לאה מרקו | פסיכולוגית קלינית מומחית MA | מכון טמיר בתל אביב

דרג פריט זה
(3 הצבעות)
לאה מרקו פסיכולוגית לאה מרקו פסיכולוגית

 

לאה מרקו היא פסיכולוגית קלינית מומחית בתל אביב; מטפלת במבוגרים, ילדים ובני נוער; חברת צוות הליבה של מכון טמיר.

 

השנה מנחה לאה את קבוצת הקריאה על תיאוריות פסיכודינמיות, בה משתתפים הפסיכולוגים בהתמחות קלינית במרכז שלנו בתל אביב.

לאה מרקו היא בוגרת תואר ראשון בחוג לפסיכולוגיה ופילוסופיה בבר-אילן ובוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית של המבוגר באוניברסיטת תל אביב.

במקביל ללימודיה האקדמיים הוכשרה בשיטת MBCT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מבוסס mindfulness) מטעם מכון "psy-fhi".

 

ניסיון מקצועי

מנוסה בטיפול במגוון קשיים נפשיים כגון הפרעות חרדה, דיכאון, טראומה, חוסר ביטחון, בדידות וקושי במערכות יחסים.

בנוסף, מנוסה בעבודה טיפולית עם ילדים הסובלים מפחדים, קשיים חברתיים או בעיות התנהגות על ידי התחברות לעולמם הפנימי באמצעות דיבור, יצירה ומשחק וכן בעבודה משותפת עם ההורים ומערכת החינוך.

 

 

אני מאמינה 

אני מאמינה שתחושות דכדוך, מתח או תקיעות הן הדרך של הנפש והגוף לאותת לנו שהגיע הזמן לעצור ולהתבונן בדפוסים, ברגשות ובחסמים שלנו.

משברים בחיינו יכולים להיות דלת לצמיחה אישית ומציאת דרכי התמודדות וביטוי חדשות.

אני מאמינה שקשר טיפולי מקצועי, חם ומכבד הינו מרכזי ליצירת תהליכי שינוי חיוביים כאלו.

 

עיקרון מרכזי המנחה אותי הינו התאמת השיטה הטיפולית לצרכיו היחודיים של כל מטופל תוך בהירות של מטרות הטיפול.

לכן אני משלבת בעבודתי הבנה פסיכודינמית מעמיקה יחד עם כלים מתחום הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.

 

 

 צרו קשר לתיאום מפגש:

1-800-509-809

לאה מרקו,

פסיכולוגית קלינית מומחית

 

 

 

מאמרים של לאה מרקו:

מה פרויד היה אומר על טיפול CBT ועל מיינדפולנס? <

מהי צמיחה פוסט-טראומטית? <

תהליכי ספרציה אינדיבידואציה בטיפול פסיכולוגי <

טיפולים פסיכולוגיים מבוססי ראיות <

 

 

 

מס' רשיון פסיכולוג בפנקס - 120894

 

נסיון מקצועי:

- טיפול דינמי משולב עם CBT במבוגרים, במסגרת התמחות קלינית מרפאתית ואשפוזית, במסגרת מכון טמיר ובקליניקה פרטית

- טיפול דינמי/ דינמי משולב CBT בילדים ונוער במסגרת פרקטיקום במחלקת נוער בשלוותא ובמסגרת 4 שנות התמחות מרפאתית במכון ת.ל.מ. באר שבע

- טיפול פרטני וקבוצתי באוריינטציה שיקומית במשך 3 שנים במסגרת עבודה כמתאמת טיפול ב"אנוש" ובמסגרת התמחות קלינית במרפאה קהילתית פוסט-אישפוזית בפתח תקווה

- טיפול בסטודנטים במסגרת פרקטיקום בשירותי הייעוץ של אוניברסיטת ת"א ובהמשך במכון ת.ל.מ במסגרת הסכם עם אוניברסיטת בן-גוריון ומכללת סמי שמעון

 

השכלה

תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, משני פילוסופיה ויהדות

תואר שני בפסיכולוגיה קלינית של המבוגר באוניברסיטת ת"א. הגשת תזה בנושא מדיטציה (מיינדפולנס) ופסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית

