קונקרטיזציה | אבסטרקטיות לעומת קונקרטיות בטיפול

מהי קונקרטיזציה בראייה פסיכולוגית?

למרות שזיגמונד פרויד לא השתמש במונח ״קונקרטיזציה״ באופן מפורש, המשמעות הבסיסית של המונח נרמזת בתיאוריה הפסיכואנליטית שלו. 

ראשית, התיאוריה של פרויד על נפש האדם, הפסיכואנליזה, מומשגת ככזו שיש לה מערכת מבנית תלת-צדדית, אותו מודל סטרוקטורלי, המורכב מסופר אגו, אגו ואיד. 

פרויד נעזר בקונקרטיזציה כדי להבחין בין חלקים של הנפש המופשטת של המטופל באנליזה.

מבחינתו, כאשר רגשותיו המודחקים של המטופל עוברים התקה ומועברים באופן לא מודע אל המטפל, תוכן של טרנספרנס מקבל את הצורה הקונקרטית והספציפית של ה״כאן ועכשיו״ במערכת היחסים הטיפולית. 

קונקרטיות לעומת אבסטרקטיות

כאשר אומרים על מטופל או מאובחן כי שהוא נוטה לקונקרטיות, הכוונה היא ליכולתו המוגבלת יחסית לחשוב בצורה מופשטת דיה, כלומר, בחשיבה שלו יש דגש חזק מדי על פרטים מוחשיים והתנסות מיידית.

אדם קונקרטי מדי מתקשה ביכולת לאבסטרקטיות, המתבטאת ביצירת רעיונות או מושגים כלליים על ידי זיהוי קווי דמיון וחילוצם מתוך מקרים ספציפיים.

התהליכים הקוגניטיביים המדויקים בהם מתרחשות חשיבה קונקרקטית וחשיבה אבסטרקטית הם עדיין אתגרים מחקריים מורכבים. 

קונקרטיזציה לפי אריקסון

דוגמה נוספת יכולה להימצא בעבודתו של מילטון אריקסון.

אריקסון השתמש בסיפורים מטאפוריים כדרכים עקיפות לנפש המטופל.

לפי אריקסון, גישה לחומרים הנפשיים המודחקים של המטופל דורשת כלי שיכול לעקוף תקשורת מילולית רגילה.

סיפורים מטאפוריים אינם רק עשירים במידע ובאלמנטים, אלא גם מאפשרים למטופל לבטא אירוע נפשי באופן מרוחק ומרוסן שמילים רגילות אינן מאפשרות.

לכן, סיפור מטאפורי יכול להיראות כקונקרטיזציה של חומר מופשט מנפש הלקוח שיכול להיות מזוהה ומנותח עם המטפל.

קונקרטיזציה לפי פיאז׳ה

ז׳אן פיאז׳ה, מאבות הפסיכולוגיה ההתפתחותית, השתמש באופן מפורש במונח אופרציות קונקרטיות כדי לתאר את השלב השלישי בתיאוריה של ההתפתחות הקוגניטיבית.

שלב זה מתרחש סד״כ בין גיל 7 ל-11 ומאופיין בהתפתחות של חשיבה מאורגנת ורציונלית.

ילדים בשלב הזה מסוגלים ליישם לוגיקה רק על חפצים פיזיים (״אופרציות קונקרטיות״) ולרוב אינם יכולים עדיין לחשוב באופן מופשט או לפתח השערות.

לכן, פיאז׳ה משתמש במונח ״קונקרטי״ לתיאור היכולת הבסיסית של הילד לנתח מציאות מוחשית שנתונה לו פיזית.

קונקרטיזציה בפסיכותרפיה

מושג הקונקרטיזציה שולב גם בשיטות פסיכותרפיות מסוימות ורכש משמעויות וצורות שונות.

באופן כללי, כמו תיאוריות פסיכולוגיות, גם גישות שונות של טיפול מיישמות הגדרות שונות של המונח קונקרטיזציה. אחד הדברים המשותפים לשיטות האלה הוא הצורך בייחודיות ליצירת הפרדה קונקרטית – פיזית או מנטלית – בין הלקוח לבעיה שלו. 

