איך מעצבים קליניקה של טיפול נפשי? 

נקודות חשובות למטפלים

 



עיצוב קליניקה טיפולית

 

בקליניקה אורבנית מוקפדת של פסיכולוגית קלינית בצפון תל אביב, פוסע לתוך החדר מטופל חדש. מאחורי הפסיכולוגית ניצב דרך קבע אגרטל מעוצב ובו זר סחלבים טרי. בחדר ההמתנה מפכפכים מים ממזרקה מפוסלת, מפל הרים קטן שמשתלב עם מוסיקה שלווה.

בצדה האחר של העיר, מזמינה עובדת סוציאלית במחלקה לשירותים חברתיים את המטופל החדש שממתין לה במסדרון, לקראת התחלה של טיפול בהתמכרות לאלכוהול. יש לה בחדר שני כיסאות, קופסת טישו, שעון קיר ודלת פשוטה.

בשתי הקליניקות קיימות תקוות, רגשות, ציפיות ומאוויים של עוזרים ונעזרים שיוצאים יחד למסע של טיפול נפשי.

בשני המקרים נוכחת השפעה סאבלימינלית, תת סיפית, על חווית המטופלים החדשים. בהיעדר מידע מלא בקשר חדש ומתהווה, בדיוק כמו בבליינד דייט, מתקיים תהליך קוגניטיבי ורגשי של איסוף מידע, שיפוט היוריסטי מהיר ושכלול הנתונים לכדי הערכה שמספקת תחושת ביטחון.

ככה עובד גם שיווק, בכל תחום. למגינת ליבנו, אנחנו מושפעים בצורה חזקה מגרויים בסביבה, בין אם אנחנו מעוניינים בכך ובין אם לאו.

Thearapist interior design furniture

הארכיטקטורה של קליניקה פסיכולוגית

 

פסיכותרפיה אינה דורשת יותר משני כיסאות, ארבע קירות, קופסאת טישו, שעון והרבה נכונות של שני הצדדים. 

בכל זאת, יש כמה שאלות שקלינאים אמורים לשאול את עצמם לגבי עיצוב המרחב הפיזי של חדר בו מתקיימת פסיכותרפיה.

 

גם אנחנו, בחממה הקלינית של מכון טמיר בתל אביב, עסוקים בהן:

 

  • איזה רושם ראשוני מבקש המטפל לשדר למטופלים?
  • כיצד עיצוב החלל עשוי להשפיע על התהליך הטיפולי?
  • האם חוויה אסתטית חיובית עשויה להשפיע על מהלך ותוצאות הטיפול?
  • האם ניתן לכוון מראש את חווית המשתתפים באמצעות עיצוב החלל?

 

לחצו לקריאת המאמר המלא 

 

הלחימה הפסיכולוגית החדשה והטלפון הנייד של בני גנץ

 

המשפט האירוני ״רצית אמריקה״, נראה היום אירוני מתמיד:

בני גנץ מותקף פסיכולוגית כאדם שאינו יציב נפשית ומתגונן באותה דרך לא יעילה בה התגוננו במחנה הילארי קלינטון בבחירות 2016.

בבחירות האחרונות בארה״ב, המציאו הקמפיינרים הרפובליקאים נורמות חדשות של סיאוב פסיכולוגי-דיגיטלי, בחסות הפרצות של חוקי האינטרנט.

 

תזכורת ללחימה הפסיכולוגית ב-2016 בבחירות בארה״ב

 

טקטיקה פסיכודיגיטלית 1:

הילרי קלינטון הואשמה בשימוש בכתובת אימייל ממשלתית לתכתובות אישיות, הרוסים פרצו לתיבת המייל ומבקרי הילרי דרשו לפרסם את התכנים של 30,000 המכתבים האישיים שכתבה במייל. כן, הילרי התנצלה והתייחסה לעניין בביטול הראוי, אבל האימפקט על דעת הקהל האמריקאית כבר נוצר וטראמפ דהר על כנפי האייטם הדמוני, תוך שהוא ממציא לקלינטון דימוי של בוגדת ומערער את האמון בה כמנהיגה.

 hillary clinton psychological warfare

טקטיקה פסיכודיגיטלית 2:

הילרי צולמה מתראיינת ברגע של גמגום, בנאום משועל, בשנייה של מעידה בכניסה לרכב ובקלואז-אפים שנויים במחלוקת של טיקים בראיונות.

כל אלה זכו לפרשנויות מרחיקות לכת, מודאגות וחוככות כפיים, לגבי מצבה הפסיכולוגי והרפואי המטריד של המועמדת, שבאמת לקתה לפני מספר שנים באירוע מוחי.

קהל הבוחרים האמריקאי קיבל מסר ברור: אתם עומדים לתמוך בנשיאה מעורערת, מנוהלת, מחופפת ומתפרקת.

דיר בלאק.

וזה עבד: 

 

 

אלה רק שתי דוגמאות לבליץ המקוון והמכוון שהופעל ב-2016 מעבר לים.

האסטרטגיה: 

מתקפה פסיכולוגית אינטנסיבית וחסרת גבולות על המועמדת לנשיאות, באיזורים הכי אישיים ומתחת לחגורה, בלי בושה ובלי מורא.

 

לחימה פסיכולוגית ב-2019 בבחירות בישראל

 

חזרה אלינו:

בני גנץ מותקף, ערב בחירות 2019, באותן שתי טקטיקות בדיוק וצוות הקמפיין ממאן ללמוד מלקחי העבר. 

 

טקטיקה פסיכודיגיטלית 1:

המתקפה הראשונה מרוכזת בהדלפה עמומה על מסתרי הטלפון הניד של גנץ, שנפרץ על ידי האיראנים. גנץ מגיב בבטחה לגבי התכנים הביטחוניים שנעדרים מהטלפון הפרוץ, אך מתקשה להפריך את ״הסודות האישיים״ שהועתקו מתוכו - הודעות, סרטונים, שיחות אישיות - שעלולים להיות ממונפים על ידי אויבינו ולהפוך את גנץ לראש ממשלה הנתון לסחיטה בזמן אמת.