קורס MBCT(Mindfulness Based Cognitive Therapy) למטפלים במכון "Psy-Phi"

סמינרים והשתלמויות במסגרת התמחות קלינית מרפאתית ואישפוזית

שפות טיפול

עברית ואנגלית

 

 


מתוך הבלוג של לאה מרקו בגוגל פלוס:

לא לפחד מהפחד



בשבוע שעבר הגיעו אלי לקליניקה שתי מטופלות חדשות, שתיהן עם תלונה מרכזית אחת: חרדה. הסיפורים שגוללו בפני היו שונים מאוד זה מזה, אצל אחת התחילו התקפי חרדה עם טריגר לא ברור והרבה סימפטומים פיזיולוגיים, אצל השנייה החרדה ממוקדת במערכת יחסים מבטיחה שהתחילה לאחרונה לאחר שרשרת ארוכה של אכזבות בתחום הרומנטי. אך משתיהן שמעתי כבר בפגישה הראשונה גרסה כלשהי של המשפט הבא:"אני לא מבינה מה קורה איתי כבר. אף פעם לא פחדתי ככה, זה דפוק לגמרי, ממש לא אני. פשוט רוצה לחזור למי שהייתי לפני כל זה". ובשלב זה אני יכולה לצטט עד מחר סטטיסטיקות על שכיחותן הגבוהה של הפרעות חרדה באוכלוסייה או על יעילות דרכי הטיפול בה. כשאדם מרגיש שפחד מסוים משתלט לו על החיים, פוגע ברוטינה, בא והולך מתי שבא לו בחוצפה שתלטנית - צרת רבים היא כנראה לא נחמה מספקת.

פחד הוא תחושה רגשית וגופנית לא נעימה שעולה בעקבות גירוי חיצוני או פנימי מאיים. הטריגר יכול להיות כל דבר מרשרוש פתאומי בערימת עלים יבשים בגינה, מבחן במכללה עוד יומיים, צלצול טלפון מחסוי או מחשבה כמו "אף פעם לא יהיה לי בן זוג". הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מלמדת אותנו שבתגובת פחד תמיד ישנו אלמנט של פרשנות, אשר יכול להשפיע דרמטית על האופן בו נחווה סובייקטיבית פחד. לדוגמה, אם צלצול הטלפון מחסוי ילווה במחשבה על צו שמונה למילואים, הרי שהאיום גדול יותר מאשר מחשבה על ארגון קבר רחל ששוב מתקשרים לקבץ נדבות, ותגובת הפחד תהיה משמעותית יותר.

אצל שתי המטופלות שתוארו, כמו אצל כל כך הרבה אחרים, רוכבות על גבי הפחד עמדות מטא-קוגניטיביות שיפוטיות עליו. אנשים מפרשים אירועים בהתאם למה שהם מכירים: הסכמות הקוגניטיביות שלהם, תפיסת העצמי שלהם, הערכים המשפחתיים או התרבותיים בתוכם גדלו או הפנמות האובייקטים ביחסים הראשוניים שחוו. לעיתים קרובות עמדות אלו יכולות להיות שליליות, כועסות, מנדות ומבודדות, וכך אפשר להטות אוזן ולשמוע דיאלוג פנימי אלים.



