מגמות בטיפול נפשי בישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל

 

 

עזרה פסיכולוגית במהלך ואחרי המלחמה

 

 

איפה אנחנו עומדים?

 

בעקבות מלחמת בראשית (חרבות ברזל), ישראל מתמודדת עם גל צונאמי של פניות לסיוע נפשי.

המלחמה והאירועים שפתחו אותה הביאו לידי ביטוי צורך דחוף ומיידי בחיזוק ושיפור מערכת בריאות הנפש הציבורית.

  

 

ההשפעות הפסיכולוגיות של המשבר הנוכחי פגען בכל קבוצה בחברה הישראלית, פגיעה הטרגונית בכל מובן: 

מי שנפגעו ישירות מהאירועים ובני משפחותיהם, לוחמי כוחות הביטחון, כוחות ההצלה והציבור הרחב.

מההיבט הדמוגרפי, כולם נפגעו במידה די שווה ע"י רוצחי החמאס, שלא הבחינו בין יהודים, ערבים, עולים, תיירים, תושבי המרכז והפריפריה, חילונים, מסורתיים, כיפה סרוגה וחרדים, ילדים, נשים בהריון וקשישים.  

 

המערך הציבורי של בריאות הנפש בישראל סובל מהיעדר תקציבים.הרבה שנים לפני פרוץ המלחמה. 

הדרישה המוגברת לסיוע נפשי דורשת מהמערכת להתאים עצמה במהירות, להגביר את משאביה ולפתח אסטרטגיות חדשות שיענו על הצורכים השונים והמתפתחים של האוכלוסייה.

הנגשת טיפול פסיכולוגי ציבורי בארץ חיונית במיוחד בימי המלחמה, שהשפעתה על הרווחה הנפשית ניכרת באוכלוסייה הישראלית כולה.

אנשים חוו וחווים טראומה במעגלים שונים וזקוקים לתמיכה פסיכולוגית, אבל המגזר הציבורי בבריאות הנפש מוצף בפניות וזמני ההמתנה ממושכים. טיפול פרטי, כידוע, יקר הרבה יותר ולא כל אחד יכול להרשות לעצמו לעמוד בעלותו. עם זאת, ארגונים כמו 'בנפשנו' שואפים לספק שירותי בריאות הנפש במחירים נוחים ונגישים.

 

לצד העלייה בצורך בטיפול פסיכולוגי, האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות מציג נתונים סטטיסטיים המוכיחים כי - בניגוד לשמועות - לא חלה עלייה בשיעורי ההתאבדות בישראל, להיפך, יש אפילו ירידה. הסבר אפשרי הוא החוסן שמעניקה לכידות חברתית במצבי חירום. 

 

המצב הנוכחי מהווה הזדמנות וגם אתגר למדינה, לקדם תוכניות חדשות, לשפר את השירותים הקיימים ולהבטיח כי כל אדם שזקוק לעזרה נפשית יוכל לקבל אותה באיכות ובזמניות. זו הזדמנות לבחון מחדש את תפיסת הטיפול בבריאות הנפש בישראל, וליישם תוכניות פורצות דרך שיחזקו את המערכת לאורך זמן.

 

אני מתייחס לכמה נקודות מתוך דו"ח בנושא, שהוצג בפני ועדת הבריאות של הכנסת בדצמבר 2023 (מצורף גם בסיום המאמר כקובץ PDF): 

  

 

האתגרים

 

 

זינוק בדרישה לסיוע נפשי

 

הגידול המשמעותי בדרישה לסיוע נפשי בעקבות המלחמה הוא נתון שלא ניתן להתעלם ממנו.

מדובר באתגר עצום שמצריך תגובה מהירה וממוקדת. המצב המתחדש והלחץ הרב שהופך לחלק ממציאות היומיומית מוביל לצורך מוגבר בשירותים נפשיים.

