דיכאון אחרי לידה | אבחון, טיפולים, המלצות ומחקרים (2024)

Postpartum depression

  

הכי חשוב לדעת  -

 

ההתמודדות שלך עם דיכאון אחרי לידה

אינה עדות לאיכויות שלך כאמא,

ובוודאי לא על כישלון.

 

המהלך הנכון ביותר הוא להיעזר,

בלי להתבייש.

 

 

מה זה דיכאון אחרי לידה?

 

דיכאון לאחר לידה (PPD) היא הפרעה נפשית משמעותית, שמתאפיינת בתסמינים ייחודיים של דיכאון, אשר מופיעים במהלך ההיריון או ב-4 השבועות שלאחר הלידה. 

עבור מרבית בני האדם, לידת ילד היא התגלמות האושר, שיא של מימוש עצמי ורגע מכונן בחיים. הקמת משפחה או הגדלתה, בואו של תינוק חדש לעולם, מביאים עימם אושר גדול, אך לצידו עייפות, שחיקה, תשישות ומעמסה כלכלית. 

לעיתים, תינוקות מביאים עימם גם קושי רגשי כבד ביותר עבור אימו, ולעיתים עבור אביו, מצב הקרוי דיכאון לאחר הלידה.

כשמו כן הוא - דיכאון זה פוגע באם לאחר לידת תינוק.

 

לפי הערכות עדכניות, כ-5% מהיולדות סובלות מדיכאון בחומרה גבוהה, ועד כ-25% מהן סובלות מדיכאון ברמה מתונה. 

 

זאת ועוד, הסיכון לדיכאון אינו מסתיים אחרי ״שנת הטירונות״ שעוברים ההורים. לפי נתונים עדכניים, יותר מרבע מההורים לתינוקות שעברו את גיל שנה נוטים להראות סימנים של דיכאון. 

 

חשוב לציין כי דיכאון לאחר לידה אצל גברים שכיח אף הוא לאחר לידת ילד, אך האחוזים נמוכים יותר.

 

 

 

 

כמה זמן לאחר הלידה פורץ הדיכאון?

 

דיכאון לאחר לידה מתחיל לעיתים מיד לאחריה ולעיתים מספר שבועות לאחריה, ונמשך לרוב מספר חודשים עד שנה. 

מחקר שנערך ב -2013, מעלה כי 14% מהאמהות החדשות דיווחו על תסמינים דיכאוניים בטווח הזמן של ב-4-6 שבועות לאחר הלידה.

 

חלק מהנשים שסובלות מדיכאון אחרי לידה עלולות להמשיך לחוות תסמיני דיכאון עד 3 שנים לאחר הלידה, כך על פי מחקר שפורסם בדצמבר 2020 בכתב העת Pediatrics. נראה כי הסיכון גבוה יותר עבור נשים עם היסטוריה של דיכאון ו / או מסוכרת הריונית.

 

דר תמר לופו פסיכולוגית במכון טמיר בתל אביב

דר׳ תמר לופו, פסיכולוגית ומטפלת במשברים בהריון, לידה, אמהות ופיריון

 

 

במקרים קיצוניים עלולה להופיע פסיכוזה לאחר-לידה שמחייבת התערבות מקצועית, עקב סכנה לאם, לתינוק ולאחרים. 

כאשר פורץ דיכאון לאחר הלידה הראשונה, הסיכונים לדיכאון לאחר הלידה השניה גבוהים מהרגיל. 

למרות שבמרבית המקרים דיכאון אחרי הלידה חולף עם זמן וטיפול פסיכולוגי מתאים, עבור לא פחות מ-38% מהנשים המאובחנות, הדיכאון נותר ברקע כבעיה כרונית, כך על פי דו"ח שפורסם ב-2014  ב - Harvard Review of Psychiatry.

 

 

נועה רוזן פסיכותרפיסטית טיפול רגשי לילדים נוער ומבוגרים בתא

נועה רוזן, MSW, מטפלת בנשים וגברים סביב תהליכי לידה והורות, ת״א

 

 

מה הסימפטומים של דיכאון לאחר לידה? 

 

  • מצב רוח ירוד.

  • חרדות.

  • עייפות קשה.

  • קשיי שינה.

  • אובדן עניין והנאה.

  • אשמה מופרזת ותחושת חוסר ערך.

  • תסכול וחוסר שקט.

  • קשיים קוגניטיביים  - כמו בעיות זיכרון, קושי לתכנן או פגיעה ביכולת לחשוב בצלילות.

  • עצבות שמחמירה לעיתים עד כדי מחשבות אובדניות ו/או או מחשבות על פגיעה בתינוק.

 

ליה רינג MSW מטפלת אישית וזוגית בפתח תקווה מכון טמיר

ליה רינג, MSW,  מטפלת בדיכאון אחרי לידה בפתח תקווה

 

 

איך משפיע דיכאון לאחר הלידה על התינוק?

 

דיכאון אחרי לידה מקשה על האם לטפל בעצמה וכתוצאה מכך פוגע בטיפול בתינוק שזה עתה נולד ובתחושת הביטחון הבסיסי שלו.

השפעת התופעה על התינוק רבה: למשל, נמצא שתינוקות המטופלים על ידי אימהות הסובלות מדיכאון לאחר לידה נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלות התפתחותיות ונפשיות.  

