בריאות הנפש במלחמת חרבות ברזל | מגמות, נתונים והתפתחויות

 נתחיל בהגדרות - מהי טראומה?

כשמדברים על טראומה אנו מדברים על חשיפה לאירוע המייצר אצל האדם תחושות כמו ניתוק, חוסר אונים, פחד וחרדה, בלבול ועוד. בנוסף, הטראומה מתרחשת כאשר מדובר בחשיפה לאירוע מסכן חיים. זאת ועוד, בשביל שנוכל לקרוא למשהו 'טראומה', על עוצמת הרגשות שנגרמו לאור חשיפה לאירוע להיות עמידים לאורך זמן ולהשפיע על התנהגות האדם, רגשותיו ועמדותיו. לטראומה יש צורות רבות, היא משפיעה על כל אדם באופן שונה, אך בשורה התחתונה היא מביאה לסבל אצל האדם הטראומטי. כאשר הנושא לא מטופל, אדם שחווה טראומה יכול למצוא עצמו בסיטואציה שונה, לשמוע רעש שמזכיר לגוף את אותו אירוע טראומטי ולהרגיש כאילו האדם חווה אותו בזמן אמת, בשנית. בדרך זו מתפתחת פוסט-טראומה.

לא מעט פעמים, מאז 7 באוקטובר, נאמר על מדינת ישראל שהיא ״מדינה בטראומה״. נכון, אם נסתכל על כל פרט ופרט בחברה לא נוכל להגדיר את האדם כטראומטי לפי ספר האבחנות של ה-DSM, אך האירועים האחרונים שפקדו אותנו בחצי השנה האחרונה הפכו לא מעט אנשים לטראומטיים, או כאלו שעונים על קריטריונים רבים מהאבחנה. החוויה של איום קיומי נוכחת היטב ומעלה את רמות החרדה. איך הטראומה הזו באה לידי ביטוי? 

לטראומה דרכים יצירתיות ומגוונות. דרך אחת תבוא לידי ביטוי בבהלה מרעשים חזקים, אותם רעשים שמזכירים לנו את רעש הטילים או את האזעקות שבאות בעקבותיהם וגורמים לגוף להידרך ולהיצמד לאתר 'ווינט', שייתן את האישור שהכל בסדר או יגיד האם אנחנו אמורים להיכנס למקום מוגן. אנשים אחרים יפחדו מהתקהלות במקומות ציבוריים מתוך חשש שמא יהיה פיגוע, כי במציאות המדינית שלנו זה לא משהו שהוא בלתי סביר. אחרים יראו אדם לובש מעיל שחור כשהוא רכוב על אופנוע ויסתכלו טוב טוב האם יש לו אקדח. יהיו גם כאלה שלא יעמדו בתחנת האוטובוס מתוך חשש אמיתי שמישהו יבוא ויכנס בהם, כי היו כבר דברים מעולם, וממש לא מזמן. 

התמודדות עם טראומה היא דבר שאינו פשוט, אך חשוב ביותר לטפל בה בזמן על-מנת למנוע את הפיכתה לפוסט-טראומה, שם ההשלכות על האדם הן פוגעניות ואף עשויות לחבל בתפקוד היומיומי. לכן, בעת חשיפה לטראומה, חשוב מאוד לשוחח עם גורם מקצועי שיוכל לסייע בעיבוד החוויה, לפרוק את הרגשות ולקבל לגיטימציה. פעמים רבות נוצרת תחושה אצל האדם הטראומטי כי הוא משתגע, ונרמול הסיטואציה הכרחי כאן. נרמול הסיטואציה לא מדבר כמובן על אמירה שמבטאת קול האומר "הכל בסדר, לא קרה כלום ולא יהיה כלום", אלא אמירה שמדגישה את הנורמליות שבתחושת הכאוס. התחושה הזו, שהאדם משתגע והוא לבד עם אותה סיטואציה היא תחושה שקשה לשאת אותה, ועשויות להיות לה השלכות שונות.

