חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

תפריט CBT

התקף חרדה? | סימנים, סימפטומים וטיפול CBT בפאניקה

דרג פריט זה
(33 הצבעות)

 איך מתמודדים עם התקף חרדה?

איך מזהים? מה הסימנים?

בואו להתמודד!

התקפי פאניקה  (או התקפי חרדה) הם אירועים פתאומיים של פחד וחרדה שנמשכים  בדרך כלל בין 10 ל-30 דקות וגורמים לסימפטומים כגון דופק מהיר, זיעה מרובה וקוצר נשימה. למרות שבדרך כלל התקפי הפאניקה לא גורמים לנזק רפואי, הם עלולים להיות מאוד מפחידים, ולעתים קרובות נחווים כהתקף לב. זאת הסיבה שאנשים רבים פונים לשירותי חירום רפואיים, אך מופנים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT, לאחר שנשללת סיבה אורגנית לבעיה.

איך תדעו אם זה התקף חרדה או התקף לב? ►

הסיבה המדויקת להתקפי פאניקה אינה מובנת, למרות שמתח, גורמים ביוכימיים שונים ותורשה נחשבים כגורמים התורמים להתקפים אלה. במקרים מסוימים, התקפי פאניקה עלולים להיות קשורים למצב רגשי  או להפרעה אחרת. לדוגמא, הפרעות חרדה, כמו פוביות או תגובה פוסט טראומטית, יכולים לגרום להתקפי חרדה.
מטופלים צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל אם הם סובלים מהתקפי חרדה תכופים או התקפים שמפריעים להם בחיי היום יום. מי שסובל מארבעה, או יותר, התקפי חרדה בחודש, מאובחן בדרך כלל כסובל מהפרעת פאניקה. גם הפרעת פאניקה וגם התקפי פאניקה הם מצבים שניתנים לטיפול טוב ,בדרך כלל מגיבים טוב לשילוב של תרופות ופסיכותרפיה. טכניקות שונות של הרפיה וצעדים  נוספים להפחתת לחץ יכולים לעזור במניעת ההתקפים.

panic

איך מרגיש התקף פאניקה / התקף חרדה?

התקפי פאניקה הם אפיזודות פתאומיות של פחד וחרדה מלווה בדפיקות לב מהירות, הזעה מוגברת וקוצר נשימה. התקפי חרדה מעוררים הרגשה חריפה של פחד, הרבה יותר חזק מזה שמתעורר בדרך כלל במצבי מתח.
אנשים עם התקפי פאניקה מרגישים לעתים קרובות כאילו יש להם התקף לב או אובדן שליטה על מחשבותיהם. ופונים לשירותי  רפואת חירום בשל סימפטומים אלה.  קיימות הערכות לפיהן כ30% מהאוכלוסייה הבוגרת חווים לפחות התקף פאניקה אחד בחייהם.

התקפי פאניקה מתחילים בדרך כלל באופן פתאומי וללא אזהרה. ההתקף נוטה להגיע לשיאו תוך 10 דקות מתחילתו  ונמשך כ30 דקות. עם זאת שום התקף פאניקה אינו זהה למשנהו, ויש אנשים שדווחו על התקפי פאניקה שנמשכו מספר שעות או אפילו יום שלם.
התקפי פאניקה יכולים להתרחש בכל שעה משעות הערות או השינה, אחוז גבוה של אנשים מדווחים על כך שהתקפים אלה העירו אותם באמצע הלילה.
אף שהתקפי הפאניקה עצמם הם יחסית זהים, על פי האיגוד האמריקאי להפרעות חרדה,  התקף פאניקה עלול להופיע בשלוש סטים של נסיבות
•    בלתי צפוי – התקף שמופיע ללא כל אזהרה וללא כל סיבה נראית לעין.
•    מצבי – התקף שמופיע בנסיבות מסוימות, למשל, האדם חווה סימפטומים בכל פעם שהוא בתוך קהל גדול.
•    פרדיספוזיציה מצבית- מצבים בהם לעתים יש לאדם התקף חרדה, ובפעמים אחרות  לא יחווה התקף.

panic-social

צרו עמנו קשר בכתב,

או התקשרו כעת לשיחת ייעוץ והכוונה ללא עלות 

בואו נשקול יחדיו את ההתאמה המדויקת ביותר עבורך -

של הטיפול, העלות והמיקום בארץ: בתל אביב, ירושלים, חיפה ועוד. 