קיימת ספרות מחקרית עשירה על ההשפעות השליליות של דיכאון לאחר לידה של האם על תינוקות:

מנת משכל נמוכה יותר, התפתחות איטית יותר, ושיעורים גבוהים יותר של הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגות והפרעות פסיכיאטריות בבגרות.

 

למי לפנות אם קיים סיכון אובדני 

 

ריטה רוזמרין MSW פסיכותרפיסטית מדריכה מטפלת זוגית ומטפלת CBT ודינמי מכון טמיר תל אביב

ריטה רוזמרין, MSW, מטפלת בדיכאון אחרי לידה, מכון טמיר תל אביב

 

 

מהם גורמי הסיכון לדיכאון אחרי לידה? 

 

מחקרים עדכניים מתארים את השינוי המתאגר שעוברות נשים עם המעבר לאימהות ומתייחסים לגורמי הסיכון המייצרים קרקע פורה לפיתוח הפרעות נפשיות:

 

  • דיכאון במהלך ההריון.

  • פרידה זוגית במהלך ההריון.

  • היעדר תמיכה מספקת.

  • כאבים לאחר הלידה - במחקר חדש, נערך מעקב אחר מידת הכאב של למעלה מ-4,000 אמהות אשר עברו לידה טבעית או ניתוח קיסרי.  אמהות שהתמודדו עם כאב פיזי רב יותר לאחר הלידה נמצאו בסיכון גבוה יותר ללקות בדיכאון שלאחר הלידה. אמהות שחוו דיכאון לאחר לידה התלוננו יותר על כאבים פיזיים במהלך תקופת ההתאוששות ונזקקו ליותר תרופות נגד כאבים

  • הפסקת ההנקה.

  • עייפות קשה.

  • הפרעות נפשיות במשפחה - אמהות חדשות עם היסטוריה משפחתית של הפרעות פסיכיאטריות נמצאות בסיכון כמעט כפול לפיתוח דיכאון לאחר לידה, זאת בהשוואה לאמהות חדשות ללא היסטוריה משפחתית כזו (Zacher Kjeldsen et al, 2022).

  • שינויים הורמונליים. למשל, נשים עם היסטוריה של התפתחות דיכאון לאחר התחלת אמצעי מניעה הורמונליים מצויות בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון לאחר לידה, כך עולה ממחקר שפורסם לאחרונה (Larsen et al, 2023).

  • שימוש בסמים לפני ההריון.

  • הסיכוי לדיכאון אחרי לידה עולה משמעותית כאשר האם נושאת ברחמה בן, בהשוואה להריון של בת. החוקרים, מאוניברסיטת קנט, זיהו כי נשים שילדו בנים היו בסיכון גבוה יותר לפריצת דיכאון לאחר לידה (71-79%) בהשוואה לאמהות שילדו בנות. 

  • אסתמה של האם במהלך ההריון קשורה לדיכאון לאחר לידה - כך לפי מחקר קנדי חדש

  • פיטוצין הוא צורה סינתטית של ההורמון אוקסיטוצין, הניתן לעיתים לפני, במהלך, או מיד לאחר הלידה, על מנת לזרז צירי לידה ולעצור דימום. מחקר העלה כי בקרב נשים עם עבר של דיכאון או חרדה, השימוש בפיטוצין העלה את הסיכוי להתפתחות של דיכאון וחרדה לאחר הלידה ב-36%, ובקרב נשים ללא עבר של הפרעות אלו, ב-32%. מכיוון שנשים רבות לא פונות לעזרה מקצועית כאשר הן חוות תופעות אלו, עקב בושה או לחץ חברתי ומשפחתי, יתכן שהמספרים גבוהים אף יותר. 

  • בשליש השני של ההריון הראו הנשים רמה גבוהה של סומטיזציה וכן רמות גבוהות של דפוסים חשיבתיים טורדנים- כפייתיים, דיכאון וחרדה. במהלך השליש השלישי, מלבד סומטיזציה, נצפתה אצלן גם רמה גבוהה של דחק (סטרס) הקשור להריון.

  • סכרת הריון קשורה לסיכון מוגבר ללקות בדיכאון אחרי לידה. מחקר שפורסם לאחרונה מחזק את הקשר בין דיכאון בתחילת ההיריון לסכרת הריון ואת הקשר בין סכרת הריון לדיכאון לאחר לידה.

 

מחקרים עכשוויים מתחילים לבחון את ההיבטים המולקולריים הספציפיים של דיכאון אחרי לידה, למשל, פגיעה ביכולת הגוף ״לנקות״ חומר גנטי ופסולת מתוך התאים.

 

יעל מנדל ניסנבאום MSW פסיכותרפיסטית עמיתת מכון טמיר

יעל מנדל ניסנבאום, MSW, מטפלת בדיכאון לאחר לידה, מכון טמיר ברמת גן

 

 

 

מה ההבדל בין עצב נורמטיבי לדיכאון אחרי לידה?

 

ב-80% מהמקרים מופיעה עצבות לאחר לידה (Postpartum Blues), שאינה מגיעה לרמה קלינית של דיכאון. 

