האישיות המתמכרת | קווים לדמותו של האדם המכור

האישיות המתמכרת

 

האם התמכרות היא עניין אישיותי?

 

נוח לחשוב על פרסונה ג׳אנקית אבל זה יותר מורכב כנראה:

תפיסת ההתמכרות כחלק אינהרנטי באישיות עלולה להוביל אנשים להאשים את עצמם בכך או להאמין שמדובר בחלק ממי שהם.

 

ועדיין, יש תכונות שמקושרות להתמכרות יותר מאחרות. 

 

לפני כן חשוב לזכור: 

כל מי שסובל מהתמכרות או חושש שהוא מכור יכול לדבר עם מטפל מומחה בהתמכרויות.

איש מקצוע מוסמך יוכל להעריך מתמודד עם התמכרות, ולכן חשוב לחפש יעוץ, עם תמיכה פרטנית וקבוצתית, ולזכור כי החלמה מהתמכרות היא אפשרית.

 

 

הקונספט של אישיויות מתמכרות מגיע מהרעיון שיש אנשים שמפתחים התמכרויות בגלל האופי שלהם. 

לפי מודל זה, יש אנשים שעשויים להתקשות יותר בהתנגדות לפיתוח התמכרויות, ואלה שיש להם אישיות מתמכרת הם מטבעם בעלי סבירות גבוהה יותר להתמכר משאר האוכלוסייה. 

 

למשל, מחקר מ-2018 מצא שאימפולסיביות היא תכונה נפוצה בקרב מתבגרים (בנים) עם התמכרויות (Thomsen et al, 2018).

זה לא אומר שיש להם אישיות מתמכרת, אבל תומך ברעיון שתכונות מסוימות מגבירות את הסיכון להתנסות בשימוש בחומר ממכר. 

 

אבל הקונספט הזה שנוי במחלוקת.

 

מומחים להתמכרויות טוענים שהוא אפילו מזיק.

רוב המומחים תופסים התמכרות כמחלה, לרבות ה-CDC האמריקאי (המרכזים לבקרת מחלת ומניעתן),  ואין אבחנה קלינית פורמלית של ״אישיות מתמכרת״

למשל, המכון הלאומי האמריקאי על התמכרות לסמים (NIDA) מגדיר התמכרות כהפרעה כרונית חוזרת, כלומר היא יכולה ללכת ולחזור לסירוגין על פני תקופות ארוכות.

מהצד, הדבר עשוי להיראות כמו הדרדרות שמתרחשת בגלל אישיות של אדם, כשלמעשה זה פשוט חלק מהמחלה.

למרות שארגוני הבריאות אינם תומכים ברעיון האישיויות המתמכרות, יש כמה ראיות לכך שתכונות מסוימות עשויות להגביר את הסיכוי להתמכרות. נוסף לאותו מחקר שקשר בין אימפולסיביות להתמכרות, 

 

מאמר מ-2019 הדגיש תכונות והתנהגויות אחרות שחוקרים קישרו להתמכרות, בהן חיפוש אחר ריגושים, נון-קונפורמיזם וסובלנות כלפי התנהגות השוברת מוסכמות חברתיות  (Griffiths, 2017).

עם זאת, במאמר צוין שרוב החוקרים מתנגדים לרעיון של אישיויות מתמכרות בגלל היותו דטרמיניסטי.

 

בפועל, זוהי מחלה מורכבת ורבת פנים הקשורה לגורמים רבים.

 

 למשל, קיים קשר בין התמכרות לבין מצבים רגשיים זמניים, למשל מתח או ניכור, וגם לאנשים שאין להם הזדמנות ללמוד מיומנויות התמודדות בריאות יותר עם הרגשות הללו. 

 

מחקר מ-2021 שבחן 94 בני 14-32 בשווייץ, צרפת וקוויבק (קנדה) תיעד מגמות דומות, כאשר המשתתפים דיווחו לעתים קרובות על ניכור, אי-נוחות בסיטואציות חברתיות, חרדה או דיכאון. 

סגנון התקשרות לא בטוח היה גם הוא נפוץ בקרב הקבוצה שנבדקה. סגנון זה מאפיין אנשים שאינם מפתחים התקשרות בטוחה עם הדמות ההורית העיקרית שלהם במהלך הילדות, מה שמשפיע על מערכות היחסים ועל דרכי ההתמודדות שלהם עם מצוקות במהלך חייהם. 