זה בדיוק מה שיעשה את ההבדל בין הצלחה בהשגת המטרה

לבין בזבוז מיותר של זמן וכסף:

1-800-509-809

שלך,

צוות מכון טמיר לפסיכותרפיה


קיראו עוד על התמודדות עם הפרעות חרדה

מהן פוביות? ►

יש מצב שהחרדה שלך קשורה לבעיה פסיכוסומטית?


 למרות שהתקפי חרדה הם חוויה מפחידה מאוד עבור רוב האנשים, בדרך כלל אין בהם נזק רפואי. אנשים רבים חווים  רק התקף אחד או שניים במהלך חייהם. עם זאת, אנשים שחווים התקפי פאניקה חוזרים, עשויים להיות מאובחנים כסובלים מהפרעת פאניקה, שבדרך כלל תכלול לפחות 4 התקפי חרדה בחודש.  אנשים עם הפרעת פאניקה מוצאים עצמם נמנעים ממצבים שנוטים לעורר התקפים. למשל, אדם שחווה התקף חרדה בעת נהיגה על גשר עשוי להימנע מכל הגשרים. הימנעות כזו עלולה בסופו של דבר לגרום לאדם לבידוד, להשפיע על איכות חייו ומהווה סיכון גבוה יותר לדיכאון, שימוש בחומרים ממכרים ואף התאבדות. אנשים שסובלים באופן קבוע מהתקפי חרדה הם בעלי סיכון גבוה לפתח אגורפוביה - חוסר יכולת להתרחק מעבר לסביבה הנוחה ( ז.א. הבית שלו) בגלל חרדה חריפה.

מי שחווה התקפי חרדה חוזרים או התקפים ממושכים צריך לפנות לטיפול רפואי.
מצבים כמו התקף לב או פעילות יתר של בלוטת התריס  יכולים לגרום לסימפטומים זהים לאלה של התקף פאניקה, כך גם מקרים מסוימים של הפרעות במערכת העצבים.

סיבות וגורמים להתקף חרדה

fear


למרות שהגורמים המדויקים להתקפי פאניקה עדיין אינם מובנים, לחץ, חומרים ביוכימיים שונים ותורשה  נחשבים כתורמים להתקפים אלה. במקרים מסוימים, התקפי פאניקה עשויים להיות קשורים למצבים פסיכולוגיים אחרים, כמו אגורפוביה, הפרעה פוסט טראומטית  או פוביות (למשל פוביות חברתיות, פוביות ספציפיות).
מומחים אחדים מסבירים התקפי פאניקה כקשורים לתגובה גופנית ל- fight or flight. התגובה מופיעה במערכת העצבים הסימפטטית כאשר הגוף עומד בפני סכנה. אדרנלין והורמונים נוספים מופרשים ומאפשרים לגוף להלחם בסכנה או לברוח ממנה. חוקרים מאמינים שבזמן התקף פאניקה גורם לא ידוע מעורר תגובה זו למרות העובדה שבפועל אין שום סכנה ממשית. חוקרים אחרים תיארו "אזהרת חנק" בגוף , אזהרת שווא לסכנת מוות שמגרה את ההתקף.
בנוסף, מספר גורמים גופניים עלולים להעלות את הסיכון להתקף פאניקה. אלה כוללים:
•    נפילת רמת סוכר בדם (היפוגליקמיה)
•    הפרעות קצב
•    צניחת המסתם המיטרלי
•    חומרים כמו אמפטמינים, מריחואנה וקפאין.

