פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים מומלצים

בראשון לציון

 

טיפול פסיכולוגי בראשון לציון 

אז ככה:

הקליניקות העמיתות של מכון טמיר בראשון לציון מציעות מענה למחירים הגבוהים מדי של טיפול נפשי פרטי: לאחר המחאה החברתית ב-2011, הוקם המכון במטרה להנגיש פסיכותרפיה וטיפול פסיכולוגי איכותי, לכל אדם, במחיר אפשרי לכל נפש. אנחנו מבקשים 320 ש"ח לפגישה, זה גבול המחיר שמאפשר לנו להישאר מצוינים ולהקל על הציבור. פשוט מרוויחים פחות. 

 

מאז השמועה עשתה לה כנפיים... :-)  

 

המלצה על פסיכולוגית ילדים בראשון לציון

 

מעבר לפעילות המקצועית של הקליניקה הטיפולית שלנו בתל אביב, בחרנו בפינצטה ובנינו מערך נבחר של מטפלים הפועלים בקליניקות עמיתות שלנו בכל הארץ, גם בראשון לציון כמובן.

 

למה אנחנו מצליחים?

כלל האצבע הוא פשוט -  כל פסיכותרפיסט או פסיכולוג שעובד איתנו הוא איש/ת מקצוע שהיינו מפנים אליו את האנשים היקרים שלנו ביותר. מכיוון שאנחנו בעצמנו אנשי מקצוע, ומכיוון שאנו מכירים היטב את שני צידי המתרס של טיפול פסיכולוגי, קל לנו לזהות את המטפלים הטובים ביותר ולוותר על אלה שפחות.

אנחנו יודעים שהאנשים שלנו מקצוענים אמיתיים בבריאות הנפש  - לומדים, מתעדכנים ומכירים את כל השיטות שנמצאות בחזית הפרקטיקה הקלינית והמחקר הפסיכו-סוציאלי. מעבר לכך, אנחנו מצויים עם כל המטפלים שלנו בקשר שבועי שוטף ומוודאים שהם ממשיכים לאהוב את העבודה עם מטופלי מכון טמיר.

בקליניקות של המכון בראשון לציון פעילים כיום פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים קליניים מומחים בטיפול בילדים ובני נוער, מדריכי הורים,  מטפלים זוגיים ומטפלי CBT בעלי ניסיון טיפולי במרבית הקשיים בהן יודעת השיטה הקוגניטיבית-התנהגותית לטפל מצוין (דיכאון, OCDחרדה, ADHD, פוביות, PTSD, קשיים רגשיים של בני משפחה ועוד).

ניתן לקיים טיפול פסיכולוגי בראשון לציון בשפות עברית, צרפתית, אנגלית ורוסית. 

 

 

זהו.

אנחנו פה מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור לך להגיע

למטפל הכי מתאים עבורך: 

1-800-509-809

מתאמות הטיפול במכון טמיר

 

 

 

נ.ב.

כאן ניתן לקרוא 30 המלצות מאומתות <  

 

 

לפי נתוני משרד הבריאות: זמן ההמתנה הממוצע לטיפול פסיכולוגי

בראשון לציון בשירות הציבורי - 40 שבועות - מתוך YNET

 

 

 

בריאות הנפש בראשון לציון - עדכונים וחדשות 

הרצאה לציבור הרחב בראשון לציון - 19.2.2019

העקרונות של טיפול CBT:  ההרצאה במרכז יה״ל, בית זרובבל, לבונטין 15, ראשל״צ. מרצה: לימור עטר

http://bit.ly/2S4TZ9d

 


 טיפול משפחתי במסגרת עיריית ראשל"צ: מדובר בשירות למשפחות תושבות העיר בלבד, שמתמודדות עם קשיים סביב גיל ההתבגרות. המטפלות המשפחתיות  של השירות פוגשות את המשפחה לטיפול משפחתי, טיפול דיאדי או הדרכות הורים. השירות שייך לאגף הנוער במנהל לשירותיים חברתיים בעירייה. הטיפול המשפחתי מחייב ליווי פרטני למתבגר על ידי עו"ס או פסיכולוג. רח' הרצל 90 - טל: 9487446 או 9487445


פסיכולוגים מומלצים בבאר שבע

 

אם מתגבשת בך החלטה להתייעץ עם איש/ת מקצוע,

ולהתחיל טיפול פסיכולוגי / פסיכותרפיה בבאר שבע,

אנו מציעים לך להיעזר במקצועיות והניסיון שלנו

ומזמינים אותך לשיחת Matching טלפונית מושקעת.

