איך מעצבים קליניקה של טיפול נפשי? 

נקודות חשובות למטפלים

 



עיצוב קליניקה טיפולית

 

בקליניקה אורבנית מוקפדת של פסיכולוגית קלינית בצפון תל אביב, פוסע לתוך החדר מטופל חדש. מאחורי הפסיכולוגית ניצב דרך קבע אגרטל מעוצב ובו זר סחלבים טרי. בחדר ההמתנה מפכפכים מים ממזרקה מפוסלת, מפל הרים קטן שמשתלב עם מוסיקה שלווה.

בצדה האחר של העיר, מזמינה עובדת סוציאלית במחלקה לשירותים חברתיים את המטופל החדש שממתין לה במסדרון, לקראת התחלה של טיפול בהתמכרות לאלכוהול. יש לה בחדר שני כיסאות, קופסת טישו, שעון קיר ודלת פשוטה.

בשתי הקליניקות קיימות תקוות, רגשות, ציפיות ומאוויים של עוזרים ונעזרים שיוצאים יחד למסע של טיפול נפשי.

בשני המקרים נוכחת השפעה סאבלימינלית, תת סיפית, על חווית המטופלים החדשים. בהיעדר מידע מלא בקשר חדש ומתהווה, בדיוק כמו בבליינד דייט, מתקיים תהליך קוגניטיבי ורגשי של איסוף מידע, שיפוט היוריסטי מהיר ושכלול הנתונים לכדי הערכה שמספקת תחושת ביטחון.

ככה עובד גם שיווק, בכל תחום. למגינת ליבנו, אנחנו מושפעים בצורה חזקה מגרויים בסביבה, בין אם אנחנו מעוניינים בכך ובין אם לאו.

Thearapist interior design furniture

הארכיטקטורה של קליניקה פסיכולוגית

 

פסיכותרפיה אינה דורשת יותר משני כיסאות, ארבע קירות, קופסאת טישו, שעון והרבה נכונות של שני הצדדים. 

בכל זאת, יש כמה שאלות שקלינאים אמורים לשאול את עצמם לגבי עיצוב המרחב הפיזי של חדר בו מתקיימת פסיכותרפיה.

 

גם אנחנו, בחממה הקלינית של מכון טמיר בתל אביב, עסוקים בהן:

 

  • איזה רושם ראשוני מבקש המטפל לשדר למטופלים?
  • כיצד עיצוב החלל עשוי להשפיע על התהליך הטיפולי?
  • האם חוויה אסתטית חיובית עשויה להשפיע על מהלך ותוצאות הטיפול?
  • האם ניתן לכוון מראש את חווית המשתתפים באמצעות עיצוב החלל?

 Therapist Waiting room

עיצוב החלל הפיזי והמרחב הנפשי

המגמה העכשווית בעיצוב קליניקות צומחת מתוך התפיסה לפיה עיצוב החלל הטיפולי אמור לתמוך במטרות הפסיכותרפויטיות.

בחינה של מחקרים בהתנהגות אנושית מחד ועקרונות עיצוביים מאידך, מעלה כי העיצוב האופטימלי עבור מטופלים ומטפלים מכוון לאזן את העוצמות הרגשיות בחדר, באמצעות יצירת סביבה רגועה, אישית ורכה, שתורמת לתחושת ביטחון של המטופל ושל המטפל.

ממחקר שבו נבדקו תגובות אנושיות ל-30 תמונות של קליניקות, עולה כי ככל שהחלל כלל יותר אלמנטים המשדרים חמימות, כמו כיסאות נוחים וכריות רכות, כך דיווחו הנבדקים על רגשות חיוביים יותר כלפי החלל וכלפי המטפלים עמם עבדו.

בשנת 2009 פרסמה נורית ידלין, פסיכולוגית קלינית ותיקה ידועה, עבודה בה הציגה סדרת תצלומים של קליניקות עמיתים של פסיכולוגים, בהן ביקרה עם מצלמה. שווה לראות. 





קווים מנחים לעיצוב קליניקה

 

בהתאם לגישה ההתייחסותית בפסיכותרפיה, עמדת המטפל נתפסת בימינו כקרובה יותר לזו של המטופל (המטפל כ״ראשון בין שווים״). 

למשל, כדאי להימנע ממיקום של  שולחן חוסם באמצע. מה שמציע תקשורת בלתי אמצעית. כדאי גם שהכורסאות תהיינה בגובה אחיד, עם עדיפות לכורסאות זהות.  



עיצוב מונוכרומטי

מומלץ לבחור בצבעים אחידים וחלקים.

פיזור קיצוני מדי על ספקטרום האור גוזל אנרגיה וקשב מיותרים של מטופלים, בעיקר עבור אלו שמוסחים בקלות. 

ככלל, חיוני לעצב את החדר באיזון סימטרי, שמאופיין באובייקטים שחוזרים על עצמם בתנוחה דומה. סימטריה משקפת את הצורה האנושית, ולכן אנו נינוחים יותר עם קיומה.  

במידה ובוחרים גרוי עם טקסטורה, כמו צבע עז, טקסטורה או פרחים, כדאי שיהיה זה במינון נמוך ולא משתלט יתר על המידה. 

 child psychologist clinic design

בהירות

צבע הקירות קובע את הטון.

ידוע כי גוונים בהירים של ירוק וכחול מקדמים תחושת רוגע.

 


 

מחקר שפורסם ב-2012 מעלה כי

שלושת המשתנים החשובים ביותר

בקליניקה פסיכולוגית הם סדר,

התאמה אישית ורכות


מרקם מחוספס

מסיבה שאינה ברורה לגמרי, כולנו מעדיפים עץ טבעי מגורען על פני משטחים שאינם מגורענים.

ככלל, אנו מעדיפים לרוב עץ על פני משטחים מבריקים כמו זכוכית או כרום.

לעץ יש השפעה מרגיעה. עם זאת, מעניין שמידת הרוגע פוחתת כאשר נוכחותו עולה על מחצית משטח החדר.

 

אור שמש

אור טבעי מרומם את מצב הרוח. מהצד השני, תאורת ניאון מורידה ומצמצמת.

במידה והחלונות בגובה העיניים, נוף מרגיע של טבע עדיף על זה של רחוב סואן.

אם אין בחדר חלון, ניתן  להיעזר במנורות רצפה או בשולחן שמפיץ אור רך, או בנורות שמחקות אור טבעי ותורמות לתאורה חיובית גם בחדר נטול חלונות.

 group therapy room design

טבעיות

צמחים, טבע המשולב ביצירת אמנות, נוף ירוק - מצאו את הדרך שהכי מתאימה לכם להביא את הטבע לתוך המרחב הטיפולי. 

הימצאותו של צמח, תמונות, כריות, כולם יוצרים אסוציאציות חמות וביתיות. חשוב לא להיסחף כדי שעין המטופל תהיה טובה בחומרים ולא מאחורי הכיסא והצבת הכיסא במקום שממנו הלקוח רואה את הדלת יתרמו גם הם לתחושת הביטחון שלו.

כאשר מדובר בצמחים, חשוב שיהיו אמיתיים. צמחיה מלאכותית מעוררת תחושה מוזלת מדי ואולי אף מחשידה. 

 

אינטואיטיבית, סביבה טבעית עשוי לסייע למטופלים להרהר במצבים בחייהם, להרגיע נפשית ואולי גם פיזיולוגית. בכל מקרה, כדאי להימנע מתמונת טבע מבלבלות, כאוטיות או מורכבות מדי.

 

הסחות חיוביות

מחקרים מלמדים כי הצצה לעבר ״גורם הסחה חיובי״, כמו אקווריום או ציור נוף פסטורלי, מאפשרת פאוזה קצרה וחיונית במהלך שיחות פסיכותרפויטיות שנושאות תכנים פסיכולוגיים כבדי משקל.