להלן דוגמאות לקונקרטיזציה בצורות אחרות של פסיכותרפיה.

טיפול ממוקד רגש (EFT)

טיפול ממוקד רגש הוא גישה טיפולית בעלת תמיכה אמפירית שמתמקדת בעיבוד רגשי עמוק, כולל מודעות ו-ויסות רגשיים מוגברים, כמו גם טרנספורמציה של תגובות רגשיות שאינן סתגלניות לבעיות אישיות ובינאישיות,

למשל חסימה של חוויות וביטוי רגשיים. שני הליכים מרכזיים שמשתמשים בהם ב-EFT מקלים על הקונקרטיזציה,

האחד הוא ״דיאלוג הכיסא הריק״ לעניינים שאינם פתורים ולרגשות שליליים כלפי אדם חשוב בחיי הלקוח, והשני הוא ״דיאלוג שני הכיסאות״, בו שני היבטים של העצמי נמצאים באופוזיציה זה לזה.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא פסיכותרפיה מובנית, קצרת טווח ומכוונת להווה שנועדה לפתרון בעיות עכשוויות ולשינוי חשיבה דיספונקציונלית, שמייצר שיפור במצב הרוח ובהתנהגות.

CBT כולל כמה טכניקות של פיקוח עצמי לשם טרנספורמציה של מחשבות ורגשות פנימיים ואוטומטיים לכדי מחשבות ורגשות גלויים וחיצוניים (בליבת דפוסי ההתנהגות) ולהבחנה בין האדם לרגשותיו ומחשבותיו.

במובן זה, ההפרדה והגמישות של מערכת היחסים בין המטופל למחשבות והרגשות שלו הופכות אפשריות ע״י תהליך הקונקרטיזציה תוך שימוש היעוד מוחשית וכתובהשל קוגניציות ורגשות פנימיים.

טיפול נרטיבי

טיפול נרטיבי מבוסס על הפרדת הלקוח מבעיותיו והחלפת נרטיב דומיננטי רווי-בעיות בנרטיב אלטרנטיבי.

האפשרות שניתנת למטופל להחצין את בעיותיו במקום להפנים אותן נותנת לו פרספקטיבה חדשה על הבעיה, לצד זיהוי עובדות חיוביות חדשות שנבלעו בחוויה השלילית הכללית.

החצנה (אקסטרנליזציה) של בעיות מאפשרת למטופל ליצור דיאלוג רב-ממדי על בעיותיו ולנסח מחדש את הנרטיב של חייו. 

טיפול באמנויות

טיפול באמנויות יכול להעלות לדיון בהדרגה נושאים מופשטים ולהציג אותם באופן מוחשי יותר בדרכים רבות, למשל:

• דרך שימוש בצבעים, צורות וקומפוזיציות (תרפיה באמנות).

• שימוש המגולם בפעולה דרמטית (פסיכודרמה / דרמה תרפיה).

• שימוש בתנועה פיזית, ביציבה ובמחווה (טיפול בתנועה).

• שימוש בצליל, בקול ובנגינה (טיפול במוזיקה).

• שימוש בביטוי כתוב (ביבליותרפיה).

הדבר עשוי לאפשר למטופל, ילד, מתבגר או מבוגר, לחוות את הדינמיקות הלא-מודעות שלו בצורה צבעונית וקונקרטית יותר לצד מתן גישה לחוויות פרה-ורבליות.

התצפית החיצונית של הלקוח על החוויה הפנימית שלו עשויה להגביר את יכולתו להרהר ולנתח את עצמו ולקבל פידבק מהמטפל ומחברי קבוצת הטיפול. 

פסיכודרמה

קונקרטיזציה בפסיכודרמה עשויה לאפשר למטופל לצבור תובנות פעולה אל תוך חוויה פנימית מופשטת.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Kushnir, A., & Orkibi, H. (2021). Concretization as a Mechanism of Change in Psychodrama: Procedures and Benefits. Frontiers in psychology, 12, 633069. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2021.633069