות על האופן שבו הגוף שלנו מרגיש כמעט באופן מיידי, כאשר הוא חווה כל סוג של שינוי. ייתכן שלא תצטרכו להטיל שתן באופן מוגבר, אך ייתכן שתרגישו מיד כל צורך במתן שתן, ובכך תגרמו לתחושה חזקה מהרגיל שתוביל בסופו של דבר להליכה לשירותים.

אלו הן רק חלק מהסיבות לכך שחרדה עשויה להוביל לצורך במתן שתן בתדירות גבוהה יותר, ורוב הסיכויים שכולן ממלאות תפקיד כלשהו בדרך זו או אחרת.

תסמונת שלפוחית ביישנית (parauresis)

לבסוף, ישנו סוג של חרדה חברתית המאופיינת בחוסר יכולת להשתין ליד אחרים.

שלפוחית ביישנית היא מצב בו אדם מתקשה להטיל שתן כשיש תחושה כאילו אחרים צופים.

לעתים קרובות התופעה תתחיל בילדות אבל היא גם יכולה להתפתח אצל מבוגרים. סוג זה של פחד חברתי יכול להיות כל כך קיצוני עד שחלק מהאנשים לא יכולים אפילו להשתין אם מישהו נמצא באותו בניין.

במובן מסוים, זוהי חרדה נפרדת משל עצמה, והיא אינה בהכרח סימפטום של חרדה. אך בכל זאת מדובר בבעיה במתן שתן שעלולה לגרום להפרעה משמעותית בחייו של האדם.

שליטה בבעיות מתן שתן מתוך חרדה

אם נתקלתם בבעיות במתן שתן כתוצאה מחרדה, הדרך הטובה ביותר להתמודד איתה היא להפחית את החרדה. הפחתה בשתיית המים היא לא הכיוון, ועשויה למעשה להחמיר את בעיות החרדה שלנו מכיוון שהתייבשות עלולה לגרום לחרדה בפני עצמה.

חשוב מאוד שלא תניחו שבעיות השתן שלכם הן תוצאה של משהו רציני, כמו סוכרת, שהיא אולי אחד הפחדים השכיחים ביותר שיש לאנשים כאשר יש להם חרדה. ראשית, לסוכרת לוקח בדרך כלל שנים להתפתח. שנית, מדובר במחלה שהיא קלה מאד לבדיקה, כך שאם אתם באמת מודאגים, תוכלו לבצע בדיקת דם מהירה ולמדוד את רמת הסוכר בדם באופן מיידי. סוכרת היא תמיד בעיה בריאותית שכדאי לשים אליה לב, אבל ההנחה שבעיות השתן שלכם הן תוצאה של סוכרת לא מאובחנת רק יחמיר את החרדה שלכם.

אם אתם מוצאים את עצמכם מרגישים צורך במתן שתן תכוף, הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות הוא פשוט ללמוד להירגע. לקום ולהסתובב יכול להיות עזרה גדולה. לעתים קרובות ישיבה ממושכת יוצרת יותר שתן בכל מקרה, כך שתרגישו צורך כל הזמן ללכת להתפנות במיוחד כשאתם עומדים. 

ישנן גם מספר אסטרטגיות הרפיה שיכולות לעזור מאוד, כגון:

• הרפיית שרירים מתקדמת (PMR).

• נשימה עמוקה.

• דימיון מודרך.

תרגילי הרפיה מסוג זה אמורים להפחית מעט את החרדה, ובכך, בסופו של דבר, להפחית את הצורך במתן שתן.

למרות זאת, תידרש עבודה על החרדה שלנו באופן יותר יסודי אם אנחנו באמת רוצים לראות הבדל משמעותי בסימפטומים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מהו אפקט הזרקור?

אפקט הזרקור מתייחס להטיה קוגניטיבית לפיה האדם נוטה להאמין שהוא נמצא בבדיקה מתמדת, תחת "אור הזרקורים" של תשומת הלב של הזולת.