בשביל לפנות לעזרה, חשוב להכיר ולזהות את התסמינים הקשורים בטראומה. בהקשר הפיזי, ניתן לחוש בדופק מואץ, טונוס שרירי גבוה, קשיי שינה הכרוכים בקושי להירדם או בעייפות מוגברת, כאבים גופניים שלא נמצא להם הסבר רפואי (פיזי) ועוד. בהיבט הנפשי, ניתן לחוש בתחושות של חוסר תקווה, קושי להתרכז, אנהדוניה (הפחתה ביכולת להינות), התנתקות מהחברה, תחושות של אשמה, שינויים במצב הרוח, הלם, קהות חושים ועוד. לרוב, התסמינים יפחתו ככל שיעבור הזמן ובאופן מקביל העבודה על עיבוד הטראומה תסייע ברווחה נפשית גבוהה יותר, אך אם התסמינים נמשכים מעל לחודש ימים, הטראומה תהפוך לפוסט-טראומה, ובמקרה זה תהליך ההחלמה מאתגר יותר. עם זאת, יש לראות כי גם אם אצל אדם שחווה טראומה לא התפתחה פוסט-טראומה, אם ייחשף לגירוי שמזכיר לו את המאורע הטראומטי, עלולים להופיע תסמינים מסוימים, גם לאחר שעבר עיבוד לחוויה הטראומטית.

אירוע טראומטי עלול להשאיר חותם כזה או אחר, ובשביל להיות במקום בריא של רווחה נפשית, חשוב לדעת לפנות לעזרה ולהיתמך. גם אם יש כאלו שעבורם לבקש עזרה זה דבר לא פשוט, דבר שעשוי לעורר רגשות כמו בושה ותחושת כישלון האומרת "איך אני לא מצליחה להתמודד עם זה בעצמי?", אנו מעודדים להסיר את השריון העוטף ולהשאיר את הבושה בצד. וזה לא קל, זה לא שבאמירה אחת קטנה הבושה נעלמת ואנו מתמסרים לתהליך. אבל דרך ארוכה מתחילה בצעד קטן, אותו הצעד מדבר על היפרדות מהבושה. כי כן, זה בסדר להגיד שלא הכל בסדר ושאני צריכה עזרה. להיות חשוף לאירוע טראומטי זה דבר שלא אמורים להתמודד איתו לבד.  

איפה אנחנו עומדים?

בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ישראל מתמודדת עם גל צונאמי של פניות לסיוע נפשי.

המלחמה והאירועים שפתחו אותה הביאו לידי ביטוי צורך דחוף ומיידי בחיזוק ושיפור מערכת בריאות הנפש הציבורית.

ההשפעות הפסיכולוגיות של המשבר הנוכחי פגען בכל קבוצה בחברה הישראלית, פגיעה הטרגונית בכל מובן: 

מי שנפגעו ישירות מהאירועים ובני משפחותיהם, לוחמי כוחות הביטחון, כוחות ההצלה והציבור הרחב.

מההיבט הדמוגרפי, כולם נפגעו במידה די שווה ע"י רוצחי החמאס, שלא הבחינו בין יהודים, ערבים, עולים, תיירים, תושבי המרכז והפריפריה, חילונים, מסורתיים, כיפה סרוגה וחרדים, ילדים, נשים בהריון וקשישים.  

המערך הציבורי של בריאות הנפש בישראל סובל מהיעדר תקציבים.הרבה שנים לפני פרוץ המלחמה. 

הדרישה המוגברת לסיוע נפשי דורשת מהמערכת להתאים עצמה במהירות, להגביר את משאביה ולפתח אסטרטגיות חדשות שיענו על הצורכים השונים והמתפתחים של האוכלוסייה.

הנגשת טיפול פסיכולוגי ציבורי בארץ חיונית במיוחד בימי המלחמה, שהשפעתה על הרווחה הנפשית ניכרת באוכלוסייה הישראלית כולה.

