דיכאון קטטוני: סימפטומים, גורמים וטיפול‎ יעיל בקטטוניה

דרג פריט זה
(6 הצבעות)
דיכאון קטטוני דיכאון קטטוני

דיכאון קטטוני

סימפטומים, גורמים וטיפול‎

 

כתיבה:

איתן טמיר, MA, מנהל מכון טמיר

https://twitter.com/eitan_tamir_psy

מהי קטטוניה (Catatonia)?

קטטוניה מאופיינת בחוסר יכולת לזוז באופן נורמלי.

הסימפטומים של תופעה קלינית זו כוללים חוסר תזוזה, חוסר יכולת לדבר או להגיב לגירויים או לחילופין תנועות מהירות או לא-שגרתיות וסירוב לאכול או לשתות. 

DSM-V מגדיר קטטוניה כמצב קליני בו נוכחים שלושה או יותר מהסימנים הבאים:

קיפאון של שרירי הפנים (קטלפסיה), גמישות שעווה (Waxy flexibility), מוטיזם (אילמות), נגטיביזם, תנוחה נייחת וקבועה, גינונים ייחודיים, תנועות סטריאוטיפיות (חזרתיות) ועוויתות בגפיים. 

 

 

מה זה דיכאון קטטוני?

דִּכָּאוֹן קטטוני הוא סוג של דיכאון שגורם לאדם להרגיש חסר יכולת דיבור ותנועה לטווח זמן ארוך.

בעוד שבעבר היה נהוג לראות הפרעה זו כייחודית, הארגון הפסיכיאטרי האמריקאי כבר לא רואה בה כהפרעה נפשית נבדלת, אלא כסמן להפרעות נפשיות כגון דיכאון, הפרעה פוסט-טראומטית, הפרעה דו-קוטבית, דלקת מוחית (encephalitis) ובמקרים רבים סכיזופרניה

הסובלים מדיכאון קטטוני יכולים לחוש סימפטומים נוספים הקשורים לדיכאון קליני:

  • תחושת עצבות מתמשכת
  • אובדן עניין בפעילויות שונות
  • עליה או הפחתה דרסטית במשקל
  • שינוי ניכר בתיאבון
  • קשיים להירדם ועייפות
  • קשיים להתעורר או לצאת מהמיטה
  • חוסר-מנוחה ועצבנות
  • חוסר ערך עצמי
  • רגשות אשם
  • קשיים בריכוז ובקבלת החלטות
  • מחשבות אובדניות או נסיונות התאבדות
  • קושי משמעותי בהשלמת משימות שגרתיות ויומיומיות ועוד

 

 

מה גורם לדיכאון קטטוני?


חוקרים מאמינים כי דיכאון הוא בחלקו תוצאה של ייצור לא-סדיר של מעבירים בין-עצביים במוח, כמו סרוטונין גלוטמט, דופמין ונוראפינפרין, כלומר אותם כימיקלים המאפשרים לתאים במוח לתקשר האחד עם השני. לפיכך, פעמים רבות, הסובלים מדיכאון מקבלים טיפול תרופתי באמצעות תרופות נוגדות דיכאון, העובדות על הכימיקלים הללו.

בנוסף, קטטוניה מיוחסת מייצור לא-סדיר של מוליכים עצביים אחרים במוח, כמו חומצת גאמא-אמינובוטירית (GABA), אליו נלוות לעיתים קרובות מחלות נוירולוגיות, פסיכיאטריות או גופניות. 

 

איך מטפלים בדיכאון קטטוני?


הטיפולים הקיימים כיום בשוק לדיכאון קטטוני כוללים:

  • בנזודיאזפינים - תרופות נוגדות חרדה, כמו בונדורמין,  שהשפעתן מרגיעה באמצעות העלאה של הנוירוטרנסימטור GABA (חומצת גאמא-אמינובוטירית). עבור רוב המטופלים הקטטונים, תרופות אלו מקלות אמנם על הסימפטומים, אך הן מאוד ממכרות, ולפיכך מקובל להשתמש בהן לטווח קצר בלבד.