אמונה זו עשויה להתבטא סביב היבטים כגון: מראה פיזי, בחירת לבוש והתנהגויות הניתנות לצפייה.

כתוצאה מכך, האדם נוטה לבצע הערכת יתר למידה שבה אחרים בוחנים אותו בקפדנות ומעריכים אותו בשליליות. במצב זה, אפילו סיטואציות פשוטות כמו כניסה לחדר שבו שומעים צחוק – יכולות לגרום לאדם לדמיין שהוא מושא ללעג.

הטיה זו בולטת בהקשרים חברתיים. במחקר של קרוסבי ועמיתיה נמצא כי אפקט זה מתבטא לדוגמה כאשר אדם מקבוצת מיעוט מוצא את עצמו מוקף בקבוצת רוב.

עם זאת, בפועל הסביבה בדרך כלל מקדישה הרבה פחות תשומת לב לפגמים, לטעויות או לנוכחות של הפרט, מאשר מה שהוא מדמיין. 

הבנת אפקט הזרקור כולה להקל על העומס המיותר המוטל על כתפינו ולאמץ נקודת מבט מציאותית ומקבלת יותר. 

מחקרים בתחום

במחקר שערכו גילוביץ', מדבק וסוויצקי המשתתפים התבקשו ללבוש חולצת טריקו מביכה בעת שקבוצת אנשים נכנסה לחדר לזמן קצר.

הממצאים שיקפו את אפקט הזרקור – המשתתפים העריכו יתר על המידה את מספר האנשים שהבחינו בחולצותיהם, כמו גם את המידה שבה אחרים יוכלו לזהות אותם רק על סמך החולצה. בניגוד להנחותיהם, הקבוצה שנכנסה לחדר הקדישה תשומת לב פחותה לחולצות. פער זה הדגיש את ההבדל בין התפיסה העצמית המוטה של האדם לבין התבוננות הזולת בפועל. מעניין שככל שהמשתתפים התרגלו לחולצות המביכות – מיקודם בחולצות ירד, פחת החשש שלהם שאחרים יבחינו בהם והופחת אפקט אור הזרקורים.

במחקר נוסף, גילוביץ' קרוגר ומדבק שפכו אור על נטיית האדם לבצע הערכת יתר לא רק למידה שבה אחרים בוחנים את המראה שלו ומעשיו, אלא גם למידת השונות שהם מייחסים להיבטים אלו של הפרט. 

מה גורם לאפקט הזרקור?

ניתן לייחס את אפקט אור הזרקור לגורמים שונים. הבנת גורמים אלו תוכל להקל על ההשלכות השליליות שאפקט זה יוצר. 

הערכה אגוצנטרית

הסבר אפשרי לאפקט הזרקור טמון בהערכה אגוצנטרית של האדם – הכוללת עיסוק רב במעשים ובמראה שלו. שכן, הפרט עוקב ללא הרף אחר מחשבותיו, רגשותיו וכוונותיו. מודעות עצמית זו עלולה לגרום לו לתעדף את נקודת מבטו על פני זו של אחרים, בעוד שברוב המקרים תשומת הלב שאחרים מקדישים לפרט אינה כה גבוהה כפי שהוא תופס.

הקושי להתחשב בתפיסה המדויקת של הזולת נובעת מכך שהאדם מתקשה לשים בצד את תפיסתו. לכן, הוא נוטה להשליך את מחשבותיו, אמונותיו ורגשותיו על אחרים, ולהניח באופן מוטעה שאחרים מייחסים לחוויותיו משמעות רבה ותופסים אותו באותה המידה שבה הוא תופס את עצמו.

