נסיעות יומיות לעבודה ובחזרה - מהם המחירים הנפשיים?

השיקולים הבריאותיים והנפשיים של נסיעה לעבודה 

נסיעה לעבודה, כמו כל הנסיעות, מציגה מגוון של יתרונות וחסרונות בהתאם למצב הנסיעה, המטרה, הזמן וההקשר. 

סביר להניח שכל בני האדם היו מעדיפים לגור 3 דקות הליכה מהעבודה, אבל ההסתברות שיימצאו תפקיד שמאוד מעניין אותם פוחתת. 

היתרונות המרכזיים בנסיעה מתבטא בפתיחת ההיצע התעסוקתי לעבודה לאיזורים גאוגרפיים נרחבים יותר, גמישות לבצנע מגוון פעילויות וזמינות גבוהה. 

MacLeod ועמיתיה (2022) פרסמו סקירה יפה ובה בחינה של ידע מחקרי על ההשפעה של נסיעות יומיומיות הלוך ושוב לעבודה וממנה על בריאות הנפש והגוף.

התייחסנו כאן לכמה נקודות חיוניות:

מחקרים מראים שזמן נסיעה גבוה מותיר פחות זמן פנוי לפעילות גופנית, לתחביבים ולשינה ומשמשים כמשתנים מתווכים לרווחה ולאושר.

בדומה לכך, בסקר רחב היקף שנערך בארה"ב, נמצא כי אורך זמן הנסיעה הוא המתחרה המשמעותי ביותר בזמן המושקע בשינה, פעילות גופנית ועשיית מטלות בבית.

לנסיעות הקבועות יש גם השלכות על התפתחות הפרעות ומחלות כרוניות. 

למשל, נמצא כי נסיעה של יותר מ 7.5 שעות שבועיות קשור ליותר מ-3 היעדרויות מאושרות רפואית בחודש, זאת בהשוואה לעובדים שנוסעים 2.5 שעות שבועיות.

קשר זה מצביע על כך שנסיעות ארוכות יותר עשויות להשפיע על בריאות האדם בצורה ניכרת. אחת הסיבות שזמן נסיעה ארוך משפיע לרעה על הבריאות הגופנית, היא שאנו מבלים זמן רב יותר בישיבה.

הקשר בין זמן הנסיעה לביקורי רופא וימי מחלה עשוי להיות גדול יותר בקרב נשים. 

בנוסף לכך,  חשיפה לזיהום אוויר ורעש וחשיפה מוגברת לסיכונים עבור הבטיחות הגופנית שלנו. 

עוד נמצא כי למרחק ולזמן הנסיעה לעבודה ממנה יש קשר חיובי עם השמנת יתר. 

איך חוקרים השפעות של נסיעות לעבודה על הנפש?

נסיעה לעבודה קשורה לכמה משתנים של מתח ורווחה נפשית, הכוללים כמה מאפיינים: 

• אינהיביציה- מתייחסת לזמן הנסיעה, למרחק ו/או למהירות ונמצאה קשורה ללחץ דם גבוה ולחץ.

• שליטה- מתייחסת ליכולת שלנו לשלוט על הנסיעה עצמה, כמו הבחירה באיזה שעה לנסוע. מאפיין זה נמצא כמשפיע על מתח ורמת קורטיזול.  מחקר שפורסם ב- 2012, מעלה שהשליטה על הנסיעה לעבודה היא בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על רמת הלחץ. אחריו מגיעה ההשפעה של זמן הנסיעה, הניבוי והעכבה. 

• ניבוי- מתייחס ליכולת לנבא כיצד הנסיעה תתרחש מבחינת עקביות ותזמון. נקשר גם כן למתח ורמת קורטיזול.

• זמן נסיעה- זמני נסיעה ארוכים נמצאו קשורים לתחושת מתח גבוה יותר, לתחושת רווחה נמוכה יותר ולעייפות שמשפיעה על המשך הפעילות במהלך היום (כלומר העובד מגיע למשרד ומרגיש כאילו עבד כבר חצי יום...).

• מצב נסיעה- מתייחס להתרחשות בזמן הנסיעה כמו פקקים ו/או עבירות תנועה.

לאורך השנים מחקרים רבים גרסו כי ההשפעות הארוכות טווח עשויות להיות בקרב נשים בלבד. 

מעניין -

נראה שהקשר בין נסיעה למתח נפשי חזק יותר בקרב נשים. 

קומיוטינג בקורונה   

בעוד שהמעבר לעבודה מהבית זכה לתשומת לב ודיונים רבים, ישנה השפעה נוספת הקשורה לנסיעות בזמן התפשטות הקורונה.

בזמן הסגרים היה קיצוץ בשירותי התחבורה הציבורית, וכן הנסיעות בתחב"צ לוו בחששות כבדים.

כאמור, הנסיעה ברכב נחשבת כמלחיצה יותר לעומת נסיעה בתחבורה ציבורית, אך בזמן הקורונה הנהגים דיווחו על שביעות רצון גדולה יותר מהנסיעות ותחושת רווחה מוגברת במעבר ממצב לא פעיל למצב פעיל של נסיעה.

למרות זאת, בלי קשר לקורונה, הנהגים מדווחים על שביעות רצון נמוכה ככול שזמן הנסיעה עולה. 

לסיכום, הנסיעה לעבודה הינה פעילות שרוב האנשים עושים באופן יום יומי, פעילות זו מהווה פוטנציאל עלייה ברמות הלחץ וירידה ברווחה הנפשית. 

הנסיעה לעבודה לוקחת זמן רב שיכול להיות מושקע בפעילויות אחרות שמיטיביות יותר עם עולמו הרגשי והפיזי של האדם.

עדכון אחרון:

22 בספטמבר 2022 

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

MacLeod KE, Cole BL, Musselwhite C. Commuting to work post-pandemic: Opportunities for health? J Transp Health. 2022 Jun;25:101381. doi: 10.1016/j.jth.2022.101381. Epub 2022 May 6. PMID: 35540370; PMCID: PMC9074865.