פסיכותרפיה וטיפול פסיכולוגי לבני ובנות נוער

לקראת גיוס לצה"ל (מלש"בים)

 

אופניים טיפול פסיכולוגי

 

קשיים לקראת הגיוס לצבא

לגיל הגיוס, 18, מתייחסים פסיכולוגים כשלהי גיל ההתבגרות, תקופה פגיעה בה מתגבשת זהות ונפרדות, שמתגלים בה לעיתים ניצנים של הפרעות נפשיות. מדובר בגיל רווי מתחים והשירות הצבאי אינו מקל ההתמודדות עמם. צעירים רבים חוששים מאוד מהגיוס ומהשירות הצבאי, חרדים לגבי התפקיד אליו ישובצו ובאשר ליכולתם לעמוד בו ו/או במידת שביעות הרצון וההשלמה עמו. המערכת הצבאית כופה משמעת, צייתנות וקבלת חוקים ברורים ולא גמישים, היא נוקשה ומגבילה יצירתיות וקשיבות לאחר, היא מתעלמת (לפחות בתחילת הדרך) מצרכים אישיים ומכשרונות ייחודיים, היא עסוקה בהתאמת היחיד לקולקטיב תוך טשטוש יזום של הבדלים אינדיבידואליים והיא אינה מתגמלת כלכלית.

 

 

איך משפיע הגיוס על תהליך ההתבגרות של בני נוער?

עבור בני ובנות נוער בישראל, מהווה השירות הצבאי בצה"ל מסלול התבגרות ייחודי ובעל השפעה, לפני, במהלך ולאחר השירות עצמו. בניגוד למדינות אחרות בעולם המערבי,  בהן מיד לאחר סיום בית הספר נהוג להמשיך ללימודים גבוהים או למצוא עבודה ולפתח קריירה, בישראל מהווה שירות החובה מסלול התפתחותי אלטרנטיבי, בעל אספקטים פסיכולוגיים ייחודיים שמציעים אפשרויות מגוונות לבניית זהות, להצטיינות, לפיתוח יכולות חברתיות, ולחוסן אישי.

 

היכרות עם החברה הישראלית

השירות בצבא מציע (ומחייב) מפגש אינטימי מאתגר עם אוכלוסיות מגוונות בחברה: חיילים חרדים, דתיים, חילוניים, דרוזים, צ'רקסים ומוסלמים; בנות בתפקידי לחימה, מפקדות לעומת מפקדים; לוחמים לעומת ג'ובניקים; מחזיקי דעות פוליטיות מכל גווני הקשת - מימניים קיצוניים ועד לסרבני שירות על רקע מצפוני פציפיסטי שאולצו בכל זאת לשרת; מתנדבים שנלחמו על זכותם לשרת בצבא לעומת חיילים שנלחמים על כוונתם להשתחרר מהצבא על פרופיל נפשי 21. 

השירות הסדיר הוא כור היתוך סוציו-דינמי מרתק, ואין זו קלישאה. מאידך, הגיוס חושף את המתבגרים והמתבגרות שלנו לאתגרים גופניים ותודעתיים שטרם פגשו, במפגש עם הנורמות הצבאיות במהלך הטירונות ולאורך השנה הראשונה שבסופה ניכרת התרגלות מסוימת. אתגרים אלו כרוכים בהתמודדות עם תסמינים פסיכולוגיים מעמתים, שכאשר אינם מזוהים ומטופלים, עלולים להתבטא כמשברים נפשיים.

 

PSYCHOLOGICAL DIFFICULTIES in IDF pre recruiting to IDF in ISRAEL

 

ציפיות מהשירות הצבאי

לרוב, הגיוס לצה"ל משקף את המעבר הראשון שעושים הצעירים מחוץ לבית ההורים. הוא נתפס בחברה הישראלית כשלב מעברי בין תקופת הנערות לבגרות הצעירה. ככזה, הוא מלווה בתקופת הכנה מתמשכת, חשיבה ושיח שונה כבר בשלבים הדרגתיים שמקדימים את הגיוס: הצו הראשון והשני, בניית שאיפות ורצונות, זימונים ליחידות מיוחדות המאתרות מתגייסים פוטנציאליים, בחירה במכינה קדם-צבאית או בקורס הכנה, ההחלטה להתנדב לשנת שירות או שירות בגרעין נח"ל, גיבושים לסיירות וקורסים מבוקשים ועוד. כל האפשרויות הללו מזמינות את המתבגרים לבחינה מעמיקה של גיבוש אידיאולוגיות אישיות אל מול הערכים שנרכשו במשפחת המקור ולבניית ציפיות שמבוססות לעיתים קרובות על משאלה לשינוי. לרוב, המתבגר, המשפחה והחברה כולה רואים בגיוס מעין "טקס מעבר" בין ימי הנעורים לעבר החיים הבוגרים.  כל זה עומד מול המגמה העכשווית לעכב ולמתוח את סיום גיל ההתבגרות עד לשנים מאוחרות יותר בחיים. 