 

טקטיקה פסיכודיגיטלית 2:

בן כספית (מעריב), עיתונאי מוערך, מדווח כי בני גנץ טופל על ידי פסיכולוגית קלינית ברמת השרון לאורך מספר שנים לאחר סיום שירותו הצבאי.

הטיפול, לפי החומר הנפיץ שהתגולל לידי כספית, כלל, רחמנא ליצלן, טיפול תרופתי. 

 

זה רק ריקושט לווקטור של הקמפיין:

בין המילים, לצד סרטון מהונדס מתוך ראיון אומלל ואמירה רגעית של גנץ באשר להבהוב מחשבתי היפותטי על כך שביבי היה הורג אותו אילו יכל, מוצג בני גנץ כ״חולה נפש״ (ביטוי שעורר השבוע מחאה מהדהדת בעולם הפסיכולוגי והפסיכיאטרי בישראל).

 

ממש כמו בטקטיקות התעללות אכזריות של בעל באשה מוכה, הקמפיין של הליכוד מאשים את גנץ ברמיזה, בקריצה, בחצי חיוך, בהיותו ״פסיכי״:

 

 

 

האשמות כאלה, יזכיר לנו רב סרן שמועתי, לעולם אינן ניתנות להפרכה מלאה ולא ניתן לבטלן לחלוטין בפסיכולוגיה של ההמון.

הן שיימינג וכמו בכל שיימינג יש בהן רסיס של אמת שמנופח בידי בעלי אינטרס. 

הן כמו גחל לוחש שמחייב ׳כיבוי צופים׳ אלגנטי, שקול ומושכל. 

 

 

בני גנץ תתעורר

יתכן בהחלט שעם ישראל יעדיף לבחור במנהיג יציב, שמואשם בשחיתות, על פני מנהיג שסביבו זמזום על היותו לא יציב נפשית.

ממש כמו הילארי, גנץ שוגה בבחירת תגובתו:  

במקום להוסיף לדבריו - 

״אין שום בושה להיעזר בפסיכולוגית קלינית״,

גנץ בוחר בעמדה אפולוגטית - 

״נעזרתי ביועצת ארגונית כדי שתסייע לי בעסקיי״.

 

 

במקום לתקוף את הטרולים הפרימיטיביים שמאשימים אותו בהיעזרות בטיפול תרופתי,

כאילו היינו עכשיו 100 שנה אחורה, גנץ זונח את ׳דור הציפרלקס׳ (שעומד להצביע לו) וטוען בבהלה ש-

״הכדורים היחידים שאני מכיר זה 5.56 ו 7.62.״

 

נו באמת, בני, מי מייעץ לך?

אי אפשר להיות גם גבר גבר וגם להיתמך נפשית? 

 

ההכחשות של בני גנץ הן, אפוא, חרב פיפיות.

הן מגבירות את הספק, הן מעצימות את התעתוע, את כוחה הבלתי נסבל של ההטרדה הנפשית בה נוקטים יריביו. 

אפילו אני, שאין לי הרבה חיבורים לקבוצות וואטסאפ, מקבל ים של סרטונים בהם מוצג גנץ כמנהיג מהורהר, מגומגם ומעורער.

 

אז נכון, אין כאן שום הוכחה להפרעה נפשית מתמשכת, אין כל תימוכין, אבל הספק, הו כוחו של הספק...  

וחוץ מזה, אזכיר למנהלי הקמפיין של ״כחול לבן״ - רונן צור ורמי יהודיחהבאמריקה זה עבד יופי.

 

אם גנץ וחבר מרעיו לא יתעשתו בדקה ה-90, הם יובסו על ידי טקטיקות נלוזות של מלחמה פסיכולוגית שהוכיחה את יעילותה לפני שנים ספורות.

 

האחריות לתבוסה, אם תהיה כזו, תוביל ישירות לבורות, יהירות ואי-נכונות ללמוד מהניסיון.  

 

מוזמנים/ת להגיב ותודה על הקריאה, 

 

איתן טמיר

 

 

העדר הדיגיטלי והפסיכולוגיה של ההמון - ניתוח תופעת השיימינג ב-2019 <

 

 

 

מקורות:

 

 

בן כספית. האם נתניהו בטוח שדיון על כשירותו הנפשית של גנץ הוא מהלך נכון? מתוך אתר מעריב, 29/03/2019

Patrick Healy (2016). Little Is Off Limits as Donald Trump Plans Attacks on Hillary Clinton’s Character. New York Times. May 16, 2016. 

 

 

 

%MCEPASTEBIN%

מכון טמיר - כתבה ב״הארץ״ 

איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) פירסם סדרת הנחיות חדשות לפרקטיקה הפסיכולוגית בארה״ב ובעולם המערבי כולו, לגבי ההשלכות של גבריות מסורתית על חיי הנפש של נערים וגברים לאורך החיים.

בכתבה מרתקת שכתב איתן גילור מילר באתר הארץ, נפתח דיון חשוב, שהתקיים בעיקר בין קלינאים, באשר למורכבות של הנחיות אלו, בייחוד בתקופה בה הגבריות החדשה נבחנת בזכוכית מגדלת בכל העולם.

    מכון טמיר הארץ

צילום מסך מתוך הארץ

 

 

איתן שאל אותי אם ניתן לצטט ולהפנות מתוך הכתבה בבלוג שלו ב״הארץ״ לפוסט שהעליתי בנושא בדף שלי בפייסבוק, ואישרתי בשמחה.