סימנים של התקף חרדה


התקפי פאניקה נוטים להופיע באופן פתאומי, הסימפטומים מופיעים במהירות ומגיעים לשיא תוך 10 דקות.
הסימפטומים של התקפי פאניקה כוללים:
•    פלפיטציות, דפיקות לב מהירות וחזקות
•    הזעה מרובה
•    קוצר נשימה או תחושת חנק
•    כאבים בחזה
•    סחרחורת, חוסר יציבות, או התעלפות
•    בחילה או התכווצויות בבטן
•    גלי חום או קור
•    חוסר תחושה בידיים, תחושת נימול

panic attack symptoms and signs

•    רעד או צמרמורת
•    הרגשה של חוסר מציאות או ניתוק מעצמך
•    פחד מאובדן שליטה, פחד משיגעון
•    פחד ממוות


אדם שחווה ארבעה או יותר מסימפטומים אלה יאובחן כסובל מהתקף חרדה. ככל שהסימפטומים מתרבים, היחיד עלול לחוש תחושה הולכת וגוברת של אסון מתקרב או אובדן שליטה מנטלית. תחושות אלה פוחתות בהדרגה. לאחר ההתקף, עלולה להופיע תחושת עייפות רבה.  זו חוויה רגשית וגופנית מפרכת.

אבחון של התקף חרדה


למרות שהתקפי חרדה הם מפחידים, בדרך כלל אין בהם סכנה גופנית, עם זאת, אם אתה עובר התקפי חרדה לעתים קרובות, או שההתקפים מפריעים לתפקודך ביום יום, מומלץ לפנות לרופא המטפל.
על הרופא לבצע בדיקות רפואיות על מנת לשלול מצבים רפואיים אחרים שיכולים לגרום לסימפטומים דומים כגון בעיית לב (בדיקת E.K.G אקג), או פעילות יתר של בלוטת התריס. במקרה של אבחנה של התקפי חרדה שאינם מחלישים אותך, יתכן ויומלץ לעקוב אחר מצבך למקרה שהסימפטומים יחזרו או יחמירו. או שמומלץ על פניה לפסיכיאטר או פסיכולוג.
כאשר יש ארבעה או יותר התקפים בחודש עשויה להיות אבחנה של הפרעת חרדה. אבחנה זו תקפה גם למי שיש פחות התקפים, אך חווה פחדים חוזרים מהתקף נוסף. פציינטים כאלה עלולים לפתח פוביות ממקומות או מצבים בהם הופיעו התקפי חרדה בעבר.
חשוב לדעת- בדרך כלל אפשר לטפל בהתקפי חרדה באופן יעיל.

טיפול בהתקף חרדה

רוב האנשים נזקקים לטיפול קצר משולב בטיפול תרופתי בכדי ללמוד לשלוט בהתקפי החרדה. משטר טיפולי נכון יכול לעזור או למנוע התקפי פאניקה ל70% עד 90% מהמטופלים.

anxious


קיימות מספר אפשרויות לטיפול בהתקפי פאניקה. ברוב המקרים, טיפול יעיל יכלול שילוב של פסיכותרפיה ותרופות.
טיפול התנהגותי קוגניטיבי CBT יכול ללמד  טכניקות שיסייעו לאדם לטפל טוב יותר בהתקף הפאניקה כשזה יופיע. המטופל לומד  איך לזהות את הסימנים של התקף מתקרב ואיך להשתמש בנשימות וטכניקות הרפיה להפחתת הסימפטומים. הוא עשוי ללמוד גם איך לשנות את מחשבותיו ולראות את ההתקפים באופן מציאותי יותר ולהבין שמבחינה רפואית אין בהם נזק. בנוסף, המטופל עשוי להיחשף בהדרגה לגירויים שגורמים לו לחרדה כך שהוא יכול להתרגל אליהם ולהתגבר על המקור לפחדיו.
תרופות נוגדות דיכאון יעילות בדרך כלל במניעת התקפים בעתיד, גם למי שאינם בדיכאון. גם תרופות נוגדות חרדה עשויות להועיל. השימוש בתרופות צריך להיות במעקב רפואי צמוד, עקב היותן של תרופות נוגדות דיכאון מסוימות בלתי מתאימות לאנשים מסוימים. בקיצור- פסיכיאטר או לפחות רופא משפחה

איך למנוע התקף חרדה?