 

תעודות מקצועיות של המטפל

מטופלים מעדיפים קליניקות בהן תלויות על הקיר  באופן גלוי מספר תעודות המעידות על הכשרה מקצועית.

אצל פסיכולוגים זו מוגדרת כחובה, אך גם עבור מטפלים ממקצועות אחרים, מומלצת הצגה של הידע המקצועי שצברתם. אין פה השתחצנות, זה מה שאתם מביאים לטיפול וחשוב לחיות עם זה בשלום.  

מעבר לכך, אחרי שהשגתם את התעודות החתומות בעמל כה רב, מגיע לכם גם להציגן.

 

כורסאת המטופל

כורסאות בעלות יכולת תנועה או מושבים גדולים מספיק לשינוי צד הישיבה וקביעת המרחק אל המטפל יעלו בקנה אחד עם הצורך של המטופל בשליטה. יש מטופלים שירגישו מאוימים בקרבה רבה מדי, בעוד אחרים יחושו שמרחק רב בין הכורסאות מקשה על התקרבות ופתיחות. 

בנוסף, כיסאות עם מסעד גבוה מעניקים תחושת הגנה.

 

שולחנות

מחקרים הראו כי שולחנות עגולים תורמים להגברת התקשורת הבין-אישית ולתחושת שליטה, זאת בהשוואה לשולחנות מרובעים, מלבניים או אובליים.

שולחן צד ליד המטופל/ת עשוי לתרום לתחושת מוגנות טריטוריאלית ונוחות מעשית.

 

 

מחשב?

נוכחות מחשב בקליניקה פסיכולוגית מעכבת תקשורת.

הגיוני, לא? 

במידה וקיים בכל זאת צורך טיפולי בהקרנת סרטונים, למשל במהלך העברת מידע פסיכו-חינוכי בטיפול קוגניטיבי התנהגותי,  כדאי להשתמש במסך קיר, לוח או מחשב נייד.

לוח מחיק נייד, עם ערכת טושים לצדו, עשוי להנכיח אספקט יצירתי, במיוחד פליפ צ׳ארט עם רגליים, שמעורר אסוציאציה של כן ציור.

 

זרימה

חשוב וחיוני להגביר את הזרימה ואת והיעילות בחדר הטיפול בכל דרך.

שולחן נקי ומסודר מסייע לשמירה על ראש צלול ולתחושת שליטה, כמו גם ניסיון שוטף לייעל את פונקציות המשרד היומיומיות.

 

ריהוט לא מפואר מדי, אבל גם לא מרושל מדי

מרבית המטופלים ירגישו יותר בנוח עם ריהוט וגימור ברמה ממוצעת, לא פאנסי מדי ולא זול מדי.

מטופלים ממעמד סוציואקונומי נמוך עלולים להרגיש זרות בקליניקה יוקרתית מדי.

מהצד השני, ריהוט מאובק, שחוק וישן נותן מסר שלילי, משהו בסגנון של ״המטפל לא מצליח בעיסוקו״.

חפשו את אמצע הדרך שמייצגת את הסגנון האישי שלכם.



המטופל לפני המטפל - ריהוט

עיצוב הקליניקה הוא בראש ובראשונה עבור המטופל. המצאות אלמנטים אישיים עשויה להיות מרגיעה, כל עוד אינם משתלטים על תחושת השלווה.

על הרהיטים לענות על צרכי המטופלים, למשל, לדאוג לצעצועים ומשחקים, או כיסאות בגובה המתאים אם המטופל הוא ילד.

פרטי אמנות המראים פתיחות למגוון תרבויות עשויים לשדר מסרים נכונים.

 

ייעוץ עם ארכיטקט

נכון, אנחנו לא בדיוק מקצוע חופשי עשיר, ולפעמים הוצאה על ייעוץ אדריכלי נשמעת כמו מותרה מלחיצה.  

יחד עם זאת, כפי שכולנו משקיעים המון בהדרכה, הכשרה ולימודים, חשוב לדאוג גם לארגן את ״חזית החנות של העסק״.

חשבו על האפשרות לשכור ארכיטקט או מעצב פנים שמתמחה בשירותי בריאות ומנוסה בעבודה עם פסיכולוגים, שיוכל לסייע  להבין את הצרכים ולעצב את החלל בהתאם. בקשו לראות פורטפוליו ועבודות עיצוב קודמות. אנשי מקצוע מתחום העיצוב מצוידים לרוב בידע חשוב אודות הריהוט, הגימור, הטכנולוגיות והטרנדים האחרונים בתחום.

השקעה בקליניקה היא חלק אינטגרלי במימוש הייעוד שלך ומבטא השקעה במטופל עצמו. לא מדובר כאן בשיפור אסתטי גרידא, אלא בתרומה משמעותית לרווחת המטופל.

 

 

כתיבה: איתן טמיר, ראש מכון טמיר

ייעוץ מקצועי: מיכל ליבנה, אדריכלית

 

 

שני ריחות הברית / חלי ראובן

"תמיד תדאגי
שבבית שלך יהיה ריח של אוכל", 
אמרה לי אמא
ותפרה את העוף מסביב לסיפור חיינו,
"כל אישה, גם עם ידיים הפוכות
יכולה לשים שני ריחות בבית שלה,
זה עושה ילדים בריאים,
חיים
שלי, 
שני ריחות תמיד תדאגי שיעמדו במטבח,
שימלאו את החדרים
ואת הלב 
של הילדים שלך:
ריח של מרק עוף 
זה נותן ביטחון בנשמה,
וריח של שמרים עם קינמון 
זה עושה שמחה לנפש,
ילדים צריכים ריחות
לגדול איתם
צריכים ריחות ללכת אחריהם
להתגעגע אליהם
ילדים צריכים ריחות
לשמור בתוכם את הזכרונות
לעשות להם מחשבה טובה
ילדים צריכים ריחות
לקחת איתם
כשהם יוצאים מהבית,
וריחות שיהיה להם תמיד לאן לחזור,
ילדים צריכים ריחות
למלא את החללים והנקבים
שלהם,
שהריח יעלה בהם כמו 
ניגון חלילים
כמו 
שעולה אהבה מכפות הרגליים,
ילדים צריכים ריחות
ונשמה באפם"
"תנסי",
היא אמרה
ובידה הימנית חיממה את התנור
"תראי איזה ריח קודש
יבוא לך בילדים"
באותה נשימה
הכניסה לתנור
את המגש
"שאלוהים יתן לך כח
למלא את שני
ריחות הברית"

 

 

 

 

 

מקורות:

 

יובל סער (2009ֿ). פסיכולוגים מציגים: החדר האינטימי שלי. אתר הארץ: https://www.haaretz.co.il/gallery/1.3337956

חלי ראובן  - אתר השירים: https://www.chelireuven.co.il/blank-3

 

Tori DeAngelis. Healing by design. Monitor on Psychology. 2017. 03 

Ann S. Devlin, Jack L. Nasar and Ebru Cubukcu (2013). Students’ Impressions of Psychotherapists’ Offices: Cross-Cultural Comparisons. Environment and Behavior. doi.org/10.1177/0013916513498602

Devlin, A.S. Routledge, 2014 Transforming the Doctor's Office .Ssection on therapists' offices.

הלחימה הפסיכולוגית החדשה והטלפון הנייד של בני גנץ

 

המשפט האירוני ״רצית אמריקה״, נראה היום אירוני מתמיד:

בני גנץ מותקף פסיכולוגית כאדם שאינו יציב נפשית ומתגונן באותה דרך לא יעילה בה התגוננו במחנה הילארי קלינטון בבחירות 2016.

בבחירות האחרונות בארה״ב, המציאו הקמפיינרים הרפובליקאים נורמות חדשות של סיאוב פסיכולוגי-דיגיטלי, בחסות הפרצות של חוקי האינטרנט.

