שלפוחית רגיזה אצל גברים | טיפול CBT

מהי שלפוחית רגיזה?

שלפוחית רגיזה (OAB) היא מצב שבו אתם חשים דחף פתאומי ועז להטיל שתן לעיתים קרובות. 

 

לפעמים זה כולל גם דליפות שתן מפתיעות ויקיצות לילה לשירותים.

 

ההערכה היא שבערך -17% מהאוכלוסייה בישראל סובלים מתסמינים אלו, והמספרים עולים עם הגיל.

 

שלפוחית רגיזה וחרדה

אם אתם סובלים משלפוחית רגיזה, אתם יודעים כמה הדבר יכול להיות מתסכל ומביך.

אבל האם ידעתם שיש קשר הדוק בין שלפוחית רגיזה לבין חרדה ומצוקה נפשית?

המחקרים מראים שזה לא רק "בראש" - זה קשר ביולוגי אמיתי שחשוב להבין.

17%

מהאוכלוסייה בישראל סובלים מתסמיני שלפוחית רגיזה.

~50%

מהסובלים משלפוחית רגיזה מדווחים על תסמיני חרדה.

24%

מאלו עם חרדה, סובלים מחרדה בינונית עד קשה.

המעגל הקסום: איך חרדה ושלפוחית רגיזה מזינים זה את זה

הקשר בין חרדה לשלפוחית רגיזה הוא דו-כיווני, כמו "הביצה והתרנגולת". מחקרים מראים שכמחצית מהסובלים משלפוחית רגיזה מדווחים על תסמיני חרדה, ו-24% מהם סובלים מחרדה בינונית עד קשה.

מעגל ההשפעה ההדדית

חרדה ומצוקה

מערכת "הילחם או ברח", מתח שרירי, הורמוני לחץ.

החמרת תסמיני שלפוחית רגיזה

התכווצויות תכופות, רגישות מוגברת, דחף מוגבר.

התסמינים המחמירים של השלפוחית מגבירים את תחושת אובדן השליטה והמצוקה, מה שמזין חזרה את החרדה, וחוזר חלילה.

איך חרדה מחמירה את הבעיה?

כשאתם חוטפים חרדה, מערכת העצבים שלכם נכנסת למצב של "הילחם או ברח". זה גורם לשחרור הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול, שיכולים להשפיע ישירות על שלפוחית השתן ולגרום להתכווצויות תכופות יותר.

בנוסף, חרדה כרונית גורמת למתח שרירי כללי בגוף, כולל בשרירי רצפת האגן. המתח הזה יכול לגרות את השלפוחית ולהעלות את רגישותה.

איך שלפוחית רגיזה יוצרת חרדה?

מצד שני, הצורך המתמיד להיות קרוב לשירותים, החשש הבלתי פוסק מ"תאונות" של דליפת שתן, והתחושה של אובדן שליטה על הגוף - כל אלה יוצרים מקור משמעותי למצוקה נפשית.

טכניקות התמודדות יעילות

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

CBT - גישה מבוססת מחקר לטיפול ממוקד במחשבות, רגשות, תחושות והתנהגות, והקשר ביניהם.

איך זה עובד?

עוזר לזהות ולשנות דפוסי חשיבה שליליים כמו "אני חייב ללכת לשירותים מיד, אחרת תהיה לי תאונה". הוכח כיעיל משמעותית בטיפול בשלפוחית רגיזה עם רכיב נפשי.

מיינדפולנס וקשיבות

תרגול מודעות לרגע הנוכחי

תוכניות MBSR

תוכניות להפחתת מתח מבוססת קשיבות הראו יעילות בהפחתת אירועי דליפת שתן. עוזר להיות מודעים לתחושות מבלי להגיב באופן אוטומטי בחרדה.

טכניקות הרפיה

כלים מעשיים להפחתת מתח

שיטות יעילות

תרגילי נשימה עמוקה, הרפיית שרירים הדרגתית ודמיון מודרך. ניתן להשתמש בהן גם באופן אקטיבי כדי להתמודד עם דחף פתאומי להטיל שתן.