 

"סיירת או ניירת"

אחת ההחלטות הנפוצות בקרב בני נוער לקראת גיוס, בעיקר אצל בנים, היא ציפייה עמוקה לשרת ביחידות מובחרות. הלך החשיבה הדיכוטומי שמנחה אותם מפצל בין מאמץ קיצוני טרום הגיוס, שתכליתו להתקבל ליחידה קרבית מובחרת ועטורת הילה לבין ייאוש מוחלט שיוביל אותם לערכים נגטיביסטיים, "ראש קטן" שמאמץ יעד אישי להתאמץ כמה שפחות.  מקורו של פיצול זה בעיוות חשיבה של הכל או כלום: או שאהיה לוחם, מלח הארץ, שומר סוד שעומד בדרישות ייחודיות או שאתבטל לחלוטין ואלעג לחובה לשרת לאורך שלוש שנים תמימות.

יתכן שבמהלך המיתוגי המוצלח, שבנה צה"ל לאורך שנים באמצעות יחסי ציבור המבוססים על פעילויות נועזות ומציאותיות, סטתה המטוטלת המוטיבציונית והתודעתית של המתגייסים, בעוצמה רבה מדי, לעבר קידוש הצטיינות של בודדים על חשבון פעילות קרבית חיונית והכרחית של רבים. כך, בעוד שיעור המתנדבים המבקשים לשרת ביחידות מיוחדות, כמו סיירת מטכ"ל, שלדג, 669, קורס טיס, הקומנדו הימי, דובדבן ו-8200, עולה על גדותיו, מידת הנכונות לשרת ביחידות לחימה 'אפורות', כמו שיריון, גדודי חי"ר ותותחנים  פוחתת בחדות, תוך פיתוח אשליה שיחידות אלה אינן מחזיקות במהות הקיומית של כוחות הביטחון הסדירים בישראל. תפיסה מוטיבציונית מעוותת זו מתחזקת מאוד עם התגברות הערכים הסוציולוגיים ברוח התקופה, ערכים המתמקדים במצוינות והישגיות אינדיבידואלית על חשבון תרומה קהילתית שוחקת שאינה טומנת בחובה תהילה נתפסת והזנה נרקיסיסיטית. צה"ל מנסה כיום להחזיר ולהעלות כיום את המוטיבציה לשרת ביחידות שדה, וזה יפה:

 

 

פרפקציוניזם 

בדומה לקשיים בציפיות חברתיות ותרבותיות שמעמיד הסעיף הקודם, גם ציפיות עצמיות משחקות תפקיד משמעותי בגרימת מצוקות נפשיות ורגשיות בקרב חיילים ומתגייסים. עבור רבים, מהווה השירות בצה"ל שילוב מורכב בין גיבוש ערכים, מימוש עצמי, עיצוב זהות ובחינת היכולות האישיות עד לקצה גבול היכולת, הפיזית והרגשית. יחידות לוחמות ממקמות את החייל במסגרת קבוצתית קבועה, שבדרך כלל נותרת במבנה מחלקתי יציב עד לאמצע השירות (סוף מסלול). מצד אחד, ההשתייכות לצוות אורגני מעודדת רעות, ערבות הדדית, גיבוש ולכידות סביב ערכים אידיאולוגיים משותפים, אך מצד שני היא מאלצת את כל החברים בקבוצה קטנה זו להתמודד 24/7 עם השוואה חברתית מתמדת, משא ומתן על תפקידים קבוצתיים, היענות לנורמות ייחודיות ועמידה נאותה בסטנדרטים השגיים המוכתבים על ידי המפקדים. כאשר נוצר פער בין תפיסת היכולת העצמית לבין התפקוד וההסתגלות במציאות, כאשר מרגיש לוחם שהוא זנב לאריות, עלולים להתעורר מחירים פסיכולוגיים לא פשוטים. בייחוד פגיעים כאן בעלי נטיה פרפקציוניסטית, שעלולים לפתח  תסמינים אובססיביים-קומפולסיביים, גלויים (בטקסים קומפולסיביים התנהגותיים) או נסתרים (בטקסים מנטליים סמויים).

