מה ההבדל בין רה־טראומטיזציה של טראומה לרה־אנאקטמנט?

רה־טראומטיזציה / רה--אקטיבציה היא חוויית טראומה שמתעוררת מחדש בתוך האדם, בעוד רה־אנאקטמנט הוא האופן שבו האדם שב אל הטראומה דרך דפוסי חיים, מערכות יחסים והבחירות שלו.

ההבדל המרכזי הוא בין שני אופני חזרה של הטראומה אל ההווה: 

רה־טראומטיזציה היא הפעלה מחדש של הזיכרון הטראומטי בתוך האדם כחוויה פנימית. היא עשויה להתבטא בזיכרונות חודרניים, פלאשבקים, חלומות, עוררות גופנית, מצוקה רגשית ותחושה שהאירוע מתרחש שוב בהווה, לעיתים בעקבות טריגר פנימי או חיצוני.

במצב כזה, מערכת הזיכרון, הרגש והגוף מתארגנת מחדש סביב עקבות הטראומה.

רה־אנאקטמנט מתאר תנועה אחרת:

במקום שהטראומה תחזור בעיקר כחוויה פנימית, היא חוזרת דרך התנהגות, בחירות, יחסים, סצנות בין־אישיות ותסריטים חוזרים.

בהתאם לאופן שבו מושג האנאקטמנט מנוסח בספרות, רה־אנאקטמנט מתואר כחזרה התנהגותית, רגשית או בין־אישית על היבטים מן הפגיעה המקורית, לעיתים בלי מודעות מלאה לזיקה שבין מה שמתרחש בהווה לבין מה שנחווה בעבר.

למשל, אדם יכול למצוא את עצמו שוב במערכות יחסים עם שליטה, השפלה, הפקרה, בדיקה חוזרת של נאמנות, הזמנה של קרבה ואז נסיגה, או חיפוש מצבים של סכנה, דריכות או הצלה.

ואן דר קולק תיאר זאת כחזרה של הטראומה ברמה התנהגותית, רגשית ופיזיולוגית, ומאמרי סקירה נוספים מתארים reenactment כחזרה ספונטנית על אירועים טראומטיים שלא עברו עיבוד מילולי מלא.

הבדלים נוספים בין המושגים

• מעשית, רה־טראומטיזציה שייכת יותר לשאלה “מה הופעל בתוכי כרגע?”, ואילו רה־אנאקטמנט שייך יותר לשאלה “איזה תסריט אני חי, יוצר או משחזר כרגע?”. ברה־אקטיבציה המוקד הוא זיכרון טראומטי שמציף את המערכת.

• ברה־אנאקטמנט המוקד הוא ארגון מחדש של ההווה לפי חוקי העבר. ברה־טראומטיזציה האדם מרגיש מוצף.

• ברה־אנאקטמנט האדם עלול לפעול מתוך הטראומה, גם כשהוא בטוח שהוא “רק מגיב למציאות”.

• מבחינה קלינית, רה־טראומטיזציה קשורה יותר לסימפטומים הקלאסיים של חודרנות, פלאשבק, סומטיזציה, דריכות והימנעות, ולכן ההתערבות תתמקד לעיתים בזיהוי טריגרים, קרקוע, ויסות, עבודה עם זיכרון טראומטי ועיבוד של רמזים חושיים ורגשיים.

• רה־אנאקטמנט מוסיף עדשה רחבה יותר של דפוסים, יחסי אובייקט, התקשרות, בחירות בין־אישיות, הזדהות עם תפקידי עבר, ומקומות שבהם האדם שב שוב לעמדה של קורבן, מציל, רודף, ננטש או נבדק.

• ברה־טראומטיזציה עובדים הרבה עם “ההפעלה”, ובראה־אנאקטמנט עובדים גם עם “הארגון” של החיים סביב הטראומה.

קשר לרה-ויקטימיזיציה

רה־ויקטימיזציה קרובה יותר לרה־אנאקטמנט, אך נוגעת בנקודת המפגש ביניהם:

• רה־ויקטימיזציה מתארת מצב שבו אדם חווה פגיעה חוזרת בתוך קשרים או סיטואציות, לעיתים בדפוס שחוזר על עצמו לאורך זמן. המוקד הוא בתוצאה: האדם נפגע שוב.

• רה־אנאקטמנט מתאר את המנגנון שמוביל לכך, כלומר הנטייה להיכנס שוב למצבים, קשרים ותסריטים שמארגנים את אותה דינמיקה. כאן המוקד הוא בתהליך.

• רה־טראומטיזציה מתייחסת להפעלה מחודשת של חוויית הפגיעה בעקבות אירוע חיצוני, גם כאשר אין דפוס חוזר של כניסה למצבים כאלה.

לכן, במבט קליני, רה־ויקטימיזציה מופיעה לעיתים כתוצאה של רה־אנאקטמנט, ובמקרים מסוימים גם מובילה לרה־טראומטיזציה, כאשר הפגיעה החוזרת מפעילה מחדש את מערכת הטראומה.

קשר בין המושגים

הקשר בין שני המושגים הדוק מאוד. 

הרבה פעמים רבות רה־טראומטיזציה ממושכת מזינה רה־אנאקטמנט, משום שהאדם מנסה לווסת, להבין, לשלוט או לתת צורה למה שמציף אותו, ואז נכנס שוב למצבים שמרגישים מוכרים למערכת שלו.

באותה מידה, רה־אנאקטמנט יכול להגביר רה־טראומטיזציה, משום שכל שחזור כזה מספק טריגרים חדשים לאותה רשת זיכרון טראומטית.

לכן בטיפול חשוב לראות את שני הממדים יחד:

מה בגוף ובתודעה מופעל מחדש, ואיזה עולם יחסי והתנהגותי נבנה סביב אותה הפעלה.

National Institute of Mental Health. (2023). Post-traumatic stress disorder (PTSD). https://www.nimh.nih.gov/health/publications/post-traumatic-stress-disorder-ptsd

van der Kolk, B. A. (2014). The body keeps the score: Brain, mind, and body in the healing of trauma. Viking.

van der Kolk, B. A. (1989). The compulsion to repeat the trauma: Re-enactment, revictimization, and masochism. Psychiatric Clinics of North America, 12(2), 389–411.

American Psychiatric Association. (2022). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed., text rev.; DSM-5-TR). APA Publishing.

Brewin, C. R. (2014). Episodic memory, perceptual memory, and their interaction: Foundations for a theory of posttraumatic stress disorder. Psychological Bulletin, 140(1), 69–97. https://doi.org/10.1037/a0033722