באופן נורמטיבי, לרבות מהמתמודדות עולות מחשבות מפחידות ומטרידות עם תכנים שקשורים בריאות התינוק, בן הזוג או בריאותן שלהן, פחד להישאר לבד עם התינוק, בכי, פחדים ודימויים שתפגע ללא כוונה בתינוק ופקפוק עצמי לגבי יכולותיה להיות אמא (בעיקר אחרי לידה ראשונה).

אם אלה נמשכים מעבר ל-10 ימים, חשוב לפנות לאבחון. 

בנוסף, דיכאון צובע תחומים רבים יותר של תפקוד, לא רק רגש. הדיכאון מתבטא פיזיולוגית, קוגניטיבית, חברתית ועוד. 

 

דר איה גולן טיפול במבוגרים ילדים ונוער מכון טמיר במרכז וצפון תל אביב

דר׳ איה גולן, מומחית לטיפול בדיכאון, מכון טמיר תל אביב 

 

שימו לב - 

המעבר לאיזור מסוכן הוא כאשר האם אינה חווה את המחשבות כשייכות לה או כאשר המחשבות הופכות להיות לתופעה אובססיבית שעלולה להעיד על הפרעה טורדנית-כפייתית אחרי הלידה (PPOCD)  או אפילו פסיכוזה אחרי לידה. במקרה כזה נדרשת פנייה לעזרה מקצועית

 

מצבים נפשיים אחרי הלידה

 

 

עצבות אחרי

לידה

דיכאון

אחרי לידה

פסיכוזה

אחרי לידה

שכיחות 

50-85% מהנשים במהלך השבועיים הראשונים של הלידה 

סביב 13% מכלל הנשים במהלך השנה הראשונה אחרי הלידה 

אחת מ-10,000 נשים במהלך הרבעון הראשון אחרי הלידה 

 תסמינים

 חוסר שקט, חרדה, תנודות במצב הרוח ותגובתיות רגשית רבה יותר

אשמה חזקה, אנהודניה, חרדה, מצב רוח ירוד, עודף / חוסר שינה, מחשבות על התאבדות ועייפות ניכרת

מעגליות מהירה או מעורבת, עצבנות, דלוזיות, הלוצינציות, התנהגות לא מאורגנת, פגיעה קוגניטיבית ותובנה נמוכה.  

חומרה  אינה הפרעה פסיכיאטרית וחולפת ספונטנית  תסמינים מתונים עד חמורים, אפיזודה ממושכת  נדרשת התערבות פסיכיאטרית ובמקרים רבים אשפוז

 

 

 

דפי רהב הס, פסיכולוגית קלינית, משתפת על דכדוך אחרי הלידה <

 

 

דיכאון אחרי לידה והקשר בין האם לתינוק

 

דיכאון לאחר לידה מופיע בתקופה המכונה בספרות המקצועית השליש (הטרימסטר) הרביעי של ההריון.

תקופה זו מתייחסת כרונולוגית לשלושת החודשים הראשונים לאחר הלידה. 

כאשר האם מתמודדת עם PPD, היא מתקשה לזהות במדויק את צרכי התינוק ולהגיב בהתאמה.

קשה לה יותר לבלות עם התינוק, לגעת בו ולהחזיק אותו, וכאשר היא כן מצליחה, היא מאוד לחוצה, מה שעלול לפגוע בסגנון התקשרות בטוח, אינדיקטור מרכזי בפיתוח תקין של אישיותו בהמשך חייו.  

 

שגית אליאס MSW פסיכותרפיסטית מומחית מכון טמיר פתח תקווה

שגית אליאס, MSW, מטפלת בדיכאון אחרי לידה, מכון טמיר בפ"ת

 

התקשרות ודיכאון אחרי לידה

 

התקשרות לא בטוחה באה לידי ביטוי בשלושה אופנים:

 

  1. התקשרות חרדה/אמביוולנטית: היפראקטיבציה של מערכת ההתקשרות. מצב שבו התגובתיות של האם לא מאד צפויה- לעיתים מגיבה טוב ולעיתים לא מגיבה טוב, לעיתים לא מגיעה כלל. כך המערכת נמצאת בהיפר אקטיבציה. המערכת עובדת יותר מדי. אי אפשר להרגע כי עסוקים בזה כל הזמן.

  2. התקשרות חרדה/נמנעת: דה-אקטיבציה של מערכת ההתקשרות - התינוק לומד שצרכיו אינם נענים ולכן מראש הוא מבקש פחות לשחק. הוא יכול להראות כאילו לא אכפת לו אבל אם מסתכלים על מדדים פיזיולוגים ניכרת חרדה. גם במצב של היפר-אקטיבציה וגם במצב של דה-אקטיבציה, קיימת חרדה שפוגעת במידת הפניות של התינוק ללמוד מיומנות חיונית שנקראת מנטליזציה.

  3. התקשרות לא מאורגנת- נדירה יותר - תינוקות שחוו התעללות.

תגובות התינוק לדיכאון של האם מתבטאות בעיקר בקשיי ויסות רגשיים והתנהגותיים - ריכוז, נסיגה, המנעות וקופצנות.

הוא מוטרד ממה שאינו אמור להיות מוטרד ממנו בשלב מוקדם זה בחייו.  