בפוסט עצמו הבאתי רגשות מעורבים לגבי הפרסום החדש של עמיתיי הפסיכולוגים מעבר לים:

מצד אחד, אני סובר כי המחירים הפוטנציאליים של ההסללה שכופה גבריות מסורתית על ילדים, בני נוער וגברים, גבוהים מאוד.

מה גם שמומחי האיגוד הצטיידו במחקרים מתמשכים ורציניים שתיעדו את הנושא לאורך עשרות שנים.

 

מאידך, כגבר, הרגשתי לא נוח.

תנועת המטוטלת חזקה מדי ומטה את הכף באופן שאינו הולם את המציאות, החברתית, הפסיכולוגית, האבולוציונית.

 

חודשיים אחרי, אני עדיין בסוג של התחבטות והתלבטות, אך הדיון עצמו בהחלט מעניין ושווה קריאה.

 

איתן טמיר

 

החממה הקלינית

מכון טמיר תל אביב 2019

מטפלים? מגיע לכם יותר מקליניקה 

כדאי לכם להיות חלק מקהילה קלינית מפתחת ומעשירה!

אחרי שלמדנו, התקבלנו, חרשנו, הודרכנו ולבסוף הוסמכנו, הגיעה השעה לממש את המקצוענות ולהקים קליניקה טיפולית פרטית.

עם תחילת שנת 2019, אנחנו ממש שמחים לחשוף בפניכם את מיזם החממה הקלינית של מכון טמיר:

16 חדרי טיפול להשכרה בתל אביב, עם מעטפת מקצועית תומכת, מעשירה ומחזיקה.

 

להרגיש מובנים ושייכים

פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים מכירים את זה היטב:

לפעמים אנשים בסביבה הקרובה שלנו פשוט לא ממש מבינים מה זה אומר להיות מטפל:

״איך את יושבת ומקשיבה למטופלים 8 שעות ביום?

״את לא משתגעת בקליניקה?״ 

קשה להסביר.

קשה להבהיר שהעבודה שלנו מתגמלת מאוד. שיש בה המון משמעות, אהבה ורגש. 

 

כן, לציבור הרחב יש תפיסות ספציפיות לגבי המקצוע, כמו: "פסיכולוגית היא מישהי שיושבת כל היום ושומעת סיפורים עצובים", או "פסיכיאטר מנתח את האישיות של כל הסובבים אותו, כל הזמן".

תפיסות שגויות כאלה עלולות להביא אותנו, כמטפלים מקצועיים, לתחושות מצטברות של בדידות, שאין מישהו לידנו שבאמת מבין את החוויה האישית. 

 

יתרונות הטיפול בקהילת המטפלים שלנו בתל אביב

מהסיבות הללו, ומסיבות רבות נוספות, יש ערך עצום ליצירת סביבה של אנשי מקצוע עמיתים שחולקים שפה משותפת, שניתן לשתף אותם בחוויות, להתייעץ עמם, לחשוב יחד איתם. והכי חשוב - בלי שיפוטיות.  

עבודה בקליניקה שהיא חלק מקהילה פסיכולוגית, כמו החממה הקלינית בתל אביב, עשויה להפחית סיכון לשחיקה ואפילו לירידה באיכויות המקצועיות, תופעות שעשויות לאפיין אוכלוסיה של מטפלים, במיוחד כאלו שעובדים בגפם בקליניקה לאורך שעות ארוכות, יום יום.

למעשה, קיימים מחקרים, כמו זה, שמלמדים כי אנחנו, אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש, מתקשים לזהות את מידת השחיקה הנפשית וגם כאשר אנחנו מזהיםף קשה לנו לפעמים להודות בכך בפני אחרים.

 

  • בקליניקות של מכון טמיר בתל אביב תוכלו להצטרף לקבוצת עמיתים - נשות ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש - ולהיפגש אחת לשבוע להתייעצות על מקרים טיפוליים.
  • החממה הקלינית מציעה הרצאה חודשית בנושאים מקצועיים מגוונים ועדכניים, שיעודדו אתכם להתפתחות בשינויים שעובר עולם הפסיכותרפיה (ותהיה לכם אפשרות להשתתף בבחירת נושאי ההרצאות והמרצים).
  • החממה הקלינית מציעה ערכות מבחנים להשכרה עבור פסיכולוגים קליניים, חינוכיים, שיקומיים, תעסוקתיים ורפואיים, מומחים או מתמחים לקראת הבחינה. מכון טמיר תל אביב הוא מוסד מוכר להכשרת מתמחים בפסיכולוגיה קלינית ותעסוקתית. מתקיימות אצלנו ישיבות צוות קבועות, הדרכות פרטניות וקבוצתיות, סמינרים קליניים, קבוצות הדרכה על פסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה, וכמובן ספרייה מקצועית עם ספרות מקצועית עשירה וכתבי עת מהארץ ומהעולם. 

 

 

בואו לראות את 16 חדרי הטיפול להשכרה בתל אביב

 

צרו עמנו קשר, בואו לבקר,

שריינו חדר טיפול

ומקום משלכם במעגל המטפלים של החממה הקלינית !

03-6031552

שלכם,

הצוות

 

 

 

 

 

כתבו: איריס צח ואיתן טמיר, החממה הקלינית במכון טמיר תל אביב

בכי של מטפלים במהלך טיפול נפשי

 

כן, חברות וחברים, בכי של מטפלים במהלך טיפול פסיכולוגי הוא עובדה קיימת ואפילו די שכיחה. 

אין דבר כזה טיפול פסיכולוגי קליל, תמיד קיים מאמץ משמעותי של שני הצדדים, כאשר בחלק מסוים מהתהליכים הטיפוליים, מגיעים מטפלים אל קצה ההכלה. 

