לסת תפוסה / קפוצה כביטוי גופני של חרדה ולחץ נפשי

לחץ נפשי ומפרק הלסת

 

 

אין המון ידע על החיבור הפסיכוסומטי בין מתח בלסת לבין מצבים נפשיים.

 

יחד עם זאת, קיים גוף מחקר עשיר בנוגע להפרעות חרדה, והתסמינים הגופניים המאפיינים אותה.

 



מה הקשר בין מתח בלסת לחרדה?

 

לירון כוהנר משתפת ב"ישראל היום" ברגשות המציפים הקשים שחוותה במהלך חרבות ברזל, כולל תחושה שהלסת ננעלה: 

 

פעם ראשונה בחיים שלי מאז שאני זוכרת את עצמי שפשוט איבדתי את זה. לא הצלחתי לראות איך... נכנסתי לרגע הישרדותי. פתאום ננעלו לי הלסתות, הכל היה שחור, הסוף מבחינתי, זהו. כל הסיטואציה הייתה קשוחה, בדיוק קיבלו את ההודעה על הממ"דים שהייתה בסוף טעות (הכוונה היא להודעת פיקוד העורף להיכנס למרחבים ממוגנים, שהתבררה בסוף כשגויה) . הייתי מבולבלת, אני מניחה שזה סוג של חרדה, ולא הצלחתי לצאת מזה כמה שעות

  

 חרדה מוגדרת כ״מצב רוח עם אוריינטציה לעתיד״ הקשור להכנה לקראת איומים צפויים.

 

אדם עם הפרעת חרדה יחווה מצב רוח זה תחת נסיבות לא הולמות, כאשר סיווג הפרעות החרדה נע מפוביות ספציפיות להפרעת חרדה מוכללת (GAD).

 

הדבר עשוי לכלול הערכת יתר של הסבירות או החומרה של דבר שנתפס כאיום, מה שעלול להוביל למחשבות, התנהגויות או רגשות שאינם מועילים.

חרדה יכולה לייצר טווח של סימפטומים, ויש גם ראיות מדעיות לכך שמתח בלסת, שצץ כששרירי הלסת מתכווצים יתר על המידה, יכול להיות סימפטום של חרדה.

 

למשל, במחקר מ-2020 שבחן את היחסים בין חרדה למתח בלסת בקרב 113 סטודנטים לרפואת שיניים נמדדו שרירי הלחי המניעים את הלסת ואחראים ללעיסה, ואלה הושוו לרמות החרדה שדווחו על ידי הנבדקים.

 

החוקרים הסיקו שיש קשר מובהק בין רמות חרדה גבוהות יותר שדווחו לבין עלייה במתח בשרירים אלה.

 

מחקר מ-2019 זיהה חרדה מצבית ותכונתית, מתח ואלקסיתימיה (קושי בביטוי וזיהוי רגשות) כגורמים פסיכולוגיים חשובים לניבוי חריקת שיניים (חריקת שיניים היא מצב בו אדם לופת או שוחק את שיניו כשאינו לועס).

לרוב הדבר קורה במהלך שינה, אך יש אנשים שעשויים לעשות זאת גם בערות.

למשל, סקירת מחקרים מ-2020 מצאה קשר משמעותי בין חריקת שיניים לחוויה של לחץ.

 

 

סימפטומים

 

חרדה יכולה להתבטא באופן שונה אצל אנשים שונים, אך יש סימפטומים נפוצים יותר מאחרים, בהם כאלה שהם תוצאה של מתח בלסת.

 

 

תסמיני מתח בלסת

 

מחקר מ-2021 חקר הפרעות של הפה והלסת ותיעד סימפטומים של 537 אנשים.

 

כמה מהתסמינים הללו עשויים להיות תוצאה של מתח מוגבר בלסת, בהם:

 

  • כאב בלסת או בשיניים.

  • שחיקת שיניים בשינה או בערות.

  • לפיתת שיניים.