 

המטרה היא לתפור אישית

בין המטרות שלך

לבין המטפל המתאים

שיוכל לעזור לך להגשים אותן.

 

בשיחה נזהה ברזולוציה אופטימלית

את הכתובת הטיפולית המתאימה -

בקליניקות העמיתות שלנו בדרום,

או במקורות עזרה רבים אחרים שמוכרים לנו.

 

אנחנו זמינים פה כל יום, מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור,

 

תודה ובהערכה,

 

צוות הקליניקות העמיתות של מכון טמיר בדרום, 

רח׳ משעול חנני 7, באר שבע

1-800-509-809

 

Clinical Psychologists in Beer Sheva

 

פסיכותרפיה מכניסה תחתיה קשת רחבה ביותר של שיטות טיפוליות, מודלים טיפוליים ווריאציות טיפוליות. טיפול זוגי, משפחתי, טיפול פסיכולוגי לילדים, הדרכת הורים וטיפול קבוצתי שכולל אימון במיומנויות חברתיות, הם סוגים של פסיכותרפיה. ובאותה המידה, גם השיטות הטיפוליות השונות, כדוגמת טיפול דינמי, טיפול CBT, טיפול קצר מועד, טיפול פסיכואנליטי ורבים נוספים, כולם סוגים של פסיכותרפיה.

 

פסיכותרפיה מתאימה לכל אדם החפץ בה, בכל גיל ובכל שלב בחיים, ולהתמודדות עם כל מצוקה וקושי נפשי, כדוגמת חרדות, פוביות, דיכאון, התמודדות עם טראומה, טיפול בהפרעות נפשיות ועוד. מטרת הפסיכותרפיה היא לייצר שינוי משמעותי ויציב בחייו של המטופל, בתפיסתו העצמית, בתחושת המסוגלות שלו, בדרכי ההתמודדות שלו ובכישוריו החברתיים.

Child Psychologists in Beer Sheva

כיום, הפסיכותרפיה, סגולותיה ותוצאותיה החיוביות והיציבות מעוגנות במחקרים רבים ובתיאוריה. כמעט ואין מי שעודנו מטיל ספק ביכולת הפסיכותרפיה ליצור שינוי מהותי ויציב בנפש האדם ובחייו, ולכן היא כה רווחת ומוכרת ביתרונותיה בימינו. רבים מגיעים לייעוץ או לטיפול פסיכותרפי לסוגיו השונים בשלב מסוים בחייהם, ומפיקים ממנו רבות. ועם זאת, בדרום הארץ חסרים שירותים של בריאות הנפש. לכן, חשוב לדעת ולהכיר את אפשרות הפסיכותרפיה הזמינה, הנוחה והיעילה לכל צרה, ולהשתמש בה במידת הצורך. חשוב שלא להישאר לבד עם קשיים ארוכי טווח או כאלה המפריעים לאדם להמשיך בשגרת יומו, כיוון ותמיד ניתן למצוא מזור למצוקה.

אתם מוזמנים לשקול יחד אתנו כיצד לבחור מטפל ולקבל הכוונה לטיפול נפשי קצר מועד או ארוך טווח, טיפול נפשי פרטי, ציבורי, או במסגרת ארגון קהילתי.

 

אנחנו כאן בשבילכם, מטפלי הקליניקות העמיתות

של מכון טמיר בבאר שבע והדרום

פסיכותרפיה בבאר שבע, אשדוד, אשקלון והדרום

צרו קשר לשיחת הכוונה מדויקת ומושקעת:

1-800-509-809

 

 

 

 

לפי נתוני משרד הבריאות:

זמן ההמתנה הממוצע לטיפול פסיכולוגי

בבאר שבע בשירות הציבורי

- 52 שבועות - מתוך YNET

 

 


ראיון עם גיל מהריק, לשעבר פסיכולוג קליני במכון טמיר בדרום:

 

סיימתי תואר ראשון במדעי ההתנהגות בבאר שבע, באוניברסיטת בן גוריון. בתואר למדתי פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. לפעמים מציגים את המקצועות השונים האלו כמתחרים אחד בשני. לדעתי, הגישות השונות ונקודות המבט השונות היכולת להבין את מערכת הדרישות החברתיות של האדם, עוזרת בהבנת דרכי ההתמודדות שהוא סיגל לעצמו, ובבחינת דרכי התמודדות חדשות.