מעניין שלמרות שכיחות התופעה של הזלת דמעות אצל מטפלים במהלך פסיכותרפיה, פורסמו על הנושא מעט מאוד מאמרים.

באנגלית וכמובן בעברית, קיימים מספר מצומצם של מאמרים על בכי של מטפל במהלך טיפול פסיכולוגי. 

 

 בכי אצל מטופלים

הפסיכולוגיה כבר אינה מקדשת באופן מלא את הבכי האנושי כמרפא באמצעות קטרזיס, פשוט כי המציאות הקלינית מלמדת שהוא לא תמיד מועיל: כשאנחנו מתחילים לדמוע ברגע שמתעורר הדחף ושואף להשתחרר, עלולות הדמעות הזולגות דווקא לקבע ולהנציח דפוסים של דיכאון וכאב. נדרשת הערכה זהירה לגבי המחשבות והאמונות שמייצרות את הבכי, ולהחזיק בראש שבכי יכול להיות דרך לשחרור רגש והקלה, אך בקצה השני קיימת גם ״התמכרות לכאב נפשי״ שמחזקת חוסר תקווה ותקיעות.

 

בכי אצל פסיכולוגים

לא מפתיע שפסיכולוגים מזילים דמעות במהלך טיפול. אנחנו יושבים שם בכורסא שממול, נכונים ודרוכים בהקשבה מלאה ומזמינים שיח אותנטי שתכניו מתייחסים לכל מה שעולה בנפש המטופל. הכל - כאבים, שמחות, בושה, סודות מהעבר, מכשולי ההווה ותקוות העתיד העומדות מול חרדות וייאוש.

הדגש הטיפולי מתבסס כיום על שיח, על דיאלוג, ולא רק על שיתוף חד צדדי ברגשות, מחשבות והתנסויות של צד אחד כלפי הצד השני. אם בעבר התבסס טיפול נפשי על ניתוח אנליטי של המונולוג שהעלו מטופלים, התמונה והתפאורה של פסיכותרפיה היא צבעונית ועשירה מאי פעם. יש בה התייחסותיות, קשר אנושי, קרבה ואהבה, וזה תקף לכל גישה טיפולית באשר היא.

 

כתבנו מאמר ראשוני בבלוג מכון טמיר, בו התבססנו על שיתוף אותנטי של שתי מטפלות בכירות במכון טמיר, שהתייחסו מזווית אישית לבכי של מטפלים בטיפול פסיכולוגי.

לצד העמדות האישיות, סיכמנו מחקר מרתק וייחודי, אשר סקר עמדות של פסיכותרפיסטים לגבי בכי בטיפול נפשי.

 

תמצתנו מתוכו כמה תשובות לשאלות חשובות: 

מי הם המטפלים שדומעים בסשן הטיפולי?

פסיכותרפיסטים או פסיכותרפיסטיות?

פסיכולוגים קליניים ותיקים או מתמחים בפסיכולוגיה קלינית?

מטפלים דינמיים או מטפלים קוגניטיביים התנהגותיים?

ואילו משתנים קשורים לנטיית המטפל לבכות בטיפול?

  • אישיות?
  • אמפתיה?

 

אנו מזמינים אתכם לחשוב יחד,

לקרוא וכמובן להגיב, במאמר בבלוג מכון טמיר:

 http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=7258&postId=4211&lang=HEB

 

שלכן/ם,

צוות המטפלים והפסיכולוגים

מכון טמיר תל אביב

 

 

 

התמחות בפסיכולוגיה קלינית 

במכון טמיר  תל אביב

 משחף

צוות מכון טמיר בתל אביב,  2019 

 

מכון טמיר בתל אביב החל לבחון ולהכשיר מתמחים בפסיכולוגיה קלינית ובפסיכולוגיה תעסוקתית, במהלך שנת 2018.

 

דרושים/ות מתמחים/ות להתמחות בפסיכולוגיה קלינית מרפאתית

 

 

 

במידה ואתם שוקלים להתחיל טיפול, מוזמנים ליצור עמנו קשר לשיחת הכוונה טלפונית אישית.  

בשיחה זו תוכלו לקבל המלצה על פסיכולוג/ית קליני/ת בתל אביב, שמותאמת במדויק לצרכיכם.

 

דרישות התפקיד

  • התמחות מרפאתית בהיקף של חצי משרה
  • רישום בפנקס הפסיכולוגים
  • שעות טיפול פרטניות (מבוגרים/מתבגרים/ילדים) 
  • הדרכות אישיות וקבוצתיות והשתתפות בישיבות צוות - ימי הצוות מתקיימים בכל יום ג'
  • השתתפות בפרויקט חברתי לאורך ההתמחות (בשכר מלא, פרטים נוספים בראיון הקבוצתי)

 

קבוצות מקצועיות למתמחים

  • קבוצת הדרכה על טיפול פסיכולוגי פסיכודינמי, הדרכה קבוצתית למתמחים בפסיכותרפיה, שתתקיים בתדירות של פעם בשבועיים. בקבוצה יוצגו חומרים טיפוליים ע"י המשתתפים ונדון בסוגיות טיפוליות רלוונטיות הקשורות בטכניקה הטיפולית, בהעברה, בהעברה נגדית ועוד. בהדרכת גב' אפרת גינס פיינמסר

 

  • קבוצת הדרכה על פסיכודיאגנוסטיקה, תתקיים בתדירות של פעם בשבועיים. בסמינר יידונו מקרים אבחונים וילמדו טכניקות לניתוח, הערכה ואינטגרציה של ממצאים אבחוניים אישיותיים וקוגנטיבים. בהדרכת מר אבי שרוף

 

  • סמינר לטיפול בילדים,  מאז ועד היום: ממלאני קליין, אנה פרויד, ויניקוט ועד פרו ואלוורז. הסמינר יתקיים בתדירות של אחת לשבועיים, בהנחיית גב' טלי בורלא גלילי

