טכניקת החץ היורד | אתגור אמונות ליבה בטיפול CBT

טכניקת החץ היורד, הנקראת גם Laddering, היא סוג של תשאול סוקרטי, בו המטפל מעלה בפני המטפל רצף שאלות המתחקות אחר אמונות הליבה של המטופל.

לדוגמה, במהלך טיפול פסיכולוגי במטופל הסובל מחרדת נהיגה, עשוי המטפל לגלות כי האמונה המרכזית של המטופל היא שהוא עלול לדרוס ילד על הכביש ולהרוג אותו.

על ידי עבודה עם אמונות אלו ושימוש בטכניקות התנהגותיות נוספות כגון חשיפה, ניתן להוכיח ולהדגים כי אמונות הליבה אינן מציאותיות. 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתבסס על ההנחה שהמחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלנו קשורות זו בזו, ושהמחשבות שלנו משפיעות על איך אנחנו מרגישים ומה אנחנו עושים.

המטרה ב-CBT היא לזהות ולשנות אצל המטופל דפוסי חשיבה שליליים או הרסניים על מנת לשפר את מצב הרוח, הקוגניציה וההתנהגות שלו. 

מהי המטרה של טכניקת החץ היורד? 

אמונות ליבה הן חלק קריטי מהפורמולציה של טיפול CBT. 

מטפלים ומטופלים עסוקים בזיהוי אמונות הליבה, מה שמאפשר להבין טוב יותר את הסימפטומים הרלוונטיים.

היכרות עם אמונות הליבה של המטופל מעניקה למטפל כוח לבחור את רכיבי הטיפול הנכונים וגם להבין טוב יותר אילו מיומנויות CBT יהיו היעילות ביותר.

הבעיה היא שלעתים קרובות קשה לב אמונות ליבה.

מטפלים מנוסים נעזרים כבר באינטואיציה, כך שיש ביכולתם לקלוט בתחילת הטיפול את אמונות הליבה את אמונות הליבה של המטופל, אבל לא ניתן לבנות על זה.

טכניקת החץ היורד יכולה לסייע בכך.

טכניקת זו נועדה להקל על שיפור בסימפטומים דרך הבניה קוגניטיבית.

לפעמים מטופל יתגלה כבעל יכולת טובה למדי להבניה של מחשבות שליליות שונות ואמונות מתווכות, אך הדבר אינו תמיד מיתרגם ליכולת לזהות אמונות ליבה.

כדי להבין איך להשתמש במחשבות אוטומטיות ובאמונות מתווכות כמקפצה לגישה לאמונות ליבה, ניקח בדוגמה:

מטופל הלוקה בדיכאון סבור שמי שהוא יוצא איתה אינה אוהבת אותו, שנשים תמיד חושבות שהוא טיפש, שהוא לא מסתדר בקבוצות גדולות ושלעולם לא יהיה לו חבר קרוב.

אם אמונת ליבה של המטופל, למשל האמונה שלא ניתן לאהוב אותו, עומדת מאחורי האמונות המתווכות והמחשבות האוטומטיות הללו, התקדמותו עשויה להיעצר עד שתהיה התייחסות לאמונה שלא ניתן לאהוב אותו.

הנה הדגמה לשימוש בחץ היורד בטיפול CBT עם חנה,

המתמודדת עם חרדה חברתית:

שלבי השימוש בטכניקת החץ היורד 

שלב ראשון – העמקת ההיכרות עם המטופל

טכניקה זו עובדת הכי טוב אחרי הגעה לניסוח ראשוני של האתגרים המרכזיים בטיפול.

התהליך הזה עשוי להימשך כמה מפגשים, בין אם הם מפגשי אינטיק, קדם-טיפול או טיפול. 

שלב שני – הכנה לקראת בחירת מחשבת ההפעלה הנכונה

בהכנה לקראת המפגש, יש לזכור את סוגי המחשבות והאמונות המתווכות אליהן רוצה המטפל להקשיב. 

לרוב מדובר על מחשבות ואמונות חזקות, כאלה שהמטופל נאחז בהן בקשיחות. 

מטפל שיכין את עצמו בצורה כזו לפגישה,סוג של ״מארב טיפולי״, יהיה מוכן לקלוט את המחשבות הללו כאשר יצוצו. 

שלב שלישי – בירור עם מטרה

אמונות מצויות שלב אחד עמוק יותר, לכן מוצעות שאלות אלה: 

מה זה אומר עליך? 

מה אם זה היה נכון? 

מה אתה חושש שיכולה להיות הכוונה של זה?

ולמה זה מפריע לך? 

על מה זה יכול לרמז? 

אזהרות שחשוב להכיר

אין להשתמש בטכניקה זו לגישה לאמונות ליבה בשלב מוקדם מדי של הטיפול.

 אין להסתמך על הטכניקה כרגע של וואו בטיפול. המטרה אינה תובנה, אלא מידע. יש להשתמש במידע המתקבל כדי לאפיין טוב יותר את העבודה העתידית עם המטופל. 

חשוב לא להכניס מילים לפיו של המטופל במהלך השימוש בטכניקה. 

יכול להיות מפתה לומר משהו כמו ״ואתה חושב שזה אומר שאתה לא מסוגל, באופן כללי?״, 

אבל הטכניקה הכי אפקטיבית כשהניסוח מגיע מהמטופל. זאת ועוד, אסור שהמטופל ירגיש לחץ להסכים עם האמונות המשוערות של המטפל, אם הן אינן תואמות במדויק את הבנתו.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

https://www.manhattancbt.com/downward-arrow-technique/