שליטה מַכְפִּיפָה | התמודדות עם שליטה אלימה ביחסים

יש הרבה דוגמאות של אלימות במשפחה, כמו התעללות גופנית או מילולית.

אבל יש גם סוגים עדינים יותר של התנהגות מתעללת, כאלה המזיקים במידה דומה.

רבים טוענים כי התעללות פסיכולוגית חמורה אף יותר מאלימות פיזית.

אחת הדינמיקות של התעללות נפשית נקראת שליטה מַכְפִּיפָה, אסטרטגיה התנהגותית של דיכוי וטרור מתמשכים, שמטרתה להשריש פחד.

המתעלל/ת משתמש בטקטיקות כמו הגבלת גישה לכסף, גסלייטנג או פיקוח על כל אמצעי התקשורת כמאמץ שליטה. 

כל אדם יכול לחוות שליטה מכפיפה, אבל נשים נפגעות ממנה יותר:

למעשה, ההערכה היא כי 60-80% מהנשים המחפשות עזרה מקצועית בעקבות התעללות זוגית חוו שליטה מכפיפה.

להלן 12 סימנים משמעותיים לשליטה מכפיפה: 

סימנים של שליטה מַכְפִּיפָה

בידוד מאנשים שיכולים לעזור

פרטנרים חולי שליטה ינסו לנתק את הנפגעת מחבריה ומבני משפחתה, או להגביל את המגע שלה עמם כדי שלא תוכל לקבל תמיכה.

הם יעשו זאת, למשל, ע״י הצעה לחלוק אי-מייל או יוזר בפייסבוק, ״מטעמי נוחות״. הם אפילו יכולים לעבוד קשה כדי לשכנע את הנםגעת לעבור דירה ליישוב מרוחק, בו יהיה קשה לפגוש משפחה.

הם ימציאו שקרים על הנפגעת וישפילו אותה בפני אחרים ואפילו וינתקו שיחת טלפון אם מישהו עושה צעד והתערב.

לבסוף, אם יש עדיין מישהי שמקשיבה, הם ינסו לשכנע את הנפגעת שמשפחתה לא באמת בעדה ושקרוביה מסכסכים בעורמה בין בני הזוג. 

ניטור הפעילות במהלך היום

מתעללים מנסים לכפות שליטה ע״י נוכחות בכל מקום, בכל זמן. הם מרשתים את הבית במצלמות או במכשירי הקלטה, או משתמשים במעקב שמאפשר להם גם לדבר עם הקורבן במהלך היום.

לעתים קרובות המעקב הפולשני הזה מתרחב לתחומים פרטיים, כמו חדר השינה או אפילו המקלחת, מה שמוסיף לעניין אלמנט של השפלה וממד של שליטה, המזכיר לקורבן שצופים במעשיו.

שלילת חופש ועצמאות

יש מתעללים שינסו לשלוט בחופש התנועה ובעצמאות, למשל ע״י שלא ירשו לקורבן ללכת לעבודה או ללימודים, יגבילו גישה לתחבורה, יעקבו אחר כל צעד של הקורבן כשהוא מחוץ לבית וישנו בטלפון שלו את כל הסיסמאות.

גסלייטינג

המתעלל ידרוש מהקורבן להכיר בצדקתו התמידית, כביכול. הוא יתמרן, ישקר וישתמש בגסלייטינג כדי להשיג את מבוקשו ולשכנע את הקורבן שהוא זה שטועה ואף לפקפק במידת יכולתו לשפוט את המציאות. 

כינויי גנאי, לעג וזלזול

כינויי גנאי פוגעניים, לעג וביקורתיות תכופה - כולם סוגים של התנהגות מאיימת, שתפקידה לגרום לנפגעת לחוש לא חשובה ופגומה.

הגבלת גישה לכסף

התעללות דרך שליטה כלכלית היא דרך נבזית במיוחד להגבלת החופש של נפגעות, משום שהיא מצמצמת משמעותית את יכולתן לעזוב את מערכת היחסים.

כפייה של שליטה כלכלית יכולה להיעשות באמצעות הקצבת תקציב מוגבל שבקושי מכסה את מה שחיוני, כמו אוכל ובגדים, שינוי סיסמה תדיר בחשבונות בנק, הסתרת חסכונות (או חובות), מניעה מהנפגעת מלהחזיק כרטיס אשראי בתואנה של נטיה להתמכרות לקניות ועוד. 

הקצנת תפקידים מגדריים מסורתיים

גבריות מסורתית עושה הבחנה בסיסית בין תפקודים של גבר ושל אישה בזוגיות, תוך וניסיון להצדיק את תפקידן של נשים כעקרות בית ואימהות, ואת תפקידם של גברים כמפרנסים.