 

תזכורת ללחימה הפסיכולוגית ב-2016 בבחירות בארה״ב

 

טקטיקה פסיכודיגיטלית 1:

הילרי קלינטון הואשמה בשימוש בכתובת אימייל ממשלתית לתכתובות אישיות, הרוסים פרצו לתיבת המייל ומבקרי הילרי דרשו לפרסם את התכנים של 30,000 המכתבים האישיים שכתבה במייל. כן, הילרי התנצלה והתייחסה לעניין בביטול הראוי, אבל האימפקט על דעת הקהל האמריקאית כבר נוצר וטראמפ דהר על כנפי האייטם הדמוני, תוך שהוא ממציא לקלינטון דימוי של בוגדת ומערער את האמון בה כמנהיגה.

 hillary clinton psychological warfare

טקטיקה פסיכודיגיטלית 2:

הילרי צולמה מתראיינת ברגע של גמגום, בנאום משועל, בשנייה של מעידה בכניסה לרכב ובקלואז-אפים שנויים במחלוקת של טיקים בראיונות.

כל אלה זכו לפרשנויות מרחיקות לכת, מודאגות וחוככות כפיים, לגבי מצבה הפסיכולוגי והרפואי המטריד של המועמדת, שבאמת לקתה לפני מספר שנים באירוע מוחי.

קהל הבוחרים האמריקאי קיבל מסר ברור: אתם עומדים לתמוך בנשיאה מעורערת, מנוהלת, מחופפת ומתפרקת.

דיר בלאק.

וזה עבד: 

 

 

אלה רק שתי דוגמאות לבליץ המקוון והמכוון שהופעל ב-2016 מעבר לים.

האסטרטגיה: 

מתקפה פסיכולוגית אינטנסיבית וחסרת גבולות על המועמדת לנשיאות, באיזורים הכי אישיים ומתחת לחגורה, בלי בושה ובלי מורא.

 

לחימה פסיכולוגית ב-2019 בבחירות בישראל

 

חזרה אלינו:

בני גנץ מותקף, ערב בחירות 2019, באותן שתי טקטיקות בדיוק וצוות הקמפיין ממאן ללמוד מלקחי העבר. 

 

טקטיקה פסיכודיגיטלית 1:

המתקפה הראשונה מרוכזת בהדלפה עמומה על מסתרי הטלפון הניד של גנץ, שנפרץ על ידי האיראנים. גנץ מגיב בבטחה לגבי התכנים הביטחוניים שנעדרים מהטלפון הפרוץ, אך מתקשה להפריך את ״הסודות האישיים״ שהועתקו מתוכו - הודעות, סרטונים, שיחות אישיות - שעלולים להיות ממונפים על ידי אויבינו ולהפוך את גנץ לראש ממשלה הנתון לסחיטה בזמן אמת.

 

טקטיקה פסיכודיגיטלית 2:

בן כספית (מעריב), עיתונאי מוערך, מדווח כי בני גנץ טופל על ידי פסיכולוגית קלינית ברמת השרון לאורך מספר שנים לאחר סיום שירותו הצבאי.

הטיפול, לפי החומר הנפיץ שהתגולל לידי כספית, כלל, רחמנא ליצלן, טיפול תרופתי. 

 

זה רק ריקושט לווקטור של הקמפיין:

בין המילים, לצד סרטון מהונדס מתוך ראיון אומלל ואמירה רגעית של גנץ באשר להבהוב מחשבתי היפותטי על כך שביבי היה הורג אותו אילו יכל, מוצג בני גנץ כ״חולה נפש״ (ביטוי שעורר השבוע מחאה מהדהדת בעולם הפסיכולוגי והפסיכיאטרי בישראל).

 

ממש כמו בטקטיקות התעללות אכזריות של בעל באשה מוכה, הקמפיין של הליכוד מאשים את גנץ ברמיזה, בקריצה, בחצי חיוך, בהיותו ״פסיכי״:

 

 

 

האשמות כאלה, יזכיר לנו רב סרן שמועתי, לעולם אינן ניתנות להפרכה מלאה ולא ניתן לבטלן לחלוטין בפסיכולוגיה של ההמון.

הן שיימינג וכמו בכל שיימינג יש בהן רסיס של אמת שמנופח בידי בעלי אינטרס. 

הן כמו גחל לוחש שמחייב ׳כיבוי צופים׳ אלגנטי, שקול ומושכל. 

 

 

בני גנץ תתעורר

יתכן בהחלט שעם ישראל יעדיף לבחור במנהיג יציב, שמואשם בשחיתות, על פני מנהיג שסביבו זמזום על היותו לא יציב נפשית.

ממש כמו הילארי, גנץ שוגה בבחירת תגובתו:  

במקום להוסיף לדבריו - 

״אין שום בושה להיעזר בפסיכולוגית קלינית״,

גנץ בוחר בעמדה אפולוגטית - 

״נעזרתי ביועצת ארגונית כדי שתסייע לי בעסקיי״.

 

 

במקום לתקוף את הטרולים הפרימיטיביים שמאשימים אותו בהיעזרות בטיפול תרופתי,

כאילו היינו עכשיו 100 שנה אחורה, גנץ זונח את ׳דור הציפרלקס׳ (שעומד להצביע לו) וטוען בבהלה ש-

״הכדורים היחידים שאני מכיר זה 5.56 ו 7.62.״

 

נו באמת, בני, מי מייעץ לך?

אי אפשר להיות גם גבר גבר וגם להיתמך נפשית? 

 

ההכחשות של בני גנץ הן, אפוא, חרב פיפיות.

הן מגבירות את הספק, הן מעצימות את התעתוע, את כוחה הבלתי נסבל של ההטרדה הנפשית בה נוקטים יריביו. 

אפילו אני, שאין לי הרבה חיבורים לקבוצות וואטסאפ, מקבל ים של סרטונים בהם מוצג גנץ כמנהיג מהורהר, מגומגם ומעורער.

 

אז נכון, אין כאן שום הוכחה להפרעה נפשית מתמשכת, אין כל תימוכין, אבל הספק, הו כוחו של הספק...  

וחוץ מזה, אזכיר למנהלי הקמפיין של ״כחול לבן״ - רונן צור ורמי יהודיחהבאמריקה זה עבד יופי.

 

אם גנץ וחבר מרעיו לא יתעשתו בדקה ה-90, הם יובסו על ידי טקטיקות נלוזות של מלחמה פסיכולוגית שהוכיחה את יעילותה לפני שנים ספורות.

 

האחריות לתבוסה, אם תהיה כזו, תוביל ישירות לבורות, יהירות ואי-נכונות ללמוד מהניסיון.  

 

מוזמנים/ת להגיב ותודה על הקריאה, 

 

איתן טמיר

 

 

העדר הדיגיטלי והפסיכולוגיה של ההמון - ניתוח תופעת השיימינג ב-2019 <

 

 

 

מקורות:

 

 

בן כספית. האם נתניהו בטוח שדיון על כשירותו הנפשית של גנץ הוא מהלך נכון? מתוך אתר מעריב, 29/03/2019

Patrick Healy (2016). Little Is Off Limits as Donald Trump Plans Attacks on Hillary Clinton’s Character. New York Times. May 16, 2016. 

 

 

 

%MCEPASTEBIN%

האם סטודנט לפסיכולוגיה צריך ללכת לטיפול?  

 

מור צח מוכתר

 

סטודנטים ללימודים טיפוליים (פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, תרפיה באומנות וכו') שואלים פעמים רבות, את עצמם ואחרים, ״האם כדאי שבמהלך הכשרתי כפסיכולוג/ית קליני/ת, אתנסה בעצמי בטיפול פסיכולוגי״? 

 

מדוע מומלץ שפסיכולוגים בהכשרה יפנו לטיפול פסיכולוגי?