התעלמות מאמפתיה

הסבר אפשרי נוסף לאפקט הזרקור קשור לאמפתיה, המתייחסת למצב שבו האדם מזדהה עם אחרים ומדמיין עצמו בנעליהם. כאשר הסביבה מבטאת אמפתיה – הדבר מתבטא בכך שהסביבה לוקחת בחשבון את נקודת מבטו של הפרט ומתנהגת באופן מבין וסלחני כאשר הוא חווה רגע מביך או מבצע טעות. עם זאת, לעיתים קרובות האדם מתעלם מהנטייה האמפתית של הסביבה ומעריך יתר על המידה את חומרת השיפוט שיקבל.

מהן ההשלכות הפסיכולוגיות השליליות של אפקט אור הזרקור?

לאפקט הזרקור עשויות להיות השלכות פסיכולוגיות שליליות, המשתנות במידת החומרה שלהן ועלולות לפגוע ברווחתו הנפשית ובתפקודו של הפרט. 

ברמה מתונה, האדם עשוי לדאוג באופן מוגבר מהאופן שבו אחרים תופסים אותו, לחשוש מהערכות שליליות, לחוש ספקות עצמיים ולעסוק בבדיקה עצמית. כל אלו יכולים לגרום לו להיות עם מודעות עצמית מוגברת, אשר פוגעת בהתנהגותו הטבעית ומאלצת אותו לבצע ניסיונות לתיקון. המודעות העצמית המוגברת עלולה לגרום לאדם להערכה עצמית שלילית, משום שהוא כל הזמן מודאג בנוגע לפגמים ולחסרונות הנתפסים שלו. עלולה להיות לכך השפעה שלילית הכוללת קשיי הסתגלות, ביקורת עצמית וערך עצמי ירוד.

ברמה חמורה יותר, אפקט הזרקור יכול לגרום לאדם למודעות עצמית מוגזמת, לפחד מתמיד מביקורת מצד אחרים ולחוויית ביישנות עזה או חרדה חברתית. במקרים קיצוניים זה עלול אף להוביל למחשבות פרנואידיות, כאשר האדם מאמין כל הזמן שהוא נצפה ומוערך על ידי אחרים.

אפקט הזרקור, לפיו האדם מאמין שהוא נמצא תחת בדיקה מתמדת, עלול לגרום לאדם ללחץ ולפגוע בביצועיו ותפקודיו.

הפחד התמידי מביצוע טעויות או משיפוטיות מצד הזולת – יכול להוביל לחרדת ביצוע. חרדה זו עלולה לפגוע בריכוז או לפגוע בביצועים ובתפקוד החברתי, המקצועי או האקדמי. 

כיצד אפקט הזרקור יכול לגרום להתפתחות או להחמרה של חרדה חברתית?

אפקט הזרקור ממלא תפקיד משמעותי בהתפתחות ובהחמרה של חרדה חברתית, ומנציח מעגל הכולל פחד, הימנעות ואי־נוחות באינטראקציות חברתיות. 

אנשים הרגישים מאוד לאפקט הזרקור חווים לעיתים קרובות פחד עז להיות במרכז תשומת הלב בסיטואציות חברתיות ונמנעים מאינטראקציות המעוררות בהם אי־נוחות. החשש המתמיד שלהם מכך שאחרים יבקרו אותם – מעורר בהם חרדה ומפריע להם להתנהל בחברה בחופשיות.

אנשים עם חרדה חברתית פגיעים במיוחד לאפקט הזרקור, בשל רגישותם המוגברת לרמזים חברתיים וציפייתם להערכות שליליות. לעיתים קרובות אנשים אלו מפתחים אמונות שליליות לגבי עצמם ומציבים סטנדרטים גבוהים ולא מציאותיים לביצועיהם (לדוגמה: "אסור לי להראות חולשה או סימנים לביצועים גרועים"). סטנדרטים אלו יוצרים לחץ ודאגה מוגברים, מכיוון שהם מניחים באופן שגוי שאחרים ישפטו אותם לרעה.

כתוצאה מכך, החרדה מתעצמת, מטילה צל על יכולתם ליצור רושם חיובי ומשפיעה לרעה על אינטראקציות חברתיות. 

איך ניתן להפחית את ההשפעות השליליות של האפקט?

ההשלכות השליליות של אפקט הזרקור יכולות להשפיע לרעה על הרווחה הנפשית של האדם, תפקודו והאינטראקציות החברתיות שלו. שימוש באסטרטגיות עשוי למתן את השלכות אלו ולטפח נקודת מבט בריאה יותר.

פיתוח פרספקטיבה מציאותית

באמצעות הכרת אפקט הזרקור האדם עשוי לזהות באופן מדויק יותר את תשומת הלב שאחרים מקדישים למעשים ולמראה שלו. ההבנה כי ברוב המקרים אנשים מתמקדים באדם פחות ממה שהוא מאמין – יכולה להקל על המודעות העצמית המוגברת והלחצים הנלווים להערכת יתר של ביקורת חיצונית.

אתגור אמונות שליליות

חשוב לאתגר אמונות שליליות הקשורות אפקט הזרקור (לדוגמה, טעות אחת תגרום לאחרים לתפוס אותי ככישלון). החלפת אמונות עצמיות ביקורתיות באמירות תומכות וחיוביות יותר תוכל לקדם קבלה עצמית וביטחון עצמי. 

תרגול מיינדפולנס

תרגילי מיינדפולנס (קשיבות) יכולים לסייע להפנות את המיקוד ממודעות עצמית מוגברת אל הרגע הנוכחי. תרגילים כגון מדיטציה ונשימות עמוקות מאפשרים לפתח מודעות הממוקדת בהווה, להפחית את עוצמת אפקט הזרקור ולקדם חמלה עצמית.

טיפול רגשי

במקרים שבהם אפקט הזרקור פוגע משמעותית ברווחה הנפשית או בתפקוד – כדאי לפנות לעזרה מקצועית. טיפול רגשי עשוי להקל על השלכות שליליות של אפקט הזרקור בכך שהוא מציע מרחב תומך שבו ניתן לחקור חוויות ודאגות, להגיע לתובנות ולאמץ נקודות מבט בריאות יותר. לדוגמה, טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) יכול לספק כלים חשובים לאתגור ומסגור מחדש של מחשבות שליליות הקשורות לאפקט אור הזרקורים, ולקדם מודעות עצמית, חוסן נפשי ואסטרטגיות התמודדות חיוביות יותר. 

שחרור מכבלי הזרקורים יסייע לחיות את החיים באותנטיות ובהגשמה רבים יותר. שכן, אימוץ נקודת מבט מציאותית וחומלת תוכל לאפשר לאדם להתמקד בנקודות החוזק שלו, לקבל את פגמיו ולטפח קשרים משמעותיים עם אחרים. 

צופית טסלר, MA, פסיכולוגית בהתמחות קלינית, מכון טמיר ת״א

מקורות:

Bernique, A. S. (2020). Lights, Camera, Anxiety: The Spotlight Effect, Social Anxiety and the Perception of Gaze Direction. Undergraduate Review, 15(1), 21-37.

‏

Brown, M. A., & Stopa, L. (2007). The spotlight effect and the illusion of transparency in social anxiety. Journal of anxiety disorders, 21(6), 804-819.

‏

Crosby, J. R., King, M., & Savitsky, K. (2014). The minority spotlight effect. Social Psychological and Personality Science, 5(7), 743-750.‏ 

Epley, N., Savitsky, K., & Gilovich, T. (2002). Empathy neglect: Reconciling the spotlight effect and the correspondence bias. Journal of personality and Social Psychology, 83(2), 300-312.

‏

Gilovich, T., Kruger, J., & Medvec, V. H. (2002). The spotlight effect revisited: Overestimating the manifest variability of our actions and appearance. Journal of Experimental Social Psychology, 38(1), 93-99.

