לימודים בתקופת הקורונה | איך לדבר עם ילדים על חוסר היציבות בביה״ס?

דרג פריט זה
(3 הצבעות)
חזרה לבית הספר בימי הקורונה - הדרכה הורית לשיח עם הילדים חזרה לבית הספר בימי הקורונה - הדרכה הורית לשיח עם הילדים Image by Gerd Altmann from Pixabay

לימודים בצל הקורונה

כתיבה: 

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

 

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

 

עריכה אחרונה:

5 לדצמבר 2020 ☑️


 

 

 

לכל שנה יש דינמיקה משלה לקראת חזרה לבית הספר.

בדרך כלל היא כוללת רכישה של ציוד לימודי, ילקוט חדש, ספרי לימוד, חוברות וחולצות מוחתמות בסמל ביה״ס.

יש בזמן הביניים הזה גם היכרות מקדימה עם מורים חדשים, בחירה והרשמה לחוגים או למועדונית.

ההורים מתגייסים בכל מאודם כדי לעזור לילדים, שמתקדמים בסולם הכיתות מ-א׳ ועד יב׳, הן בפעילות הכנה משותפת והן בניהול ההתרגשות והדאגות שלהם לגבי מסתורי העתיד הקרוב. 

 

יוני ריכטר מדייק לי את הרגשתו של אב,

שצופה בחרדת קודש בבנו הצועד לבית הספר לכיתה א׳: 

 

  

אבל השנה, איך נגיד?

ההורים נשטפים במבול של מסרים מבלבלים, סותרים ומתעתעים שמאתגרים עד לקצה את האמון ההורי במערכת.

במצב כזה כל משפחה עומדת בכוחות עצמה נוכח להטוטי חוסר-הוודאות של הנגיף החמקמק ומי שמתקשר לנו אותו. 

כל יחידת הורים נדרשת ללקט נתונים מן הגורן ומן היקב ולפתח מדיניות של ממש, להתחבר להשקפת עולם תאורטית כמעקה להבנת המציאות ולגייס כוחות כדי לקבל צרור החלטות שישפיעו על ילדינו.

מול ערימות מיילים של חוזרי מנכ״ל, כל מחנכת ומנהלת בית ספר בוחנת את הנהלים הכתובים מול השקפת עולמה וערכיה. 

בסוף, כמסקנה מתבקשת, תפקיד ההורים במתן ביטחון לילדם הופך חשוב מאי פעם.

 

אבל איך עושים את נכון?

 

חזרה ללימודים בתקופת הקורונה

קפסולות, שביתות, מסכות.

השנה, בימי הקורונה, קיבלנו חזרה צבעונית במיוחד ללימודים, ממש סט טושים של 64 גוונים. 

מחקרים עכשווים מראים שבתקופת הקורונה הורים וילדים מרגישים יותר חרדה ומתח.

המידע על החזרה ללימודים משתנה כל הזמן וגורם לתחושות של חוסר-ודאות מהולה בחשש מהדבקה בבית הספר.

החלוקה לקפסולות לא מוסיפה נחת והשינויים התכופים מעמיסים דחק על המשפחה כולה.

התסכול מהמתווה הלא ברור של חידוש הלימודים והספק לגבי יכולות הילדים לעמוד בהצלחה בהנחיות הריחוק החברתי מוסיפים חרדה וחתח נפשי.

 

 

בקיצור איך מתקשרים לילדים שנה כל כך מבורדקת? 

 

שיחה פתוחה עם הילדים על המצב

אבל ההורים יכולים להשפיע על ההתמודדות של הילד עם המצב, וצריכים לעודד חזרה חיובית ללימודים ולעזור לו להפחית חרדה ודאגה. בפסיכולוגיה אומרים שמה שמתנגדים לו – דווקא נמשך ומתחזק. 

לכן, אם הורים יטמנו את ראשם בחול ולא ידברו עם הילדים על הנושא, החרדה תישאר, והילדים יעניקו הסברים משלהם כדי להבין את הסיטואציה המשברית.

למרות שכולנו מצויים באותה סירה, חשוב לנהל עם הילד שיחה כנה, עובדתית ופתוחה על הקורונה ועל ההשלכות שלה על החזרה לכיתה. 

 

שיחה מותאמת בגובה העיניים

השיחה צריכה להיות בהתאם לגיל ולבגרות של הילד.  בשיחה כזו חשוב להניח בצד מכשירים ניידים, לגייס קשב ממוקד ולאשר את התחושות של הילד עם משפטים שמשקפים ומתקפים את דבריו. זה אולי נשמע ברור מאליו, אבל משפט כזה יכול לגרום לעזור לילד להרגיש מובן יותר, עם יכולת לווסת את רגשותיו כשהוא בהפסקה או בכיתה: 

 

״אני יכולה להבין למה אתה דואג מהחזרה לבית הספר, במיוחד כי יהיו כל כך הרבה שינויים בגלל הקורונה״. 