יש להבין את המשמעויות הרחבות של גידול זה, הן בהיבט האישי והחברתי והן בהיבט המערכתי. הצורך להיערך לכך באופן מושכל ולהבטיח שירותים מתאימים ונגישים הוא בלתי נמנע.

 

 

אין תקצוב

 

החוסר במשאבים ובתקצוב הוא קריטי. זה לא סוד שמערכת בריאות הנפש בישראל סובלת מאי-השקעה כרונית, והמצב הנוכחי רק מחריף את הצורך בתקצוב נאות ומוגבר.

במציאות בה הביקוש לשירותים נפשיים עולה, החסר בתקצוב ובמשאבים הופך לבעיה מרכזית שמעכבת את היכולת לספק תגובה מידית ויעילה.

יש צורך בשינוי מדיניות ובהקצאת משאבים נוספים כדי להבטיח שהמערכת תוכל להתמודד עם האתגרים הגדלים.

 

מאמצים מנהיגותיים ניכרים בשטח, למשל בהצעת החלטה להרחיב את מרכזי החוסן בדרום ובמדינה כולה. 

 

 

מחסור במטפלים

 

נכון להיום קיים מחסור חמור בכוח אדם מקצועי. פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים - כולם נדרשים בהיקפים גדולים מתמיד.

הצורך להגביר את מספר המטפלים בבריאות הנפש ברור ודחוף.

חשוב להשקיע בהכשרה ובגיוס מטפלים חדשים כדי להתמודד עם הצורך הגובר.

על מנת לספק תגובה אפקטיבית למשבר, ניתן דגש על הכשרת כוח אדם ייעודי ועל פיתוח מסלולי קריירה בתחום בריאות הנפש.

  

 

בעיות באיסוף נתונים

 

עולה קושי באיסוף מידע מדויק לגבי מספר הנפגעים ומקבלי הסיוע, מה שמקשה על תכנון מדויק ויעיל של המענים.

במצב שבו אין נתונים אמינים, קשה להעריך את היקף הבעיה ולפתח תכניות טיפול יעילות.

חשוב לשפר את מערכות האיסוף והניתוח של הנתונים כדי להבטיח תכנון מדויק של המענים הנדרשים.

מידע מדויק יותר יאפשר להתמודד עם האתגרים בצורה יותר ממוקדת ואפקטיבית, ויסייע למניעת התפשטות הבעיה.

 

 

המענים 

 

כדי להתמודד עם האתגרים העומדים בפני מערכת בריאות הנפש בישראל בעקבות המלחמה המדינה מציעה הגברת משאבים, שיפור במערכות איסוף הנתונים, גיוס והכשרת מטפלים ממקצועות חסרים, פיתוח טכנולוגי ושיתופי פעולה נרחבים,

 

 

אחד הפתרונות המרכזיים הוא הגברת התקצוב וההשקעה במערכת בריאות הנפש. זה כולל הקצאת משאבים כלכליים נוספים, שישמשו לגיוס והכשרת כוח אדם מקצועי, פיתוח תשתיות ורכישת ציוד נדרש. בנוסף, הדו"ח מציע להקים תוכניות מיוחדות לגיוס והכשרת פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים, על מנת להתמודד עם המחסור במקצועות אלה.

 

 

תומך בריאות הנפש

 

משרד הבריאות אף פרסם תכנית חירום שנועדה לטפל במשבר במערכת בריאות הנפש בזמן המלחמה, על ידי בניית תפקיד חדש בשם 'תומך בריאות נפש'.

התפקיד מיועד לבעלי תואר ראשון בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית או רפואה. התומכים אינם מחליפים פסיכולוגים או עובדים סוציאליים, עובדה שאינה מונעת מאנשי מקצוע מוסמכים לפסול את התכנית כ"לא ראויה ולא מקצועית". ההתקוממות די מפתיעה נוכח הידע הקליני שהצטבר בעולם המערבי, ובפרט הניסוי הבריטי המוצלח שהוכיח את היעילות של CBT בעצימות נמוכה שמוגש ע"י פרה-מקצועיים. התכנית הישראלית תקיים הכשרה שלאחריה יוכלו תומכי בריאות הנפש להעניק עזרה נפשית ברמה בסיסית, באמצעות פגישות קצרות מרחוק, כדי לעזור למתמודדים עם חרדה או דיכאון קלות. 