  • שרבוב הלסת קדימה או הצידה והחזקתה במצב זה.

  • לעיסת חפצים משך פרקי זמן ארוכים.

 

מי שמבחין בכך שהוא עושה את אחד הדברים הללו, ייתכן שיש לו מתח בלסת.

 

 

תסמיני חרדה

 

חוץ ממתח בלסת ומתח בחלקים אחרים של הגוף, להפרעות חרדה יכולים להיות סימפטומים קוגניטיביים וגופניים מגוונים, למשל

 

  • פחדים שונים, למשל פחד למות.

  • עייפות.

  • חוסר תשומת לב או ריכוז.

  • דריכות יתר.

  • קשיי דיבור.

  • פעימות לב מואצות.

  • קוצר נשימה.

  • נשימה מהירה.

  • תחושת סחרחורת.

  • עצבנות.

  • חוסר סבלנות.

 

חרדה יכולה להתבטא גם בסימפטומים התנהגותיים, שעשויים לכלול התנהגויות נמנעות כדרך להימנעות מטריגרים שמעוררים חרדה. תסמינים אלה עשויים לכלול אי-שקט, דריכות יתר וחיפוש אחר עידוד והרגעה.

 

נירה מספרת שלקחו לה כמה שניות לקלוט מה קורה סביבה. הרעשים המתכתיים האלה היו יריות. האסוציאציה הראשונה שלה הייתה של עצמה, עומדת במטווח צבאי עם כובע מצחיה ופוקדת על קבוצת חיילות -  ״אש״. אבל פה זה לא בסיס טירונות, אלא לב תל אביב בערב שהיה עד לפני רגע נעים ואביבי, דקה מהבר בדיזינגוף, שלאחרונה הגדירה כ״הבר השכונתי שלי״. זה היה מחבל ונירה הבינה את זה ממש אחרי שניה ותיפקדה הכי יעיל שאפשר: היא תפסה בזרוע של מישהו שנתקע באמצע מעבר חציה, סקרה את כל הנתונים שיכלה לקלוט בחושים כדי להבין את המתרחש וגייסה את כל היכולות הקוגניטיביים הזמינים כדי לקבל החלטות שיכולות לקבוע גורלות. בסוף היא מצאה את עצמה עומדת מול דלת שנפתחה לרגע, בדירה בקומה ראשונה של בניין דירות.  מתוכה צצה אשה עם מבט טוב שמשכה אותה פנימה במהירות ונעלה מאחוריהן את הדלת. אחרי שהתיישבה חוותה את הרגעים הראשונים בהם הצליחה לחזור לעצמה, להבין שהיא בפיגוע ולהתחיל לבנות בראש את הנרטיב של מה שעברה. בעלת הבית נראתה לה בדקות הללו כמו מלאך. היא חייכה אל נירה והגישה לה כוס מים, נירה הודתה בהינד ראש, החזיקה את הכוס בשתי הידיים, ממש כפי שילדות נוהגות להחזיק כוסות. אבל כשנירה הצמידה את הכוס לשפתיה גילתה, לתדהמתה, שהיא לא מצליחה לפתוח את השפתיים. שתי שורות השיניים, של הלסת העליונה והתחתונה, פשוט ננעצו זו בזו והיא נזכרה לרגע בהסבר של חבר שלה על מה קורה כשלסת של פיטבול ננעלת. 

 

 

תרגילים להקלת מתח בלסת

 

יש מעט מחקר על התועלות של תרגילי שרירים להקלת מתח בלסת, אך יש ראיות אנקדוטיות למתיחות מסוימות בפנים שיכולות לעזור, לרבות תנועות איטיות ומבוקרות של הפה, כמו פתיחה וסגירה של הלסת או הנעתה מצד לצד. אפשר גם להשתמש בידיים כדי לעסות את החלק המתוח של הלסת. מתיחות הלסת הבאות עשויות לעזור:

 

 

מתיחות לסת רפויות 

 

  1. הניחו את קצה הלשון מאחורי השיניים הקדמיות העליונות.