דה-לגיטימציה


אנשים רבים מתנהלים מול הפחדים שלהם באווירה של כוחנות, כעס וכיבוש. חשוב מאוד לשים לב תמיד, ובמיוחד בהתמודדות עם חרדה לטון והלך הרוח בזירה הפנימית. כל כך הרבה פעמים אני שומעת את אותו "אני דפוקה", שיפוט נוקשה, מכליל ולא מכבד שמוביל להלקאה עצמית ועוד כאב ועוד פחד. אמת, הסביבה הקרובה והרחוקה משמיעה את הקולות האלה ואנשים לא אוהבים לשמוע "פשוט תתגבר על עצמך, מה אתה משוגע?" או "תפסיק להתעסק בשטויות האלה". אבל אם לא נשנה את הדיאלוג הפנימי, איך נוכל לשנות את יחס הסביבה אלינו? בהתאם למודל הרפואי אנו רואים רגשות לא נעימים בכלל ופחד בפרט כפולשים ארורים שצריך למגר באופן בהול. אולם פחד הוא לא רק רגש טבעי ונפוץ אלא אף רצוי. מנקודת מבט אבולוציונית פחד הוא חיוני לבני אדם ולחיות. פחד משקף אינסטינק עמוק, אינטואיציה, קריאת מציאות. הוא יכול להיות מנוע עוצמתי, כמו ששומעים בסיפורים על אם שחילצה את ילדה מתחת למכונית בכח על טבעי. בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית נהוג להשתמש בכלים של פסיכו-חינוך כדי להסביר לסובלים מחרדה על טבעו של רגש זה. על מערכת החירום של הגוף שמסוגלת בשבריר שנייה לדרוך את כל המנגנונים שלנו לפעולה, על גל החרדה שנמשך עשרים דקות ונרגע. למעשה, הפרעת חרדה מתפתחת רק כשמנגנון הפחד הטבעי יוצא משליטה ופועל יתר על המידה, רק כשרדאר הסכנות מצפצף יותר מדי. טיפול פסיכודינאמי פורש את אותו דיאלוג פנימי ומנסה להבין את מקורותיו על מנת לשנות אותו. גם בטיפול בילדים אני רואה שכל צורה של דיאלוג עם הפחד ומקורותיו לא מזיקה ולרוב מועילה. להזמין את המפלצת לצאת מתחת למיטה ואל אור היום ולהתחיל לשאול - למה היא רעבה ולאיזה מזון, מאיפה היא באה וכמה זמן כבר מסתתרת בצללים – יכול להניב פירות מפתיעים. פחד בא לומר לנו משהו, ובמקום לתת לו על הראש כדאי לנו לעצור וללמוד להקשיב לעצמנו, ואי אפשר לעשות את זה אם לא נותנים, ומתעקשים, על נתינת לגיטימציה לפחד.



הימנעות


כשהפחד מתחושת הפחד אומר לנו לברוח עכשיו ומיד או לא להיקלע מראש למקומות שעלולים לעורר אותו אנחנו עושים נזק כפול: גם מצמצמים את חיינו ואת חופש התנועה שלנו וגם מגבירים לטווח ארוך את הפחד עצמו על ידי חיזוק שלילי. הימנעות מאכילה את המפלצת, מגבירה את כוחה הדמיוני עלינו. הימנעות לא מאפשרת לנו לעמוד מול הפחד, להבין אותו יותר טוב, ללמוד לשאת אותו ולהתגבר עליו. הימנעות יכולה להיות חיצונית ופנימית וגישות פסיכולוגיות רבות מציעות דרכים להתמודד איתה. חשיפה הדרגתית, טכניקת ליבה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, מתערבת ישירות ובאופן קונקרטי בלופ הבריחה. טיפול פסיכודינאמי בבסיסו עונה גם הוא על הימנעות פנימית: להתבונן במקום להגיב, לחכות עוד רגע לראות אילו אסוציאציות עולות וכך להגדיל את המיכל, המרחב הנפשי שבו יכולים להתרחש תהליכים של קבלה וריפוי. בטיפול פסיכודינאמי ישנו מקום מיוחד השמור ל"התנגדות" בטיפול. מונח זה זכה לפירושים שונים במהלך השנים אולם יועיל אם נראה אותו בהקשר זה בפשטותו: התנגדות שעולה מהנפש עצמה כלפי תכנים או רגשות, בין אם בזירה הפנימית ובין אם בזירה הבין-אישית. מחלות אוטואימוניות מסוימות נגרמות על ידי מערכת חיסונית אשר תוקפת חלקים מהגוף עצמו, לא צריך פולש חיצוני כדי לגרום למחלה, אנחנו יכולים לעשות את זה יפה מאוד בעצמנו. אם כן, חלק מרכזי בטיפול בפחדים וחרדות כרוך שינויים בעמדות ההגנתיות שלנו, במערכת החיסון של הנפש.

 

השאר תגובה

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il