 

 

גורמים

 

אין גורם אחד שיכול לנבא אם אדם יפתח התמכרות, אבל יש שילוב של גורמים שמעלים את הסיכון לכך, בהם: 

 

 

אפיגנטיקה

 

 חקר ההשפעה הסביבתית על גנים. מדענים מעריכים שאפיגנטיקה עשויה לקבוע 40-60% מהסיכון של אדם להתמכר. 

 

 

סביבה

 

חיים עם הורה/מטפל שמשתמש בסמים או בעל גישות חיוביות כלפי שימוש לרעה בחומרים הם גורם שנקשר לגישות והתנהגויות דומות בקרב בני נוער. באופן דומה, לחץ מקבוצת השווים יכול להשפיע על מתבגרים להתנסות בחומרים ממכרים. 

 

 

שימוש מגיל צעיר

 

שימוש מוקדם בחומרים ממכרים יכול להשפיע על התפתחות המוח, מה שמעלה את הסבירות להתמכר לחומרים במהלך החיים. 

זאת ועוד, מחקר שפורסם לאחרונה מספק עדות לכך שההשפעות הסובייקטיביות של שימוש ראשון באלכוהול ובקנאביס עשויות להשתנות מאוד בין אנשים ועשויות להעיד על בעיות עתידיות של שימוש בסמים.

 

 

שימוש בתרופות מרשם

 

יש אנשים שמפתחים התמכרויות לחומרים לאחר שנטלו אותם מסיבה רפואית. למשל, רופא יכול לרשום משכך כאבים, שהינו חומר ממכר מאוד אפילו אחרי שימוש קצר ויכול לגרום לתלות גופנית בו. 

 

 

מתח וטראומה

 

טראומה פסיכולוגית היא פצע נפשי שיכול להתרחש כתוצאה מאירוע מלחיץ ביותר, לרבות הזנחה או התעללות בילדות, בריונות, תקיפה, פשע או השפלה.

כל אירוע מלחיץ או טראומטי עלול לגרום לאדם להתמכר בניסיון להתמודד עם הזיכרונות והתחושות הקשורים אליו.

מלבד כל אלה, חוסר שוויון משחק גם הוא תפקיד בהתמכרויות. חיים בקהילה עם רמות גבוהות של עוני הוא גורם סיכון להתמכרות, כתוצאה מחוסר גישה לחינוך, לעבודה ולטיפול רפואי.

 

מאמר מ-2020 מציין שבעוד ששימוש באופיואידים (משככי כאבים שאינם מכילים אופיום) הפך נפוץ יותר בקרב כל הקבוצות הגזעיות והאתניות, סביר הרבה יותר שלבנים יקבלו טיפול מתאים להתמכרות אליהם ביחס לקבוצות אחרות, שאינן מקבלות הגנה מפני התמכרות ומנות יתר.

הדבר יכול לנבוע מדיכוי על רגע גזעי, למשל. זאת ועוד, דחיית להט״בים ע״י משפחותיהם מהווה גם היא גורם סיכון לשימוש בחומרים בקרב בני נוער. 

 

 

נטייה להתמכרות

 

מי שמודאג מכך שיש לו נטייה להתמכרות או שיפתח אותה בעתיד עשוי להרגיש כך בשל חרדה, היסטוריה משפחתית, מידע שקרא אונליין או שימוש קודם בחומרים. אבל התמכרות אינה גזירת גורל, והאינדיקטור היחיד לכך שאדם נוטה להתמכרות היא ההתנהגות שלו וההשפעה של הדבר על חייו. 

 

אדם עשוי להיות מכור לחומר או לפעילות אם הוא משתמש בדבר לבריחה או הקהיית תחושותיו, ממקד הרבה מזמנו הפנוי או מהזהות שלו בהתנהגות זו; מרגיש צורך להגביר בקביעות את מינון החומר כדי להשיג את אותה השפעה; מוכן לסבול השלכות שליליות, כמו נזק למערכות יחסים או אובדן עבודה, במטרה להמשיך בצריכה; עוסק בפעילות אפילו במצבים בהם הדבר עלול להיות מסוכן (למשל נהיגה בשכרות); חווה תסמיני גמילה בניסיון להפסיק.

 

התמכרות מגיעה בצורות רבות -

אפשר להתמכר לחומרים כמו אלכוהול, ניקוטין, סמי שעשועים ותרופות מרשם, או להתנהגויות כמו הימורים, שופינג ומין.