  2. 2. הנמיכו את הלסת התחתונה כך שהשיניים התחתונות ייפרדו מהעליונות. 

  3. זכרו לשמור על שרירי הלסת רפויים.

 

 

תרגיל דג הזהב 

 

  1. לחצו את הלשון כנגד תקרת הפה.

  2. מקמו אצבע מורה על הסנטר ואת האצבע המורה השנייה על המפרק הלסתי-רקתי, כלומר המפרק שמחבר בין הלסת התחתונה לגולגולת.

  3. הנמיכו את הלסת התחתונה ככל הניתן. ֿ

  4.  סגרו את הפה וחזרו על הפעולה.

 

 

תרגיל הרחפן

 

השמיעו צליל 'בררררר', כמו סוס משמיע.

הצליל יגרום לשפתיים וללחיים לרטוט במהירות, מה שישחרר את השרירים התפוסים בפנים.

אם גם שרירי הפנים בעצמם תפוסים יידרש יותר תרגול.

 

 

טיפול ומניעת מתח בלסת וחרדה

 

מכיוון שמתח בלסת יכול לנבוע מסיבות רבות ושונות, אין דרך אחת לטפל או למנוע אותו.

אם הוא נובע מחרדה, מומחה רפואי עשוי להמליץ על נקיטת צעדים להתמודדות עם חרדה כטיפול קו ראשון.

נוסף על כך, לפעמים אפשר להקל על חרדה או מתח בלסת בדרכים הבאות:

 

  

פעילות גופנית

 

יש ראיות לכך שהתעמלות קבועה יכולה לעזור לנהל תסמיני חרדה. הדבר נכון במיוחד לגבי התעמלות בעצימות גבוהה, למרות שהתעמלות בעצימות נמוכה יכולה גם היא לעזור.

 

 

הפסקה שימוש בחומרים פסיכואקטיביים

 

הגבלה או הימנעות מחומרים מגבירי עוררות וחרדה, בעיקר סטימולמטים כמו קפאין, ריטלין או ניקוטין.

 

 

פסיכותרפיה

 

כמה סוגים שונים של פסיכותרפיה וייעוץ יכולים להיות יעילים לטיפול בחרדה, כולל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ותרפיית קבלה ומחויבות (ACT).

 

 

מדיטציה וטכניקות הרפיה

 

טכניקות הרפיה ומדיטציה עשויות להיות יעילות בהקלה על חרדה, למשל יוגה ומיינדפולנס.

 

 

תרופות

 

יכולות לעזור להקל על תסמינים ולתמוך בטיפול בחרדה.

רופאים יכולים לרשום נוגדי דיכאון כמו מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI) ומעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין ונוראפינפרין (SNRI), תרופות נוגדות חרדה, כמו בנזודיאזפינים, וחוסמי בטא.

 

 

הצטרפות לקבוצת תמיכה

 

הצטרפות לקבוצת תמיכה יכולה להועיל בכך שהיא מאפשרת שיתוף חוויות ובניית רשת תמיכה עם אנשים אחרים שחווים חרדה.

 

 

הקלה על מתח בלסת

 

אין הרבה מחקר רפואי על טיפולים להקלה על מתח בלסת.

אפשר לנסות את התרגילים שהוזכרו כדי להפחית מתח וכאב, ואפשר גם לנסות את השיטות הבאות, שעשויות לסייע בהפסקת שחיקת שיניים:

 

 

שינויים התנהגותיים

 

אפשר ללמוד איך להחזיק את הלשון, השיניים והשפתיים באופן נכון כדי לשחרר מתח מהלסת. לרוב הדבר כולל מיקום של הלשון כלפי מעלה כדי להקל על חוסר הנוחות בלסת במקביל לשמירה על שיניים עליונות ותחתונות נפרדות זו מזו ועל שפתיים סגורות. 

