לעיתים, אבחון ההפרעה ניתן באופן זמני, בטרם ניתן לאבחן במדויק מהי האבחנה הכרונית ממנה סובל המטופל ואיזו משני הסינדרומים הוא רק תוצר לוואי שלה. במקרים אחרים, האדם אכן סובל משתי ההפרעות גם יחד, או משילוב מסוים שלהן.
לפי אתר NAMI, ההפרעה מאובחנת בקרב פחות מאחוז מהאוכלוסיה, כאשר נשים מאובחנות בה יותר מגברים.
מהם התסמינים של הפרעה סכיזואפקטיבית?
סימפטומים סכיזופרניים מתבטאים בהזיות, דמיונות שווא, קושי בארגון קוגניטיבי (חשיבתי), הנמכה קוגניטיבית, בלבול, חוסר קוהרנטיות, שינוי בעוצמת התגובתיות ובעוצמת הרגשות.
סימפטומים של הפרעות מצב-רוח, כמו דיכאון והפרעה דו-קוטבית, מתבטאים מן הצד הדיכאוני של ההפרעה במצב רוח ירוד מתמשך, חוסר תיאבון, קשיי שינה, תחושת חוסר חשק וחוסר מסוגלות כללי, לעיתים מחשבות וניסיונות אובדניים, ומהצד המאני של ההפרעה מתבטאות במצב רוח מרומם ואופורי שאינו מותאם לסיטואציה, מחשבות לא מאורגנות ופגיעה בשיפוט התקין.
עצמת הסימפטומים ותדירות הופעתם בקרב הסובלים מההפרעה משתנה - יש הסובלים יותר מהפן הסכיזופרני ויש הסובלים יותר מהפן האפקטיבי (כלומר, הרגשי - חלק מהפרעת מצב הרוח).
איך מאבחנים הפרעה סכיזואפקטיבית?
עפ"י ה-DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, המשמש את מרבית העולם באבחון הפרעות נפשיות), יש צורך במספר קריטריונים לאבחון הפרעה סכיזואפקטיבית:
תקופה ממושכת יחסית (של מספר חודשים לפחות) בה היה שילוב בין סימפטומיים של הפרעות מצב רוח לבין סימפטומים סכיזופרניים, כולל תקופה קצרה בת מספר שבועות בה המשיכו הסימפטומים הסכיזופרניים ללא הסימפטומים האפקטיביים (של הפרעות מצב הרוח), ובתנאי שקיימים מספיק קריטריונים עפ"י ה-DSM לאבחון שתי ההפרעות. תפקיד הדקויות האלה לשלול טעות באבחון הסופי ולוודא שהאדם אכן סובל משתי משפחות הסימפטומים ללא תלות אחת בשניה. כלומר, סובל מסימפטומים סכיזופרניים גם בהיעדר סימפטומים של הפרעת מצב רוח, ולהפך.
הסובל מההפרעה אינו סובל מבעיה רפואית מקבילה ואינו משתמש בחומרים מסוכנים (כמו שימוש בסמים). למעשה, קריטריון זה נועד לוודא שאין רקע אחר שמסביר את פרוץ הסימפטומים.
האבחון מחייב ראיון קליני. נכון להיום אין דרך תקפה לאבחן את ההפרעה באמצעים רפואיים, כמו בדיקת דם או סריקות מוח.
מהם שני תתי-הסוגים של ההפרעה?
ההפרעה נחלקת לשני תתי סוגים השונים זה מזה באופי החלק האפקטיבי של ההפרעה:
הפרעה סכיזואפקטיבית דיכאונית: כוללת אפיזודה דיכאונית של ממש, מבלי אפיזודה מאנית. הפרעה מסוג זה נפוצה יותר בקרב מבוגרים.
הפרעה סכיזואפקטיבית ביפולרית: כוללת אפיזודה דו-קוטבית ממשית, ונפוצה יותר בקרב מתבגרים וצעירים.
גורמי סיכון
היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות (בייחוד קרובי משפחה מדרגה ראשונה הסובלים מהפרעה סכיזואפקטיבית, הפרעה דו קוטבית או סכיזופרניה).
