מניין באות המילים? מחשבות על אודות הכלי הטיפולי בשירה ובטיפול

דרג פריט זה
(7 הצבעות)

מניין באות המילים?

מחשבות על אודות הכלי הטיפולי בשירה ובטיפול

 

דנה לובינסקי, פסיכולוגית קלינית ומשוררת

 

 28 למאי 2019

יום שלישי, 9:30-11:00

מכון טמיר תל אביב

 

המפגש סגור לצוות מכון טמיר תל אביב ולעמיתים -

 

בהרצאה זו אבקש להפנות את תשומת הלב אל הכלי הטיפולי הבסיסי בכל שיטות הטיפול הפסיכולוגיות השונות, כלי שהוא שקוף לנו רוב הזמן - המילים. הקשב המיוחד למילים הוא משהו שמאפיין הן את הכתיבה הספרותית (השירה בפרט), והן את הפסיכותרפיה, ובעולם המאותגר קשבית שבו אנו חיים, טמונה הזדמנות מיוחדת בבחינת המרחב הזה.

אחת הבעיות המרכזיות שאנו מתמודדים אתה היא השחיקה הטמונה בשפה הטיפולית, וחוסר יכולתה לעורר אפקטים רגשיים כתוצאה מכך. מטרה מרכזית של ההרצאה הזו היא הצעת אפשרויות לריענון השפה הטיפולית באופנים שונים הקשורים בזיקה עם אמנות המילה.

לאחר מספר הדגמות והסברים על האפקטים האמנותיים של אמנות השירה, דרך קריאת שירה והקרנת סרטים על משוררים, אעבור לסקירה תיאורטית.

בתחילה אסקור תיאוריות שונות הקשורות ליחס בין המילים לחוויה- ובעיקר את המתח ,בין הגישות הפילוסופיות הקלאסיות בהן ישנה קדימות לחוויה על פני ייצוגה בשפה (דרך ביאליק "גילוי וכיסוי בלשון") לבין תפיסות פוסטמודרניסטיות בהן השפה היא זו שמגדירה במידה רבה את החוויה ומעצבת אותה (דרך לקאן). נדבר על האימפלקציות הטיפוליות השונות הנובעות מן הגישות הללו.

בהמשך נגע מעט במחקרים שנוגעים ב- Linguistic relativity- מחקרים שעוסקים בשאלת השפעת השפה על החוויה (למשל בתפיסה של צבעים), וכן במחקרים אנתרופולוגיים הנוגעים בהשוואה בין שפות.

נעמיק לתוך התיאוריה של Lakoff& Johnson-   צמד בלשנים אמריקאים שנגעו במטאפורות העומק שקיימות בשפה כמשקפות הנחות יסוד קוגניטיביות שהן לרוב שקופות לנו. נדבר על מטאפורות העומק של התיאוריה הפרוידאנית, והשתמעויותיה של מטאפורות העומק הללו. אציע מספר אפשרויות לחרוג מן מטאפורות העומק הללו, לעבר צורות מיפוי אחרות של הנפש.

מרכיב נוסף בתיאוריה של Lakoff & Johnson שידובר בו הוא ה- embodied cognition- האופן שבו קונספטים שלנו נגזרים מן הגופניות, ועל החשיבות של השבת השפה אל מקורותיה הגופניים.

נתייחס למחקר של רוית ראופמן על מטבעות לשון כמייצגים מרחב מעבר מיוחד בין השפה לגוף ולעבודתה של התיאורטיקנית ג'ויס מקדוגל שעוסקת בקשר בין הגוף לנפש.

לבסוף נדבר על תיאוריות פמיניסטיות הנוגעות ביחס לשפה- קריסטבה, אריגארי מבקרות של לקאן אשר מדברות על מרחב סמיוטי הקודם למרחב הסימבולי של השפה, שבתוכו טמונות אפשרויות נוספות לייצוג הגוף והיסוד האמהי בשפה.  

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il