אנשים חוו וחווים טראומה במעגלים שונים וזקוקים לתמיכה פסיכולוגית, אבל המגזר הציבורי בבריאות הנפש מוצף בפניות וזמני ההמתנה ממושכים. טיפול פרטי, כידוע, יקר הרבה יותר ולא כל אחד יכול להרשות לעצמו לעמוד בעלותו. עם זאת, ארגונים כמו 'בנפשנו' שואפים לספק שירותי בריאות הנפש במחירים נוחים ונגישים.

לצד העלייה בצורך בטיפול פסיכולוגי, האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות מציג נתונים סטטיסטיים המוכיחים כי - בניגוד לשמועות - לא חלה עלייה בשיעורי ההתאבדות בישראל, להיפך, יש אפילו ירידה. הסבר אפשרי הוא החוסן שמעניקה לכידות חברתית במצבי חירום. 

המצב הנוכחי מהווה הזדמנות וגם אתגר למדינה, לקדם תוכניות חדשות, לשפר את השירותים הקיימים ולהבטיח כי כל אדם שזקוק לעזרה נפשית יוכל לקבל אותה באיכות ובזמניות. זו הזדמנות לבחון מחדש את תפיסת הטיפול בבריאות הנפש בישראל, וליישם תוכניות פורצות דרך שיחזקו את המערכת לאורך זמן.

אני מתייחס לכמה נקודות מתוך דו"ח בנושא, שהוצג בפני ועדת הבריאות של הכנסת בדצמבר 2023 (מצורף גם בסיום המאמר כקובץ PDF): 

האתגרים

זינוק בדרישה לסיוע נפשי

הגידול המשמעותי בדרישה לסיוע נפשי בעקבות המלחמה הוא נתון שלא ניתן להתעלם ממנו.

מדובר באתגר עצום שמצריך תגובה מהירה וממוקדת. המצב המתחדש והלחץ הרב שהופך לחלק ממציאות היומיומית מוביל לצורך מוגבר בשירותים נפשיים.

יש להבין את המשמעויות הרחבות של גידול זה, הן בהיבט האישי והחברתי והן בהיבט המערכתי. הצורך להיערך לכך באופן מושכל ולהבטיח שירותים מתאימים ונגישים הוא בלתי נמנע.

אין תקצוב

החוסר במשאבים ובתקצוב הוא קריטי. זה לא סוד שמערכת בריאות הנפש בישראל סובלת מאי-השקעה כרונית, והמצב הנוכחי רק מחריף את הצורך בתקצוב נאות ומוגבר.

המצב קשה, יש הטוענים שאנחנו על סף קריסה -  60% מהפסיכולוגים והפסיכיאטרים במערכת הציבורית שוקלים לעזוב, בעיקר בשל פערי שכר משמעותיים בין המגזר הציבורי לפרטי.

המצב חמור במיוחד בהיעדר פסיכיאטרים לילדים ונוער.

הבעיות אינן מסתכמות בפערים כספיים. עומסי עבודה כבדים, היעדר איזון בין עבודה לחיים פרטיים ובירוקרטיה רבה מקשים עוד יותר על אנשי המקצוע. כתוצאה מכך, זמינות השירותים יורדת דרמטית, ופוגעת קשות באוכלוסיות מוחלשות, שהן הנפגעות העיקריות מהמצב.

במציאות בה הביקוש לשירותים נפשיים עולה, החסר בתקצוב ובמשאבים הופך לבעיה מרכזית שמעכבת את היכולת לספק תגובה מידית ויעילה.

יש צורך בשינוי מדיניות ובהקצאת משאבים נוספים כדי להבטיח שהמערכת תוכל להתמודד עם האתגרים הגדלים.

מאמצים מנהיגותיים ניכרים בשטח, למשל בהצעת החלטה להרחיב את מרכזי החוסן בדרום ובמדינה כולה. 

מחסור במטפלים

נכון להיום קיים מחסור חמור בכוח אדם מקצועי. פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים - כולם נדרשים בהיקפים גדולים מתמיד.

הצורך להגביר את מספר המטפלים בבריאות הנפש ברור ודחוף.

חשוב להשקיע בהכשרה ובגיוס מטפלים חדשים כדי להתמודד עם הצורך הגובר.