 

 

טענות "בעד" התפקיד חונך ברה"ן

 

  • התפקיד יכול לספק מענה ראשוני למטופלים, כגון הכוונה והדרכה.

  • התפקיד יכול לספק תמיכה למטופלים בהתנהלות היומיומית, כגון סיוע בטיפול עצמי.

  • התפקיד יכול להקל על העומס על הפסיכולוגים, ולהביא לכך שיותר מטופלים יקבלו טיפול.



 

טענות "נגד" התפקיד חונך ברה"ן

 

  • התפקיד אינו מקצועי מספיק כדי לספק טיפול פסיכולוגי איכותי.

  • התפקיד עלול ליצור בלבול בקרב המטופלים, שעלול לגרום להם לחשוב שהם מקבלים טיפול מקצועי.

  • התפקיד עלול להוביל לירידה בסטנדרטים של הטיפול הנפשי בשירות הציבורי.

 

 

 

כמו כן, הדו"ח מדגיש את חשיבות שיפור מערכות איסוף הנתונים. יש לפתח מערכות מתקדמות שיאפשרו איסוף נתונים מדויקים ומעודכנים, מה שיסייע להעריך בצורה טובה יותר את הצרכים הנוכחיים והעתידיים של האוכלוסייה. כמו כן, ישנה המלצה להקים פלטפורמות דיגיטליות חדשניות לסיוע נפשי, שיכולות להגביר את הנגישות לשירותים ולהקל על העומס הקיים על המערכת.

הדו"ח גם מצביע על חשיבות שיתופי הפעולה בין המערכת הקלינית הציבורית לבין ארגוני החברה האזרחית.

שיתוף פעולה זה יכול להגביר את היכולת להעניק מענה מהיר ויעיל עבור מי שזקוקים לסיוע.

כמו כן, כמו תמיד, חשוב לקדם יוזמות המקדמות מודעות לטיפול פסיכותרפי,  זאת במטרה להפחית את הסטיגמה ולעודד אנשים לפנות לטיפול.

 

 

משרד הרווחה התגייס אף הוא לסייע לנפגעים לפעילות פסיכו-סוציאלית

המשרד מעניק תמיכה וליווי לאזרחים שחזרו מהשבי בעזה. תמיכה זו כוללת פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים באמנות ואנשי מקצוע אחרים. פדויי השבי מקבלים גם טיפול רפואי, כאשר חלקם עברו לפיקוח קהילתי בעוד אחרים עדיין מאושפזים.

כמו כן, המשרד מעניק סיוע למפונים מעוטף עזה ומהצפון, גם כאלה שחזרו לבתיהם וגם מי שעברן להתגורר בבתי מלון או אצל קרובי משפחה.

המשרד הכין תכניות הכשרה לאנשי מקצוע כדי לאפשר הבנה ומענה משופרים המותאמים אישית לצרכי החוזרים הביתה.

יחד עם מכון חרוב, פיתחו במשרד הרווחה פרוטוקול ייחודי לטיפול ותמיכה בילדים שחזרו מהשבי. הפרוטוקול כולל גם טיפול מיוחד לאזרחים מבוגרים.

לבסוף, התמיכה של המשרד כוללת שירותים חברתיים, סיוע בהנגשת זכויות ושירותים קהילתיים ותמיכה רגשית המוגשת ע"י אנשי מקצוע כמו פסיכיאטרים ופסיכולוגים.

 

 

 

מרכזי טיפול בטראומה לחיילים

 

המרכז הרפואי שיבא, ארגון נכי צה"ל וארגון ידידי צה"ל בארה"ב (FIDF) הודיעו על הקמת מערך ארצי חדש לטיפול בפוסט טראומה.

