מיומנויות חברתיות אצל ילדים | כלים, כישורים וטכניקות להורים

דרג פריט זה
(1 הצביע)
מיומנויות חברתיות של ילדים מיומנויות חברתיות של ילדים

מיומנויות חברתיות אצל ילדים

 

מהן מיומנויות חברתיות אצל ילדים?

מיומנויות חברתיות הן דרכים להתמודד עם אחרים, דרכן נוצרות אינטראקציות בין-אישיות בריאות וחיוביות. ילדים בעלי מיומנויות חברתיות יכולים לתקשר בצורה ברורה, ברוגע ובכבוד. הם מראים התחשבות ברגשות ובצרכים של בני גילם. 



איך לעזור לילד שלי עם מיומנויות חברתיות?

 

הורים יכולים ללמד כלים מגוונים לשיפור מיומנויות חברתיות אצל הילדים. הנה כמה דוגמאות:

 

  • עודדו קשר עין.  כשמדברים עם מישהו, תנו משוב על תקשורת יעילה שבונה ביטחון, באמצעות מבט בעיניי האחר
  • למדו אותם על מנעד הרגשות. למשל, איך לקבל ביקורת בלי להדוף אותה ולהתגונן
  • עזרו להם לתקשר נכון עם אחרים, גם אתכם. למשל, איך להשתמש בשפת גוף נכונה
  • תנו להם סביבה עם דוגמא אישית מתאימה. למדו אותם  החשיבות של גמישות פסיכולוגית ושיתוף פעולה ככישורים חברתיים חיוניים
  • הכינו אותם לקראת למידה של כישורים חברתיים מפותחים יותר. למשל, עמדו על ההבדל בין להיות אסרטיבי לבין להיות אגרסיבי.



דרך ההורות אנחנו זוכים לחוות מחדש, אצל חלקנו זו אחת המוטיבציות לעשות ילדים.

אנחנו נהנים ממבט תמים ומתפעל של ילד ומתהיות שלו, שמזכירים לנו שבתוך דברים שהפכו למובנים מאליהם טמונים פלאים. דרך הילד אנחנו יכולים לחוות מחדש את פלאי הבריאה והמדע.

אך מה קורה כשהילדים שלנו מובילים אותנו לחוות מחדש מקומות פחות נעימים? מקומות שאולי שמחנו להתרחק מהם?

הרבה פעמים פלונטרים בהורות, תסכול וקושי של ההורים, מתעוררים במקומות בהם הילד מעורר ומחייה רגשות ומטענים פחות נעימים, שנשכחו, ואולי אף פעם לא זכו להתייחסות ולעיבוד מודע. מקומות בהם התשובות לא ברורות, אך בניגוד להתעמקות אינטלקטואלית בפלאי הבריאה או המדע, ההתעמקות במקומות הללו מורכבת וטעונה רגשית.

 

אחד מהמקומות הללו עשוי להתעורר בהורים עם הכניסה של ילדיהם לזירה החברתית.

הבטן מתכווצת כשהילד מתלונן "אף אחד לא שיחק אתי היום" "העליבו אותי" " אין לי חברים".

 

  • איך עוזרים לילד להסתדר חברתית? 
  • איך אנחנו הסתדרנו חברתית? 
  • איך באמת מסתדרים בזירה החברתית של היום?

 

רוב ההורים מרוצים ממצבם החברתי.

אולי הדרך למקום הזה היתה מפותלת, ואולי פשוטה.

אולי הם נהנים להיות ב"מרכז העניינים", מוקפים בהרבה חברים, ואולי דווקא נהנים להתבונן מהצד עם מעט חברים בקשרים עמוקים.

רוב האנשים לא הגיעו למקום החברתי שנכון להם בצורה מודעת, מחושבת ומתוכננת.

אין לנו ׳ספר הפעלה פנימי׳ לזירה החברתית, שיחסוך מילדינו את הדרך שאנחנו עברנו, מה גם שלא בטוח שמה שהיה נכון לנו נכון לילדנו, בגלל הבדלי אישיות וטמפרמנט ובגלל פער הדורות.

 

רובנו גדלנו ב"שכונה", "ירדנו למטה" לשחק עם השכנים והאחים ובילינו שעות ארוכות בסביבה רב-גילאית.

יצא לנו להיות משתתפים פעילים וגם מתבוננים מן הצד.

למדנו ופיתחנו את ההבנה החברתית שלנו מניסוי וטעיה, אך גם משעות של מחקר בהתבוננות מהצד. 

המחקר המדעי על השפעות הקדמה הטכנולוגית על מיומנויות חברתיות מראה שילדים פחות פעילים בעולם הממשי מתקשים לנתח ולהבין הבעות ומחוות לא מילוליות, שהן קריטיות להתנהלות חברתית.