 

רבים מרגישים שהחוויות שהם עברו בחייהם והתהליך הפנימי שעברו עם עצמם הביאו אותם למקום שמאוד מכיר את החלקים הכואבים של עצמם ושהם לא מרגישים צורך בפניה לטיפול.

אז מדוע בכל זאת, לדעתי,  כן מומלץ שסטודנטים בפסיכולוגיה / בתחום טיפולי יפנו לטיפול?

 

הנה 4 נקודות עיקריות: 

 

צריך לחוות טיפול ממקור ראשון כדי להבין את החוויה של מטופל בטיפול נפשי

 אמירה שסטודנטים צעירים רגילים לומר היא  "אני לא צריך להיות הורה כדי שאוכל להעניק הדרכת הורים מקצועית", וזה אכן נכון, אך אי אפשר לומר זאת על חווית הטיפול. מטפל מקצועי חייב לעבור טיפול בעצמו על מנת שיוכל לשים את עצמו בנעלי המטופל ולהבין איך זה מרגיש להיות בכורסא השניה:

  • איך זה מרגיש להיכנס לקליניקה זרה ולפתוח את הלב מול אדם זר?
  • איך זה מרגיש כשמציעים לך כוס מים או כשאתה מתלבט אם לבקש או להישאר צמא? 
  • איך זה להיות אדם שמבקש עזרה פסיכולוגית ומוכן לסמוך ולבטוח באדם מולך שהוא יחזיק, יתקף וישמור עליך מעצם תפקידו?

אז נכון, פורמלית אתה לא חייב לחוות בעצמך דיכאון קליני כדי לטפל באדם המתמודד עם דיכאון ולא הכרחי שתהיה הורה לילדים כדי להעניק הדרכת הורים מקצועית. אלא שהמציאות הקלינית והניסיון מלמדים: התהליך שמטפלים עוברים כמטופלים, על כלל הרגשות, המחשבות והתחושות שעולים, יעצבו אותם כאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. החווייה הסובייקטיבית כמטופל מרחיבה את הפרספקטיבה של פסיכותרפיסטים, הרבה מעבר לתיאוריה, והיא זו שבונה את הזהות המקצועית של המטפל.

 

therapists need therapy

 

 

אנחנו רגישים יותר

 אין ספק שכולנו עוברים אירועים לא פשוטים בחיינו, אך יש משהו באנשים שבוחרים בתחום הטיפול שרגיש יותר לאירועים / תכנים האלו ואותה תכונה של רגישות מביאה איתה את הצורך בעיבוד חוויות העבר. גם אם אתה בטוח שהכל אצלך מעובד ושאין לך באמת צורך בוער לפתוח ולעבד סוגיות סגורות, תופתע כמה אתה יכול להפתיע את עצמך. טיפול פסיכולוגי יאפשר לך ללמוד מהן הנקודות העיוורות, מה הגנות האופי שלך ומה עומד מאחוריהן. בהמשך לכך- זו הזדמנות לחוות בעצמנו בדיוק את מה שאנחנו מבקשים מהמטופלים שלנו לעתיד. יש שיגידו: "אין סוף ליכולת שלנו להכיר את עצמנו מחדש", זה נכון, אבל כשאנחנו בוחרים במקצוע בו אנו מצפים מהאדם שמולנו לפתוח את נבכי נשמתו ולעשות חקירה פנימית שיכולה להיות מאוד לא פשוטה עבורו, מן הראוי שנעשה זאת גם אנחנו בעצמנו.

 

העברה והעברה נגדית

כן, אנחנו שומעים על זה מכל הכיוונים והדגש שקיים על המושגים האלו בתהליך ההכשרה הוא רב, אך כאשר אנו מטפלים באנשים עולים בנו רגשות ותחושות שחשוב להעמיק בהם בטיפול על מנת שנוכל להפריד בין מה שעולה בנו לבין מה שעולה מהמטופל, תכנים שהדרכה פעמים רבות לא מאפשרת להיכנס לעומקם, ולכן טיפול ישלים את התכנים שעולים בהדרכה ויאפשר להגיע למודעות גדולה יותר באשר לתהליכי ההעברה וההעברה הנגדית שעולים בטיפול ובעצם להבין "מה שייך לנו ומה שייך למטופל".

 

לעבד לעבד לעבד 

תהליך ההכשרה בטיפול נפשי מאוד עמוס, לחוץ ומעורר תחושות רבות של פנטזיות הצלה, אכזבה בעקבות ציפיות גבוהות מעצמנו, הצפה רגשית בעקבות תחושות שמטופלים מעלים בנו או אפילו תכנים שאנו לומדים בשיעורים שמזכירים לנו חוויות שאנו או אחרים קרובים לנו עברו בחייהם. בשל כך יש חשיבות בפניה לטיפול על מנת לעבד את התכנים שעולים.

 

 

7 התלבטויות לפני התחלת טיפול פסיכולוגי / מור צח מוכתר <

ובעונת הנדידה האביבית שעוברת על ארצנו - איך להתמודד עם ילד שפוחד מפרפריםֿ?  

טיפול פסיכולוגי לסטודנטים המתמודדים עם מוגבלויות <

מכון טמיר - כתבה ב״הארץ״ 

איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) פירסם סדרת הנחיות חדשות לפרקטיקה הפסיכולוגית בארה״ב ובעולם המערבי כולו, לגבי ההשלכות של גבריות מסורתית על חיי הנפש של נערים וגברים לאורך החיים.

בכתבה מרתקת שכתב איתן גילור מילר באתר הארץ, נפתח דיון חשוב, שהתקיים בעיקר בין קלינאים, באשר למורכבות של הנחיות אלו, בייחוד בתקופה בה הגבריות החדשה נבחנת בזכוכית מגדלת בכל העולם.

    מכון טמיר הארץ

צילום מסך מתוך הארץ

 

 

איתן שאל אותי אם ניתן לצטט ולהפנות מתוך הכתבה בבלוג שלו ב״הארץ״ לפוסט שהעליתי בנושא בדף שלי בפייסבוק, ואישרתי בשמחה.

בפוסט עצמו הבאתי רגשות מעורבים לגבי הפרסום החדש של עמיתיי הפסיכולוגים מעבר לים:

מצד אחד, אני סובר כי המחירים הפוטנציאליים של ההסללה שכופה גבריות מסורתית על ילדים, בני נוער וגברים, גבוהים מאוד.

מה גם שמומחי האיגוד הצטיידו במחקרים מתמשכים ורציניים שתיעדו את הנושא לאורך עשרות שנים.

 

מאידך, כגבר, הרגשתי לא נוח.

תנועת המטוטלת חזקה מדי ומטה את הכף באופן שאינו הולם את המציאות, החברתית, הפסיכולוגית, האבולוציונית.

 

חודשיים אחרי, אני עדיין בסוג של התחבטות והתלבטות, אך הדיון עצמו בהחלט מעניין ושווה קריאה.

 

איתן טמיר

 

החממה הקלינית

מכון טמיר תל אביב 2019

מטפלים? מגיע לכם יותר מקליניקה 

כדאי לכם להיות חלק מקהילה קלינית מפתחת ומעשירה!

אחרי שלמדנו, התקבלנו, חרשנו, הודרכנו ולבסוף הוסמכנו, הגיעה השעה לממש את המקצוענות ולהקים קליניקה טיפולית פרטית.

עם תחילת שנת 2019, אנחנו ממש שמחים לחשוף בפניכם את מיזם החממה הקלינית של מכון טמיר:

16 חדרי טיפול להשכרה בתל אביב, עם מעטפת מקצועית תומכת, מעשירה ומחזיקה.

 

להרגיש מובנים ושייכים

פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים מכירים את זה היטב:

לפעמים אנשים בסביבה הקרובה שלנו פשוט לא ממש מבינים מה זה אומר להיות מטפל:

״איך את יושבת ומקשיבה למטופלים 8 שעות ביום?