 

לפי דונלד ויניקוט, התינוק נמצא לאחק הלידה במצב מנטלי של תלות מוחלטת, מצב בו התינוק והטיפול האימהי הם יחידה אחת: ויניקוט טען שאין דבר כזה תינוק, כי כל פעם כשתראה אחד תוכל לראות גם את האחר. ויניקוט טען שבחודשים הראשונים האמא והתינוק הם יחידה פסיכולוגית אחת, והאם סובלת ממחלה בריאה אותה כינה מושקעות אימהית ראשונית. המושקעות האימהית הזו מאפשרת לאם להיות מכוונת ומושקעת בתינוק, בצרכים שלו ולנוע בהתאם לקצב שהוא מכתיב. האמא "שוכחת את עצמה" ומעמידה את עצמה לרשות התינוק. 

 

לידת ילד מביאה עימה קשיים רבים עבור כל זוג הורים. התינוק הקטן מכלה את מרבית הזמן, האנרגיות והרווחה הכלכלית של הוריו הטריים, לא משאיר לעיתים זמן לזוגיות, חיי חברה, ספורט ובילויים לצד הטיפול בו ושגרת חיי העבודה. אמהות טריות, ולעיתים גם אבות טריים, מקריבים עם הלידה דברים רבים שאהבו, לפחות לתקופה מסוימת. מרבית ההורים מצליחים להתמודד עם ההקרבה הרבה שדרש התינוק בהבנה, מצליחים להסתגל לשינוי המשמעותי בחיים. עם זאת, מדובר בהתמודדות קשה ובהקרבה משמעותית, אשר אין זה מפתיע מדוע לא כולם מצליחים לקבל אותה. זאת, לצד הקושי הרב שבטיפול בתינוק, הקושי להתמודד עם הבכי הבלתי נפסק, שעות השינה המעטות, הציפיות הגבוהות מהחברה ומעצמך לצד מצבים שלא תמיד הלכו כמתוכנן.

 

רויטל זילברמינץ מטפלת באמנות עם ילדים בהוד השרון מכון טמיר

 רויטל זילברמינץ, מטפלת בדיכאון אחרי לידה, הוד השרון

 

 

מהי פסיכוזה אחרי לידה?

 

פסיכוזה בעקבות לידה היא הפרעה נפשית קשה ונדירה, המופיעה אצל 1-2 מקרים מתוך אלף יולדות. התופעה כרוכה בהלוצינציות ובדלוזיות אגו-סינטוניות.

הסימפטומים הפסיכוטיים יופיעו לרוב סמוך מאד ללידה, לרוב תוך שבועיים, אך חלק מהנשים מפתחות סימפטומים בשלב מאוחר יותר, למשל עם סיום ההנקה או כאשר המחזור שלהן חוזר.

 

פסיכוזה אחרי לידה דורשת פנייה מיידית לאבחון ולטיפול. המצב עלול להידרדר במהירות, כשהסכנה הגדולה היא שהאם הטרייה תזניח את התינוק, או תזיק לו או לעצמה. ברוב המקרים האשה עצמה אינה מודעת לכך שהיא במצב פסיכוטי ולכן אם בן זוגה או סביבתה הקרובה לא יבחינו בסימני האזהרה ויפעלו - האם והתינוק נמצאים בסכנה.

 

 

נשים בסיכון גבוה לפסיכוזה אחרי לידה

 

  • נשים שסבלו מתופעה זו בעבר

  • נשים שסובלות מהפרעה נפשית חמורה.

  • נשים שיש להן קרוב משפחה מדרגה ראשונה שעבר פסיכוזה, ובעיקר הפרעה ביפולרית (אינדיקציה מובילה).

לסיכום, אם אתם חושדים שלמישהי בסביבתכן הקרובה יש פסיכוזה לאחר לידה, חשוב לפנות למיון פסיכיאטרי או לאבחון פסיכיאטרי דחוף . אם קיימת סכנה לפגיעה מיידית באם או בתינוק, יש להתקשר למשטרה .לרוב, הטיפול ייעשה ביחידה פסיכיאטרית, אך במידת האפשר האם לא תופרד מתינוקה על מנת לשמר את הקשר הראשוני ותחושת הבטחון של התינוק.

 

 

אובדנות אחרי הלידה

 

מחקר שבדי שפורסם לאחרונה מלמד כי נשים החוות דיכאון סביב הלידה, כלומר דיכאון במהלך ההריון או בשנה הראשונה לאחר הלידה, נמצאות בסיכון מוגבר להתאבדות בהשוואה לנשים שלא חוו דיכאון בתקופה זו. 

 

המחקר, שנערך בשבדיה ובדק נתונים של כמעט מיליון נשים, מצא כי שיא תקופת הסיכון להתאבדות הוא בשנה הראשונה לאחר קבלת האבחנה (פי 5 מהנורמה)  אך הוא נשאר גבוה גם עד 18 שנים לאחר מכן.

 

הסיכון גבוה יותר בקרב נשים ללא היסטוריה של הפרעות פסיכיאטריות קודמות.

 

 

חרדות אחרי לידה

 

כל הורה, גם אמהות וגם אבות, יידעו לומר שחרדות בחיים שלפני ההורות הם כאין וכאפס בהשוואה לחרדות הכרוניות של הורים.