לאחר מכן למדתי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית בבן גוריון. הלימודים במגמה הקלינית כללו קורסים הנוגעים לתיאוריות הקשורות להבנת ההתמודדות של אנשים מול לחצים יומיומיים, וגם להבנה וטיפול בפתולוגיות קשות. בנוסף הלימודים כללו עבודה מעשית (פרקטיקום). במסגרת זו טיפלתי בילדים במרפאה לגיל הרך בביה"ח סורוקה, ובמרפאת מבוגרים.

את עבודת התיזה לסיום התואר השני כתבתי בנושא הפערים בסגנונות הורות בין הורים צברים להורים שעלו מחבר העמים.

פסיכולוגים מומלצים לילדים בבאר שבע

לאחר הלימודים התחלתי להתמחות בשירות הפסיכולוגי שער הנגב. במסגרת המרכז עבדתי כמטפל גם עם ילדים ומבוגרים שהושפעו מהמצב הביטחוני ומטראומה מתמשכת.

בנוסף התמחיתי במשך שנה במרכז הרפואי "לב השרון" לבריאות הנפש (פרדסיה). שם עבדתי במחלקה סגורה פעילה עם אנשים הסובלים ממחלות נפש קשות.

 

ספר לי על שיטות הטיפול בעזרתן אתה מטפל בילדים?

קיימים מספר סוגי טיפולים. המסגרת הקלאסית היא טיפול פרטני. במסגרת טיפול זה אני נפגש עם הילד פעם בשבוע בקליניקה בתל אביב. במקביל נערכות פגישות עם ההורים בתדירות של פעם בחודש בערך. המוקד בטיפולים אלו הוא הקשיים של הילד. בטיפול אני משלב כלים והבנות מתחום הטיפול הדינמי, טיפול התייחסותי , טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ומערכתי.

 

על פי הגישה הדינמית, המטרה בטיפול זה היא ליצור מרחב טיפולי עבור הילד, בו הוא ירגיש בטוח ומוכל. בתוך מרחב זה, בעידוד המטפל, הילד יוכל להתנסות בדרכים רגשיות חדשות להתמודד עם הקשיים, לבסס הבנות, מודעות ולבנות כלים להתמודדות עם הקשיים אותם הוא חווה.

סוג נוסף של טיפול הוא הטיפול הדיאדי. במסגרת טיפול זה אני נפגש עם הילד ואחד מהוריו. לעיתים הפגישות יהיו רק עם אחד ההורים, ובחלק מהטיפולים בכל שבוע הפגישה תיערך עם הורה אחר לסירוגין. במקביל לפגישות אלו נערכות גם פגישות עם זוג ההורים ביחד. המוקד בטיפול זה הוא על הקשר בין ההורה לילד. בחדר הטיפולים אני עוזר להורה ולילד לבנות דפוסי תקשורת רצויים. ההורה מרחיב את הבנתו לגבי הקשיים מנקודת המבט של הילד, ואת צרכיו של הילד.

גישה נוספת, שהופכת להיות יותר ויותר מקובלת ונדרשת היום היא הדרכת הורים. במסגרת זו אני נפגש רק עם ההורים. בפגישות ההורים מביאים את ההתמודדויות היומיומיות ואנו מנסים להבין אותם בדרכים שונות, ולהביא בחשבון את מכלול הלחצים, הקשיים, והכוחות שאיתם באים ההורים ושקיימים במשפחה.

מהן סוגי הפניות הכי שכיחות של הורים שפונים אליך בתל אביב?

הורים פונים סביב קשיים רגשיים של ילדים ובני נוער בתל אביב במסגרות החינוך בת"א – גנים ובי"ס, סביב קשיים המתגלים במעברים – תחילת שנה, מעבר דירה, מעבר בי"ס. הורים גם פונים סביב קשיים חברתיים, חרדות, פוביות ופחדים ספציפיים, בעיות התנהגות, וקשיי קשב וריכוז. תהליך ההערכה בתחילת הטיפול נועד להבהיר את כלל הסיבות לפנייה, ואת האופן שבו הטיפול יתמודד איתן.

היכן אתה מטפל כיום?

כיום אני פסיכולוג קליני מומחה, מטפל בעיקר מטפל בקליניקה פרטית ומשלב פעילות במסגרות אחרות, ציבוריות ופרטיות.


סטודנטים בבן גוריון או מכללת קיי ומחפשים ייעוץ פסיכולוגי או תעסוקתי?

פנו לשירות הייעוץ באוניברסיטת באר שבע:

 http://in.bgu.ac.il/Dekanat/Pages/about-pserv.aspx


קראו כמה שאלות ותשובות על טיפול פסיכולוגי - בבאר שבע ובכלל: 

 

קבוצה לתרגול מיינדפולנס בבאר שבע - ליד האוניברסיטה:

עם ד״ר נדב רייס

טיפול נפשי לחיילים משוחררים

 

בן אדם... כל החיים לפניך !