 

  • קבוצת הדרכה על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, סמינר CBT, יתקיים בתדירות של פעם בשבועיים. מטרת הסמינר להקנות ידע ומיומנות טיפולית בפרקטיקות של האסכולות המובילות בפסיכותרפיה התנהגותית-קוגניטיבית. בהנחיית מר עמרי לויתן

 

  • סמינר מתקדם בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי אינטגרטיבי, הסמינר יתקיים בתדירות של פעם בשבועיים. מטרת הסמינר לעבוד עם היבטים מורכבים בטיפול פסיכולוגי המשלבים מיומנויות פסיכודינמיות עם פרקטיקה קוגניטיבית והתנהגותית, תוך התמקדות במקרים קליניים. בהנחיית ד״ר עמית כהן

 

  • קבוצת קריאה על תיאוריות פסיכודינמיות, תתקיים בתדירות של פעם בשבועיים, בקבוצה נקרא טקסטים קאנוניים ועכשויים של תיאורטיקנים בולטים בפסיכואנליזה, תוך ניסיון לחבר בין הקליניקה לתיאוריה. 

  

  • ישיבת צוות מתקיימת בתדירות של פעם בשבועיים בהשתתפות כלל אנשי הצוות הטיפולי במכון, בהנחיית גב' אפרת גינס פינמסר, כוללת הצגת מקרים, דיון על סוגיות קליניות ותאורטיות.

 

  • ישיבת אינטייקים מתקיימת בתדירות של פעם בשבועיים, בהשתתפות כלל המתמחים, בישיבה זו יוצגו מקרי אינטייק, ידונו שאלות אבחנתיות, והמלצות להמשך טיפול. בהנחיה מתחלפת של המדריכים.

 

 

 

סמינרים קליניים נבחרים 2018-20

  • סכמה תרפיה
  • טיפול דינמי קצר מועד בגישת EDT
  • טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT)
  • טיפול לקניאני

 

 

ה'פרסונה' שמתאימה למכון 

לאורך השנים השתתפו בצוות המטפלים במכון טמיר תל אביב מתמחות ומתמחים קליניים רבים, כולם בהדרכה לקראת הבחינה. 

החל מיולי 2018 קיבלנו הכרה ממועצת הפסיכולוגים כמוסד להכשרת מתמחים בפסיכולוגיה קלינית ובחודשים אלו אנו מראיינים ומגבשים נבחרת מתמחים ומתמחות. 

מכון טמיר מקיים גם ועדות לבחינות סיום עבור מתמחים בפסיכולוגיה קלינית.

 

דרך ניסוי ותעייה זכינו ללמוד על ׳דמות המתמחה׳ שמתאימה למכון טמיר ושמכון טמיר מתאים עבורה: 

שוחרי ידע, סקרנים, ישרים, אנשים שחיים פסיכולוגיה ושקפיאה על השמרים טורדת את מנוחתם, סקולרים שיושבים על המדוכה ועובדים קשה כדי להשתפר.

מטפלים שמטופליהם חשובים להם, בעלי אוריינטציה חברתית עמוקה וגישה טיפולית רגישה תרבותית, בעלי ראיה אינטגרטיבית, עם ניצוץ יזמי וקורטוב זעיר של מרדנות מקדמת מטרה. 

 

אידאולוגית, אנחנו גובים את התשלום הנמוך ביותר ממטופלים, בעוד המתמחים מתוגמלים בשכר הגבוה ביותר (שניהם ביחס לנורמות במכונים פרטיים בתל אביב).

אנחנו משקיעים ומצפים לעמדה הדדית.

 

חברי הצוות המוביל במכון טמיר רואים בהתמחויות הקליניות והתעסוקתיות בתל אביב יעד אסטרטגי מרכזי - אנו משקיעים באתגר זה את מירב המאמצים, המשאבים והכוחות האנושיים ומתכננים להקים במהלך 2021 סניפים והתמחויות קליניות גם בחיפה, ירושלים, ראשון לציון ואשדוד .

 

במקביל להתמחות הקלינית, קלטנו השנה גם עו״סים קליניים ופסיכולוגים מומחים, פרקטיקנים מהתכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת תל אביב. 

 

בימים אלו פעילים במכון 6 מתמחים ומתמחות

וייקלטו 5 נוספים, בתהליך הדרגתי,

עד סוף שנת 2019. 

מוזמנות.ים לשתף ולעדכן עמיתים! 

 

 

 

 

 

אפרת גינס-פימנסר,

פסיכולוגית קלינית מדריכה

בפסיכותרפיה ובהערכת אישיות

אחראית על ההתמחות הקלינית במכון טמיר

 

 

 

 

צוות ההדרכה מכון טמיר 2018-2020

אבי שרוף , פסיכולוג קליני בכיר, מדריך בפסיכותרפיה ובהערכת האישיות

ד״ר עמית כהן, פסיכולוג קליני מדריך

ד"ר עמוס שרון, פסיכולוג קליני מדריך

טלי בורלא-גלילי , פסיכולוגית קלינית מומחית, אחראית על טיפול בילדים ובני נוער

עמרי לויתן, פסיכולוג קליני מומחה

מיה וינטר-פריד, פסיכולוגית תעסוקתית מדריכה, אחראית על ההתמחות התעסוקתית במכון טמיר

רותי פלס , עו"ס קלינית, מדריכה

ד"ר יאנה בייטלמן, פסיכיאטרית מומחית למבוגרים 

לירון שניר, עו״ס קלינית, מדריכה

ריטה רוזמרין, עו״ס קלינית, מדריכה

 

 

מתמחים בפסיכולוגיה קלינית במכון טמיר 2018-2020

אלון נירגד גיא

עדי נבו

רון ארגמן

שיראל בוטבול

יעל ימיני

סינטיה בייר נבון

 