על מנת לספק תגובה אפקטיבית למשבר, ניתן דגש על הכשרת כוח אדם ייעודי ועל פיתוח מסלולי קריירה בתחום בריאות הנפש.

בעיות באיסוף נתונים

עולה קושי באיסוף מידע מדויק לגבי מספר הנפגעים ומקבלי הסיוע, מה שמקשה על תכנון מדויק ויעיל של המענים.

במצב שבו אין נתונים אמינים, קשה להעריך את היקף הבעיה ולפתח תכניות טיפול יעילות.

חשוב לשפר את מערכות האיסוף והניתוח של הנתונים כדי להבטיח תכנון מדויק של המענים הנדרשים.

מידע מדויק יותר יאפשר להתמודד עם האתגרים בצורה יותר ממוקדת ואפקטיבית, ויסייע למניעת התפשטות הבעיה.

המענים 

כדי להתמודד עם האתגרים העומדים בפני מערכת בריאות הנפש בישראל בעקבות המלחמה המדינה מציעה הגברת משאבים, שיפור במערכות איסוף הנתונים, גיוס והכשרת מטפלים ממקצועות חסרים, פיתוח טכנולוגי ושיתופי פעולה נרחבים,

אחד הפתרונות המרכזיים הוא הגברת התקצוב וההשקעה במערכת בריאות הנפש. זה כולל הקצאת משאבים כלכליים נוספים, שישמשו לגיוס והכשרת כוח אדם מקצועי, פיתוח תשתיות ורכישת ציוד נדרש. בנוסף, הדו"ח מציע להקים תוכניות מיוחדות לגיוס והכשרת פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים, על מנת להתמודד עם המחסור במקצועות אלה.

מרכזי חוסן

מרכזי החוסן מהווים נדבך חשוב במערך בריאות הנפש להתמודדות האזרחית עם השלכות המלחמה.

דיון בוועדת הבריאות של הכנסת מלמד כי מאז פרוץ הלחימה 7 באוקטובר חל זינוק של פי 3 במספר המטופלים במרכזים, רובם מאזור הדרום, מה שמעיד על הצורך העצום בשירות.

בדיון הועלו אתגרים משמעותיים בפעילות המרכזים:

• תקציבים לא מספקים.

• מחסור בתשתיות.

• פערים בנגישות לחלק מהאוכלוסיות.

• בעיות בממשק מול שירותי בריאות הנפש בקהילה.

אחד המענים הוא המשך ההרחבה של פריסת מרכזי החוסן, על מנת לאפשר להם להעניק סיוע נפשי יעיל ומקיף לנפגעי המלחמה.

תומך בריאות הנפש

משרד הבריאות אף פרסם תכנית חירום שנועדה לטפל במשבר במערכת בריאות הנפש בזמן המלחמה, על ידי בניית תפקיד חדש בשם 'תומך בריאות נפש'.

התפקיד מיועד לבעלי תואר ראשון בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית או רפואה. התומכים אינם מחליפים פסיכולוגים או עובדים סוציאליים, עובדה שאינה מונעת מאנשי מקצוע מוסמכים לפסול את התכנית כ"לא ראויה ולא מקצועית". ההתקוממות די מפתיעה נוכח הידע הקליני שהצטבר בעולם המערבי, ובפרט הניסוי הבריטי המוצלח שהוכיח את היעילות של CBT בעצימות נמוכה שמוגש ע"י פרה-מקצועיים. התכנית הישראלית תקיים הכשרה שלאחריה יוכלו תומכי בריאות הנפש להעניק עזרה נפשית ברמה בסיסית, באמצעות פגישות קצרות מרחוק, כדי לעזור למתמודדים עם חרדה או דיכאון קלות. 

טענות "בעד" התפקיד חונך ברה"ן

• התפקיד יכול לספק מענה ראשוני למטופלים, כגון הכוונה והדרכה.

• התפקיד יכול לספק תמיכה למטופלים בהתנהלות היומיומית, כגון סיוע בטיפול עצמי.

• התפקיד יכול להקל על העומס על הפסיכולוגים, ולהביא לכך שיותר מטופלים יקבלו טיפול.