לא תמיד ניתן להימנע מהתקפי חרדה. כל הרעיון הוא שאתה לא באמת יודע מתי הוא יופיע. עם זאת, ניתן לנקוט בצעדים  להפחתת הסבירות של הופעתם. במחקר מעיד שאנשים שמתמודדים עם יותר מדי לחץ בחיים עלולים להיות בסיכון גבוה להתקפים. טכניקות הרפיה כמו מדיטציה, מיינדפולנס, הרפיית שרירים, טכניקות נשימה ודמיון מודרך עשויים לעזור לכם להיות יותר רגועים ולהפחית Stress.

panic attack
הקדשת זמן  לפעילויות פנאי ויצירתיות יכול לעזור בהחזרת איזון לחייו של האדם, ולעשותו פחות מועד ללחץ ופאניקה. ולבסוף, אכילה נכונה והימנעות מחומרים מסוימים כגון קפאין, אמפטמינים ומריחואנה, יכול להפחית את הסבירות להופעתם והישנותם של התקפי חרדה.

טיפול CBT בהתקפי חרדה

הברית הטיפולית אשר נוצרת בין מטפל למטופל מוגדרת כקשר הרגשי המשותף שנוצר ביניהם במהלך התהליך הטיפולי. בספרות הקיימת על מחקר בנושא הברית הטיפולית בפסיכותרפיה מוסכם כי יש קשר בין תוצאות הטיפול לבין הברית הטיפולית, וכן שלרוב קיימת ברית טיפולית טובה בטיפולי CBT. אולם, קיימים מעט מאוד ממצאים בספרות המקצועית המתייחסים להתפתחות הברית הטיפולית בטיפול CBT בהפרעת חרדה. הפרעה זו מאופיינת על-ידי התקפי פאניקה חזקים החוזרים ותוקפים את המטופל בפתאומיות. ההתקפים מאופיינים בפרק זמן קצר שבו המטופל חש פחד או חוסר נוחות ובסימפטומים שונים של המערכת האוטונומית (כגון סחרחורת, קוצר נשימה, דופק מואץ, כאבי שרירים, כאבי ראש וכד'). מטופלים רבים מפתחים בעקבות ההתקפים הראשונים פחד מפני התקפים עתידיים ועל כן ההפרעה מלווה לעתים באגורפוביה.