 

 

סד לשיניים

 

אפשר להשתמש במגן שיניים ביום או בלילה כדי להגן על השיניים ולמזער את השפעות השחיקה.

 

 

טיפול ביופידבק

 

סוג זה של טיפול כולל מכשיר חשמלי שבודק את היקף הפעילות השרירית בפה ובלסת.

הדבר יכול לתרום למודעות לתפקודים גופניים לא-רצוניים ולסייע לנקיטת צעדים לשליטה בהתנהגות זו.

 

 

עזרה עצמית

 

מוסיקת רקע מרגיעה הוכחה כמפחיתה מדדים פיזיולוגיים הקשורים בחרדה, כמו קצב לב וקצב נשימה ואפילו על על הביצועים הקוגניטיביים.

 

 

מתי לפנות לעזרה מקצועית?

 

כל מי שחווה סימפטומים של חרדה, מתח בלסת או שניהם עשוי לרצות לדבר עם רופא, שיוכל לקבוע מהי הסיבה לדבר ולהמליץ על פעולה בהתאם.

  

 

 

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

עדכון אחרון:

 

23 בדצמבר 2023 

 

 

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

דלאל, י. (2023, 12 אוקטובר). "ננעלו לי הלסתות, הכל היה שחור": מלכת היופי לשעבר משתפת במצבה אחרי ההלוויה. ישראל היום. https://www.israelhayom.co.il/lifestyle/diets-and-nutrition/article/14701365

 

Aylett, E., et al. (2018). Exercise in the treatment of clinical anxiety in general practice — a systematic review and meta-analysis. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6048763/

 

Michael Chan (2016).  How stress can cause jaw pain and how to relieve it. https://www.medibank.com.au/livebetter/be-magazine/wellbeing/stress-can-cause-jaw-pain-relieve/

 

Chand SP, Marwaha R. Anxiety. [Updated 2022 May 8]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2022 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK470361/

 

Chemelo VDS, Né YGS, Frazão DR, de Souza-Rodrigues RD, Fagundes NCF, Magno MB, da Silva CMT, Maia LC, Lima RR. Is There Association Between Stress and Bruxism? A Systematic Review and Meta-Analysis. Front Neurol. 2020 Dec 7;11:590779. doi: 10.3389/fneur.2020.590779. PMID: 33424744; PMCID: PMC7793806.

 

Kirk, U., Ngnoumen, C., Clausel, A. et al. Effects of Three Genres of Focus Music on Heart Rate Variability and Sustained Attention. J Cogn Enhanc 6, 143–158 (2022). https://doi.org/10.1007/s41465-021-00226-3

 

Przystańska A, Jasielska A, Ziarko M, Pobudek-Radzikowska M, Maciejewska-Szaniec Z, Prylińska-Czyżewska A, Wierzbik-Strońska M, Gorajska M, Czajka-Jakubowska A. Psychosocial Predictors of Bruxism. Biomed Res Int. 2019 Oct 13;2019:2069716. doi: 10.1155/2019/2069716. PMID: 31737656; PMCID: PMC6815662.

 

Owczarek JE, Lion KM, Radwan-Oczko M. Manifestation of stress and anxiety in the stomatognathic system of undergraduate dentistry students. J Int Med Res. 2020 Feb;48(2):300060519889487. doi: 10.1177/0300060519889487. PMID: 32046557; PMCID: PMC7105728.

  

Mathieu Rees (2022). What to know about jaw tension and anxiety. https://www.medicalnewstoday.com/articles/jaw-tension-anxiety

 

Xu L, Cai B, Fan S, Lu S, Dai K. Association of Oral Behaviors with Anxiety, Depression, and Jaw Function in Patients with Temporomandibular Disorders in China: A Cross-Sectional Study. Med Sci Monit. 2021 May 17;27:e929985. doi: 10.12659/MSM.929985. PMID: 33999914; PMCID: PMC8139132. 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024