 

  • טיפול בנזעי חשמל (ECT) - טיפול בשוק חשמלי נחשב לטיפול קו ראשון בדיכאון קטטוני, בשיעור הצלחה של 80-100% מהמקרים, כאשר הצלחה נמדדת בתגובות גופניות מוטוריות המפחיתות את תסמיני ההפרעה. יתירה מכך, מחקרים מעלים כי ECT יעיל גם מול קטטוניה עמידה - כאשר שימוש בתרופות ממשפחת הבנזודיאזיפינים אינו מעלה תוצאות חיוביות. טיפול ECT הולך ומתקדם בימינו: הוא כרוך בפחות תופעות לוואי (כמו אובדן זיכרון), אך עדיין מחייב אשפוז והרדמה מלאה. 

 

  • רצפטור NMDA - ישנן עדויות הולכות וגוברות שניתן להשתמש ברצפטורי NMDA כדי לטפל בדיכאון קטטוני. NMDA הוא נגזרת של חומצת אמינו שמחקה את ההתנהגות של גלוטמט וקשורה בהפרעות אוטו-אימוניות. למרות שנראה כי מדובר בשיטת טיפול מבטיחה, אין עדיין מספיק עדויות מחקריות לטיבה או לתופעות הלוואי הנלוות לה.

 

  • טיפול בגרייה מגנטית חוזרת (rTMS) - טיפול זה הוא טיפול לא-פולשני, המעביר אותות מגנטים קצרים למוח ועולות העדויות כי מדובר בטיפול מבטיח גם לדיכאון קטטוני, בעיקר מכיוון שהוא חוסם רצפטורים של דופאמין D2. עם זאת, נחוץ מחקר נוסף בנוגע לאפקטיביות השיטה להתמודדות עם הפרעה זו.

 

 

לסיכום, דיכאון קטטוני נחשב לסוג חמור של דיכאון, המפריע לסובל ממנו להתנהל בחיי היומיום.

כיום, הטיפול האפקטיבי ביותר הוא שילוב של טיפול תרופתי וטיפול בנזעי חשמל (ECT), שנמצא יעיל ומהיר להקלה על הסימפטומים של ההפרעה.

חוקרים בוחנים שיטות טיפול נוספות, אך עדיין אין מספיק עדויות תומכות ליעילות הטיפול בהן.

 

האם דיכאון יכול להיות קטלני? <

 

 

 

 

 

מקורות:

 

 

 

Baghai, T. C., Eser, D., & Möller, H.-J. (2008). Effects of different antidepressant treatments on the core of depression. Dialogues in Clinical Neuroscience, 10(3), 309–320

 

 

Luchini, F., Medda, P., Mariani, M. G., Mauri, M., Toni, C., & Perugi, G. (2015). Electroconvulsive therapy in catatonic patients: Efficacy and predictors of response. World Journal of Psychiatry, 5(2), 182–192

 

 

Penland, H. R., Weder, N., & Tampi, R. R. (2006). The catatonic dilemma expanded. Annals of General Psychiatry, 5, 14 

 

 

Raveendranathan D, Narayanaswamy JC, Reddi SV. Response rate of catatonia to electroconvulsive therapy and its clinical correlates. Eur Arch Psychiatry Clin Neurosci. 2012;262:425–430

 

 

Sienaert, P., Dhossche, D. M., Vancampfort, D., De Hert, M., & Gazdag, G. (2014). A Clinical Review of the Treatment of Catatonia. Frontiers in Psychiatry, 5, 181

 

 

Starkstein, S. E., Petracca, G., Tesón, A., Chemerinski, E., Merello, M., Migliorelli, R., & Leiguarda, R. (1996). Catatonia in depression: prevalence, clinical correlates, and validation of a scale. Journal of Neurology, Neurosurgery, and Psychiatry, 60(3), 326–332

 

 

https://www.healthline.com/health/depression/catatonic-depression

 

 

%MCEPASTEBIN%

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020