באמצעות הטיעון המיושן הזה, המתעלל עלול לכפות על בת הזוג לדאוג לניקיון, לבישול ולטיפול בילדים.

הסתת הילדים נגד הנפגעת

ילדים ניתנים להשפעה, ודאי על ידי אחד ההורים.

המתעלל יכול להשתמש בהם כנשק נגד הנפגעת באמצעות שכנוע שהיא אדם רע א לזלזל בה בנוכחותם. 

גישה כזו יוצרת קרע במערכת היחסים בין הנפגעת לילדיה ועלולה לגרום לנזק גם שנים רבות קדימה. 

שליטה בהיבטים בריאותיים וגופניים

המתעלל מפקח ושולט בכמה הקורבן אוכל, ישן או מבלה במקלחת.

הוא עלול לדרוש ממנו לספור קלוריות אחרי כל ארוחה או להיצמד לתכנית אימונים קפדנית.

הוא גם יכול לנסות לשלוט בתרופות שהוא לוקח או למנוע ממנו גישה לטיפול רפואי.

הדבר יכול לגרום לנפגעכת לתחושה תמידית של הליכה על ביצים, העיקר לא להעיר את המפלצת הפועגנית שחיה איתה. 

התקפי קינאה

תלונות קנאיות על כמות הזמן שהנפגעת ״מבלה כל זמן עם משפחתה וחבריה״.

בפועל, זוהי דרך אכזרית למזער את המגע של הנפגעת עם העולם החיצון, או לגרום לו לחוש אשמה.

שליטה מינית

המתעלל עשוי לדרוש כמות מסוימת של סקס בכל שבוע וסוגי פעילות מסוימים. הוא עשוי לדרוש מהקורבן להצטלם לתמונות או סרטונים מיניים או לסרב ללבוש קונדום. הקורבן עשוי להבין שאם לא יציית, יהיו לכך השלכות רציניות

איום לפגוע בחיות מחמד

פגיעה בבעל חיים אהוב אינה רק סצינה מצמררת מ"חיזור גורלי". 

כאשר הפחדה פיזית, רגשית או כלכלית אינה מניבה את השליטה הרצויה, עלול המתעלל להתקדם לאיומים לפגוע או לחטוף חיית מחמד אהובה. 

איום כזה מנצל התקשרויות רגשיות, המשקף טקטיקה אכזרית למדי בארסנל ההתעללות.

אבל הארסנל לא מסתיים אף פעם  -

למשל, המתעלל עלול להגיש תלונה כוזבת ברווחה או במשטרה, ויעליל על הקורבן האשמות חמורות, כמו הזנחת ילדיו או התעללות בהם. 

איך מתמודדים עם שליטה מכפיפה?

שליטה מכפיפה היא סוג מרושע של התעללות ביתית שלוכד את הקורבן במצב דומה לזה של בן ערובה. גם אם ההיסטוריה של הקורבן עם המתעלל כוללת רגעים מאושרים, לאיש לא מגיע יחס כזה.

היחלצות ממערכת יחסים מתעללת יכולה להיות מורכבת, במיוחד כשמעורבים בכך ילדים.

אבל עם תכנון נכון, אפשר לצאת בבטחה מהמצב.

הנה כמה דברים לשקול - 

• לשמור על קשר עם מערכות תמיכה ככל הניתן, גם אם המתעלל לא אוהב את זה. יש לוודא כי שלבני משפחה וחברים יש את כל פרטי ההתקשרות של הנפגעת וכי הם בודקים מעת לעת מה שלומה.

•  לתרגל לעתים קרובות היחלצות בטוחה. אם ילדים מעורבים, חשוב ללמד אותם לזהות מקומות בטוחים, כמו בית של חבר או שכנים, לשם יוכלו לגשת כדי לבקש עזרה או להתקשר למשטרה. 

• לגבש תכנית בטיחות. כדאי שנפגעות יגבשו תכנית לרגע בו יחליטו לעזוב, כולל לאן ילכו ועם מי יישארו. יש להבין שתקופת ההיפרדות הראשונית עלולה להיות מסוכנת, מבחינה זו שהמתעלל עושה כל שלאל ידו כדי ליישב את ההדורים בדרכים חוקיות ולא-חוקיות כאחד (גם השתקה באמצעים משפטיים מצטרפת לאסטרטגיה מתעללת).

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

3 בנובמבר 2023

מקורות:

Stark, E. (2012). Re-presenting battered women: Coercive control and the defense of liberty. Manuscript prepared for Violence Against Women: Complex Realities and New Issues in a Changing World, Les Presses de l’Université du Québec.