טענות "נגד" התפקיד חונך ברה"ן

• התפקיד אינו מקצועי מספיק כדי לספק טיפול פסיכולוגי איכותי.

• התפקיד עלול ליצור בלבול בקרב המטופלים, שעלול לגרום להם לחשוב שהם מקבלים טיפול מקצועי.

• התפקיד עלול להוביל לירידה בסטנדרטים של הטיפול הנפשי בשירות הציבורי.

כמו כן, הדו"ח מדגיש את חשיבות שיפור מערכות איסוף הנתונים. יש לפתח מערכות מתקדמות שיאפשרו איסוף נתונים מדויקים ומעודכנים, מה שיסייע להעריך בצורה טובה יותר את הצרכים הנוכחיים והעתידיים של האוכלוסייה. כמו כן, ישנה המלצה להקים פלטפורמות דיגיטליות חדשניות לסיוע נפשי, שיכולות להגביר את הנגישות לשירותים ולהקל על העומס הקיים על המערכת.

הדו"ח גם מצביע על חשיבות שיתופי הפעולה בין המערכת הקלינית הציבורית לבין ארגוני החברה האזרחית.

שיתוף פעולה זה יכול להגביר את היכולת להעניק מענה מהיר ויעיל עבור מי שזקוקים לסיוע.

כמו כן, כמו תמיד, חשוב לקדם יוזמות המקדמות מודעות לטיפול פסיכותרפי,  זאת במטרה להפחית את הסטיגמה ולעודד אנשים לפנות לטיפול.

משרד הרווחה התגייס אף הוא לסייע לנפגעים לפעילות פסיכו-סוציאלית: 

המשרד מעניק תמיכה וליווי לאזרחים שחזרו מהשבי בעזה. תמיכה זו כוללת פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים באמנות ואנשי מקצוע אחרים. פדויי השבי מקבלים גם טיפול רפואי, כאשר חלקם עברו לפיקוח קהילתי בעוד אחרים עדיין מאושפזים.

כמו כן, המשרד מעניק סיוע למפונים מעוטף עזה ומהצפון, גם כאלה שחזרו לבתיהם וגם מי שעברן להתגורר בבתי מלון או אצל קרובי משפחה.

המשרד הכין תכניות הכשרה לאנשי מקצוע כדי לאפשר הבנה ומענה משופרים המותאמים אישית לצרכי החוזרים הביתה.

יחד עם מכון חרוב, פיתחו במשרד הרווחה פרוטוקול ייחודי לטיפול ותמיכה בילדים שחזרו מהשבי. הפרוטוקול כולל גם טיפול מיוחד לאזרחים מבוגרים.

לבסוף, התמיכה של המשרד כוללת שירותים חברתיים, סיוע בהנגשת זכויות ושירותים קהילתיים ותמיכה רגשית המוגשת ע"י אנשי מקצוע כמו פסיכיאטרים ופסיכולוגים.

מרכזי טיפול בטראומה לחיילים

נתונים שפרסמו משרדי הביטחון והבריאות מראים כי מעל 20% מהפצועים במלחמה סובלים מפגיעות נפשיות.

עד אפריל 2024 מדובר ביותר מ-1,300 חיילים ואנשי כוחות הביטחון שזקוקים לסיוע נפשי, בנוסף לאלפי משפחות שכולות המטופלות במשרד הביטחון.

כדי לתת מענה הולם לצרכים הגדלים, הוחלט על הקמת ועדה משותפת לשני המשרדים. הוועדה תגבש בתוך 90 יום המלצות לשיפור הממשק בין מערכת הביטחון למערכת בריאות הנפש האזרחית, להגדלת מספר המטפלים ולשדרוג יכולות האשפוז הייעודי. צעדים אלה חיוניים לחיזוק המענה הטיפולי לנפגעי המלחמה ולמשפחותיהם ולהתמודדות עם העומס הכבד על המערכת.

אם אתם חיילים.ות שהשתתפו בלחימה וזקוקים לעזרה נפשית אנא פנו ל-6990* שלוחה 3.