 

יתחילו התמחות אחרי אוגוסט 2019

 

דני לוין, פסיכולוג, MA

יקיר רוזנפלד, פסיכולוג, MA

אלינור לוי, פסיכולוגית, MA

 

 

- מחזור נוסף של מיון וראיונות

יתקיים בספטמבר 2019 - 

 

פרקטיקום קליני

דורית צינמון עו״ס קלינית, פרקטיקום במסגרת התכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית  באוניברסיטת תל אביב

ענבר קונטס , עו״ס קלינית, פרקטיקום במסגרת התכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת תל אביב

 

כל הדברים היפים באמת / דניאלה ספקטור

 

 

עריכה: איתן טמיר, ראש המכון

 

  

 

ועד המתמחים בפסיכולוגיה קלינית - קהילת פייסבוק <

המדרשה הקלינית של מכון טמיר <

 

%MCEPASTEBIN%

 

 "היסחפות המטפל"

בטיפול פסיכולוגי מבוסס ראיות

כתיבה: אופיר ברגמן ואיתן טמיר, מכון טמיר

 

 

מהי היסחפות המטפל?

"היסחפות המטפל" הוא מונח המתאר סיטואציה שכיחה בטיפולים פסיכולוגיים מבוססי- מחקר, בו מטפל מתקשה להיצמד לעקרונות ולטכניקות הייחודיים של שיטת הטיפול שנבחרה עבור המטופל, או בהתרחקות (מודעת או לא מודעת) מהמטרות הקליניות שהוגדרו בין הצדדים בעת ניסוח החוזה הטיפולי ותכנית הטיפול. 

התופעה בעייתית בעיקר בשיטות ממשפחת הפסיכותרפיה הקוגניטיבית-התנהגותית, אשר יעילותן נחקרה היטב בהקשר של הפרעות נפשיות ספציפית ושקווי המתאר שלהן מפורטות בצורה תיאורית ומדויקת עבור המטפל שהוכשר בהן. למעשה, כוחן הרב של שיטות טיפול מבוססות מחקר מגיע מתוך הנחת עבודה שהמטפל נצמד ככל הניתן לדרכים הפסיכולוגיות שנבחנו בתנאי מעבדה. לכן הן מציעות הצלחה בהסתברות גבוהה, ממש כמןו במודל הרפואי לטיפול במחלות גופניות (התופעה פחות מפריעה בשיטות טיפול דינמיות קלאסיות, בהן הצמדות המטפל לפרוטוקול טיפולי אינה הכרחית, ולעיתים פרוטוקול מאחד אף אינו קיים). 

הסחפות המטפל נובעת ממגוון סיבות: יתכן שהמטפל שילב טכניקות שונות שאינן תואמות לפרוטוקול הטיפולי, או שפעל אינטואינטיבית על דעת עצמו, מבלי שיישען על תימוכין מחקריים. לכן, בעת חיפוש מטפל, חשוב מאד לבדוק את גישתו הטיפולית לאור הבעיות והמטרות הרלוונטיות אליהן חותר המטופל ואת מידת הנכונות של המטפל להשתמש באופן שיטתי ובלעדי בטכניקות ובכלים שנבחנו, ורק בהן. 

לכולנו יש אישיות ייחודית המשתקפת בפרקטיקה הקלינית. נוסף על כך, לחוויות עבר יש אפקט על העבודה הטיפולית. הבעיה היא שלא תמיד אנחננו יודעים כיצד אותו אפקט פועל ומפעיל, כך שלעיתים המטפל יראה את העבר כמשפיע, יותר או פחות, בהשוואה לחשיבות ההיסטוריה במדריך הטיפולי (הספר) ו/או לחשיבות שהמטופל מייחס לה. מה שהמטפל מאמין בו, חושב ומרגיש משתלב בתוך העבודה הטיפולית ובנוסף קיימת דינמיקה ייחודית בין כל מטפל ומטופל. שני הגורמים הללו גורמים לאינטראקציה טיפולית ספציפית לכל טיפול. לכן, הדרכה קלינית קריטית כאן, במטרה לוודא שהמטפל, המטופל ושיטת הטיפול אכן נמצאים באותו דף

 

 

Therapist drift

 

סימני היסחפות המטפל

קיימים מספר סימנים שניתן לשים לב אליהם:

ראשית, בתחילת כל טיפול יש לקבוע את התוצאה הרצויה ועל מה שמים את מירב ה"פוקוס", כך ששניהם יהיו ברורים לשני הצדדים. במידה וזזים מהמוקד הטיפולי המקורי, יש לזהות, להתייחס, להבין מה הסיבות ולהתאמץ לחזור לתלם. אין זה אומר שאסור לדבר על נושאים נוספים, אך הם צריכים להיות רלוונטיים למטרת הטיפול.

סימן נוסף הינו כאשר המטפל נסוג ונמנע ממגע עם תכנים קשים שמתגלים בטיפול. העבודה הטיפולית צריכה לחקור דפוסים עמוקים, משמעויות ודרכי התמודדות. טיפול אינו תהליך נוח. לכן, בטיפול עצמו יש לבסס מיומנויות התמודדות כך שהטיפול יהא איתן ותוצאותיו עמידות לאורך זמן. 

סימן שלישי של היסחפות מתרחש כאשר המטפל מנסה לפתור עבור המטופל את בעיותיו. בטיפול פסיכולוגי, אין זה תפקידו של המטפל להביא פתרונות ישירים למטופל.  האחרון אמור להבין אותם או לבנותם בכוחות עצמו על פי עולמו שלו, המטרות הראשוניות שהוגדרו בתחילת התהליך והתוכניות לשינוי.