חרדות אחרי הלידה הן האתגר האמיתי. 

 

ככה זה, תפקיד מחייב ומלחיץ עד סוף החיים...

 

העדות ההורית מגובה גם במחקרים פסיכולוגיים:

לפי סקירת ספרות שפורסמה לאחרונה עולה כי הפרעת חרדה כללית (GAD), התקפי חרדה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) והפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) מאובחנות לעתים קרובות ובשכיחות גבוהה מאוד אצל נשים לאחר לידה.

 

 

התקפי חרדה אחרי הלידה

 

התקפי חרדה שכיחים הרבה יותר אצל נשים אחרי לידה, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

הפרעת פאניקה מתאפיינת בהתקפי חרדה חוזרים ונשנים, שמופיעים לאורך חודש (או יותר), עם אחד (או יותר) מהתסמינים הקליניים האלה:

  • חרדה מתמדת לקראת האפשרות של פריצת התקפי חרדה נוספים.

  • דאגה ניכרת לגבי ההשלכות של התקף החרדה, כמו איבוד שליטה, התקף לב ופחד להשתגע

  • שינוי משמעותי בהתנהגות הקשורה להתקפים.

  • הפרעת פאניקה מאובחנת בדרך כלל, גם אם לא תמיד, לצד אגורפוביה

 

 

טיפולים בדיכאון אחרי לידה

 

לדיכאון הפורץ בתקופות סמוכות ללידה (לפניה או אחריה) יש השלכות לא פשטות על האם והתינוק גם יחד. 

ההשפעות הפיזיולוגיות של דיכאון במהלך הריון, כמו רמות מוגבהות של קורטיזול, עשויות לפגום בהתפתחות התינוק ולהביא לנזקים משמעותיים.

שיעור הנשים הסובלות מדיכאון אחרי לידה מגיע ל-7.1%, ואף למעלה מכך כאשר לוקחים בחשבון אפיזודות דיכאוניות מתונות יחסית.

 

 

טיפול פסיכולוגי בדיכאון אחרי לידה

 

במרבית המקרים, טיפול פסיכולוגי בשיחות עדיף על טיפול תרופתי בהתמודדות עם דיכאון לאחר לידה. 

ועם זאת, אנחנו יודעים שלעיתים קרובות קשה לשכנע יולדת שסובלת מדיכאון וחרדה לפגוש פסיכולוגית בקליניקה. 

הטיפולים הפסיכולוגיים הנפוצים ביותר לדיכאון אחרי לידה הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי , טיפולים רגשיים, בשילוב עם טיפולים תמיכתיים, פרטניים וקבוצתיים.

 

כמו בטיפול בהפרעות נפשיות אחרות, בקרב נשים ובכלל, ניתן כיום דגש להנגשת טיפול פסיכולוגי רגיש תרבות, עבור אוכלוסיות מוחלשות.

דוגמא מצוינת לכך היא טיפול בדיכאון אחרי לידה עבור נשים מהקהילה הבדואית.

 

 

טיפול באינטרנט

 

נשים הרות ונשים אחרי לידה הסובלות מדיכאון מתקשות פעמים רבות לחפש טיפול, בין היתר בגלל קשיים בטיפול בילד, היעדר ידע או משאבים כספיים נדרשים.

לכן, מענים פסיכולוגיים שאינם דורשים מהנשים לצאת מהבית יכולים לאפשר ולעודד מספר רב יותר של נשים לקבל את הטיפול הנפשי לו הן נזקקות.

תכניות טיפול אינטרנטיות מספקות בדיוק את זה: מענה פרטי ואנונימי שניתן להתחבר אליו בכל שעה של היום ומכל מקום עם חיבור לרשת

 

מחקר מעניין מסוף 2021 מלמד כי סוג של טיפול קוגניטיבי התנהגותי דיגיטלי (dCBT) עשוי לסייע במניעה של דיכאון לאחר לידה אצל נשים, עד חצי שנה לאחר הלידה. הטיפול מתקיים במהלך ההריון באמצעות האפליקציה Sleepio, שנועדה לטיפול עצמי בקשיי שינה (Felder, 2021).

 

מחקר מ-2023 מציע שהשתתפות בתכנית להורים דרך פייסבוק עשויה לעזור לנשים עם דיכאון לאחר לידה לחוות שיפור מהיר יותר של סימפטומים, אם כי לא נרשמה השפעה על הלחץ ההורי (Guevara et al, 2023).

התכנית כללה שמונה נושאים כל שבוע, שפורסמו בשלושה פוסטים נפרדים בקבוצת פייסבוק סגורה.

המחקר מצא שנשים בהתערבות של קבוצת פייסבוק חוו ירידה מהירה יותר בתסמיני דיכאון מאשר אלו בקבוצת CBT מקוונת בלבד.

 

 

אבחון מרחוק

 

מחקר מ-2019 מלמד כי שימוש בהודעות טקסט למטרות הערכת המצב הקליני מרחוק, מהווה דרך מעשית ופשוטה בשיפור הזיהוי והאבחון הראשון של דיכאון אחרי לידה אצל נשים.