אחד הטיפולים הנפוצים להפרעת פאניקה הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, אשר נמצא כיעיל ביותר עבור הסובלים מהפרעה זו. טיפול זה כולל בין מרכיביו מידע הניתן אודות הסימפטומים הפיסיולוגיים של התקפי הפאניקה, הבניה קוגניטיבית, אימון באסטרטגיות התמודדות בזמן ההתקף וחשיפה ושימוש באסטרטגיות אלו. מרבית המטופלים חוששים פחות מהתקפי פאניקה וחווים פחות התקפים בעקבות טיפול זה. בעת השימוש באסטרטגיות אלו, נוצר קשר טיפולי בין המטפל למטופל ועולה השאלה כיצד קשר זה יכול לסייע למהלך ולהתקדמות הטיפול. נושא זה לא נחקר עד כה בצורה מספקת ונראה כי אין הסכמה לגבי השפעתה וחשיבותה של הברית הטיפולית בטיפול CBT בהפרעת פאניקה. מחד, עמדה התומכת בחשיבותה של הברית הטיפולית הובעה על ידי ה-APA ב-1998, אשר הדגיש את חשיבותה העליונה של יצירת ושימור הברית הטיפולית בטיפול בהפרעת פאניקה, במיוחד במקרים בהם קיימת תוכנית תרופתית המקבילה לטיפול בהפרעה, כדי לשמור על היענותו של המטופל לטיפול התרופתי. בדומה לכך, יש מחקרים נוספים שבהם הברית הטיפולית נלקחת בחשבון כגורם חשוב ובעל השפעה רבה.
מאידך, מרבית הטיפולים בהפרעת פאניקה הם טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים ויש חוקרים הטוענים כי הברית הטיפולית חשובה פחות בעת טיפול ב-CBT מאשר בסוגי טיפול אחרים, וגם אם היא תיפגע, הדבר לא ישפיע רבות על תוצאות הטיפול (גישה קיצונית יותר אפשר לראות בטענתם של ניומן וחב' ב-2003, הטוענים כי קשר קרוב מדי עם המטפל יכול אף לפגוע בתוצאות הטיפול בהפרעת פאניקה, בשל יצירת תלות של המטופל במטפל, ואף רומזים לכך שאין צורך בברית הטיפולית מכיוון שגם טיפול של עזרה עצמית בהפרעת פאניקה נמצא יעיל לטיפול בהפרעה).
אם כן, ניתן לראות כי חסרות עדויות ברורות לגבי חשיבותה של הברית הטיפולית במהלך טיפול CBT בהפרעת פאניקה. בנוסף, גם תוצאות המחקרים שנערכו עד כה לא הצליחו להוכיח קשר ברור בין הערכת הברית הטיפולית לתוצאות הטיפול על אך הטענות התיאורטיות מצד לא מעט חוקרים ועמדת ה-APA בעניין.

 
הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי (CBT)  נחשב לטיפול היעיל בהתקפי חרדה חוזרים. הטיפול בנוי ממספר שלבים: 
  • בשלב הראשון, המטפל מסביר למטופל כיצד מובנים התקפי החרדה בראייה ההתנהגותית-קוגניטיבית. המטופל לומד לזהות את המרכיבים השונים בחרדה - הפרשנויות הקיצוניות, הרגש, תחושות הגוף וההתנהגות – ואת האופן בו הם משפיעים ומושפעים זה מזה. 
  • בשלב השני, המטופל מאתגר את הפרשנויות שלו באירועי חרדה שונים ומנסח לעצמו דרכי התמודדות יעילות יותר. 
  • בשלב השלישי, המטופל, בסיוע המטפל, נחשף בהדרגה לטריגרים שמעוררים בו חרדה – תחושות גופניות, מחשבות מסוימות או טריגרים חיצוניים. המטופל שוהה בסיטואציה מעוררת החרדה, ללא ניסיונות הרגעה או בריחה וחווה על בשרו את הירידה הטבעית של החרדה ואת יכולתו להתמודד עמה. 
  • בסוף התהליך, התקפי החרדה פוסקים או פוחתים ברמה ניכרת, עוצמת החרדה בין ההתקפים פוחתת אף היא ואיכות החיים עולה בהתאמה. 

איך להתמודד עם התקפי חרדה חוזרים?

התקפי חרדה חוזרים, או התקפי פאניקה שחוזרים על עצמם, מאופיינים בעלייה חדה ומהירה של חרדה, המלווה בתגובה גופנית עוצמתית: דפיקות לב חזקות או דופק מהיר, הזעה, רעד, תחושות מחנק, כאבים בחזה, בחילה, כאבי בטן, סחרחורת, תחושת חוסר יציבות או ערפול או קלות בראש, תחושת ניתוק מהמציאות  או ריחוף. התקף החרדה חולף אומנם אחרי זמן קצר – כ-40 דקות – אך תחושת המצוקה הקשה נמשכת אחריו ונוצר חשש מפני התקף נוסף.

relaxation
 
בהתקפי חרדה חוזרים, למעשה, קיים מנגנון שהתקלקל ויצא משליטה. תחושת הפחד מפני סכנה היתה, לאורך כל שנות האבולוציה, הכרחית להישרדות האנושית. כאשר האדם הקדמון פגש בממותה בפתח המערה, המוח שלו פענח את המראה כסכנה ושלח לגוף הוראה להתכונן: להזרים דם וחמצן לשרירי הידיים והרגליים, להעלות את קצב פעימות הלב ועוד. דרכי ההתמודדות שלנו עם סכנה ידועים כשלושת ה-F שכוללים אחד משלושת המצבים: FLIGHT, FIGHT, FREEZE. הגוף, אם כן, מכין עצמו להתקיף, לברוח או לקפוא במקום, כל זמן שהמוח מפרש את המציאות כמסוכנת. 
 