 

 

מעניין לצפות בסדרה המרתקת "יחידה מעורבת", של תאגיד השידור "כאן". הנה הפרק הראשון בו ניתן להבחין בקשיים המתעוררים סביב המפגש הסטריאוטיפי לגבי יכולות לחימה של חיילים לעומת חיילות:

 

קראו על התמודדות עם פחד פני הגיוס <

טיפול פסיכולוגי לבני נוער <

איך מזהים סיכון להתאבדות אצל בני נוער? <

 

טיפול פסיכולוגי לצד הטיפול הצבאי

מעניין לשמוע על שירות חדש, שנשמע מתאים ותורם: מכון שערים לגיוס, שהוקם ע"י אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש ומתחום המשפט אשר שירתו בצה"ל שירות ארוך, מציע אבחון, טיפול נפשי וייעוץ משפטי למתגייסים ולחיילים בסדיר, קבע או מילואים. מטרת המכון היא לסייע לפונים, במידת האפשר, להשלים את השירות הצבאי בהצלחה. ה"אני מאמין" מתמקד בחשיבות השירות הצה"ל, הן למדינה והן כחוויה מעצימה עבור החייל, אך לא במחיר של בריאות נפשית. המכון תומך במעורבות הורים מתוך הבנת חשיבותם בחיי הצעירים והצעירות וביכולת לעזור להם להשלים את השירות. מטרת המכון אינה להחליף את מערכת בריאות הנפש הצבאית, כי אם להשלים אותה, מתוך הבנה שהחיילים הצעירים נזקקים לעיתים לליווי מנטלי גם מחוץ למערכת הצבאית. הטיפול המוצע במכון שערים לגיוס מבטיח סודיות ופרטיות מלאים וכן טיפול המותאם פרטנית לכל אדם. ייחודו של המכון הוא היותו מוכוון לגיוס, והידע הרב שברשות אנשי המקצוע המרכיבים אותו אודות השירות הצבאי לסוגיו. במקרים רבים, הצבא נעזר בחוות דעת של אנשי מקצוע טיפוליים בנוגע לחיילים, והמכון מציע חוות דעת, וכן טיפול פסיכולוגי, המכוונים לשירות הצבאי וליכולתו של הצעירים והצעירות לצלוח אותם בהצלחה. המכון מסייע לגופים טיפוליים ולאנשי מקצוע לגשר על הפער שביניהם לבין המערכת הצבאית מתוך היכרות עמוקה עם שני העולמות, לצורך יצירת תקשורת יעילה ביניהם.

מתגייסים וחיילים רבים נקלעים למצוקה בשלב מסוים לפני או במהלך השירות, המקשה עליהם להמשיך את שירותם כרגיל וכן מעמיסה עליהם רבות גם בתחומי חיים נוספים. רבים מהסובלים מקשיים רגשיים בוחרים שלא לפנות לקב"ן מסיבות שונות, הקשורות לחוסר אמון במערכת, חוויה שלילית עם מערכת בריאות הנפש הצבאית וכיוצא באלה. בדיוק עבור צעירים אלה, חשובה הידיעה שיש למי לפנות. גופים טיפוליים מחוץ למערכת הצבאית, כדוגמת מכון שערים לגיוס ומכון טמיר לפסיכותרפיה, מנוסים מאוד בטיפול פסיכולוגי, פסיכותרפיה וייעוץ במתגייסים וחיילים, מתוך הבנת הקושי הרב שיוצרת המערכת הצבאית והמצוקה אליה נקלעים צעירים כה רבים.

 

 אם אתם רוצים להתייעץ לגבי פסיכותרפיה
לנער או לנערה לפני גיוס
צרו עמנו קשר ונכווין אתכם למקום המתאים !
 