אימון שלפוחית

"אימון מחדש" של השלפוחית והמוח

תהליך הדרגתי

כולל קביעת לוח זמנים להטלת שתן והארכה הדרגתית של המרווחים בין ההטלות. עד 50% מהמטופלים יכולים להפיק תועלת משמעותית מטכניקה זו.

ההשלכות הנפשיות הכבדות של שלפוחית רגיזה

בושה ופגיעה בדימוי העצמי

רבים מהסובלים מתארים תחושות של בושה עמוקה ופגיעה בדימוי העצמי. יש שמדברים על תחושה של "אינפנטיליזציה" - חזרה למצב של חוסר אונים הדומה לזה של ילד קטן.

בידוד חברתי

הפחד מדליפת שתן במקומות ציבוריים מוביל רבים להימנע מפעילויות חברתיות. הם מצמצמים יציאות מהבית, נסיעות, ואירועים חברתיים. זה יכול להוביל לבידוד חברתי ולתחושות בדידות.

קשיים בתפקוד מיני והפרעות שינה

השפעות נוספות כוללות קשיים באינטימיות ובתפקוד המיני, וכן הפרעות שינה עקב יקיצות לילה מרובות להטלת שתן.

שאלות נפוצות על שלפוחית רגיזה וחרדה

לא, שלפוחית רגיזה יכולה להיגרם ממגוון גורמים כולל גיל מתקדם, מחלות רקע כמו סוכרת, השמנה, שינויים הורמונליים ועוד. עם זאת, חרדה יכולה להחמיר משמעותית את התסמינים ואף לעיתים להיות הגורם העיקרי.

מומלץ לפנות לעזרה כאשר התסמינים משפיעים על איכות החיים, כאשר יש דחיפות חוזרת להטיל שתן, תכיפות של יותר מ-8 פעמים ביום, יקיצות לילה לשירותים, או כאשר החרדה והמצוקה הקשורות לתסמינים משפיעות על התפקוד היומיומי.

כן, מתח כרוני בעבודה יכול להפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית ולגרום לשחרור הורמוני לחץ שמשפיעים על תפקוד השלפוחית. כמו כן, מתח גורם למתח שרירי כללי, כולל בשרירי רצפת האגן, מה שעלול לגרות את השלפוחית.

בחלק מהמקרים כן, במיוחד כאשר החרדה היא גורם משמעותי. עם זאת, הגישה המומלצת היא טיפול משולב הכולל גם טכניקות התנהגותיות כמו CBT ומיינדפולנס. חשוב להתייעץ עם רופא לגבי האפשרויות הטיפוליות המתאימות.

השיפור יכול להתחיל כבר לאחר מספר שבועות של טיפול עקבי. טכניקות כמו אימון שלפוחית דורשות בדרך כלל 6-12 שבועות, בעוד שטיפול CBT יכול להראות תוצאות ראשוניות כבר לאחר 4-6 פגישות. המפתח הוא עקביות והתמדה.

חלק מהטכניקות ניתנות ללימוד עצמאי, כמו תרגילי הרפיה ומיינדפולנס בסיסי. עם זאת, מומלץ מאוד לקבל הדרכה מקצועית, במיוחד במקרים של חרדה משמעותית או כאשר התסמינים משפיעים באופן ניכר על איכות החיים.

המדע מאחורי הקשר

מחקרים מצביעים על מספר מנגנונים המסבירים את הקשר בין המצבים:

  • נוירוטרנסמיטורים משותפים: חומרים כמו סרוטונין משפיעים הן על מצב הרוח והן על תפקוד השלפוחית. שיבוש במערכת הסרוטונרגית יכול לתרום הן להפרעות מצב רוח והן לשלפוחית רגיזה.
  • דלקת נגרמת מלחץ: לחץ כרוני יכול לתרום להתפתחות דלקת בדרגה נמוכה ברחבי הגוף, כולל באזור השלפוחית, מה שעלול להחמיר את התסמינים.
  • תפיסה שונתה של תחושות גופניות: חלק מהמטופלים מפתחים רגישות יתר לאותות מהשלפוחית, וחרדה יכולה להחמיר תופעה זו.