״את לא משתגעת בקליניקה?״ 

קשה להסביר.

קשה להבהיר שהעבודה שלנו מתגמלת מאוד. שיש בה המון משמעות, אהבה ורגש. 

 

כן, לציבור הרחב יש תפיסות ספציפיות לגבי המקצוע, כמו: "פסיכולוגית היא מישהי שיושבת כל היום ושומעת סיפורים עצובים", או "פסיכיאטר מנתח את האישיות של כל הסובבים אותו, כל הזמן".

תפיסות שגויות כאלה עלולות להביא אותנו, כמטפלים מקצועיים, לתחושות מצטברות של בדידות, שאין מישהו לידנו שבאמת מבין את החוויה האישית. 

 

יתרונות הטיפול בקהילת המטפלים שלנו בתל אביב

מהסיבות הללו, ומסיבות רבות נוספות, יש ערך עצום ליצירת סביבה של אנשי מקצוע עמיתים שחולקים שפה משותפת, שניתן לשתף אותם בחוויות, להתייעץ עמם, לחשוב יחד איתם. והכי חשוב - בלי שיפוטיות.  

עבודה בקליניקה שהיא חלק מקהילה פסיכולוגית, כמו החממה הקלינית בתל אביב, עשויה להפחית סיכון לשחיקה ואפילו לירידה באיכויות המקצועיות, תופעות שעשויות לאפיין אוכלוסיה של מטפלים, במיוחד כאלו שעובדים בגפם בקליניקה לאורך שעות ארוכות, יום יום.

למעשה, קיימים מחקרים, כמו זה, שמלמדים כי אנחנו, אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש, מתקשים לזהות את מידת השחיקה הנפשית וגם כאשר אנחנו מזהיםף קשה לנו לפעמים להודות בכך בפני אחרים.

 

  • בקליניקות של מכון טמיר בתל אביב תוכלו להצטרף לקבוצת עמיתים - נשות ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש - ולהיפגש אחת לשבוע להתייעצות על מקרים טיפוליים.
  • החממה הקלינית מציעה הרצאה חודשית בנושאים מקצועיים מגוונים ועדכניים, שיעודדו אתכם להתפתחות בשינויים שעובר עולם הפסיכותרפיה (ותהיה לכם אפשרות להשתתף בבחירת נושאי ההרצאות והמרצים).
  • החממה הקלינית מציעה ערכות מבחנים להשכרה עבור פסיכולוגים קליניים, חינוכיים, שיקומיים, תעסוקתיים ורפואיים, מומחים או מתמחים לקראת הבחינה. מכון טמיר תל אביב הוא מוסד מוכר להכשרת מתמחים בפסיכולוגיה קלינית ותעסוקתית. מתקיימות אצלנו ישיבות צוות קבועות, הדרכות פרטניות וקבוצתיות, סמינרים קליניים, קבוצות הדרכה על פסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה, וכמובן ספרייה מקצועית עם ספרות מקצועית עשירה וכתבי עת מהארץ ומהעולם. 

 

 

בואו לראות את 16 חדרי הטיפול להשכרה בתל אביב

 

צרו עמנו קשר, בואו לבקר,

שריינו חדר טיפול

ומקום משלכם במעגל המטפלים של החממה הקלינית !

03-6031552

שלכם,

הצוות

 

 

 

 

 

כתבו: איריס צח ואיתן טמיר, החממה הקלינית במכון טמיר תל אביב

בכי של מטפלים במהלך טיפול נפשי

 

כן, חברות וחברים, בכי של מטפלים במהלך טיפול פסיכולוגי הוא עובדה קיימת ואפילו די שכיחה. 

אין דבר כזה טיפול פסיכולוגי קליל, תמיד קיים מאמץ משמעותי של שני הצדדים, כאשר בחלק מסוים מהתהליכים הטיפוליים, מגיעים מטפלים אל קצה ההכלה. 

מעניין שלמרות שכיחות התופעה של הזלת דמעות אצל מטפלים במהלך פסיכותרפיה, פורסמו על הנושא מעט מאוד מאמרים.

באנגלית וכמובן בעברית, קיימים מספר מצומצם של מאמרים על בכי של מטפל במהלך טיפול פסיכולוגי. 

 

 בכי אצל מטופלים

הפסיכולוגיה כבר אינה מקדשת באופן מלא את הבכי האנושי כמרפא באמצעות קטרזיס, פשוט כי המציאות הקלינית מלמדת שהוא לא תמיד מועיל: כשאנחנו מתחילים לדמוע ברגע שמתעורר הדחף ושואף להשתחרר, עלולות הדמעות הזולגות דווקא לקבע ולהנציח דפוסים של דיכאון וכאב. נדרשת הערכה זהירה לגבי המחשבות והאמונות שמייצרות את הבכי, ולהחזיק בראש שבכי יכול להיות דרך לשחרור רגש והקלה, אך בקצה השני קיימת גם ״התמכרות לכאב נפשי״ שמחזקת חוסר תקווה ותקיעות.

 

בכי אצל פסיכולוגים

לא מפתיע שפסיכולוגים מזילים דמעות במהלך טיפול. אנחנו יושבים שם בכורסא שממול, נכונים ודרוכים בהקשבה מלאה ומזמינים שיח אותנטי שתכניו מתייחסים לכל מה שעולה בנפש המטופל. הכל - כאבים, שמחות, בושה, סודות מהעבר, מכשולי ההווה ותקוות העתיד העומדות מול חרדות וייאוש.

הדגש הטיפולי מתבסס כיום על שיח, על דיאלוג, ולא רק על שיתוף חד צדדי ברגשות, מחשבות והתנסויות של צד אחד כלפי הצד השני. אם בעבר התבסס טיפול נפשי על ניתוח אנליטי של המונולוג שהעלו מטופלים, התמונה והתפאורה של פסיכותרפיה היא צבעונית ועשירה מאי פעם. יש בה התייחסותיות, קשר אנושי, קרבה ואהבה, וזה תקף לכל גישה טיפולית באשר היא.

 

כתבנו מאמר ראשוני בבלוג מכון טמיר, בו התבססנו על שיתוף אותנטי של שתי מטפלות בכירות במכון טמיר, שהתייחסו מזווית אישית לבכי של מטפלים בטיפול פסיכולוגי.

לצד העמדות האישיות, סיכמנו מחקר מרתק וייחודי, אשר סקר עמדות של פסיכותרפיסטים לגבי בכי בטיפול נפשי.

 

תמצתנו מתוכו כמה תשובות לשאלות חשובות: 

מי הם המטפלים שדומעים בסשן הטיפולי?

פסיכותרפיסטים או פסיכותרפיסטיות?

פסיכולוגים קליניים ותיקים או מתמחים בפסיכולוגיה קלינית?

מטפלים דינמיים או מטפלים קוגניטיביים התנהגותיים?

ואילו משתנים קשורים לנטיית המטפל לבכות בטיפול?

  • אישיות?
  • אמפתיה?

 

אנו מזמינים אתכם לחשוב יחד,

לקרוא וכמובן להגיב, במאמר בבלוג מכון טמיר:

 http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=7258&postId=4211&lang=HEB

 

שלכן/ם,

צוות המטפלים והפסיכולוגים

מכון טמיר תל אביב

 

 

 

התמחות בפסיכולוגיה קלינית 

במכון טמיר תל אביב

 משחף

צוות מכון טמיר בתל אביב, פברואר 2019 

מכון טמיר בתל אביב החל לבחון ולהכשיר מתמחים בפסיכולוגיה קלינית ובפסיכולוגיה תעסוקתית, במהלך שנת 2018.