 

הכלל הוא שכאשר מזהים את הסיבות לדאגה או לחרדה של הילד, הוא ירגיש שמבינים אותו. אחר כך,  אחרי שיש סביבה מקבלת ומתקפת, מומלץ  לעודד פתרון בעיות כדי לעזור לילד להתמודד עם פחדיו בזמן אמת. 

לדוגמה, אם הילד בכיתה ב׳ או ג׳, צריך להקדיש יותר זמן לשיחה על איך הדברים יהיו שונים השנה – אולי הכיתה תהיה מצומצמת יותר בגלל נוהל הקפסולות, אולי שהמורים יעטו מסכה, ואולי תבוטלנה לעיתים קרובות פעילויות העשרה, טיולים וחוגים. 

אם הילד בוגר יותר, אפשר לשאול מה בדיוק מדאיג אותו ולדבר איתו על כך. חשוב לעזור לילדים ולנוער לזהות ולקחת בעלות על תפקידם העצמאי בשמירה על עצמם ובמידת הצורך לשים עין על אחים צעירים כדי שלא ידבקו - להימנע ממגע בפנים, לשטוף ידיים היטב, להשתמש באלכוג׳ל ולשמור ריחוק פיזי של 2 מטרים מילדים אחרים. 

בתקשורת עם הילד, כדאי להשתמש בשפה שמקדמת התמודדות ומדגישה את התפקיד האקטיבי של ילדים ומבוגרים בשמירה על הבריאות של כולנו, במקום להתמקד בהתנהגויות ונסיבות שמצויות מחוץ לטווח השליטה האישי (למשל, אם תלמיד אחר נדבק בקורונה). 

מומלץ גם להשתמש בתקשורת ישירה כדי לתאר פחדים ודאגות, ולא ללכת סחור-סחור, כי רק ככה אפשר לתת מענה אמיתי למה שבאמת מציק ומדאיג את הילד.

ההורה יכול לעזור לילד לקרוא לדבר בשמו, לתת תיקוף לרגש, כדי שיהיה אפשר לעזור לו להבין מה בדיוק הוא מרגיש. זה גם נותן להורה ולילד שפה משותפת לדבר בעתיד על הפחד הספציפי, ומאפשר להורה לתת לילד את התמיכה הרגשית ואת אסטרטגיות ההתמודדות שהוא צריך, למשל נשימות עמוקות ושימוש בשפה שממוקדת בהתמודדות, כמו ״אני מרגיש יותר טוב כשאני מדבר על החששות שלי״. 

 

הישארו נאמנים לאמת - לא לחרטט...

הרבה פעמים ילדים רוצים הבטחה שהפחדים שלהם לא יתגשמו. כהורים אנחנו נוטים לפעמים להתפתות ולהבטיח  ש״הכל יהיה בסדר!״ או ״אני מבטיח לך שאף אחד במשפחה שלנו לא יחלה בקורונה!״.

אבל דווקא משפטים מטשטשים כאלה עלולים למנוע מהילד להתמודד עם פחדיו ולהימנע מזיהוי ויישום פתרון בעיות ומיומנויות התמודדות. 

חוץ מזה, יצירת אשליה שמצמצמת את חומרת המצב במטרה להרגיע, עלולה להיות חרב פיפיות ולגרום לילד להתעלם מהנחיות הריחוק החברתי וההיגיינה, פשוט כי הוא יאמין שהאיום אפסי.

אם אתם מנהלים שיחות סלון ספקניות לגבי עצם הסיכון בקורונה, נסו לא להעביר את המסר לילדים, הם עדיין לא בקיאים בתחבולות פוליטיות בעלות משמעות כפולה ומשולשת ונוטים להאמין למה שאתם אומרים כדברי אלוקים חיים. 

צריך להכיר ולתמוך בחוסר הנוחות שהילד מרגיש מהידיעה שיש נסיבות שאינן בשליטה שלנו, ובמאמץ להתמקד במה שכן בטווח שליטתנו. 

כשהילד מבטא קונפליקט פנימי או חיצוני, כדאי שההורים יקשיבו היטב לדילמה הפנימית ולא ירוצו להציל עם פתרון משלהם. לפעמים אנחנו נוטים להשלים משפטים מתוך אמונה שאחנו מכירים את הילד, את עצמנו ואת המצב, אבל אם תקשיבו ברוגע תוכלו לזהות גם חשיבה עצמאית, נכונה או לא נכונה, שמאפיינת אינדיבידואלית את הילד שלכם. 