נוכחות של הפרעות נפשיות נוספות.
התמכרויות.
קורבן התעללות או הזנחה.
עיכובים התפתחותיים.
חשיפה טרום-לידתית לרעלים (כולל תרופות ואלכוהול).
הסיבתיות המוחית המדויקת של הפרעה סכיזואפקטיבית אינה ברורה עד הסוף, אבל עשויה להיות כרוכה בחוסר איזון של מוליכים עצביים קאטאכולמיניים.
ספציפית, הכיוון הוא בעייתיות במוליכים העצביים סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין, שמשחקים תפקיד חשוב בהפרעה זו
ברוב המקרים לא ניתן לוותר על טיפול תרופתי, כיוון שכאשר מתקיים מצב פסיכוטי, הדרך הבלעדית כמעט להגיע לנפש האדם ולתודעתו במהלך פסיכותרפיה, טיפול פסיכולוגי בשיחות, מחייבת צלילות דעת.
הטיפול התרופתי המתאים במרבית המקרים של הפרעה סכיזואפקטיבית הוא טיפול פסיכיאטרי בתרופות אנטי-דיכאוניות, מייצבי מצב-רוח ותרופות אנטי-פסיכוטיות (לא-טיפוסיות מהדור השני), המטפלות בסימפטומים של שתי ההפרעות.
לצד הייצוב הנפשי שמאפשרות התרופות לאדם, יש צורך בפסיכותרפיה המשקמת את נפשו ואת חייו ומקנה לו כלים משמעותיים להתמודדות. בדומה למחלות נפשיות רבות המלוות את האדם לאורך חייו, בהפרעה מסוג זה יש צורך גם בהדרכה משפחתית ובטיפול משפחתי, במידת האפשר, על מנת ללמד את המשפחה כיצד להתנהל באופן האדפטיבי ביותר עם האדם הסובל.
מחקר מ-2021 העלה כי טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות קשור לירידה בסיכון לאשפוז בקרב מתמודדים עם הפרעה סכיזואפקטיבית.
יתר על כן, השילוב בין תרופות אנטי-פסיכוטיות לבין מייצבי מצב רוח נלווים (לעומת טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות בלבד) היה קשור גם בסיכון נמוך יותר לאשפוז עקב פסיכוזה. הראיות היו הרבה פחות חזקות עבור נוגדי דיכאון נלווים.
בהשוואה לסכיזופרניה, הפרוגנוזה של הפרעה סכיזואפקטיבית מעט יותר אופטימית - סיכויי ההחלמה והשיקום הזמניים ממנה גבוהים יותר, בעיק כאשר כל מקבץ סימפטומים מקבל התייחסות וטיפול רלוונטי נפרד.
בניגוד לרבים הסובלים מהפרעות נפשיות, הסובלים מהפרעה זו עשויים לזכות לתקופות ארוכות יחסית של צלילות מסוימת.
עם זאת, חשוב לדעת כי לא ניתן להעלים את התופעה או להקנות למטופל יכולת מתגברת לשלוט בה, כפי שניתן במקרים רבים של הפרעות מצב רוח.
בדומה לסימפטומים מהם סובל האדם, גם אופק ההחלמה נמצא בנקודה כלשהי במרחב שבין ההפרעה הסכיזופרנית להפרעה האפקטיבית.
הפרעה סכיזו-אובססיבית
במקרים רבים מופיעים סימפטומים אובססיביים-קומפולסיביים (OCS) והפרעות אובססיביות-קומפולסיביות (OCD) יחד עם סכיזופרניה. לאור השכיחות הגבוהה של שילוב זה, הוצעה בשנים האחרונות אבחנה קלינית חדשה עבור מטופלים המתמודדים עם סינדרום שמצוי על הספקטרום הסכיזופרני והאובססיבי: הפרעת סכיזו-אובססיבית. ישנן עדויות על אבחנה מבדלת בין ההפרעה לבין OCD - במידת התובנה הנמוכה, בפסיכוזה אופיינית ובקומורבידיות עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית.