 

דרושים/ות מתמחים/ות להתמחות בפסיכולוגיה קלינית מרפאתית

 

 

במידה ואתם שוקלים להתחיל טיפול, מוזמנים ליצור עמנו קשר לשיחת הכוונה טלפונית אישית.  בשיחה זו תוכלו לקבל המלצה על פסיכולוג/ית קליני/ת בתל אביב, שמותאמת במדויק לצרכיכם.

 

דרישות התפקיד

  • התמחות מרפאתית בהיקף של חצי משרה
  • רישום בפנקס הפסיכולוגים
  • שעות טיפול פרטניות (מבוגרים/מתבגרים/ילדים) 
  • הדרכות אישיות וקבוצתיות והשתתפות בישיבות צוות - ימי הצוות מתקיימים בכל יום ג'
  • נכונות לטפל בגישת DBT - לאחר הכשרה ובמקביל להדרכה
  • השתתפות בפרויקט חברתי לאורך ההתמחות (בשכר מלא, פרטים נוספים בראיון הקבוצתי)

 

קבוצות מקצועיות למתמחים

  • קבוצת הדרכה על טיפול פסיכולוגי פסיכודינמי, הדרכה קבוצתית למתמחים בפסיכותרפיה, שתתקיים בתדירות של פעם בשבועיים. בקבוצה יוצגו חומרים טיפוליים ע"י המשתתפים ונדון בסוגיות טיפוליות רלוונטיות הקשורות בטכניקה הטיפולית, בהעברה, בהעברה נגדית ועוד. בהדרכת גב' אפרת גינס פיינמסר

 

  • קבוצת הדרכה על פסיכודיאגנוסטיקה, תתקיים בתדירות של פעם בשבועיים. בסמינר יידונו מקרים אבחונים וילמדו טכניקות לניתוח, הערכה ואינטגרציה של ממצאים אבחוניים אישיותיים וקוגנטיבים. בהדרכת מר אבי שרוף

 

  • סמינר לטיפול בילדים,  מאז ועד היום: ממלאני קליין, אנה פרויד, ויניקוט ועד פרו ואלוורז. הסמינר יתקיים בתדירות של אחת לשבועיים, בהנחיית גב' טלי בורלא גלילי

 

  • קבוצת הדרכה על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, סמינר CBT, יתקיים בתדירות של פעם בשבועיים. מטרת הסמינר להקנות ידע ומיומנות טיפולית בפרקטיקות של האסכולות המובילות בפסיכותרפיה התנהגותית-קוגניטיבית. בהנחיית מר עמרי לויתן

 

  • קבוצת קריאה על תיאוריות פסיכודינמיות, תתקיים בתדירות של פעם בשבועיים, בקבוצה נקרא טקסטים קאנוניים ועכשויים של תיאורטיקנים בולטים בפסיכואנליזה, תוך ניסיון לחבר בין הקליניקה לתיאוריה. בהנחיית גב' לאה מרקו

 

  • קבוצת עמיתים והדרכה על טיפול דיאלקטי-התנהגותי - בשילוב הדרכה קבוצתית למתמחים שינחו קבוצת DBT בהנחיה משותפת. הקבוצה תיפגש אחת לשבוע, בהנחיית גב' רותי פלס

 

  • ישיבת צוות מתקיימת בתדירות של פעם בשבועיים בהשתתפות כלל אנשי הצוות הטיפולי במכון, בהנחיית גב' אפרת גינס פינמסר, כוללת הצגת מקרים, דיון על סוגיות קליניות ותאורטיות.

 

  • ישיבת אינטייקים מתקיימת בתדירות של פעם בשבועיים, בהשתתפות כלל המתמחים, בישיבה זו יוצגו מקרי אינטייק, ידונו שאלות אבחנתיות, והמלצות להמשך טיפול. בהנחיה מתחלפת של המדריכים.

 

 

 

סמינרים קליניים נבחרים 2018-20

  • סכמה תרפיה
  • טיפול דינמי קצר מועד בגישת EDT
  • ביופידבק
  • טיפול דיאלקטי-התנהגותי  - השתלמות אינטנסיב מרוכזת תתקיים במהלך 2019

 

 

ה'פרסונה' שמתאימה למכון 

לאורך השנים השתתפו בצוות המטפלים במכון טמיר תל אביב מתמחות ומתמחים קליניים רבים, כולם בהדרכה לקראת הבחינה. 

החל מיולי 2018 קיבלנו הכרה ממועצת הפסיכולוגים כמוסד להכשרת מתמחים בפסיכולוגיה קלינית ובחודשים אלו אנו מראיינים ומגבשים נבחרת מתמחים ומתמחות. 

מכון טמיר מקיים גם ועדות לבחינות סיום עבור מתמחים בפסיכולוגיה קלינית.

 

דרך ניסוי ותעייה זכינו ללמוד על ׳דמות המתמחה׳ שמתאימה למכון טמיר ושמכון טמיר מתאים עבורה: 

שוחרי ידע, סקרנים, ישרים, אנשים שחיים פסיכולוגיה ושקפיאה על השמרים טורדת את מנוחתם, סקולרים שיושבים על המדוכה ועובדים קשה כדי להשתפר.

מטפלים שמטופליהם חשובים להם, בעלי אוריינטציה חברתית עמוקה וגישה טיפולית רגישה תרבותית, בעלי ראיה אינטגרטיבית, עם ניצוץ יזמי וקורטוב זעיר של מרדנות מקדמת מטרה. 

אידאולוגית, אנחנו גובים את התשלום הנמוך ביותר ממטופלים, בעוד המתמחים מתוגמלים בשכר הגבוה ביותר (שניהם ביחס לנורמות במכונים פרטיים בתל אביב).

אנחנו משקיעים ומצפים לעמדה הדדית.

 

חברי הצוות המוביל במכון טמיר רואים בהתמחויות הקליניות והתעסוקתיות בתל אביב יעד אסטרטגי מרכזי - אנו משקיעים באתגר זה את מירב המאמצים, המשאבים והכוחות האנושיים ומתכננים להקים במהלך 2021 סניפים והתמחויות קליניות גם בחיפה, ירושלים, ראשון לציון ואשדוד.

 

במקביל להתמחות הקלינית, קלטנו השנה גם עו״סים קליניים ופסיכולוגים מומחים, פרקטיקנים מהתכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת תל אביב. 

 

בימים אלו פעילים כבר 5 מתמחים ומתמחות

וייקלטו 5 נוספים, בתהליך הדרגתי,

במהלך הרבעון השני של 2019. 

מוזמנות.ים לשתף ולעדכן עמיתים! 

 


יש לשלוח קו״ח והמלצות למייל זה:

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

 

 

אפרת גינס-פימנסר,

פסיכולוגית קלינית מדריכה

בפסיכותרפיה ובהערכת אישיות

ואחראית על ההתמחות הקלינית 

מנהלת מקצועית ואחראית על ההתמחות הקלינית במכון טמיר.

 

בשנתיים האחרונות עמלנו רבות על פיתוח תוכנית הכשרה מקצועית ומקיפה עבור המתמחים.

אני מחוייבת מאד להכשרתם ורווחתם של המתמחים במכון

ואעשה כל שביכולתי לספק להם סביבה מיטיבה, מלמדת ונעימה לגדול ולצמוח בה.

מוזמנים ומוזמנות לפנות אליי בכל שאלה.

 

 

 

צוות ההדרכה מכון טמיר 2018-2020

אבי שרוף, פסיכולוג קליני בכיר, מדריך בפסיכותרפיה ובהערכת האישיות

עמית כהן, פסיכולוג קליני מדריך

טלי בורלא-גלילי, פסיכולוגית קלינית מומחית, אחראית על טיפול בילדים ובני נוער

עמרי לויתן, פסיכולוג קליני מומחה

לאה מרקו, פסיכולוגית קלינית מומחית

מיה וינטר-פריד, פסיכולוגית תעסוקתית מדריכה, אחראית על ההתמחות התעסוקתית

רותי פלס, עו"ס קלינית מדריכה

ד"ר יאנה בייטלמן, פסיכיאטרית מומחית למבוגרים 

 

 

מתמחים בפסיכולוגיה קלינית במכון טמיר 2018-2020

אלון נירגד גיא

עדי נבו

רון ארגמן

שיראל בוטבול

יעל ימיני

סינטיה בייר נבון

 

מחזור נוסף של מיון וראיונות יתקיים ברבעון השלישי של 2019.

