התאבדות אצל נשים | נתונים, מחקרים והבדלים מגברים

הבדלים מגדריים במצבים כמו דיכאון או סכיזופרניה מוכרים בספרות המקצועית, אבל ההבדל המגדרי בהתאבדות פחות ברור. 

יש כמה סיבות אפשריות למחסור במחקר לגבי הערכה וטיפול בהתנהגות אובדנית אצל נשים.

אחת הסיבות היא שבאופו מסורתי הייתה בבריאות הנפש ׳נטייה שקטה׳ לראות בהתנהגות אובדנית אצל נשים ניסיון פסיכולוגי לקבל תשומת לב. תפיסה זו אינה נכונה ואינה נתמכת בראיות,כלומר התנהגות אובדנית של נשים כוללת לרוב כוונה ברורה, קטלניות גבוהה וצורך באשפוז.  

ידוע שנשים מנסות להתאבד יותר מגברים, אבל גברים יותר מצליחים, בין היתר כי הם בוחרים בשיטות יותר קטלניות. 

 מה עוד אנו יודעים על הבדלים מגדריים בהתאבדות? 

מחקרים על התאבדות אצל נשים

המרכז הקנדי למניעת התאבדות מציע סקירה סטטיסטית על התאבדות נשים בצפון אמריקה.

הנה תמונה על הנתונים:

• בשנת 2013, כ-1,000 נשים התאבדו בקנדה, זה לעומת 3,000 גברים, על פי נתוני סטטיסטיקה של קנדה (2017). באלברטה, 140 נשים מתו בהתאבדות, לעומת 390 גברים.

• נשים ונערות מנסות להתאבד פי 1.5 עד פעמיים יותר מאשר גברים ונערים.

• ניסיונות התאבדות שלא הסתיימו במוות מתרחשים אצל נשים פי 10 יותר בהשוואה למקרים שהסתיימו במוות.

• אצל מתבגרות חלה עלייה במקרי מוות עקב התאבדות, במיוחד עקב עלייה בשימוש בשיטות קטלניות כמו חנק.

• לפי הנתונים באלברטה בשנת 2010, נשים היוו כ-60% מכלל האשפוזים בבתי חולים וגם 60% מ-5,000 בביקורים במיון בגלל נסיונות התאבדות או פגיעות עצמיות, כאשר השיעור הגבוה ביותר של אשפוזי נשים היה בטווח הגילים 15-19.

השפעות הורמונליות

מחקר מצא כי נשים המתמודדות עם מחשבות והתנהגויות אובדניות מדווחות על החמרת סימפטומים בימים שקדמו לווסת ובמהלכה, עם שונות אישית.

המחקר הבחין שבתקופות הקדם-ווסת קיימת הגברה של המחשבות והתכנון האובדניים, כאשר המנבאים לכך הם לרוב תסמיני דיכאון.

מחקר אירני בחן את הקשר בין ריכוזי אסטרוגן ופרוגסטרון אצל נשים לבין ניסיונות התאבדות.

המדגם כלל 111 נשים שניסו להתאבד ופנו לטיפול בבית חולים באיראן, בשנת 2012. רמות הסרום של אסטרוגן ופרוגסטרון נמדדו תוך 24 שעות מניסיון ההתאבדות.

כמו כן תועד מידע דמוגרפי ונמדד השלב בתהליך המחזור החודשי.

התוצאות הצביעו על כך שריכוז הפרוגסטרון בסרום היה גבוה משמעותית אצל משתתפות עם יותר משני ניסיונות התאבדות.

בנוסף, השלב הלוטאלי במחזור וריכוז פרוגסטרון קשורים לניסיונות אובדניים חמורים יותר. 

הריון ואובדנות

הריון הוא תקופה של סיכון מוגבר למחשבות אובדניות כמו גם לחשיבה על פגיעה עצמית או רעיונות אובדניים (Gelaye et al, 2016, Szpunar et al., 2020).

בסקירה שפרסמו Legazpi ועמיתיו (2022) דווח כי השכיחות של חשיבה אובדנית במהלך ההריון משתנה בין מחקרים, בטווח של 2.6 ל-29.2%.