 

לכל מצוקה פתרון - מאת אבא ואמא

ההורה והילד צריכים לזהות ביחד כמה פתרונות אפשריים ואז לעזור לילד לזהות איזה פתרון נראה הכי טוב. אפשר לדבר על אופציות שונות ואפילו לעשות משחק תפקידים של הפתרונות האפשריים, כדי שהילד יבנה ביטחון. אחר כך צריך לעודד את הילד ליישם את הפתרון בחיים האמיתיים, ולדבר איתו כדי לראות אם זה עבד או לא. אם לא עבד, חושבים שוב, לומדים ובוחרים פתרון חדש. 

חוץ מלהכיר בפחדים ובחרדות של הילד, חשוב גם שההורים יניעו אותו להתמקד בפעילויות להן הוא מצפה. אחרי חופש גדול ביתי לגמרי, בלי שום גיחה דרך נתב״ג, ילדים שמחים ונרגשים לפגוש שוב את החברים והמורים ועד כמה שזה נשמע מוזר, לצפות להתכנסות לתוך שגרת הלו״ז בבית הספר. חשוב לזכור שהחוויה של כולנו בקורונה די כאוטית ואילו בית הספר מבוסס במהותו על מסגרת שמחייבת סדר, כללים ומשמעת. בדרך כלל זה לא בא טוב לילדים (ולמבוגרים), אבל במקרה הספציפי שלנו סדר שווה להרגעה וביטחון, שני מצרכים נדרשים בימים אלו. 

 

לספק לילד יציבות בעולם לא יציב

רגע לפני שהשנה יוצאת לה לדרך, כדאי לשאול את הילד למה הוא מחכה ביום הראשון, או למה הוא מתגעגע בבית הספר. אחרי שיחזור בצהריים מהלימודים, חשוב לשאול אותו על היום שעבר, למשל ״מה הדבר הכי טוב שקרה לך מהבוקר?״

חשוב גם לבנות שגרה יומית שהילד יכול לצפות אותה, אפילו ברמת האוכל שאוחלים לארוחת צהריים בימים ספציפיים (יום שלישי קוסקוס ועוף נניח). כמה שיותר עוגנים, כך יותר טוב. זו לא תקופה שמעוררת חשש שסדר יהפוך לנוקשות יתר. 

למה זה חשוב? כי בדרך כלל, שליטה ויכולת חיזוי גורמות לנו להרגיש בטוחים יותר. התרחישים שאנחנו לא יכולים לשלוט בהם הם אלה שמצמיחים בנו חרדות, שהתנאי להתפתחותן הוא מציאות לוטה בערפל. 

יצירת שגרה יומית צפויה, שנוסכת בילד תחושת ביטחון בתקופת הקורונה, מתחילה מזמנים קבועים של ארוחות, של קימה מהמיטה ושל כניסה לשינה. 

לפני או אחרי הלימודים, חשוב להעסיק את הילד בפעילויות מתוכננות ומשותפות, כמו להכין ארוחת בוקר ביחד, לקרוא יחד או לטייל קצת בסביבה הקרובה. 

 

דוגמה אישית לרגוע וביטחון

עוד דבר חשוב הוא להראות דוגמה להתנהגות רגועה. במילים אחרות, נסו לא להיות היסטריים...

זה לגמרי בסדר אם גם ההורים דואגים ומרגישים חוסר ודאות, אבל כדאי להשתדל כמה שיותר לתת דוגמה אישית של התנהגות רגועה ובטוחה לגבי החזרה ללימודים, להעביר מסרים חיוביים ואופטימיים ברגע הפרידה בבוקר ולגלות אמפתיה כלפי טנטרומים (התקפי זעם), מחאות או בכי. 

 

אנחנו יודעים שילדים שמים לב לתחושות ההורים, לניואנסים ולרמזים עדינים, למשל הבעות פנים מפוחדות או טון זהיר. 

כמו בנוהל חירום בטיסה, חשוב ששהורים ידאגו קודם לבריאותם (ולרווחתם הנפשית) שלהם עצמם לפני שיוכלו לטפל ביעילות בילדים.  

לכן חשוב שגם אתם כהורים תהיו נדיבים כלפי עצמכם ותחפשו עזרה במידה ואתם מרגישים שקשה.

אפילו שהחזרה ללימודים השנה שונה מאוד, ניתן לעזור לילדים להרגיש מסוגלים יותר, בכך שנקשיב להם, נתקף את דאגתם, נלמד אותם אסטרטגיות התמודדות יעילות, נעבור איתם יחד על הנחיות הבטיחות ונתמוך בהם רגשית בעיתות מצוקה. 

בסוף, הילדים צריכים את ההורים כמנהיגים שיובילו אותם בדרך להצלחה בחזרה לבית הספר ובפיתוח מיומנויות להתגברות על אתגרים,  שתשרתנה אותם גם בהמשך החיים.  

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020