הקב״נים.ות שיענו יוכלו להפנות אתכם למרכז מיוחד שנפתח למניעת פוסט טראומה, ובו מסגרת מקצועית עם טיפולים פרטניים, קבוצתיים ועוד.

המרכז נקרא פלוגת השהייה-מלש״ע ויש שלושה- דרום מרכז וצפון.

בראיון עם אל"ם ד"ר לוסיאן (לוצ'י) טצה לאור ל״דה מרקר״, ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל, הוא מתאר את ההתמודדות העכשווית המורכבת עם נפגעי הקרב.

כבר בשעות הראשונות למלחמה, לוצ׳י קיים שיחות עם קב"ניות פיקוד הדרום ואוגדת עזה כדי לעמוד על ממדי האסון, ומיד החל בגיוס מסיבי של כוח אדם, כאשר בשיא הלחימה הופעלו בשטח כ-800 קב"נים. דגש ייחודי ניתן להכשרת מפקדים בהתמודדות עם תגובות קרב, ובצד זאת הוגדרו מסננים שנועדו למנוע ממתנדבים בלי הכשרה מתאימה לטפל בחיילים (כדי למנוע לדבריו נזק נוסף).

הטיפול בחיילים הנפגעים התבצע במספר מעגלים:

• 1,700 חיילים טופלו בצוותי טיפול ראשוני (צל"תקים) סמוך לשדה הקרב, 85% מהם חזרו ללחימה.

• כ-1,000 חיילים שהראו תסמינים חמורים יותר של הפרעת דחק חריפה (Acute Stress Disorder) טופלו במרכזים לטיפול בתגובות קרב נרחבות (מלש"עים).

• 75% ממי ששהו במלש"עים חזרו לשירות, אך כ-200 שוחררו מהצבא על רקע בעיות נפשיות.   

צה"ל גם פתח קו סיוע טלפוני שקיבל למעלה מ-3,500 פניות. בהקשר של מניעה, לפני היציאה מעזה עברו כ-30,000 לוחמים שיחות קבוצתיות עם קב"ן. 

במקביל החל תהליך של הרחבה דרמטית של מערך ברה"ן. אל"ם טצה לאור מסביר כי היחידה לטיפול בנפגעי תגובות פוסט טראומטיות הורחבה מ-200 ל-1,000 תקנים, מוקמות מרפאות ייעודיות המתמחות בטיפול בפוסט טראומה ומרכז שיקומי ("עוצמ"ה") ללוחמים שזקוקים למסגרת תומכת ארוכת טווח. יוקם גם ענף חדש שיתמקד בהקניית כישורי חוסן נפשי למפקדים וחיילים.

לצד הקמת מענים חדשים לוצ׳י מדגיש את הצורך לשפר את השירות השוטף, ובאמת, כדי לקצר תורים מתוכננת תוספת תקנים גם למרפאות בבסיסי העורף.

המרכז הרפואי שיבא, ארגון נכי צה"ל וארגון ידידי צה"ל בארה"ב (FIDF) הודיעו על הקמת מערך ארצי חדש לטיפול בפוסט טראומה.

המערך החדש ינגיש טיפול מקצועי לחיילים נפגעי טראומה, הן במתקני בית הלוחם ברחבי הארץ והן דרך הכשרת מטפלים במערכת הבריאות הציבורית.

בטקס חגיגי במשרד הביטחון ציינו את פריצת הדרך המשמעותית. סמנכ"ל משרד הביטחון, איתמר גרף, הדגיש את חשיבות המערך המתואר כצעד משמעותי קדימה בטיפול בנפגעי פוסט טראומה מקרב כוחות הביטחון. הקמת המערך תאפשר לתת מענה טוב יותר לצרכים של חיילים שנפגעו, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. 

הטיפול במרכזים החדשים ישתמש בגישות טיפוליות חדשניות וטכנולוגיות מתקדמות. צוות המטפלים, המורכב ממומחים מובילים בתחום הטראומה, יספק לחיילים ולמשפחותיהם את התמיכה והכלים הדרושים להתמודדות עם הפגיעה הנפשית.