יחד עם זאת, המידע לגבי מחשבות אובדניות במהלך ההריון די חלקי, בעיקר לגבי שכיחות התופעה, גורמי הסיכון, השלכות, דרכי זיהוי ואסטרטגיות התמודדות.

גורמי סיכון הקשורים לרעיונות אובדניים במהלך ההריון

המחקר מציינים מספר פקטורים הקשורים בעיסוק באובדנות בהריון  (Gelaye et al, 2016): 

•  דיכאון: הפרעת דיכאון קליני קשורה לסבירות גבוהה יותר לחוות מחשבות אובדניות במהלך ההריון.

•  אלימות במערכת יחסים זוגית: נשים בהריון שחוות אלימות מצד הפרטנר.

• רמת השכלה נמוכה יותר: נשים עם פחות מ-12 שנות לימוד מועדות אף הן לסיכון מוגבר לרעיונות אובדניים במהלך ההריון.

• הפרעת חרדה.

• ניסיון אובדני קודם. 

• אירועי חיים טראומטיים.

איסור על הפלות ואובדנות אצל נשים

מחקר שפורסם לאחרונה מלמד כי הגבלה על הזכות של נשים להפיל יכולה לגרום לסיכון מוגבר להתאבדות בקרב נשים בגיל הפוריות.

החוקרים, מאוניברסיטת פנסילבניה, מזכירים לנו כי הפלות הן נושא שנוי במחלוקת בארה"ב, והיו להם השפעות בריאותיות משמעותיות על נשים. מאז 1970, מדינות יישמו יותר מ-1,300 הגבלות הפלות, כולל ניסיונות לאסור הפלה לאחר שישה שבועות של הריון. השינויים התכופים והזרקור התקשורתי סביב חקיקה זו תרמו כנראה להשפעות השליליות על בריאותן הנפשית של נשים.

מקורות:

Gelaye, B., Kajeepeta, S., & Williams, M. A. (2016). Suicidal ideation in pregnancy: an epidemiologic review. Archives of women's mental health, 19(5), 741–751. https://doi.org/10.1007/s00737-016-0646-0

Legazpi, P. C. C., Rodríguez-Muñoz, M. F., Olivares-Crespo, M. E., & Izquierdo-Méndez, N. (2022). Review of suicidal ideation during pregnancy: risk factors, prevalence, assessment instruments and consequences. Psicologia, reflexao e critica : revista semestral do Departamento de Psicologia da UFRGS, 35(1), 13. https://doi.org/10.1186/s41155-022-00220-4

Mousavi, S. G., Bateni, S., Maracy, M. R., Mardanian, F., & Mousavi, S. H. (2014). Recurrent suicide attempt and female hormones. Advanced biomedical research, 3, 201. https://doi.org/10.4103/2277-9175.142046

O’Connor, K. (2023). Depression After Hormonal Contraception Initiation Linked to PPD. Psychiatric News, 58(07). doi:10.1176/appi.pn.2023.07.7.12

Onah MN, Field S, Bantjes J, Honikman S. Perinatal suicidal ideation and behaviour: Psychiatry and adversity. Archives of Women's Mental Health. 2017;20(2):321–331. doi: 10.1007/s00737-016-0706-5

Szpunar MJ, Crawford JN, Baca SA, Lang AJ. Suicidal ideation in pregnant and postpartum women veterans: An initial clinical needs assessment. Military Medicine. 2020;185(1–2):e105–e111. doi: 10.1093/milmed/usz171

Vijayakumar L. (2015). Suicide in women. Indian J Psychiatry, 57(Suppl 2), S233-8. doi:10.4103/0019-5545.161484. PMID: 26330640; PMCID: PMC4539867.

Zandberg J, Waller R, Visoki E, Barzilay R. (2022). Association Between State-Level Access to Reproductive Care and Suicide Rates Among Women of Reproductive Age in the United States. JAMA Psychiatry. Published online December 28, 2022. doi:10.1001/jamapsychiatry.2022.4394