 

הימנעות מהיסחפות

על מנת למזער את הסיכויים להיסחפות בטיפול, קיימות מספר שאלות בסיסיות שעל המטופל לשאול את המטפל לפני שמתחילים טיפול קוגניטיבי-התנהגותי:

  1. באילו גישות אתה מוכשר לטפל ומה יתרונותיהן?
  2. האם אתה מאמין באינטגרציה בין גישות טיפול שונות? 
  3. עבור אילו בעיות וקשיים מותאמות אותן גישות?
  4. מהן הראיות הקליניות של השיטה?
  5. לאילו ארגונים מקצועיים אתה משתייך?
  6. כיצד אתה נוהג להתעדכן במידע מחקרי חדש?
  7. מה למדת לאחרונה על הסימפטומים שלי?
  8. האם אתה נוהג ללכת להדרכה קלינית?
  9. איך אתה יודע שהטיפול שלנו עובד?

חלק מהשאלות הללו נשמעות אמנם מאד ישירות, אולם מטפל טוב יוכל להרגיש מספיק בטוח בכדי להתדיין עמך בפתיחות לגביהן.

לומר שלום למטפל

טיפול אינו תמיד עובד, ולהיפרד מהמטפל זה תהליך לא פשוט. אנחנו פונים לטיפול ומדברים על הכל, על תכנים שאין אנו מספרים לאף אחד אחר, וזה יוצר מערכת יחסים קרובה, אישית ואינטימית. אך יש לזכור כי לא משנה כמה אתה מרגיש קרוב למטפל שלך, זוהי מערכת יחסים מקצועית. במידה והיא אינה עובדת כראוי, יתכן שהגיעה השעה לסיים את הטיפול. 

לפני כן, שתף את המטפל שלך. זה עשוי לעזור להשיב את הטיפול לדרך המלך.

על המטפל להיות נכון לשינויים. ואם החלטת להיפרד, זה בסדר להיות אסרטיבי - הבהר באופן רגוע שהטיפול כבר אינו יעיל עבורך ושהחלטת לסיימו.

 

 

 

 

מקורות:

Waller (2009). Evidence-based treatment and therapist drift. Behaviour Research and Therapy 47(2):119-27 · November 2008

Waller & Tyrner (2016). Therapist drift redux: Why well-meaning clinicians fail to deliver evidence-based therapy, and how to get back on track. Behaviour Research and Therapy
Volume 77, February 2016, Pages 129-137

Wisniewski, L et al (2018) Therapists' self-reported drift from dialectical behavior therapy techniques for eating disorders. Eating Behaviors, Volume 28, January 2018, Pages 20-24

מחקרים על אבהות

לרגל יום האב הבינלאומי, שחל היום, 17.6.18,

בחרנו 8 מחקרים שמזכירים לכולנו

כמה קריטי תפקידו של אבא:

 

  • נשים שגדלו עם אבא תומך וחם מראות תגובות מסתגלות ובריאות יותר בהתמודדות עם לחצי היום יום, גם כאלה שאינם קשורים כלל למשפחתן. לפי מחקר חדש, רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ בגוף) שלהן הרבה יותר נמוכות באירועים סטרסוגניים, זאת בהשוואה לנשים שגדלו במערכת יחסים כאוטית עם האב.

 

FATHERS PSYCHOLOGY RESEARCH PAPERS

 

  • מחקר מלמד כי היכולות האקדמיות של ילדים ניתנות לניבוי מוקדם לאור יכולותיו של אבא. בנוסף, אבות משקיענים ואיכפתיים משפיעים לטובה על השורה התחתונה -  תוצאות הציונים של ילדיהם בבית הספר, בחטיבה, בתיכון ובבגרות הצעירה הרבה יותר גבוהים. מחקרים רבים מעידים על כך שסיגנון אבהות מטפח ופעיל קשור לתפקוד אינטלקטואלי משופר, לצד יכולות מילוליות והשגיות אקדמית אצל בני נוער.



  • בשנות הגיל הרך, אבות מבלים שיעור גבוה יותר של זמן מתוך שעות הפנאי  'אחד על אחד' עם ילדיהם. בהשוואה לאמהות, הם מתמקדים בעיקר באינטראקציות משחקיות, מחקר מלמד כי הילדים לומדים באינטראקציות משחקיות אלו עם אבא, כיצד לווסת התנהגויות ורגשות.

 

  • "פעולות מכוונת-תינוקות" -  מחקר מאשתקד מלמד כי אבות, ממש כמו אמהות, מתווכים לתינוק התנהגויות חדשות באמצעות פעולות המכוונות לתינוק (אינטראקטיביות, התפעלות, חזרה מתלהבת על מילים, "קול תינוקי" שמדייק לצרכי התינוק, ועוד).   לפי המחקר, אבות קרובים יותר פיזית לתינוק, ואילו אמהות מביעות את עצמן רגשית טיפה יותר, אבל בגדול, הדימיון הרבה יותר ברור מהשוני!



  • על פי ג'ון בולבי (1988), כפי שתפקיד האם ידוע כמשמעותי בילדות המוקדמת והתפתחות הילד בעתיד כך גם תפקיד האב יכול לשמש באופן דומה, אם כי זה אינו נפוץ ברוב התרבויות. בולבי ממשיך וטוען שבמרבית המשפחות תפקיד האב הוא שונה: סביר שהאב ישמש עבור הילד דמות משחקית ואקטיבית באופן פיזי יותר מהאם ואף עשוי להיות הדמות המועדפת על הילד מבחינת משחק.



  • גרוסמן (2002) מצא כי סגנון המשחק של האב (רגיש, מאתגר או אינטראקטיבי) קשור למודל ההתקשרות שלו עצמו עם הוריו ונמצא כנבא טוב להתקשרותו של ילדו לטווח הארוך.  



