מכון טמיר לפסיכותרפיה
PTSD בזוגיות
זוגיות, אנחנו יודעים, היא סיפור מורכב. אם נוסיף את העובדה שבן או בת הזוג סובל מהשלכות של טראומה, המורכבות גוברת שבעתיים.
תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) יכולה להתפתח אחרי טראומה, כמו פגיעה מינית, מלחמה או פיגוע ותסמיניה משפיעים על הרווחה הנפשית ועל מערכות היחסים של הלוקה בה.
אנשים עם PTSD נוטים לחיות מחדש את הטראומה, לחוות חרדה עזה, להימנע מדברים שמזכירים להם את הטראומה ולחוש רגשות שמשאירים אותם הלומים.
לפי פרופ׳ יאיר בן חיים, ראש המרכז הלאומי לטראומה וחוסן באוניברסיטת תל אביב, מלחמת חרבות ברזל מול חמאס בעזה וחיזבאללה בצפון תעלה לחברה הישראלית ב-30,000 מקרים חדשים של PTSD.
אם הנתון הזה נכון, העומס על מערכת בריאות הנפש יגדל ב-50%, שכן מספר המטופלים הטראומטיים הנוכחי הוא 60,000.
נורית גפן, אשתו של יהונתן גפן, מקריאה את יומנו האישי,
בו כתב על מוראות מלחמת יום הכיפורים
ועל הלם הקרב שפרץ בתוכו (מתוך YES):
רגשות אלה יכולים להשפיע גם על האופן בו אדם נקשר לאחרים ויש בהם פוטנציאל להזיק למערכות יחסים או להוסיף להן אתגרים.
ההפרעה אף יכולה לשנות את הדרך בה הפרטנר יתחבר עם ניצול הטראומה, ויחסים מתדרדרים אף יכולים להשפיע לרעה על החלמה מ-PTSD.
ריטה רוזמרין, MSW, מטפלת בטראומה ומטפלת זוגית בתל אביב, מכון טמיר
אתגרים שמציבה פוסט-טראומה בקשר זוגי
מחקרים הצביעו על קשר בין PTSD לבעיות וקשיים במערכות יחסים זוגיות, בכמה היבטים:
אובדן עניין בפעילויות משפחתיות
חוסר עניין בפעילות מינית, חוויית טראומה מחודשת במהלך פעילות מינית
פיתוח תלות מופרזת בפרטנר
תחושה של בן/בת הזוג שעליו ׳ללכת על ביצים׳ כדי לא לפגוע רגשית במתמודד הטראומטי.
כעס פורץ ומופרז, שיכול להתבטא בריחוק, ביקורת או אפילו התעללות.
יכולת מופחתת לפתרון בעיות במידה והלוקה ב-PTSD חש חרדה או הצפה רגשית, גם נוכח עימותים קטנים.
ציפייה מהפרטנר שיהיה יותר מחבר שווה ביחסים - כאילו מחובתו להתמקם כמטפל ולא כבן זוג.
התמודדות עם תמיכה משפחתית מופחתת של קרובים שאינם מבינים את עומק הטראומה או את השלכותיה.
מכיוון שיש אנשים עם PTSD שאינם מחפשים טיפול פסיכולוגי או אינם מאובחנים נכונה, זוגות חייבים להיות מודעים לכך שההפרעה יכולה להשפיע על מערכת יחסים אפילו אם לאף אחד מהם אינו מאובחן רשמית.
מחקר מ-2013 על יוצאי צבא מצא קשר בין PTSD ומערכות יחסים שבהן קיימים יותר עוינות וניצול פסיכולוגי, כמו גם פחות קבלה והומור, הן בקרב המתמודדים/ות והן בקרב הפרטנרים הרומנטיים.
מחקר מ-2010 בו השתתפו יוצאי צבא עם PTSD מצא אצלם יותר קונפליקטים הוריים, פחות ביטחון במערכת היחסים, יותר תקשורת שלילית ופחות שביעות רצון מהנישואים.
PTSD הוא מצב רפואי רציני, וחיוני שהפרטנר יידע שהתסמונת איננה בגדר בחירה ואינה דבר שאדם אחר יכול לרפא.
מערכות יחסים חזקות חשובות עבור רווחת שני הצדדים ומערכות יחסים שליליות עלולות להפוך את החיים עם PTSD לקשים אף יותר.
