ישי שליף ז״ל | הפסיכולוג שחיבר ביד אומן בין אדם לבין סיפורו

החוויה שלי עם הרב והפסיכולוג ישי שליף ז"ל היא זיכרון חי ופועם שמלווה אותי גם היום.

הכרתי אותו לראשונה סביב שנת 2009, בהיותי פסיכולוג צעיר בצוות הקהילתי של עמותת נט"ל. ישי לימד אותנו לאורך מספר חודשים על רזי הטיפול הנרטיבי, יחד עם רחל פארן הנהדרת. זו הייתה הכשרה פורצת דרך עבורי, לא רק בשל התוכן אלא גם בזכות האישיות יוצאת הדופן של ישי.

ישי הביא עמו שילוב ייחודי של קודש וחול – החיבור בין העולם הדתי העמוק שבו צמח לבין גישה טיפולית שהתאפיינה ברוח חופשית, פתוחה ומתנגדת להבניות נוקשות. המפגש הזה בין מסורת לבין חדשנות הוא אחד הדברים שהשאירו עליי את הרושם החזק ביותר.

במהלך הלמידה עמו, הוא הצליח להאיר את עיניי לגבי האופן שבו אפשר לשלב בין ערכים דתיים לבין טיפול פסיכולוגי מודרני (הוא ניהל גם את השרות הפסיכולוגי החינוכי במודיעין עילית). כאיש של חזון, ישי ראה רחוק ובנה גשרים בין עולמות שנראים לעיתים סותרים. הגישה הנרטיבית, שהייתה אז חידוש עבורי, נטמעה ככלי חשוב בעבודתי, לא מעט בזכותו. מעבר למקצועיות, ישי היה דמות מעוררת השראה גם במישור האישי. נוכחותו, האופן בו דיבר, התנהג ולימד – כל אלו היו בעלי עוצמה ייחודית. הרגשתי שהוא לא רק מטפל, אלא מורה דרך אמיתי, מגשר, כזה שחושב לא רק על הפרט אלא על הקהילה כולה. ובעיקר שואל שאלות.

כששמעתי על פטירתו, חשתי כאב עמוק על אובדן של אדם שהיה עבורי לא רק מורה אלא גם מקור להשראה. לא הייתי ער למידה הרבה של תרומתו המקצועית להתפתחות הפסיכולוגיה בציבור החרדי, פועלו להסדרת התחום והקמת איגודים מקצועיים, הם מורשת שלא תישכח.

זכרו של ישי שליף ז"ל ימשיך להאיר דרכים עבורי, וגם עבור רבים אחרים שזכו ללמוד ממנו - מטפלים, מודרכים ומטופלים -  בני ובנות החברה הישראלית כולה.  

יהי זכרו ברוך.

איתן טמיר

10.1.2025