  • לפי פילד (1979) אבות עוסקים יותר במשחק ופחות בהחזקת הפעוטות שלהם. עם זאת, נמצא כי אבות המתפקדים כמטפלים עיקריים מביעים הרבה יותר חיוכים, הבעות פנים מצחיקות וחיקוי קולי בהשוואה לאבות שהם  מטפלים שניוניים. כל זאת בהשוואה להתנהגות האם.

 

  • בראון ושות' (2012) מצאו כי מעורבות ורגישות של אבא מנבאים התקשרות בטוחה עם בנו בן ה- 3. עוד נמצא כי כאשר רגישותו של האב הייתה נמוכה, מעורבותו שימשה מנבא מדויק יותר להתקשרות בטוחה.





מקורות:

 

Pears, K.C., Kim, H.K., Capaldi, D., Kerr, D.C., & Fisher, P.A. (2012). Father-Child Transmission of School Adjustment: A Prospective Intergenerational Study. Developmental Psychology. PMID: 22612433

Brown, G. L., Mangelsdorf, S. C., & Neff, C. (2012). Father Involvement, Paternal Sensitivity, and Father-Child Attachment Security in the First Three Years. Journal of Family Psychology : JFP : Journal of the Division of Family Psychology of the American Psychological Association (Division 43), 26(3), 421–430. http://doi.org/10.1037/a0027836

Byrd-Craven, J., Auer, B.J., Granger, D.A., & Massey, A.R. (2012). The father-daughter dance: The relationship between father-daughter relationship quality and daughters' stress response. Journal of Family Psychology, 26 (1), 87-94. PMID: 22182338

Bowlby, J. (1958). The nature of the childs tie to his mother. International Journal of Psychoanalysis, 39, 350-371.

Field, T. (1978). Interaction behaviors of primary versus secondary caretaker fathers. Developmental Psychology, 14(2), 183-184. DOI: 10.1037/0012-1649.14.2.183

Grossmann, K. , Grossmann, K. E., Fremmer‐Bombik, E. , Kindler, H. , Scheuerer‐Englisch, H. and Zimmermann, A. P. (2002), The Uniqueness of the Child–Father Attachment Relationship: Fathers’ Sensitive and Challenging Play as a Pivotal Variable in a 16‐year Longitudinal Study. Social Development, 11: 301-337. doi:10.1111/1467-9507.00202

Pears, K.C., Kim, H.K., Capaldi, D., Kerr, D.C., & Fisher, P.A. (2012). Father-Child Transmission of School Adjustment: A Prospective Intergenerational Study. Developmental Psychology. PMID: 22612433

Rutherford, M.D., & Przednowek, M. (2012). Fathers show modifications of infant-directed action similar to that of mothers. Journal of Experimental Child Psychology, 111 (3), 367-378. PMID: 22137205

Schaffer, H. R., & Emerson, P. E. (1964). The development of social attachments in infancy. Monographs of the Society for Research in Child Development, 1-77.

www.civitas.org.uk/hwu/fathers.php

http://www.dailybreeze.com/ci_18292962?IADID=Search

http://nccic.acf.hhs.gov/poptopics/fatherinvolvement.html

https://www.childwelfare.gov/pubPDFs/fatherhood.pdf

 

סיכמו: איתן טמיר, איריס צח ואסתר מכלוף

 

השפעות נפשיות במסע למאדים 

MARS Trip psycological impacts

 

בכל מה שקשור לאתגרים האנושיים הכרוכים בהגעתנו למאדים, מרביתינו עסוקים בשאלות פיזיקליות שקשורות לחלליות, קרינה והיתכנות החיים על הכוכב האדום. 

אבל כדי שיגיעו לשם בני אדם, גברים ונשים שעברו הכשרה כאסטרונאוטים, חשוב לוודא שיגיעו לשם שפויים... 

קראו על ההשלכות הפסיכולוגיות (הקשות) שעתידים לעבור בני תמותה במסע של 250 מיליון קילומטר - לכל כיוון: 

 

חפשו בגוגל -

מכון טמיר מאדים 

 

מהי פציעה מוסרית?

איתן טמיר

 

פציעה מוסרית (Moral Injury) היא מצב נפשי שמופיע לאחר חשיפה לאירוע/י חיים המאתגרים באופן קיצוני את הכוחות והמשאבים הנפשיים של האדם.  בכך היא דומה לטראומה נפשית, אך מה שמייחד פציעה מוסרית הוא ביצוע של מעשה פוגעני חריג, שכולל התנהגות לא מוסרית, כזה שיש בכוחו לנפץ את מערכת הערכים והמוסר של האדם שביצע אותה ישירות, או שהיה נוכח בעת שאחרים בסביבתו הקרובה ביצעו אותה. התנהגויות אלימות שמעוררות את הפציעה, מתקיימות בדרך כלל במסגרת צבאית שמתאפיינת בתחושה של דה-אינדיבידואציה - הפחתה בתחושת האינדיבידואליות לטובת היטמעות בתוך רגרסיה קבוצתית סוחפת. במלים אחרות, תופעת העדר.

אך התופעה חורגת מגבולות הפגיעה באחרים באיזורי עימות ביטחוני. פגיעה מוסרית מוראלית מופיעה בצורה עצמתית גם אצל פוגעים מינית, אצל מקרבנים ומתעללים במערכות יחסים קשות ואצל כל אדם שמעד בעומדו מול דילמה מורכבת בין סיפוק רווחתו האישית לבין ציות והיענות לנורמות החברתיות והאישיות המוטמעות בסופר-אגו. כפי שנראה, אותו סופר-אגו עלול להפוך (בצדק או שלא בצדק) למנגנון מעניש, מייסר ורודני בחייו הנפשיים של האדם הפוגע. 

 

 

לקריאת המאמר: 

 

https://www.tipulpsychology.co.il/idf/moral-injury.html

 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר