מכון טמיר לפסיכותרפיה
ד"ר אורי בלסבלג
אני ד"ר אורי בלסבלג, עובד סוציאלי קליני. למדתי לתואר שני ודוקטורט בעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ואני בוגר הכשרת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה.
לאורך השנים וגם כיום אני עובד במרפאות בריאות הנפש במגזר הציבורי.
פרסמתי מחקרים בפסיכולוגיה בכתבי עת מדעיים העוסקים בפגיעה בילדים ובפסיכופתולוגיה.
לכל אדם יש סט פרטי וייחודי של שאיפות ותקוות. אחד מבקש להתגבר על אובדן של משהו יקר, אחר רוצה להשיג משהו שאף פעם לא היה לו, אחד שואף לסלק קו אופי, התנהגות או כאב שמחוץ לשליטתו ואחר רוצה לקבל תשובה לשאלה שלא מפסיקה להישאל בתוכו.
איך הטיפול יכול לענות על כמיהות רבות ושונות?
מה המשותף לדרכים הרבות והשונות לתיקון והתפתחות?
שגשוג אישי, התגברות על מכשולים והשגת מטרות תלויים ביכולתנו לזהות את המשאלות האמיתיות שלנו ולהוציא את כוונותינו לפועל.
אבל לפעמים רישומי ההתנסויות שחווינו מאז תחילת היותנו ממשיכים להתקיים בשכבות העומק שלנו, ומקימים בתוכנו מחסומים פנימיים מעכבי התפתחות. הטיפול הוא מקום יציב ובטוח שבו יכול המטופל לחשוב את עצמו ואת המחסומים הפנימיים שלו בדרך שתאפשר ליצירתיות והכישרון האנושיים שבתוכו לגדול.
תהליך מתמיד של גדילה לא מתאפשר תמיד עם האנשים שבסביבתנו הקרובה. זאת משום שגם את קשרי המשפחה, הזוגיות או החברות שלנו אנחנו יוצרים בהשפעה של שכבות העומק שבתוכנו. שכבות אלה מכילות גם פצעי עבר, חומות הגנה ודפוסים מגבילים שמצמצמים את טווח החוויה האפשרי לנו בתוך מערכות היחסים שלנו. כך, לפעמים גם האנשים האהובים עלינו לא יכולים להיות קרובים אלינו מספיק כדי לעזור בקשיים העזים ביותר.
המטפל מבקש להיות הקרוב-רחוק האולטימטיבי. הוא מלווה את המטופל באופן שיטתי להכיר את עצמו לעומק, למען עצמו והתפתחותו. המטפל עושה זאת בתוך מפגש מתמשך של יחסי אמון וקירבה שנבנים בהדרגה על בסיס ידע מקצועי ובתוך הגבולות המותאמים למטופל באופן אישי. תהליך העבודה המשותף חותר להעשיר ולהרחיב את טווח הראייה והעשייה של המטופל וללוות אותו בדרך אישית של גדילה, התפתחות ומימוש עצמי.
מענה לכל שאלה
(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):