החוקרים השתמשו בהודעות SMS עם מספר שאלות שמעריכות את מצבן הפסיכולוגי של היולדות, ותפסו שתי ציפורים במכה, בכך שהוסיפו מידע פסיכו-חינוכי על הפסיכולוגיה של נשים עם תינוק חדש ודיכאון לאחר לידה.

 

 

טיפול עצמי

 

חשוב לתקף ולנרמל את המחשבות והחששות, לאמץ מיומנויות הסחה, להבחין בין מחשבות לבין עובדות, לתרגל מיינדפולנס, להעצים (במקום לשפוט), להעביר מסרים של ביטחון, לנסות למצוא תמיכה קבוצתית של אמהות אחרות - עם הנחיה או בהנחיה עצמית -  ובעיקר לקבל את הארעיות של המצב והתסמינים המבאסים שמלווים אותו. 

   

חשוב לדעת כי דיכאון לאחר הלידה אינו גזירת גורל עבור האישה או התינוק הצעיר.

מרבית הנשים מצליחות להתגבר על הדיכאון, לבדן או תוך קבלת תמיכה טיפולית מתאימה.

הדיכאון לאחר הלידה אינו בהכרח פוגע פגיעה תמידית בקשר שבין האם לתינוקה או בתינוק עצמו, וכמעט תמיד ניתן לשקם פגיעה שקרתה.

חשוב לזכור כי התינוק נמצא בשנות חיים בהן נפשו אינה מקובעת כי אם גמישה ומתעצבת, ולכן מרבית הדברים הם הפיכים.

חשוב לטפל בדיכאון לאחר הלידה על מנת להקל על הסבל ממנו סובלת האישה, וחשוב לדעת כי כמעט תמיד- הטיפול מצליח.

 

כמעט כל אם שסבלה בתקופת האמהות הראשונה מדיכאון לאחר לידה, הופכת לאם טובה, אוהבת, מכילה ומקבלת, אשר מצליחה לספק לילדיה את כל צורכיהם ולא במחיר של ויתור עצמי, בדיוק כמו אלה שלא סבלו מהדיכאון.

 

 

טיפול תרופתי לדיכאון אחרי לידה

 

לדיכאון יש מענים טיפוליים רבים, וטיפול בדיכאון הוא תחום שאנו מקדישים לו מאמר נפרד באתר. גם על טיפול תרופתי בדיכאון יש לנו פרק ששווה קריאה.

 

הקו הראשון בטיפול בדיכאון הוא טיפול תרופתי באמצעות תרופות SSRI, טיפול שנמצא מחקרית כזהה ליעילות של פסיכותרפיה, אולם קיימים חששות אמיתיים לגבי השימוש בתרופות הללו בנשים הרות ומיניקות.

 

בנוסף, סקר חדש ומדאיג מלמד כי 40% מהנשים שחושדות כי הן סובלות מדיכאון אחרי לידה נמנעות מפנייה לעזרה מקצועית, בעיקר בגלל בושה וסטיגמה. חלקן מצויות גם בהכחשה

הטיפול התרופתי שניתן עד השנה לנשים שסובלות מדיכאון אחרי לידה פועל רק כעבור ארבעה עד שמונה שבועות ובדרך כלל הייתה לו השפעה קטנה עד בינונית בלבד על תסמיני הדיכאון.

 

 

אבל יש בשורות מעוררת תקווה עם שתי תרופות חדשות:

 

  • (Zuranolone) Zurzuvae

  • Brexanolone (Zulresso)

 

 

זורנולון Zuranolone 

 

ה-FDA אישר באוגוסט 2023 את הגלולה הראשונה שיועדה ספציפית לטיפול בדיכאון לאחר לידה, אבן דרך פוטנציאלית לטיפול.

הסוכנות הודיעה כי zuranolone, תחת שם המותג Zurzuvae, אושרה כגלולה לנטילה של פעם ביום למשך 14 ימים.

 

 

זולרסו Brexanolone

 

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Lancet בדק את יעילותו של טיפול תרופתי ממוקד לדיכאון אחרי לידה. 

התרופה, Brexanolone, או בשמה השיווקי Zulresso,  אושרה על ידי FDA ועשויה לשפר דרמטית את חייהן של אמהות רבות שמתמודדות עם PPD.

לדוגמה, מחקר קליני שנערך על ברקסאנולון מצא כי לאחר 60 שעות של טיפול, 94% מהנשים הגיעו להפחתה משמעותית בתסמיני ה-PPD, ו-56% הגיעו לרמיסיה מלאה.

 

המחקר מלמד כי מתן עירוי או זריקה של התרופה Brexanolone, מספק מענה טיפולי מוצלח ומהיר למתמודדות עם דיכאון לאחר לידה:

החומר פועל מהר יותר מ-SSRI, תוך 30 ימים בדיוק מתחילת הטיפול בתרופה. 

 

הרכיב הביוכימי העיקרי שמופעל בתרופה החדשה משפיע על מערכת הנוירוטרנסמיטר GABA, מוליך עצבי שכמותו במרחב בין הנוירונים נמצאת בקשר עם מצב הרוח. 

למרות שמנגנון הפעולה של התרופה אינו ידוע, ההערכה היא כי הסטרואיד האנדוגני allopregnanolone משפר את תסמיני הדיכאון והחרדה על ידי הגברת הפעילות של נוירוטרנסמיטורים גברגיים (של מערכת הגאבה GABAergic) במוח כולו.