מתוך המצב העדכני מצטיירת תמונה די מדאיגה לגבי העתיד לבוא.

המענים קיימים, אבל איכשהו נדמה לי שלא מספיק להגדיל תקנים או לשפר את איכותם; נדרשת בנייה של מערך חזק ויציב שיכול לעמוד בפני אתגרים כאלה ואחרים בעתיד.

תגובה מערכתית תוכל לתת מענה סביר למשבר של מלחמת חרבות ברזל, אבל זה אומר שבמשבר הבא נתחיל הכל מחדש (במשבר הנוכחי לא נראה שיושמו לקחים מהקורונה).

רק שינוי מהותי בגישה כלפי ברה"ן יוביל ליצירת מבנה יציב שיוכל לשרת את החברה הישראלית במשברים עתידיים.

נקודה נוספת היא דיון לגבי איכות הטיפול הניתן:

יש חשיבות גדולה לתקנים ולתקצוב, אבל מה עם ההכשרה? מה עם הערכת איכות השירות?

צריך להבטיח שלא רק מספקים טיפול, אלא שהטיפול הזה אכן יעיל ומתאים לצרכים הוורסטיליים של הנפגעים.

התכנון וההכנה לעתיד חייבים להיות ברמה הגבוהה ביותר, תוך מתן דגש על איכות ולא רק על כמות.

אבל דיינו, רק שייצא לפועל.

מקורות סיוע

זכויות נפגעי איבה - האגודה לזכויות החולה בישראל

כתיבה:

איתן טמיר, MA

עם דנה פיינר, MSW

עדכון אחרון:

3 ביוני 2024 

 מקורות:

ארד, מ'. (2024, 28 במאי). מאז המלחמה: פי שלושה מטופלים במרכזי החוסן. News1. https://www.news1.co.il/Archive/001-D-486163-00.html

בלנק, א. (2023, דצמבר 5). מידע ראשוני על הסיוע הנפשי לאוכלוסייה הבדואית בנגב מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. אתר הכנסת.

חיים, א. (2024, 3 ביוני). מדינה בטראומה - ואין מי שיטפל: 60% מהפסיכולוגים במערך הציבורי שוקלים לפרוש. וואלה! https://news.walla.co.il/. https://news.walla.co.il/item/3668292

ינקו, א'. (2024, 2 אפריל). אחד מכל חמישה פצועים במלחמת "חרבות ברזל" סובל מפגיעה נפשית. Ynet. https://www.ynet.co.il/health/article/hjkpxxfy0

לינדר-גנץ, ר'. (2024, 15 במרץ). אל"ם לוסיאן (לוצ'י) טצה לאור: "ההחלטה להיכנס לשדה הקרב היא קשה, והפחד טבעי. זה לא רציונלי להתעמת עם מישהו שיורה עליך". TheMarker. https://www.themarker.com/weekend/2024-03-15/ty-article-magazine/.highlight/0000018e-2cd1-dc45-a7ef-6cdd07120000

פורשר, א. (2023, דצמבר 19). מדינה בטראומה: "המלחמה הביאה לעלייה במצוקות הנפשיות והחמרה בסימפטומים".  ישראל היום.

קשתי א. & אפרתי, א. (2023, דצמבר 26). פסיכולוגים נגד תוכנית להצלת מערך בריאות הנפש: "לא ראויה ולא מקצועית". הארץ. נלקח מ https://www.haaretz.co.il/health/2023-12-26/ty-article/.premium/0000018c-a2a5-d408-a99f-eff79b0e0000

רוזנבלום, ש. (2024, ינואר 25). מושיטים יד לחיילים שלקו בטראומה: שיבא יקים מרכזי טיפול בבתי הלוחם. ynet. הוצא מ-https://www.ynet.co.il/health/article/bknilzxqa

חדשות 404. (2024, ינואר 14). מלחמת "חרבות ברזל" במספרים | שר הרווחה: "לכל חטוף וחטופה שחזרו מהשבי הוצמדו עובדים סוציאליים". אוחזר מ https://www.0404.co.il/?p=951065