ההשלכות הטיפוליות של האבחנה עדיין אינם ברורים קלינית, וההגדרה עצמה עדיין טנטטיבית, אך נתונים מחקריים מעידים על פרוגנוזה לא מעודדת (כלומר שהתרומה של כלים טיפוליים קיימים לשיפור מצב המתמודד נמוכים ביחס להפרעות קרובות), שיש להם סיכויים גבוהים יותר להופעת תסמינים פרנואידליים וסימפטומים ראשוניים של סכיזופרניה, כמו גם אנרגיות נמוכות יותר, תסמיני דיכאון קשים יותר והפרעות אישיות נלוות.
אנו מתמקדים כאן בהפרעה סכיזואפקטיבית, קומורבידיות של בין הפרעה סכיזופרנית לבין הפרעות מצב רוח. במקרים אלו, מדובר בהפרעות נפשיות אשר הובילו אלה לאלה, ונוטות באחוזים גבוהים להופיע יחדיו ולגרום באופן סיבתי זו לזו. קומורבידיות נפוצה נוספת קיימת בשילוב בין דיכאון לחרדה ובין חרדה ל-OCD, אשר נוטות להופיע באחוזים ניכרים בקרב אותו האדם. מחקרים אחרונים מזהים קשר גם בין סכיזופרניה למחלות גופניות קשות - מחקר אחרון מעיד על קשר בין סכיזופרניה וסרטן השד בקרב נשים מתמודדות.
לעיתים, עולם הרפואה ועולם הטיפול הנפשי מתקשים להתמודד עם קיומן של מספר בעיות. קיימת התלבטות מאיזה בעיה להתחיל, כיצד לא לתת לבעיות להשתלט זו על טיפולה של זו. הקשיים האלה, הייחודיים למצבי קומורבידיות, מדגישים את חשיבות זיהוי המקומות בהם נפוצה קומורבידיות, חקירת הסיבה לכך שהמצבים נוטים להופיע יחד וכמובן- פיתוח טיפול מתאים למצבים בהם הבעיה אינה בלבדית.
אורי גולדהירש, MSW, מטפל פסיכוסוציאלי בהפרעות נפשיות כרוניות
למרות שלטיפול אונליין עומדות זכויות רבות, לצד תועלות מוכחות, יש לו גם חסרונות:
לאדם עם הפרעות פסיכיאטריות חמורות יתאים יותר טיפול פנים אל פנים, ובמקרה חירום או משבר עדיף לפנות לתמיכה מקומית – רופא המשפחה, איש מקצוע אחר, או חבר/בן משפחה.
מטפל אונליין עלול להיות משולל יכולת למתן סיוע מידי ולתגובה מהירה ואפקטיבית במצבים מורכבים, ולכן אדם החווה מחשבות אובדניות או כזה שסבל מטרגדיה אישית – מוטב שיטופל באופן מסורתי.
עוד חיסרון של טיפול מקוון הוא חשיפה מוגברת לדליפת מידע אישי או פריצות, ונוסף על כך - טכנולוגיה שאינה יציבה עשויה להקשות על הגישה לטיפול. כאשר מחליטים לפנות לטיפול אונליין חשוב למצוא את המטפל המתאים מבחינת רישיון, הסמכה וניסיון משמעותי בתחום בו דרוש סיוע.
זאת ועוד, להצלחת הטיפול חשוב לבחור באדם שתרגישו בנוח לנהל עמו שיחה פתוחה וכנה. לאחר שתבחרו מטפל, הוא אמור להסביר לכם את אופי הטיפול ולספק מידע אודות מדיניות החיסיון. למשל, לרוב המטפלים יש מדיניות לפיה הם רשאים לשבור את החיסיון במידה ונשקפת סכנה ברורה למטופל או לאחרים.