בזמן התקף חרדה, המוח טועה לפרש את המציאות כמסוכנת והגוף, בתגובה, מתכונן לסכנה שאינה קיימת. אדם שסובל מהתקפי חרדה נוטה להפנות תשומת לב מרובה לתחושות הגוף שלו ונוטה לפרשם באופן קטאסטרופלי:
  • הלב שלי דופק מהר – אני עומד לחטוף התקף לב!
  • אני חש סחרחורת – אני עומד להתעלף במקום!
  • אני מרגיש תחושות ניתוק וריחוף – אני משתגע!
פרשנות כזו, גורמת לגוף להתכונן לסכנה ובכך להגביר את עוצמת הסימפטומים, הלב דופק מהר יותר, ההזעה גוברת, כאבי הבטן מתחזקים. וכך החרדה עולה ועולה.  
 
 
החוויה של התקף חרדה היא כל-כך קשה ומפחידה שמתפתחת נטייה לעשות הכל בשביל למנוע התקף נוסף, וכך, האדם נמנע מעוד ועוד עשיה, וכאשר הוא עושה דברים שעלולים להביא להתקף, הוא נוקט ב"אמצעי בטיחות": לוקח איתו חבר שילווה אותו, מצטייד בבקבוק מים ובכדור הרגעה, הולך לאט ובזהירות יתר. איכות החיים נפגעת והחרדה והפחד מפניה הם אלו שמנהלים את חייו. 
 

Google

התקפי חרדה- טיפול CBT, התמודדות, סימנים וסימפטומים
Rated 5/5 based on 30 reviews
מכון טמיר לפסיכותרפיה
יגאל אלון 157 תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 1800509809

התקף חרדה Panic attack

 טיפול התנהגותי קוגניטיבי | Cognitive behavioural therapy Behavior cognitive therapist | מטפל קוגניטיבי התנהגותי מומחה

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם

השאר טלפון (*)

מס׳ הטלפון אינו תקין
אימות (*)
אימות

הקוד שגוי



תגובות

 

תפריט CBT - מובייל

חדשות ועדכונים

המלצות

testimonial author קראו עשרות המלצות על מטפלי מכון טמיר !

"הגעתי אליכם לפני כשנה אחרי פרידה וחרדה עצומה לגבי מי שאני. אני רוצה להביע הערכה עמוקה, על המקצועיות של כולם, החל משחף ועד צילה ואיתן, על הרגשת החום ששוררת במקום שלכם, ועל המתנה שאתם נתתם לי - חופש רגשי ונפשי. בכמעט שנה של טיפול, פיתחתי שותפות עמוקה עם צילה סוקוליק לחיים מתוך הבנה ובגרות. צילה, בעזרתך הפכתי להיות חבר טוב יותר, בן טוב יותר, אח טוב יותר ומאמן טוב יותר. מעטות המילים בשפה העברית שיוכלו לתאר את הוקרת התודה שלי אליך! פשוט תמשיכו, כי זה הדבר הטוב ביותר בשביל כולנו :)
בהוקרה עמוקה, צביקה עיני

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

תמונות ממשרדנו

מכון טמיר - סניפים

סניף תל אביב

רח' יגאל אלון 157
כניסה ב'
תל אביב

סניף חיפה

רח' אלחנן 13
מרכז הכרמל
חיפה

סניף רחובות

בית הרופאים
רח' מנוחה ונחלה 18
רחובות

סניף ראשון לציון

רח' בלקינד 12
כניסה ב'
ראשון לציון