ואולם, יש התנהגויות שאנשים ימצאו קושי להפסיק אותן אך הן אינן תוצאה של התמכרות. התנהגויות כאלה עשויות להיות כפייתיות. 

 

 

פרה-התמכרות 

 

אם אנחנו מתייחסים לאישיות מתמכרת, הרי שניתן לדון גם במצב של קדם-התמכרות (Preaddiction).

כמו כל הפרעה אחרת, ניתן לראות בהתמכרות ספקטרום שלם של הפרעות שימוש בחומרים (McLellan et al, 2022).

בנוסף, המעבר משימוש בחומר ממכר לפיתוח הפרעה Full blown הוא בדרך כלל איטי, משתנה ומתמשך. 

הבעיה היא שהתמכרות עונה להגדרות האיבחוניות של ה-DSM רק בחלוף שנים של שימוש שניתן לזהות ולנהל הרבה לפני כן.

 

האפשרות של המשגת מצב סאב-קליני להפרעת שימוש בחומרים יכולה לעשות שינוי.

בדומה לרעיון דומה שיושם בשנות ה-2000 לגבי סוכרת, הגדרת מצב פרה-התמכרותי עשויה לאפשר זיהוי, מיפוי, הערכה ובעיקר מניעה ראשונית שתצמצם את ההסתברות לכרוניקה של הפרעה נפשית קשה המלווה במחיר סביבתי גבוה מאוד.

 

 

התמכרות מול כפייתיות

 

יש אנשים שמשתמשים במונחים ״אישיות מתמכרת״ ו״אישיות קומפולסיבית״ כביטויים נרדפים או משלימים, אבל אף אחד מהם אינו אבחנה רפואית.

קומפולסיות, או התנהגות כפייתית, הן התנהגויות רפטטיביות או טקסיות שאדם מבצע כדי לנהל חרדה.

 

למשל, אדם שיש לו מחשבות עקשניות לגבי פולש עשוי לנעול את דלתות ביתו באופן קומפולסיבי מספר מסוים של פעמים כדי לוודא את בטחונו. דבר זה הוא מאפיין של הפרעה טורדנית כפייתית (OCD).

 

בעיות נפשיות אחרות שיכולות לגרום לקומפולסיות הן הפרעת חיטוט בעור, טריכוטילומניה (הפרעת מריטת שיער) ואימון גופני קומפולסיבית, שאינה נחשבת לאבחנה רשמית אבל רבים חווים אותה. 

 

התמכרות וקומפולסיות עשויות להיראות דומות למתבונן מהצד, אבל בעוד שלרוב התמכרות מספקת סוג של גמול, כמו זרם של עונג או בריחה זמנית, קומפולסיות מבוצעות כדי להקל על פחד.

אנשים יכולים לסבול מהפרעה קומפולסיבית ומהתמכרות בעת ובעונה אחת.

 

חשוב לדעת שבשתיהן חשוב וניתן לטפל. 

 

 

בואו לדבר עם מישהו

 

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

לשיחת ייעוץ קצרה, ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של לקוחות ועמיתים

 

 

 

עדכון אחרון:

 

16 בדצמבר 2023 

 

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

 

מקורות:

 

Amodeo, M., 2015. The Addictive Personality. Substance Use & Misuse, 50(8-9), pp.1031-1036.

 

Farahmand et al (2020). Systemic Racism and Substance Use Disorders. 

 

Griffiths, M., 2017. The Myth of ‘Addictive Personality’. Global Journal of Addiction & Rehabilitation Medicine, 3(2).

 

McLellan AT, Koob GF, Volkow ND. Preaddiction—A Missing Concept for Treating Substance Use Disorders. JAMA Psychiatry. Published online July 06, 2022. doi:10.1001/jamapsychiatry.2022.1652

  

Rømer Thomsen K, Callesen MB, Hesse M, Kvamme TL, Pedersen MM, Pedersen MU, Voon V. Impulsivity traits and addiction-related behaviors in youth. J Behav Addict. 2018 Jun 1;7(2):317-330. doi: 10.1556/2006.7.2018.22. Epub 2018 Apr 12. PMID: 29642723; PMCID: PMC6174598.

 

Varshneya, N. B., Dunn, K. E., Grubb, C. J., Okobi, S. I., Huhn, A. S., & Bergeria, C. L. (2023). Can initial experiences with drugs predict future drug abuse risks? Experimental and Clinical Psychopharmacology, 31(1), 186–193. https://doi.org/10.1037/pha0000559

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024