מה שמעודד הוא, שבחשיפה לאינטראקציות ממשיות ילדים לומדים מהר ובקלות...

היום, הרבה מהפעילות החברתית עבר למרחב הווירטואלי, ו"מי שלא שם, לא קיים".

אנחנו חוסכים לעצמנו הרבה זמן עם האפשרות לסמס במקום להיפגש ולדבר, אך ילדנו הקטנטנים, שאינם יודעים לקרוא ולכתוב, ואינם חברים בקבוצות הווטסאפ חשופים פחות להזדמנויות להתבונן וללמוד על אינטראקציות חברתיות.

יתכן שזו הסיבה שהורים מתלהבים לחבר לנייד את ילדם שזה עתה למד קרוא וכתוב. אך חיבור הילד למרחב החברתי הווירטואלי לא יתרום להבנה החברתית שלו ללא תיווך. זה יהיה בגדר "זריקה למים עמוקים". 

עליו ללמוד בעולם הממשי מהי ציניות לפני שנצפה ממנו להבין ציניות כתובה...

הורים צריכים לקחת בחשבון שמה שאנחנו למדנו באופן ספונטני, דורש היום יותר התייחסות מודעת ויותר הכוונה, אם ביצירת הזדמנויות לאינטראקציות חברתיות ממשיות ואולי גם בלמידה אינטלקטואלית.

למשל, דרך קריאה משותפת של הורים וילדיהם בספר "נונה קוראת מחשבות".

בספר, המשוררת אורית גידלי והמאיירת איה גורדון נוי, מאירות בצורה רגישה יצירתית והומוריסטית את הכלי החשוב להתנהלות במרחב החברתי:

הכלי של ההתבוננות. 

נונה, גיבורת הספר, חוזרת מהגן וחולקת עם אמה עלבון שספגה מילד. בתגובה, אמה מציעה לה כלי קסמים שעוזר לנונה לראות שהיא פרשה לא נכון את מה שנאמר לה, ואולי לא רק שלא היתה צריכה להיעלב, אלא להיפך, היתה צריכה להיות מוחמאת...

כלי הקסמים עוזר לנונה לצאת מעמדה אגוצנטרית, ולהתבונן באופן אמפתי בנקודת המבט של האחר, במניעים ובכוונה שלו, ועוזר לה לתת עוד פרשנויות להתרחשות החברתית.

נונה מגלה גילוי חשוב: לפעמים יש פער בין מה שאומרים לבין מה שחושבים, ומתכוונים.

הגילוי הזה, הוא יציאה מעידן התמימות, ויכול היה להיחוות כשבר של חוסר אמון ("אנשים צבועים", "אחד בפה אחד בלב"), אך כפי שנונה מגלה, בפער הזה יש גוונים.

לא תמיד יש פער בין מה שאומרים לבין מה שחושבים.

לפעמים טמון בפער הזה פוטנציאל מכאיב (כמו למשל באיור מהספר שבו תנין מחמיא לפלמנגו על רגליה היפות, כשבפועל חושק לטרוף אותן), ולפעמים בפער הזה יש כוח.

כוח מרגיע (כמו למשל באיור בו ילד אומר לחברו שלא בא לו לשחק איתו, כשלמעשה הוא מתכוון שלא בא לו להפסיד) וכוח דיפלומטי להתנהלות חברתית טובה (למשל האיור שבו ילדה אומרת לילד שהיא לא אוהבת צבע ירוק, כדי לא לדחות אותו ולהעליבו, כשהוא מציע לה לק מהקרטיב הירוק שלו, כשלמעשה היא נגעלת מהרוק שלו). 

ההכרה בקיומו של הפער הזה והיכולת להתנהל בתוכו ואתו בגמישות הוא מיומנוות חברתית שתעזור לילד, הן בזירה החברתית הממשית והן בווירטואלית.

 

 

מוזמנים/ות לפנות אלינו טלפונית

ולתאם הדרכת הורים,

פנים אל פנים או באינטרנט,

על מיומנויות חברתיות לילדים.

 

נשקול בו יחד טיפול פסיכולוגי לילד

או השתתפות בקבוצה למיומנויות חברתיות,

שאנו מקיימים בכמה מקומות בארץ

במסגרת מכון טמיר.

 

עלות מפגש הורי: סביב 330 ש״ח.

 

072-3940004

 

 

 

תודה על הקריאה,

 

 

טלי בורלא גלילי,

פסיכולוגית קלינית מומחית

 

 

 

 

כתיבה:

 

טלי בורלא גלילי, פסיכולוגית קלינית מומחית; MA בפסיכולוגיה קלינית של הילד

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020