תמיכה בפרטנר יכולה להעניק לו את המרחב הדרוש להחלמה, לצד עידודו באופן שיזכיר לו שמישהו אוהב אותו ונמצא שם בשבילו.
אירית (שם בדוי) ידעה כבר בדייט הראשון עם אורן (שם בדוי) שהוא סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית, לאחר השתתפותו באחד הקרבות בכפרי דרום לבנון במלחמת העולם השניה.
האבחנה שלו והטיפול התחילו שנתיים לפני היכרותם, וההפרעה הייתה חלק מהזהות של אורן.
היא קראה הרבה על PTSD וזיהתה חלק מהתסמינים אצל אהוב לבה: חלומות שטופי זיעה בלילה, ניתוקים שהופיעו משומקום באמצע ערב עם זוגות חברים, חוסר שקט תמידי ופחדים שכשנכנס אליהם הרגישה שהוא ממש ילד פגוע, ממרר בבכי ורואה את הסכנה באופן לא פרופורציונלי.
ההחלטה והבקשה של אירית לפנות יחד לטיפול זוגי הגיעה דווקא בשלבים מאוחרים יותר, אחרי שהקימו משפחה עם שני ילדים.
אורן, שטופל פסיכיאטרית בתקופות נוגדות דיכאון ובפסיכותרפיה, התקשה לתפקד מול מטלות החיים ההכרחיות, כמו שותפות במשימות היומיומיות של גידול הילדים וקושי להתמיד במקומות עבודה.
לשני אלה הצטרפו שימוש מופרז (מבחינתה) בטיפול בקנאביס רפואי ל-PTSD, מה שהפך לחלק משמעותי בחייו, שלא היה לה חלק בתוכו.
איך לעזור לבן זוג עם PTSD?
להימנע מלהאשים אותו בסימפטומים; לא למזער את חומרת הטראומה או לדחוק בו ״שייצא מזה״.
לעודד אותו לחפש טיפול מקצועי ולהציע לו עזרה בכך.
אם יש לו מחשבות אובדניות, הכרחי לפנות למומחה לטיםול בטראומה כדי לפתח תכנית למניעת התאבדות; אם קיים סיכון לאובדנות, חשוב לסלק מהבית כלי נשק או אמצעים אחרים לפגיעה עצמית.
עודדו אותו לדבר על רגשותיו, אך הימנעו מכפייה של שיחה מאולצת.
הימנעו מלומר לו ״איך נכון להרגיש״ ומלתת לו עצות מבלי שביקש.
זהו את השפעת ה-PTSD על מערכת היחסים אך הימנעו מלהאשים את הטראומה בכל בעיה שהיא. יש גם בעיות בקשר, שגם בלי טראומה כדאי להתייעץ בהן עם מטפל/ת זוגי/ית.
זהו והכירו טריגרים שמציתים את הפרטנר ונסו לזהות ולאמץ דרכי תקשורת יעילות בזמן ריב. למשל, אם רעשים חזקים הם טריגר לחרדה, כדאי להימנע מלהשאיר את הטלוויזיה דולקת.
דברו על דרכים להפחתת ההשפעה של ההפרעה על מערכת היחסים. למשל, יש אנשים עם PTSD שחרדים מנטישה, כך שאיומים לעזוב עלולים להעצים את הסימפטומים ולהחמיר קונפליקטים.
נסו להיות רגישים ואמפתיים. נכון, לפעמים זה קשה וגם אתם רק בני אדם, אבל כשאתם יכולים, השתדלו להציע נחמה וחום, בעיקר כאשר מופיעים פלאשבקים או חרדה עזה.
לדעת שזה בסדר לעזוב. בני זוג אינם מטפלים מוסמכים ואינם מצוידים להתמודדות עם כל הבעיות ש-PTSD גורמת. חיוני שהפרטנר יגן על רגשותיו שלו במצבים בהם הוא חש הלם או קושי רב.
חשוב לזכור שאין לפוסט טראומה פתרונות פשוטים. להגיד למתמודד "פשוט תפסיק לחשוב על זה" לא עוזר. הכוונה שלכם טובה אוהבת, שהרי לכאורה אם לא חושבים על הטראומה אפשר להימנע מסיוטים או פלאשבקים. אלא שעצה כזו יכולה לעורר הרבה תסכול, כי המתמודדים עם PTSD מכירים אותה מלפני ולפנים. למעשה זה הכיוון הראשון שהולכים אליו. הבעיה היא שהם מבינים די מהר את הקשיים בניסיון לא להרהר בטראומות מהעבר, זה כמו לנסות לעצור ים עם הידיים.