צוות מכון טמיר בתל אביב
ובקליניקות העמיתות בכל הארץ:
1-800-509-809
 
 
 
 
 
כתיבה: יעל טל, אביגיל וינר וצוות מכון טמיר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מקורות:
 
 
 
השירות הצבאי בישראל: אתגרים, חלופות ומשמעויות. מאיר אלרן וגבי שפר, עורכים. הוצאת INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי. 2015. http://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/systemfiles/memo148271382385.pdf
 
 
 

שני, ד. (2008). אימון אישי והכנה פסיכולוגית של לקויי למידה לקראת הגיוס לצה"ל. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 14/7/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1824

 

יחידה מעורבת: 2018. ערוץ תאגיד כאן ביוטיוב: https://youtu.be/NZma8_9BN5k

 

יאיר מחיל השריון. ערוץ אח שיודע ביוטיוב: https://youtu.be/D4HGgSejB0s

 

 

Clinical Practice of Cognitive Therapy with Children and Adolescents: Second Edition: The Nuts and Bolts. Robert D. Friedberg and Jessica M. McClure, 2018. Guilford press
 
 
 

איך מכינים את הילד לכיתה א'?

המעבר לכיתה א', עבור הילדים הרכים שזה עתה יצאו מהמסגרת המרופדת של הגן, הינו תהליך לא פשוט. המעבר, המלווה בהכנה רבה ובהתרגשות עצומה, ידרוש מהילד יכולת הולכת וגוברת של קשב, שליטה עצמית, מאמץ קוגניטיבי ומאמץ חברתי.

 

 

FIRST GRADE EMOTIONAL PREPARATION

 

 

מרבית הילדים אשר סיימו גן חובה הינם מוכנים, חלקם יותר וחלקם פחות, להתמודדות עם המסגרת הבית ספרית, הגנים מכינים אותם לכך טוב מאוד. עם זאת, מדובר במעבר מסגרת ראשון שהילדים מסוגלים לזכור (הרי את הכניסה לגן, מרבית הילדים אינם זוכרים) ולכן, במקרים רבים, הם מרגישים חסרי כלים להתמודדות. כמובן שאת רוב הכלים כבר יש לילדים, אשר נמצאים כל העת מרגע לידתם בתהליך למידה מתמשך, אשר למדו כישורים חברתיים וכישורים קוגניטיביים ראשוניים כבר בגן ובבית. עם זאת, לעיתים זה לא מספיק, ויש צורך בתמיכה הורית בהכנה לקראת הכניסה לכיתה א'.

ההכנה הראשונית והבסיסית ביותר הינה הכנה אינסטרומנטלית:

  • חשוב לדאוג, במידת האפשר, שהילד ישובץ עם חבר או שניים עימם היה בגן בכיתה החדשה, על מנת שימצא פנים מוכרות בעולם הזר שנכנס לתוכו, ולא יתמודד לבד עם ההתרגשות.

  • חשוב מאוד לקנות ביחד עם הילד את הציוד הלימודי ואת ספרי הלימוד, על מנת לתת לו היכרות ראשונית עם "כלי העבודה שלו". כלי העבודה הם אינם עוד קוביות וחול, עתה הם עפרונות, מחברות וספרים. חלק חשוב מההכנה הוא הבחירה המשותפת של הרכישות החדשות, הילד שמגיע לכיתה א' כשמתחשק לו כבר לפתוח את היומן שבחר, ולכתוב במחברת שבחר, יעבור במקרים רבים חוויה רכה ונעימה הרבה יותר.

  • חשוב לבקר בבית הספר לפחות פעם אחת לפני הכניסה לכיתה א'. לתת לילד להכיר את הנוף החדש, במידת האפשר לבקר בכיתות, במגרש המשחקים, להראות לילד איפה יעביר שעות רבות וחשובות מיומו בשנים הקרובות.

 

 

KITA ALEPH PARENTS GUIDANCE

 

 

לאחר ההכנה האינסטרומנטלית, חשוב לסייע לילד גם עם הכנה נפשית, אשר אינה דורשת כלים מורכבים:

  • חשוב לברר את רגשותיו של הילד לגבי סיום הגן והמעבר לכיתה א'. יש ילדים אשר גיבשו דימוי עצמי גבוה יותר, ויתרגשו לקראת המעבר יותר מאשר יחששו לקראתו, יחכו להגיע לבית הספר. לעומתם, יש ילדים שיכנסו ללחץ שעשוי להתבטא בבכי, רגזנות, הקאות, כאבי בטן, וכן תסמינים נוספים המאפיינים מתח נפשי.

  • חשוב לדבר עם הילד על הדברים הטובים שבכניסה לכיתה א'. על הדברים החדשים והמרגשים שילמד, שידע לכתוב ולקרוא לבדו, על החברים החדשים שיכיר, על המורה החדשה. הכניסה לכיתה א' צריכה להיות מלווה בעידוד ובמילים חיוביות, הילד צריך לספוג מהוריו תחושה של שמחה לגבי ההתחלה החדשה, תחושה של ילד גדול ובוגר שמסוגל להתחיל ללמוד.

