מכון טמיר לפסיכותרפיה
תרופות נוגדות דיכאון עשויות להפחית את הסימפטומים של דיכאון.
חלקן מאושרות על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לטיפול בפוביה חברתית, הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעת פאניקה והפרעה אובססיבית-קומפולסיבית.
על פי המכון הלאומי לבריאות הנפש, תרופות נוגדות דיכאון אינן ממכרות, אך הגוף מתרגל אליהן בשימוש ממושך, כך שהפסקה פתאומית של נטילת התרופות עשויה להוביל לתופעות לא רצויות.
על פי הארגון הלאומי להפרעות נפשיות (NAMI), עד 80% מהאנשים שמפסיקים ליטול את התרופות בפתאומיות, או מפחיתים את המינון שלהם מהר מדי, חווים תסמונת הפסקת טיפול (discontinuation syndrome) או תסמיני גמילה (withdrawal symptoms).
אלה מתפתחים בדרך כלל תוך מספר ימים מהפסקת התרופה ועשויים להימשך שבועות.
המציאות בשטח מראה שלפעמים פרק זמן שכרוך בקשיי גמילה ממושך יותר.
NAMI מחלק את התסמינים למספר קטגוריות:
תסמינים הקשורים למצב רוח כמו תוקפנות, חרדה, התקפי פאניקה, מצב רוח ירוד ושינויים במצב הערות.
תסמינים סומטיים כמו עייפות או הזעה בלתי מוסברת, תסמינים דמויי שפעת, סחרחורות וכאבי ראש.
תסמינים הקשורים לשינה כגון נדודי שינה, סיוטים וחלומות בהקיץ.
תסמיני עיכול כמו בחילות והקאות, התכווצויות בטן ושלשולים.
כדי להימנע מלחוות את ההשפעות הללו, איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) ממליץ לאנשים להפחית בהדרגה את מינון התרופות נוגדות הדיכאון במשך מספר שבועות, בליווי הדרכה ופיקוח פסיכיאטרי.
קיימות מספר עדויות לכך שאנשים מפתחים סבילות (tolerance) לתרופות נוגדות דיכאון. המשמעות היא שאותו מינון של תרופה מסוימת יכול להיות פחות יעיל עם הזמן, כך שאדם עשוי להצטרך להעלות את המינון שלו או להחליף תרופה.
איך להפסיק נכון?
תרופות נוגדות דיכאון פועלות על מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) ו"שליחים" כימיים הנושאים מידע בין נוירונים או תאי מוח. בהתאם לסוג התרופה נוגדת הדיכאון, תרופות אלו מגבירות את השחרור או חוסמות את הספיגה מחדש של הנוירוטרנסמיטורים נוראפינפרין, סרוטונין, דופמין, או במקרים מסוימים - תערובת של השלושה.
כאשר מפסיקים לקחת את התרופה באופן פתאומי או מפחיתים את המינון באופן משמעותי, עלולות להופיע תופעות לוואי שונות.
להלן כמה המלצות לגמילה מהתרופות הללו, אותה חשוב לבצע בהנחיית רופא ובאופן מותאם אישית לפי מצבו הספציפי של המטופל:
יש להפחית את המינון בהדרגה, במיוחד עבור תרופות עם חצי חיים קצרים.
במקרים מסוימים פסיכיאטרים ממליצים להחליף את התרופה שרוצים להפסיק בפלואוקסטין (פרוזאק).
אם תופעות הלוואי חמורות, יש לשקול להחזיר את התרופה ולהתחיל הפסקה איטית יותר.
תרופות נוגדות דיכאון ושימוש לרעה בחומרים
אנשים רבים חווים דיכאון ושימוש לרעה בחומרים, כך ש32% מהאנשים המתמודדים עם הפרעת דיכאון מז'ורי מתמודדים גם עם הפרעת שימוש לרעה בחומרים. מחקרים מראים כי התוצאה הטובה ביותר תתקבל אם אותם אנשים יקבלו טיפול בו-זמנית עבור שני המצבים.
מחקר משנת 2019 בחן את אפשרויות הטיפול הטובות ביותר לדיכאון והפרעות שימוש לרעה בחומרים. נמצא כי תרופות נוגדות דיכאון, בפרט מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRI), היו הטיפול "קו ראשון" המומלץ. ההמלצות כללו גם פסיכותרפיה בשילוב עם תרופות נוגדות דיכאון.
סקירה משנת 2021 המשיכה את גישת הטיפול האינטגרטיבית. החוקרים ציינו שיש ראיות לכך ששילוב של תרופות וטיפול קוגניטיבי התנהגותי נמצא יעיל בטיפול באנשים עם דיכאון והפרעות שימוש באלכוהול (AUD).
תוצאות אלו מראות שהטיפול המוצלח ביותר עבור אנשים המתמודדים עם שני המצבים, יהיה שילוב של טיפול תרופתי ופסיכותרפיה.
מאמר זה למידע בלבד ואינו מחליף ייעוץ פסיכיאטרי
עדכון אחרון:
29 בינואר 2024
כתיבה:
שני לוי, MA,
מתמחה בפסיכולוגיה שיקומית,
עם מומחי מכון טמיר
מקורות:
Gabriel, M., & Sharma, V. (2017). Antidepressant discontinuation syndrome. CMAJ : Canadian Medical Association journal = journal de l'Association medicale canadienne, 189(21), E747. https://doi.org/10.1503/cmaj.160991