למרות שכל אחד לומד עם הזמן איך לנהל את המחשבות החודרניות, המאמץ להימנע מהן לחלוטין מרגיש כמעט בלתי אפשרי. מכירים את המשל על הפיל הוורוד? אם יבקשו מכם לא לחשוב על פיל ורוד, זה בדיוק הדבר שתחשבו עליו.
סיוטי לילה אימתניים עם קשר ישיר או עקיף לטראומה יכולים להמחיש את הקרב האינטנסיבי והמתמשך המתחולל בנפש פנימה. הרגעים השקטים שלפני השינה הם קשים במיוחד, כי הסחות הדעת שנכחו במהלך היום דועכות והמוח נוטה להתמקד ברזולוציה ובאינטנסיביות רבות יותר באירועי העבר. ההסתמכות על תרופות שינה כמו פראזוסין היא עדות לחומרה ולסבל של הפרעות השינה של מתמודדים עם פוסט טראומה. התרופות הללו יכולות להציע הקלה זמנית, אבל הן אינן מרפאות שום דבר.
כיוון שלא רואים את הסימפטומים הנפשיים הסמויים מן העין, מתווסף עוד רובד של תסכול. גם מתמודדים ותיקים עם ההפרעה, מי שניסו טיפולים ותרופות שונות במטרה לנהל PTSD, יודעים שהמוח הטראומטי ממשיך להתמקד בהתמדה באיומים פוטנציאליים. דריכות יתר היא לא משהו שאפשר פשוט לכבות - זה מנגנון הגנה שהיה נכון לשעתו, אבל בחלוף האיום הפך לנטל עקשני שקשה מאוד לשלוט בו.
אי אפשר לנהל חיים עם טראומה באמצעות שליטה במחשבות, ולא יעזור כמה כוח רצון מגויס לכך, מה שנדרש זה תרגול מתמשך שמשלב אסטרטגיות רגשיות, קוגניטיביות וגופניות.
רוב בני האדם מתקשים להבין עד הסוף איך PTSD עובד. זו לא אשמתם. לעיתים גם אנשי המקצוע מופתעים. האתגר הוא ללמוד כמה שאפשר על מה שקורה שם וגם לעודד את המתמודד למצוא קהילות תומכות ולתרגל בקביעות כלים וטכניקות משפרים מנגנוני התמודדות.
מעבר לטיפול טוב, תמיכה והבנה, ניתן להפנות את תשומת הלב של המתמודדים לפעילויות שלא דורשות הרבה חשיבה תוך שילוב אלמנטים כמו מוזיקה או תוכניות טלוויזיה. אסטרטגיות של הסחה והסחת דעת מאפשרות למוח רגיעה זמנית, גם אם הוא חוזר לעתים קרובות למצבו המגונן והערני.
חלק מועט מהמתמודדים עם PTSD הופכים בעצמם למתעללים, למרות שמרבית המחקר על PTSD ואלימות במשפחה של פרטנרים התמקד בהלומי קרב, ולא ברור אם ההתנהגות המתעללת היא תוצאה של ה-PTSD בכלליות או של PTSD הקשור לקרב באופן ספציפי.
אנשים שהפרטנר מתעלל בהם חייבים לחפש מקום בטוח בהקדם האפשרי, ובמידת הצורך לעזוב את בן הזוג.
למרות שייעוץ זוגי עשוי לעזור בעימותים במערכות יחסים, רוב המטפלים ייעצו נגד האופציה הזו במקרה של אלימות זוגית, שכן אין זה בטוח להישאר עם בן זוג מתעלל.
המלצות על טיפולים
PTSD הוא כאמור מצב נפשי מסובך שהטיפול האפקטיבי בו עשוי לכלול שילוב בין שינוי בסגנון החיים, תמיכה משפחתית, פסיכותרפיה מבוססת ראיות ו/או נטילת תרופות.
בין הטיפולים האפשריים:
פסיכותרפיה
בעיקר מומלצים:
כל אחד מהטיפולים הללו מבוסס מחקרים והוכח יעיל להפחתת התסמינים של PTSD.