  • במידה ויש אחים גדולים, בני דודים או חברי משפחה אשר עברו לאחרונה את המעבר, חשוב להפגיש אותם עם הילדים. הפגישה של הילד עם ילדים מעט גדולים ממנו אשר זה עתה עברו את תהליך הכניסה לכיתה א' בעצמם, והצפייה בחוויה חיובית של אחר, הינה מעודדת מאוד עבור הילד.

במקרים רבים, ההורים הם אלה שחרדים מהכניסה של הילד לכיתה א', וכלל לא הילד עצמו. הם לא יודעים אם הוא ברמה המתאימה, יצליח לשבת בכיתה, לרכוש חברויות וכיוצא באלה. שוב נזכיר כי מרבית הילדים שמסיימים גן חובה אכן מסוגלים לעמוד בדרישות שמציב בית הספר בשנת הלימודים הראשונה, ושבכוחם של הילדים לרכוש כלים חדשים להתמודדות מהר מאוד. בנוסף, הורים רבים לחוצים להקנות לילדיהם ידע נוסף, שלכאורה אמור להקל עליהם על ההתמודדות עם כיתה א'. למשל, הם מלמדים את הילדים קרוא וכתוב, פעולות חשבון בסיסיות. גם בזה חשוב מאוד שלא להגזים, במיוחד כדי לא להלחיץ את הילד וגם כדי שלא יחווה תחושת כישלון במקרים שאינו מצליח. בכיתה א' הלימוד הינו הדרגתי מאוד, איטי ונעשה באמצעות שיטות למידה מותאמות שנמצאו כמתאימות לילדים הצעירים, לכן אפשר להיות רגועים ולהשאיר לבית הספר לעשות את תפקידו.

 

 

קראו על אבחון לקראת כיתה א' >

 

 

יש חשיבות להרגלת הילד לשגרת יום מסודרת, על מנת להקל על הכניסה לשנת הלימודים. חשוב שיהיו שעות שינה ושעות קימה משינה מסודרות ומאורגנות, שעות אכילה מסודרות. כשסדר היום הפוך, מה שנפוץ מאוד בחופש הגדול, התמודדות משמעותית נוספת היא החזרה לשגרת יום מסודרת. אם ניתן לחסוך זאת לילד, שעומדות לפניו מספיק התמודדויות מרגשות, עדיף.

 

 

כשהילדים מפחדים וחוששים מאוד מהכניסה לכיתה א', ברמה כזו שהופכת אותם לעצבניים, בוכיים, חסרי חשק לשחק או טרודים, יש מקום לפנות לייעוץ מקצועי. יעוץ מקצועי, ע"י פסיכותרפיסט מומחה ומקצועי, יכול להגיע לשורש הפחדים של הילדים ולנסות לפתור אותם ע"י הקניית כלים חדשים לילד, שיחות איתו, משחק וכיוצא באלה. בנוסף, בגילאים האלה, הטיפולים הרגשיים כמעט תמיד משלבים במידה מסוימת את ההורים, אשר מקבלים גם הם כלים להפחתת החרדה, העצמת האמון בילד שלהם וביכולת ההתמודדות שלו. לרוב, תוך תקופת טיפול קצרה יחסית, ולעיתים תוך ייעוץ של מספר פגישות בלבד, ניתן ליצור שינוי משמעותי ביותר בגישה של הילד באשר להתחלה החדשה, ולהופכה לקלה ולחלקה יותר. חשוב להיות ערים למצוקות של הילד, לחששות שלו ולמידתיותן. לא כל חשש הינו נורמטיבי, לא על כך פחד ניתן להתגבר לבד, במיוחד לא כשהפחד פוגם בשגרת החיים הרגילה.

על אף שמרבית הילדים, כאמור, אכן צולחים את כיתה א', רוכשים חברויות ומגיעים להישגים לימודיים נורמטיביים, יש כאלה שמתקשים במיוחד. ייעוץ מקצועי או פסיכותרפיה קצרת מועד לילדים עשויים להקל מאוד על כניסת הילד לכיתה א', על ההתמודדויות שעומדות לפניו וכן לחזק את אמונו בעצמו.

 

 

 

בהצלחה !

 

עמוד 4 מתוך 4

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il