‏

Gilovich, T., Medvec, V. H., & Savitsky, K. (2000). The spotlight effect in social judgment: an egocentric bias in estimates of the salience of one's own actions and appearance. Journal of personality and social psychology, 78(2), 211-222.

טיול גדול כאבן דרך בתהליך הספרציה אינדיווידואציה

הטיול הגדול איננו מושג חדש כפי שנדמה. עוד במאה ה-17 גברים צעירים מהמעמד הגבוה יצאו לטיול מסורתי שנקרא "הטיול הגדול" ברחבי יבשת אירופה. הטיול היווה מעין טקס מעבר, ומטרתו העיקרית היתה חשיפת הצעירים למורשת התרבותית וליצירות ייחודיות כגון אמנות, ארכיטקטורה ומוסיקה. הטיול היה נמשך כמספר חודשים ולעיתים אף מספר שנים. 

מורשת זו ממשיכה בוריאציה מעט שונה עד היום. צעירים רבים ברחבי העולם וישראלים בפרט, יוצאים לטיול הגדול. רוב הצעירים יוצאים לטיול זה לאחר הצבא ולפני הכניסה ללימודים, אך ניתן לצפות בתנועה של אנשים שיוצאים לטיולים ארוכים ברחבי העולם בצמתי דרכים שונים במהלך החיים.

צעירים אלה נמצאים בשלב המכונה "בגרות צומחת" - Emerging adulthood, מושג שטבע החוקר ארנט (Arnett, 2000). תקופה זו הוגדרה על ידו כתקופה המאופיינת בשינוי ובאקספלורציה של העצמי הכוללת משימה התפתחותית לגיבוש הזהות האישית – בענייני אהבה, עבודה, ערכים וסגנון חיים. ניתן לתאר משימה זו בשם תהליך ספרציה אינדיווידואציה משני.

תהליך הספרציה אינדיווידואציה הראשוני, אותו תיארה התיאורטיקנית מרגרט מאהלר (Mahler, 1965), הוא תהליך המתרחש בינקות, במהלכו מופנמת אצל הפעוט ההבנה כי הוא אדם נפרד מאמו ומתחיל לפעול באופן עצמאי יותר.

בדומה לתהליך הראשוני, תיאר הפסיכואנליטיקאי פיטר בלוס תהליך ספרציה אינדיוויאוציה משני המתרחש בגיל ההתבגרות. תהליך ההתבגרות כולל התנתקות מאובייקטים ינקותיים, קרי ההורים, ומיחסי התלות המשפחתיים אשר מביאה בסופו של דבר לרכישת זהות עצמית וגיבושה (Blos, 1979). 

תהליך גיבוש זהות בהתבגרות

ניתן להתבונן על הטיול הגדול כאבן דרך בתהליך הספרציה אינדיווידואציה. בטיול קיימת התרחקות פיזית (ולא רק רגשית) של הצעיר מהוריו. התרחקות אשר מובילה אותו להתנסות ולחקירה. 

אלמנטים חשובים המתפתחים בטיול:

1. עצמאות – המבוגר הצעיר תלוי לחלוטין בעצמו. איך להסתדר בארץ זרה? איך מזמינים כרטיס טיסה? איך מתנהלים במדינה שדוברת שפה אחרת לחלוטין? במה כדאי להשקיע את הכסף? איך מבשלים בשטח? כיצד להגיע ממקום א' למקום ב'? רכישת עצמאות בטיול יכולה לעזור בפיתוח תחושת הביטחון העצמי ברגעים קשים במיוחד. מצבור החוויות מהטיול יכול להזכיר התמודדות קודמות נוכח אתגרים וקשיים שעברנו אותם בהצלחה.