טיפול CBCT זוגי
טיפול שכדאי להתעכב עליו הוא CBCT:
טיפול קוגניטיבי התנהגותי לזוגות, שמתמקד בהתמודדות של אחד הפרטנרים בקשר עם טראומה נפשית.
CBCT מורכב בד״כ מ-15 מפגשים שבועיים של 75 דקות כל אחד, בנוכחות שני בני הזוג.
השיטה נמצאה יעיל ביותר לסימפטומים שקשורים לטראומה, עם דגש על השפעתם במערכת יחסים זוגית.
חשוב לציין ש-CBCT אינו מתאים לכולם, וכפי שצוין למעלה יש טיפולים אחרים שיעילותם נתמכת ראיות, בהתאם להעדפות האישיות ולשלב ההחלמה.
CBCT בד״כ מורכב מ-15 מפגשים שבועיים של 75 דקות בנוכחות שני בני הזוג והוא יעיל ביותר לסימפטומים שקשורים לטראומה, בעיקר אם שמים לב להשפעה שלהם על מערכת יחסים חשובה. אבל CBCT לא מתאים לכולם. מזל שיש גם טיפולים אחרים שמאוד אפקטיביים לנושאים שקשורים לטראומה, בהתאם להעדפות האישיות ולשלב ההחלמה. בין הטיפולים האלה מצויים טיפול בעיבוד קוגניטיבי, טיפול בחשיפה ממושכת, טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT), טיפול בשיטת STAIR (אימון מיומנויות בוויסות רגשי ובינאישי), פסיכותרפיה בינאישית וטיפול מבוסס מיינדפולנס.
טיפול תרופתי
ישנן תרופות שיכולות לסייע לסימפטומי PTSD, בהן תרופות נוגדות דיכאון, תרופות נוגדות חרדה ובמקרים מסוימים תרופות שינה
ייעוץ זוגי – טיפול זה לא יירפא PTSD אך עשוי לסייע לבעיות במערכות יחסים, כולל כאלה שנובעות מההפרעה.
מחקר מ-2015, למשל, ממליץ על טיפול ממוקד רגש (EFT) עבור זוגות, המתרכז בטיפוח החיבור הזוגי ומתן תמיכה הדדית.
כל אלה תורמים לשימור PTSD ומעצימים בעיות במערכות יחסים.
למידה
ללמוד ככל הניתן על PTSD: ידע יעזור לשני הצדדים להבין את האבחנה, להפריד בין בעיות אינהרנטיות במערכת היחסים לבין נושאים שקשורים להפרעה..
שינוי בסגנון החיים
מתמודדים עם PTSD מוצאים לפעמים הקלה בסימפטומים באמצעות אסטרטגיות ניהול עצמי כמו מדיטציה, התעמלות, הצטרפות לקבוצת תמיכה ושיחה עם קרובים.
לסיכום, תסמיני PTSD יוצרים אתגרים וקשיים במערכות יחסים.
אדם הסובל מההפרעה יכול להפיק תועלת מחמלה, אך הפרטנר אינו יכול להיות מקור התמיכה היחיד עבורו.
מטפל מומחה לטיפול בטראומה ואנשי מקצוע אחרים בבריאות הנפש יכולים לפתח תכנית שתסייע לבני הזוג להתמודד עם טראומה ולמצוא דרכים חדשות לתקשר צרכים בתוך מערכת היחסים.
התייעצו איתנו על טיפול בטראומה
מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,
ראש המכון והמנהל המקצועי,
לשעבר חבר בצוות הקהילתי בנט"ל
הירשמו לשיחת ייעוץ קצרה,
הערכה מהירה, עם חידוד הבעיה
והכוונה מדויקת למטפל.ת -
אצלנו או אצל עמיתים.
עלות: 140 ש"ח
הרשמה:
מענה לכל שאלה
(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
עדכון אחרון:
15 באפריל 2024
על טיפול במכון טמיר
מקורות:
Ghert-Zand, R. (2024, February 21). October 7 and war trauma will lead to at least 30,000 new cases of PTSD, expert says. The Times of Israel. https://www.timesofisrael.com/october-7-and-war-trauma-will-lead-to-at-least-30000-new-cases-of-ptsd-expert-says/
Villines, Z. (2020, May 27). Relationships and PTSD: What to know. Medical News Today. https://www.medicalnewstoday.com/articles/relationship-ptsd