GABA הוא המוליך העצבי העיקרי במוח שאחראיה על עיכוב.

כאשר GABA נקשר לקולטן GABA-A, משודר זרם של יוני כלור בעלי מטען שלילי לנוירון הבא, מה שמשתקלל כהשפעה כוללת מעכבת.

 

 

בואו לדבר עם מישהו

 

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

לשיחת ייעוץ קצרה, ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

עדכון אחרון

 

9 בינואר 2024

 

  

 

 

 

כתיבה:   

 

דפנה אברמוביץ', MA,

פסיכולוגית קלינית מומחית

 

סמדר שטינברג, MA,

מטפלת באמצעות ביבליותרפיה

 

גיא רומח, MA,

פסיכולוג בהתמחות קלינית

 

 

 

מקורות לסיוע נפשי בשירותי בריאות הנפש הציבוריים

 

(נדלה חלקית מתוך פורום 'אופקים'):

 

1.    יחידות לבריאות הנפש של האישה קיימות במספר מרכזים רפואיים, בין היתר באיכילוב, שם קיימת גם תכנית הורה-תינוקיחידה זו מפעילה, בשיתוף ביה"ח דנה לילדים, את "דנה שלי", שם המשפחות יכולות לקבל גם מענה נפשי. 

2.    היחידה לקשר הורה תינוק במרכז הבין תחומי בהרצליה .

3.    קהילת 'אם לאם' -  המתנדבות מקבלות הדרכה מקצועית עורכות ביקורים קבועים בבית והתמיכה מאוד מתאימה לתקופה ראשונית שלאחר לידה. יש אתר וכן קבוצות בפייסבוק  https://www.emlem.co.il/

4.    סירי לידה - קבוצה קהילתית באבן יהודה עם מתנדבים מהקהילה יכינו שיעבירו תבשילים למשך התקופה הראשונית ליולדת ולבני משפחתה

5.    מסגרת "ציפור הנפש" להורים צעירים פגועי נפש,  אשר לה מועדונים ופעילויות תמיכה והדרכה.

6.    מרפאות קופות החולים הרגילות ערות במיוחד לסכנות דיכאון לאחר לידה, כדאי לבדוק מה הקופה והמרפאה המסוימת יכולות להציע. אולי ביקור של אחות או עו"סית ואולי הקדמת התור לטיפול נפשי שהקופות מחוייבות היום לתת.

7. "הורים במרכז ",  פועלים מטעם שותפות חיפה בוסטון בקרית אליעזר בחיפה ללא תשלום. 04-8202017 

8. נייר עמדה של הסתדרות הפסיכולוגים (הפ"י) על טיפול בנשים המתמודדות עם דיכאון אחרי לידה

 

 

קראו עוד: 

 

עצות - זיהוי סימפטומים של דיכאון אחרי לידה <

שאלון דיכאון להריוניות ולנשים לאחר לידה - מתוך אתר קופ"ח לאומית <

זיהוי מוקדם של פסיכוזה אחרי לידה  

 

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מטפלים בדיכאון אחרי לידה לפי יישובים

 

תל אביב 

ירושלים

באר שבע

חיפה

אשקלון

אשדוד

רחובות נס ציונה

ראשון לציון

מודיעין מכבים רעות

חולון

רמת גן

פתח תקווה

ראש העין

אריאל

קריית אונו

הרצליה

כפר סבא

רעננה

נתניה

חדרה, קיסריה ופרדס חנה

זכרון יעקב

צפון הארץ וכרמיאל

נהריה

 

ובשפות עברית, אנגלית, ערבית ורוסית, פנים אל פנים או אונליין.

 

 

מקורות:

 

 

רונית כהן זמורה (2018). זוגתי סובלת מדיכאון אחרי לידה. מה עושים? מתוך YNET באינטרנט

 

Alfayumi-Zeadna, S., Zeadna, A., Azbarga, Z., et al. (2022). A Non-Randomized Controlled Trial for Reducing Postpartum Depression in Low-Income Minority Women at Community-Based Women’s Health Clinics. Maternal and Child Health Journal, 26(10), 1689–1700. https://doi.org/10.1007/s10995-022-03434-1

 

American College of Obstetricians and Gynecologists. (n.d.). Optimizing Postpartum Care. Committee on Obstetric Practice. https://www.acog.org/Clinical-Guidance-and-Publications/Committee-Opinions/Committee-on-Obstetric-Practice/Optimizing-Postpartum-Care

 

AREHART-TREICHEL, J. (2014). Link Seen Between Mental Disorders, Diabetes in New Study. Clinical and Research News. https://doi.org/10.1176/appi.pn.2014.6a1

 

Darbi, E.S. (2017). High paternal testosterone may protect against postpartum depressive symptoms in fathers, but confer risk to mothers and children. Hormones and Behavior, 95, 103-112.

 

Fareeha, H., Aftab, A., & Ijaz, M.I. (2008). Study of anxiety and depression during pregnancy. Pakistan Journal of Medical Sciences, 24(6), 861–4.