גישה משולבת - המפתח להצלחה

המחקרים מראים בבירור שגישה משולבת היא היעילה ביותר. שילוב של טיפולים פיזיים (כמו אימון שלפוחית ותרגילי קיגל) עם טיפולים פסיכולוגיים (כמו CBT ומיינדפולנס) משיג תוצאות טובות יותר מכל אחד בנפרד.

חשוב לזכור שעד 50% מהמטופלים יכולים להפיק תועלת משמעותית משינויים באורח חיים וטיפולים התנהגותיים בלבד.

מתי מומלץ לפנות לעזרה מקצועית?

 

תסמינים קלים המפריעים מעט: דחיפות קלה מדי פעם, תכיפות שאינה פוגעת משמעותית בשגרה.

 

השפעה על איכות החיים: דחיפות חוזרת, תכיפות של מעל 8 פעמים ביום, יקיצות לילה, חרדה מתונה סביב התסמינים.

 

פגיעה משמעותית בתפקוד: חרדה ומצוקה קשות, הימנעות מפעילויות, דליפות שתן, פגיעה בדימוי העצמי ובקשרים חברתיים.

במקרים מורכבים, צוות רב-תחומי (אורולוג, פיזיותרפיסט, פסיכולוג) יכול להיות יעיל ביותר.

בקיצור, שלפוחית רגיזה איננה רק בעיה "פיזית" - היא תסמונת מורכבת שבה הגוף והנפש קשורים באופן הדוק. הבנת הקשר הזה והטיפול בשני ההיבטים יחד הם המפתח לשיפור משמעותי באיכות החיים. זכרו - אתם לא לבד במאבק הזה, וישנם כלים יעילים שיכולים לעזור לכם לחזור לשליטה על חייכם.



כתיבה:

 

מומחי מכון טמיר




בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר

 

 

 

מקורות:

 

Basra, R., & Kelleher, C. (2018). Role of neurogenic inflammation in local communication in the overactive bladder. Investigative and Clinical Urology, 59(Suppl 1), S23-S30. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC5960632/

 

Coyne, K. S., Sexton, C. C., Irwin, D. E., Kopp, Z. S., Kelleher, C. J., & Milsom, I. (2008). The impact of overactive bladder, incontinence and other lower urinary tract symptoms on quality of life, work productivity, sexuality and emotional well-being in men and women: results from the EPIC study. BJU International, 101(11), 1388-1395.

 

Griebling, T. L. (2023, April 20). Overactive bladder and anxiety. VUMC News. https://news.vumc.org/2023/04/20/overactive-bladder-and-anxiety/



Healthline. (n.d.). Can Anxiety Cause an Overactive Bladder (OAB)? https://www.healthline.com/health/overactive-bladder/can-anxiety-cause-overactive-bladder



Lai, H. H., & Chuang, Y. C. (2018). Overactive Bladder Syndrome: Evaluation and Management. Urology Science, 29(2), 59-65. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC5903463/



Lai, H. H., Gardner, V., Ness, T. J., & Griebling, T. L. (2016). The relationship between depression and overactive bladder/urinary incontinence symptoms in the clinical OAB/UIC population. American Journal of Obstetrics and Gynecology, 215(5), 653.e1-653.e8. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC5053341/



Lai, H. H., Rawal, A., Shen, B., & Vetter, J. (2016). The relationship between anxiety and overactive bladder/urinary incontinence symptoms in the clinical population. Urology, 98, 50–57. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC5116264/



National Health Service (NHS). (n.d.). How to help a weak bladder. https://www.nhs.uk/conditions/urinary-incontinence/10-ways-to-stop-leaks/



Robinson, D., Hanna-Mitchell, A. T., Rantell, A., & Cardozo, L. (2021). Overactive Bladder Symptoms Within Nervous System: A Neurophysiological Perspective. Frontiers in Physiology, 12, 747144. 

 

https://www.frontiersin.org/journals/physiology/articles/10.3389/fphys.2021.747144/full

Urology Care Foundation. (n.d.). Living Healthy: Mindfulness May Improve Your Urologic Health. https://www.urologyhealth.org/healthy-living/urologyhealth-extra/magazine-archives/winter-2022/living-healthy-mindfulness-may-improve-your-urologic-health

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2025