 

 

פרקטיקום קליני

אלינור לוי, פרקטיקום בפסיכולוגיה קלינית

דורית צינמוןפרקטיקום במסגרת התכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת תל אביב

ענבר קונטספרקטיקום במסגרת התכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת תל אביב

 

 

פוסט בבלוג מכון טמיר בפסיכולוגיה עברית:

הרגרסיה של קבוצות דיגיטל והעדר הפרוידיאני  / איתן טמיר <

ועד המתמחים בפסיכולוגיה קלינית - קהילת פייסבוק

 

מניין באות המילים? הרצאה לצוות מאת דנה לובינסקי, פסיכולוגית קלינית מומחית <

 

%MCEPASTEBIN%

 

 "היסחפות המטפל"

בטיפול פסיכולוגי מבוסס ראיות

 

מהי היסחפות המטפל?

"היסחפות המטפל" הוא מונח המתאר סיטואציה שכיחה בטיפולים פסיכולוגיים מבוססי- מחקר, בו מטפל מתקשה להיצמד לעקרונות ולטכניקות הייחודיים של שיטת הטיפול שנבחרה עבור המטופל, או בהתרחקות (מודעת או לא מודעת) מהמטרות הקליניות שהוגדרו בין הצדדים בעת ניסוח החוזה הטיפולי ותכנית הטיפול. 

התופעה בעייתית בעיקר בשיטות ממשפחת הפסיכותרפיה הקוגניטיבית-התנהגותית, אשר יעילותן נחקרה היטב בהקשר של הפרעות נפשיות ספציפית ושקווי המתאר שלהן מפורטות בצורה תיאורית ומדויקת עבור המטפל שהוכשר בהן. למעשה, כוחן הרב של שיטות טיפול מבוססות מחקר מגיע מתוך הנחת עבודה שהמטפל נצמד ככל הניתן לדרכים הפסיכולוגיות שנבחנו בתנאי מעבדה. לכן הן מציעות הצלחה בהסתברות גבוהה, ממש כמןו במודל הרפואי לטיפול במחלות גופניות (התופעה פחות מפריעה בשיטות טיפול דינמיות קלאסיות, בהן הצמדות המטפל לפרוטוקול טיפולי אינה הכרחית, ולעיתים פרוטוקול מאחד אף אינו קיים). 

הסחפות המטפל נובעת ממגוון סיבות: יתכן שהמטפל שילב טכניקות שונות שאינן תואמות לפרוטוקול הטיפולי, או שפעל אינטואינטיבית על דעת עצמו, מבלי שיישען על תימוכין מחקריים. לכן, בעת חיפוש מטפל, חשוב מאד לבדוק את גישתו הטיפולית לאור הבעיות והמטרות הרלוונטיות אליהן חותר המטופל ואת מידת הנכונות של המטפל להשתמש באופן שיטתי ובלעדי בטכניקות ובכלים שנבחנו, ורק בהן. 

לכולנו יש אישיות ייחודית המשתקפת בפרקטיקה הקלינית. נוסף על כך, לחוויות עבר יש אפקט על העבודה הטיפולית. הבעיה היא שלא תמיד אנחננו יודעים כיצד אותו אפקט פועל ומפעיל, כך שלעיתים המטפל יראה את העבר כמשפיע, יותר או פחות, בהשוואה לחשיבות ההיסטוריה במדריך הטיפולי (הספר) ו/או לחשיבות שהמטופל מייחס לה. מה שהמטפל מאמין בו, חושב ומרגיש משתלב בתוך העבודה הטיפולית ובנוסף קיימת דינמיקה ייחודית בין כל מטפל ומטופל. שני הגורמים הללו גורמים לאינטראקציה טיפולית ספציפית לכל טיפול. לכן, הדרכה קלינית קריטית כאן, במטרה לוודא שהמטפל, המטופל ושיטת הטיפול אכן נמצאים באותו דף

 

 

Therapist drift

 

סימני היסחפות המטפל

קיימים מספר סימנים שניתן לשים לב אליהם:

ראשית, בתחילת כל טיפול יש לקבוע את התוצאה הרצויה ועל מה שמים את מירב ה"פוקוס", כך ששניהם יהיו ברורים לשני הצדדים. במידה וזזים מהמוקד הטיפולי המקורי, יש לזהות, להתייחס, להבין מה הסיבות ולהתאמץ לחזור לתלם. אין זה אומר שאסור לדבר על נושאים נוספים, אך הם צריכים להיות רלוונטיים למטרת הטיפול.

סימן נוסף הינו כאשר המטפל נסוג ונמנע ממגע עם תכנים קשים שמתגלים בטיפול. העבודה הטיפולית צריכה לחקור דפוסים עמוקים, משמעויות ודרכי התמודדות. טיפול אינו תהליך נוח. לכן, בטיפול עצמו יש לבסס מיומנויות התמודדות כך שהטיפול יהא איתן ותוצאותיו עמידות לאורך זמן. 

סימן שלישי של היסחפות מתרחש כאשר המטפל מנסה לפתור עבור המטופל את בעיותיו. בטיפול פסיכולוגי, אין זה תפקידו של המטפל להביא פתרונות ישירים למטופל.  האחרון אמור להבין אותם או לבנותם בכוחות עצמו על פי עולמו שלו, המטרות הראשוניות שהוגדרו בתחילת התהליך והתוכניות לשינוי.

 

הימנעות מהיסחפות

על מנת למזער את הסיכויים להיסחפות בטיפול, קיימות מספר שאלות בסיסיות שעל המטופל לשאול את המטפל לפני שמתחילים טיפול קוגניטיבי-התנהגותי:

  1. באילו גישות אתה מוכשר לטפל ומה יתרונותיהן?
  2. האם אתה מאמין באינטגרציה בין גישות טיפול שונות? 
  3. עבור אילו בעיות וקשיים מותאמות אותן גישות?
  4. מהן הראיות הקליניות של השיטה?
  5. לאילו ארגונים מקצועיים אתה משתייך?
  6. כיצד אתה נוהג להתעדכן במידע מחקרי חדש?
  7. מה למדת לאחרונה על הסימפטומים שלי?
  8. האם אתה נוהג ללכת להדרכה קלינית?
  9. איך אתה יודע שהטיפול שלנו עובד?

חלק מהשאלות הללו נשמעות אמנם מאד ישירות, אולם מטפל טוב יוכל להרגיש מספיק בטוח בכדי להתדיין עמך בפתיחות לגביהן.

לומר שלום למטפל

טיפול אינו תמיד עובד, ולהיפרד מהמטפל זה תהליך לא פשוט. אנחנו פונים לטיפול ומדברים על הכל, על תכנים שאין אנו מספרים לאף אחד אחר, וזה יוצר מערכת יחסים קרובה, אישית ואינטימית. אך יש לזכור כי לא משנה כמה אתה מרגיש קרוב למטפל שלך, זוהי מערכת יחסים מקצועית. במידה והיא אינה עובדת כראוי, יתכן שהגיעה השעה לסיים את הטיפול. 

לפני כן, שתף את המטפל שלך. זה עשוי לעזור להשיב את הטיפול לדרך המלך.

על המטפל להיות נכון לשינויים. ואם החלטת להיפרד, זה בסדר להיות אסרטיבי - הבהר באופן רגוע שהטיפול כבר אינו יעיל עבורך ושהחלטת לסיימו.