 

Felder, J.N., Epel, E.S., Neuhaus, J., Krystal, A.D., Prather, A.A. (2021). Randomized controlled trial of digital cognitive behavior therapy for prenatal insomnia symptoms: effects on postpartum insomnia and mental health. Sleep. https://doi.org/10.1093/sleep/zsab280

 

Guevara, J.P., Morales, K., Mandell, D., Mogul, M., Charidah, T., Luethke, M., Min, J., Clark, R., Betancourt, L., & Boyd, R. (2023). Social Media-based Parenting Program for Women With Postpartum Depressive Symptoms: An RCT. Pediatrics. 10.1542/peds.2022-058719

 

Hunt, A.M., Uthirasamy, N., Porter, S., & Jimenez, M.E. (2022). Parental Depression Screening in Pediatric Health Care Settings: A Scoping Review. Pediatrics, 150(1). 10.1542/peds.2021-055804

 

Jacobson, M.H., Hamra, G.B., Monk, C., et al. (2023). Prenatal Exposure to Nonpersistent Environmental Chemicals and Postpartum Depression. JAMA Psychiatry. doi:10.1001/jamapsychiatry.2023.3542

 

Larsen, S.V., Mikkelsen, A.P., Lidegaard, Ø., & Frokjaer, V.G. (2023). Depression Associated With Hormonal Contraceptive Use as a Risk Indicator for Postpartum Depression. JAMA Psychiatry. doi:10.1001/jamapsychiatry.2023.0807

 

Meltzer-Brody, S. M., Meltzer, C. L., Freeman, A. M., Yonkers, K. A., Wisner, K. L., Hamilton, J. A., ... & Cohen, L. S. (2019). Brexanolone for the treatment of postpartum depression: A randomized clinical trial. The New England Journal of Medicine, 381(13), 1225-1234.

 

Myers, S., & Emmott, E.H. (2021). Communication Across Maternal Social Networks During England's First National Lockdown and Its Association With Postnatal Depressive Symptoms. Frontiers in Psychology, 12. doi: 10.3389/fpsyg.2021.648002.

 

Osborne, L.M., Payne, J.L., Sherer, M.L., & Sabunciyan, S. (2022). Altered extracellular mRNA communication in postpartum depression is associated with decreased autophagy. Molecular Psychiatry. DOI: 10.1038/s41380-022-01794-2

 

Sangsawang, N., & Sangsawang, B. (2023). Postpartum depression, social support and maternal self-efficacy between adolescent and adult mothers during the COVID-19 pandemic: A comparative cross-sectional study. Journal of Advanced Nursing, 79, 113–124. https://doi.org/10.1111/jan.15445

 

Shuman, C.J., Peahl, A.F., Pareddy, N. et al. (2022). Postpartum depression and associated risk factors during the COVID-19 pandemic. BMC Research Notes, 15(1). https://doi.org/10.1186/s13104-022-05991-8

 

Stowe, Z. N. (2023). Perinatal Mental Health: Advances and Opportunities. American Journal of Psychiatry, 180(12), 874-877. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.20230822

 

Zacher Kjeldsen, M., Bricca, A., Liu, X., Frokjaer, V.G., Madsen, K.B., & Munk-Olsen, T. (2022). Family History of Psychiatric Disorders as a Risk Factor for Maternal Postpartum Depression: A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Psychiatry. doi:10.1001/jamapsychiatry.2022.2400

 

[Unknown Author]. (n.d.). Higher hair cortisol levels during pregnancy could be indicator of postpartum depression. News Medical. https://www.news-medical.net/news/20171114/Higher-hair-cortisol-levels-during-pregnancy-could-be-indicator-of-postpartum-depression.aspx

 

[Unknown Author]. (n.d.). What is postpartum depression & anxiety? American Psychological Association. https://www.apa.org/pi/women/resources/reports/postpartum-depression.aspx

 

Mah, B. L. (2016). Oxytocin, Postnatal Depression, and Parenting: A Systematic Review. Harvard Review of Psychiatry, 24(1), 1-15. https://doi.org/10.1097/HRP.0000000000000093

 

Paul, M. (2013, March 13). Surprising Rate of Women Have Depression After Childbirth. Northwestern University News. Retrieved from https://news.northwestern.edu/stories/2013/03/surprising-rate-of-women-have-depression-after-childbirth

 

VanAlstyne, L. (2017, February 3). Surprise! Pitocin Is Linked to Postpartum Depression. Mother Rising. Retrieved from https://www.motherrisingbirth.com/2017/02/pitocin-is-linked-to-postpartum-depression.html

 

American College of Obstetricians and Gynecologists. (2021, December). Postpartum Depression Frequently Asked Questions. Retrieved from https://www.acog.org/womens-health/faqs/Postpartum-Depression

 

NHS. (2023, October 18). Postpartum psychosis. Retrieved from https://www.nhs.uk/mental-health/conditions/post-partum-psychosis/

 

Kelman, A. R., Stanley, M. L., Barrera, A. Z., Cree, M., Heineberg, Y., & Gilbert, P. (2016). Comparing Brief Internet-Based Compassionate Mind Training and Cognitive Behavioral Therapy for Perinatal Women: Study Protocol for a Randomized Controlled Trial. JMIR Publications, 5(2), Apr-Jun.

 

 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024