2. קול פנימי – הטיול הוא זמן נהדר למיצוב הקול הפנימי. פעמים רבות בחיים מופנמים לתוך האדם קולות שונים של הסביבה: ההורים, המשפחה, החברים, החברה בה גדלים. הקולות הללו עלולים להקשות על מציאת הקול הפנימי והרצון האישי שלנו. בשל ההתרחקות הפיזית ותחושת הלבד ישנה אפשרות "להתנקות" מן הקולות המופנמים ולהתחיל לגלות את הרצון האישי בבחירות השונות.

3. חופשי זה לגמרי לבד – בתהליך זה ישנה הזדמנות ללמוד להיות לבד. פעמים רבות אנשים נרתעים מהמחשבה "לבלות לבד עם עצמי". היציאה לטיול עשויה לאפשר להתבוננות ב"לבד". מה קורה לי כשאני נמצא/ת לגמרי לבד? אילו מחשבות עולות לי? האם זה מפחיד? מה זה בשבילי להיות לבד? אילו תחושות עולות? האם ניתן להנות דווקא מהלבד הזה? האם לפעמים אפשר להיות זקוקים לו?

4. פתיחות לעולם ויציאה מהבועה – הטיול מזמן מפגש עם תפיסות עולם ותרבויות אחרות. זו הזדמנות לבחון אילו ערכים ותפיסות עולם מתאימים לנו ומשקפים את הלך הרוח שלנו. פעמים רבות נפגשים עם אנשים ממקומות שונים בארץ ובעולם וכן אוכלוסיות מגוונות. לעיתים נוצרות הזדמנויות ייחודיות לפגישה עם אנשים. צעירים שיצאו לטיול מספרים על חוויה עם האחר -  "זה מישהו שבארץ לא הייתי מתחברת אליו בכלל, אין סיכוי שהיינו מדברים. אבל כאן קרה משהו שונה, נוצרה הזדמנות לשיח, ליציאה מהבועה ומהתפיסה בה החזקתי".

5. שחרור לחופש לפני ההתחייבות לחיים – הטיול מהווה מעין תקופה של שחרור בין תקופות מלחיצות: הצבא/השירות הלאומי והלימודים שאחרי. בתקופת השירות הצבאי, הצעירים נתונים במסגרת קשוחה וכפופים לחוקי משמעת חיצונים, ובתקופת הלימודים המסגרת אמנם הרבה פחות נוקשה כבצבא, אך נדרשות הישגיות ומשמעת עצמית כבדה. לאור זאת, הטיול מקבל מקום של תקופה מעברית שעשויה לכלול בתוכה זמן פורקן ושחרור. מעבר לכך, בשל העובדה שרוב הצעירים חוששים מקבלת החלטות מכריעות כאשר לחץ הסביבה עליהם מופעל, תקופה זו מהווה זמן "בריחה" שאול, בו מתאפשרת ההזדמנות לחשוב על ההחלטות הללו באופן יותר "נקי" ושקול.

מחקר איכותי מסקרן במיוחד בעברית הכולל תמות וציטוטים מהראיונות של מטיילים ישראלים בקוסקו, פרו:

חזרתם מהטיול הגדול ואתם מתחבטים עדיין בשאלות של מי אני ומה אעשה עם חיי? מוזמנים אלינו למכון טמיר להיפגש עם פסיכולוגיות תעסוקתיות שתסייענה לכם להשיב על השאלה הזו.

כתיבה:

עומר ביגי אמויאל, MA, פסיכולוגית בהתמחות תעסוקתית 

מקורות:

Arnett, J. J. (2000). Emerging adulthood: A theory of development from the late teens through the twenties. American psychologist, 55(5), 469.

Blos, P. (1979). "Second individuation process". In The Adolescent passage: developmental issues. pp. 141-170. New York: International press.

Mahler, M. S. (1965). On the significance of the normal separation-individuation phase: with reference to research in symbiotic child psychosis. In M. Schur (ed.), Drives, Afects, Behavior, vol. 2. New York: Int. Univ. Press