המערך החדש ינגיש טיפול מקצועי לחיילים נפגעי טראומה, הן במתקני בית הלוחם ברחבי הארץ והן דרך הכשרת מטפלים במערכת הבריאות הציבורית.

 

בטקס חגיגי במשרד הביטחון ציינו את פריצת הדרך המשמעותית. סמנכ"ל משרד הביטחון, איתמר גרף, הדגיש את חשיבות המערך המתואר כצעד משמעותי קדימה בטיפול בנפגעי פוסט טראומה מקרב כוחות הביטחון. הקמת המערך תאפשר לתת מענה טוב יותר לצרכים של חיילים שנפגעו, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. 

 

הטיפול במרכזים החדשים ישתמש בגישות טיפוליות חדשניות וטכנולוגיות מתקדמות. צוות המטפלים, המורכב ממומחים מובילים בתחום הטראומה, יספק לחיילים ולמשפחותיהם את התמיכה והכלים הדרושים להתמודדות עם הפגיעה הנפשית.

 

 

 

מתוך המצב העדכני מצטיירת תמונה די מדאיגה לגבי העתיד לבוא.

 

המענים קיימים, אבל איכשהו נדמה לי שלא מספיק להגדיל תקנים או לשפר את איכותם; נדרשת בנייה של מערך חזק ויציב שיכול לעמוד בפני אתגרים כאלה ואחרים בעתיד.

 

תגובה מערכתית תוכל לתת מענה סביר למשבר של מלחמת בראשית, אבל זה אומר שבמשבר הבא נתחיל הכל מחדש (במשבר הנוכחי לא נראה שיושמו לקחים מהקורונה).

רק שינוי מהותי בגישה כלפי ברה"ן יוביל ליצירת מבנה יציב שיוכל לשרת את החברה הישראלית במשברים עתידיים.

 

נקודה נוספת היא דיון לגבי איכות הטיפול הניתן:

יש חשיבות גדולה לתקנים ולתקצוב, אבל מה עם ההכשרה? מה עם הערכת איכות השירות?

צריך להבטיח שלא רק מספקים טיפול, אלא שהטיפול הזה אכן יעיל ומתאים לצרכים הוורסטיליים של הנפגעים.

התכנון וההכנה לעתיד חייבים להיות ברמה הגבוהה ביותר, תוך מתן דגש על איכות ולא רק על כמות.

 

 

אבל דיינו, רק שייצא לפועל.

 

 

 

מקורות סיוע

 

זכויות נפגעי איבה - האגודה לזכויות החולה בישראל

 

 

 



כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 

 

 

עדכון אחרון:

 

3 בפברואר 2024 

 

 

 

 מקורות:

 

 

בלנק, א. (2023, דצמבר 5). מידע ראשוני על הסיוע הנפשי לאוכלוסייה הבדואית בנגב מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. אתר הכנסת.

 

פורשר, א. (2023, דצמבר 19). מדינה בטראומה: "המלחמה הביאה לעלייה במצוקות הנפשיות והחמרה בסימפטומים".  ישראל היום.

 

קשתי א. & אפרתי, א. (2023, דצמבר 26). פסיכולוגים נגד תוכנית להצלת מערך בריאות הנפש: "לא ראויה ולא מקצועית". הארץ. נלקח מ https://www.haaretz.co.il/health/2023-12-26/ty-article/.premium/0000018c-a2a5-d408-a99f-eff79b0e0000

 

רוזנבלום, ש. (2024, ינואר 25). מושיטים יד לחיילים שלקו בטראומה: שיבא יקים מרכזי טיפול בבתי הלוחם. ynet. הוצא מ-https://www.ynet.co.il/health/article/bknilzxqa

 

חדשות 0404. (2024, ינואר 14). מלחמת "חרבות ברזל" במספרים | שר הרווחה: "לכל חטוף וחטופה שחזרו מהשבי הוצמדו עובדים סוציאליים". אוחזר מ https://www.0404.co.il/?p=951065

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024