Abrams, D. J., Rojas, D. C., & Arciniegas, D. B. (2008). Is schizoaffective disorder a distinct categorical diagnosis? A critical review of the literature. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 4(6), 1089–1109
Cheniaux E, Landeira-Fernandez J, Lessa Telles L, et al. Does schizoaffective disorder really exist? A systematic review of the studies that compared schizoaffective disorder with schizophrenia or mood disorders. J Affect Disord 2008 Mar; 106(3): 209–17
del Rio Vega JM, Ayuso-Gutierrez JL. Course of schizoaffective psychosis: a retrospective study. Acta Psychiatr Scand. 1990;81:534–7
DeChavez MG, Gutierrez M, Ducaju M, Fraile JC: Comparative study of the therapeutic factors of group therapy in schizophrenic inpatients and outpatients. Group Anal 2000;33:251-264
Dickerson FB, Lehman AF. Evidence-based psychotherapy for schizophrenia: 2011 update. J Nerv Ment Dis. 2011;199(8):520–526
Faustman WO, Bardgett M, Faull KF, et al. Cerebrospinal fluid glutamate inversely correlates with positive symptom severity in unmedicated male schizophrenic/schizoaffective patients. Biol Psychiatry. 1999;45:68–75
Fletcher R.H. (2001). Alvan Feinstein, the father of clinical epidemiology, 1925-2001. J Clin Epidemiol. 2001 Dec;54(12):1188-90
Goldstein G, Shemansky WJ, Allen DN. Cognitive function in schizoaffective disorder and clinical subtypes of schizophrenia. Arch Clin Neuropsychol. 2005;20:153–9
Grover et al (2017). Obsessive Compulsive Symptoms/disorder in patients with schizophrenia: Prevalence, relationship with other symptom dimensions and impact on functioning. Psychiatry Research
Volume 250, April 2017, Pages 277-284
Florentin S, Reuveni I, Rosca P, Zwi-Ran SR, Neumark Y. Schizophrenia or schizoaffective disorder? A 50-year assessment of diagnostic stability based on a national case registry. Schizophr Res. 2023 Feb;252:110-117. doi: 10.1016/j.schres.2023.01.007. Epub 2023 Jan 12. PMID: 36640744.
Heckers S. Is schizoaffective disorder a useful diagnosis? Curr Psychiatry Rep 2009 Aug; 11(4): 332–7
Lake, Ray, C., Hurwitz, & Nathaniel. (2007). Schizoaffective disorder merges schizophrenia and bipolar disorders as one disease – there is no schizoaffective disorder [Abstract]. Current Opinion in Psychiatry, 20(4), 365-379
Laursen, T.M. (2009) Bipolar Disorder, Schizoaffective Disorder, and Schizophrenia Overlap: A New Comorbidity Index. J Clin Psychiatry 2009;70(10):1432-1438
Jonne Lintunen, Heidi Taipale, Antti Tanskanen, Ellenor Mittendorfer-Rutz, Jari Tiihonen, Markku Lähteenvuo, Long-Term Real-World Effectiveness of Pharmacotherapies for Schizoaffective Disorder, Schizophrenia Bulletin, 2021;, sbab004, https://doi.org/10.1093/schbul/sbab004
Michael Poyurovsky (2017). Schizo-Obsessive Disorder. Cambridge University Press
Morrison, A. K. (2009). Cognitive Behavior Therapy for People with Schizophrenia. Psychiatry (Edgmont), 6(12), 32–39
Patel, K. R., Cherian, J., Gohil, K., & Atkinson, D. (2014). Schizophrenia: Overview and Treatment Options. Pharmacy and Therapeutics, 39(9), 638–645
Rajkumar RP, Reddy YC, Kandavel T. Clinical profile of "schizo-obsessive" disorder: a comparative study. Compr Psychiatry. 2008;49:262–268
Scotti-Muzzi, E., & Saide, O. (2017). Schizo-obsessive spectrum disorders: An update. CNS Spectrums, 22(3), 258-272
Vermeulen, J.M. et al (2018). Predictors of Adverse Events and Medical Errors Among Adult Inpatients of Psychiatric Units of Acute Care General Hospitals. Psychiatric Services. Published Online:3 Aug 2018. https://ps.psychiatryonline.org/doi/10.1176/appi.ps.201800110
Zhuo C, Triplett PT. Association of Schizophrenia With the Risk of Breast Cancer IncidenceA Meta-analysis. JAMA Psychiatry. 2018;75(4):363–369
מכון טמיר לפסיכותרפיה