 

 

 

 

כתיבה: אופיר ברגמן ואיתן טמיר

מקורות:

Waller (2009). Evidence-based treatment and therapist drift. Behaviour Research and Therapy 47(2):119-27 · November 2008

Waller & Tyrner (2016). Therapist drift redux: Why well-meaning clinicians fail to deliver evidence-based therapy, and how to get back on track. Behaviour Research and Therapy
Volume 77, February 2016, Pages 129-137

Wisniewski, L et al (2018) Therapists' self-reported drift from dialectical behavior therapy techniques for eating disorders. Eating Behaviors, Volume 28, January 2018, Pages 20-24

מחקרים על אבהות

לרגל יום האב הבינלאומי, שחל היום, 17.6.18,

בחרנו 8 מחקרים שמזכירים לכולנו

כמה קריטי תפקידו של אבא:

 

  • נשים שגדלו עם אבא תומך וחם מראות תגובות מסתגלות ובריאות יותר בהתמודדות עם לחצי היום יום, גם כאלה שאינם קשורים כלל למשפחתן. לפי מחקר חדש, רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ בגוף) שלהן הרבה יותר נמוכות באירועים סטרסוגניים, זאת בהשוואה לנשים שגדלו במערכת יחסים כאוטית עם האב.

 

FATHERS PSYCHOLOGY RESEARCH PAPERS

 

  • מחקר מלמד כי היכולות האקדמיות של ילדים ניתנות לניבוי מוקדם לאור יכולותיו של אבא. בנוסף, אבות משקיענים ואיכפתיים משפיעים לטובה על השורה התחתונה -  תוצאות הציונים של ילדיהם בבית הספר, בחטיבה, בתיכון ובבגרות הצעירה הרבה יותר גבוהים. מחקרים רבים מעידים על כך שסיגנון אבהות מטפח ופעיל קשור לתפקוד אינטלקטואלי משופר, לצד יכולות מילוליות והשגיות אקדמית אצל בני נוער.



  • בשנות הגיל הרך, אבות מבלים שיעור גבוה יותר של זמן מתוך שעות הפנאי  'אחד על אחד' עם ילדיהם. בהשוואה לאמהות, הם מתמקדים בעיקר באינטראקציות משחקיות, מחקר מלמד כי הילדים לומדים באינטראקציות משחקיות אלו עם אבא, כיצד לווסת התנהגויות ורגשות.

 

  • "פעולות מכוונת-תינוקות" -  מחקר מאשתקד מלמד כי אבות, ממש כמו אמהות, מתווכים לתינוק התנהגויות חדשות באמצעות פעולות המכוונות לתינוק (אינטראקטיביות, התפעלות, חזרה מתלהבת על מילים, "קול תינוקי" שמדייק לצרכי התינוק, ועוד).   לפי המחקר, אבות קרובים יותר פיזית לתינוק, ואילו אמהות מביעות את עצמן רגשית טיפה יותר, אבל בגדול, הדימיון הרבה יותר ברור מהשוני!



  • על פי ג'ון בולבי (1988), כפי שתפקיד האם ידוע כמשמעותי בילדות המוקדמת והתפתחות הילד בעתיד כך גם תפקיד האב יכול לשמש באופן דומה, אם כי זה אינו נפוץ ברוב התרבויות. בולבי ממשיך וטוען שבמרבית המשפחות תפקיד האב הוא שונה: סביר שהאב ישמש עבור הילד דמות משחקית ואקטיבית באופן פיזי יותר מהאם ואף עשוי להיות הדמות המועדפת על הילד מבחינת משחק.



  • גרוסמן (2002) מצא כי סגנון המשחק של האב (רגיש, מאתגר או אינטראקטיבי) קשור למודל ההתקשרות שלו עצמו עם הוריו ונמצא כנבא טוב להתקשרותו של ילדו לטווח הארוך.  



  • לפי פילד (1979) אבות עוסקים יותר במשחק ופחות בהחזקת הפעוטות שלהם. עם זאת, נמצא כי אבות המתפקדים כמטפלים עיקריים מביעים הרבה יותר חיוכים, הבעות פנים מצחיקות וחיקוי קולי בהשוואה לאבות שהם  מטפלים שניוניים. כל זאת בהשוואה להתנהגות האם.

 

  • בראון ושות' (2012) מצאו כי מעורבות ורגישות של אבא מנבאים התקשרות בטוחה עם בנו בן ה- 3. עוד נמצא כי כאשר רגישותו של האב הייתה נמוכה, מעורבותו שימשה מנבא מדויק יותר להתקשרות בטוחה.





מקורות:

 

Pears, K.C., Kim, H.K., Capaldi, D., Kerr, D.C., & Fisher, P.A. (2012). Father-Child Transmission of School Adjustment: A Prospective Intergenerational Study. Developmental Psychology. PMID: 22612433

Brown, G. L., Mangelsdorf, S. C., & Neff, C. (2012). Father Involvement, Paternal Sensitivity, and Father-Child Attachment Security in the First Three Years. Journal of Family Psychology : JFP : Journal of the Division of Family Psychology of the American Psychological Association (Division 43), 26(3), 421–430. http://doi.org/10.1037/a0027836

Byrd-Craven, J., Auer, B.J., Granger, D.A., & Massey, A.R. (2012). The father-daughter dance: The relationship between father-daughter relationship quality and daughters' stress response. Journal of Family Psychology, 26 (1), 87-94. PMID: 22182338

Bowlby, J. (1958). The nature of the childs tie to his mother. International Journal of Psychoanalysis, 39, 350-371.

Field, T. (1978). Interaction behaviors of primary versus secondary caretaker fathers. Developmental Psychology, 14(2), 183-184. DOI: 10.1037/0012-1649.14.2.183

Grossmann, K. , Grossmann, K. E., Fremmer‐Bombik, E. , Kindler, H. , Scheuerer‐Englisch, H. and Zimmermann, A. P. (2002), The Uniqueness of the Child–Father Attachment Relationship: Fathers’ Sensitive and Challenging Play as a Pivotal Variable in a 16‐year Longitudinal Study. Social Development, 11: 301-337. doi:10.1111/1467-9507.00202

Pears, K.C., Kim, H.K., Capaldi, D., Kerr, D.C., & Fisher, P.A. (2012). Father-Child Transmission of School Adjustment: A Prospective Intergenerational Study. Developmental Psychology. PMID: 22612433

Rutherford, M.D., & Przednowek, M. (2012). Fathers show modifications of infant-directed action similar to that of mothers. Journal of Experimental Child Psychology, 111 (3), 367-378. PMID: 22137205

Schaffer, H. R., & Emerson, P. E. (1964). The development of social attachments in infancy. Monographs of the Society for Research in Child Development, 1-77.

www.civitas.org.uk/hwu/fathers.php

http://www.dailybreeze.com/ci_18292962?IADID=Search

http://nccic.acf.hhs.gov/poptopics/fatherinvolvement.html

https://www.childwelfare.gov/pubPDFs/fatherhood.pdf

 

סיכמו: איתן טמיר, איריס צח ואסתר מכלוף

 

השפעות נפשיות במסע למאדים 

MARS Trip psycological impacts

 

בכל מה שקשור לאתגרים האנושיים הכרוכים בהגעתנו למאדים, מרביתינו עסוקים בשאלות פיזיקליות שקשורות לחלליות, קרינה והיתכנות החיים על הכוכב האדום. 

אבל כדי שיגיעו לשם בני אדם, גברים ונשים שעברו הכשרה כאסטרונאוטים, חשוב לוודא שיגיעו לשם שפויים... 

קראו על ההשלכות הפסיכולוגיות (הקשות) שעתידים לעבור בני תמותה במסע של 250 מיליון קילומטר - לכל כיוון: 

 

חפשו בגוגל -

מכון טמיר מאדים 

עמוד 1 מתוך 3

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il