 

המושג "בוגר צעיר" מתייחס לשלב הראשוני בחיים הבוגרים, למעבר בין גיל ההתבגרות לבגרות, בגילאי 20-30.

בשלב זה, המשימה העיקרית של הבוגרים הצעירים היא יציאה לחיים עצמאיים, מבחינה חברתית, זוגית, תעסוקתית, כלכלית. למעבר לעצמאות יש משמעות קונקרטית: עזיבת בית ההורים, בחירת מקצוע, מערכת יחסים זוגית רצינית ועוד, ומשמעות רגשית:

התמודדות עם סוגיות של דימוי עצמי, תחושת מסוגלות, יכולת התמודדות עם משברים ואתגרים.  

 

IDF

בחברה הישראלית, המעבר לשלב הבגרות הצעירה שונה מחברות אחרות מסיבות שונות, העיקרית בהן היא השירות הצבאי. במקומות רבים בעולם, צעירים בני 18-20 עוזבים את בית הוריהם ויוצאים ללימודים על-תיכוניים. בישראל, באותו שלב, השירות הצבאי מביא עמו עצמאות ודרישה להתמודדות בוגרת, ובהיבטים מסוימים, משאיר את הבוגר תלוי בהוריו. הוא חוזר לביתם אחר הצהריים או בסופי שבוע, הוא תלוי בהם כלכלית, נעזר בהם למילוי צרכיו הבסיסיים. למעשה, היציאה לחיים עצמאיים נדחית לרוב לאחר השחרור. לעיתים, עקב קשיים כלכליים, קשיי רגשיים או נוחות, היציאה נדחית עוד ועוד.

השחרור משירות הצבאי הוא למעשה נקודת הזמן הראשונה בה ניתן לבוגר הצעיר החופש להחליט איך הוא מנתב את חייו. עד לגיל 20-21 מסלול חייו הותווה על ידי מערכות החינוך והצבא ומידת החופש שלו לבחור ולעצב את חייו היתה מועטה. רבים נהנים מתחושת החופש הזו, הם מחכים לו בכיליון עיניים, נהנים לתכנן תוכניות להמשך ורואים את עתידם כמלא באפשרויות.

אחרים חווים את השחרור בצורה מאיימת, מבלבלת ומעוררת חרדה ומתקשים להסתגל לאתגרים שמציב שלב זה בחייהם.

התגובות שלהם מגוונות: הסתגרות, דחיינות, עצבנות והתפרצויות כעס, התמכרות לאינטרנט, הפיכת יום ולילה, קושי בהתמדה במסגרות תעסוקתיות.

טיפול פסיכולוגי לחיילים בסדיר <

IDF-therapy

 

הקשיים הנפשיים של חיילים משוחררים נובעים ממספר גורמים, ביניהם:

  • חרדה מפני תחושת החופש ומפני הצורך בקבלת החלטות.

  • קשיי הסתגלות הקשורים לדרישות התפקודיות העיקריות בשלב זה: לימודים ו/או עבודה. לפעמים דווקא הלוחמים מתקשים להסתגל הרבה יותר מג'ובניקים - הראשונים למדו לחיות תחת משטר צבאי בשדה, מסביב לשעון, בעוד שמי שמשרת קל"ב למד כיצד לחיות באזרחות.

  • השלכות נפשיות של חוויות נפשיות קשות מהשירות הצבאי עצמו. המבצעים והמלחמות של העשורים האחרונים הביאו מאות ואלפי חיילים להתמודד על הלם קרב ועם PTSD - מ'מלחמת לבנון השניה' ועד 'צוק איתן' - תופעות המחייבות טיפול פסיכולוגי יעיל וממוקד, ועדיף שעה אחת קודם.

 

פציעה מוסרית 

במחקר של ד"ר יוסי לוי-בלז, פסיכולוג קליני בשרון, חבר סגל החוג לפסיכולוגיה במכללת רופין,  נבחנה התופעה של "פציעה מוסרית" בקרב לוחמי צה"ל לאחר שחרור.

פציעה מוסרית מתוארת כמצב בו נוצרת סתירה בין הערכים האישיים של הלוחם לבין פקודות בעייתיות שקיבלו ממפקדיהם, כגון אלימות שאינה הכרחית כלפי פלשתינאים, הרס מיותר של רכוש או מדיניות של התעללות בטירונים תחת פיקודם. לוי בלז מתאר הקשר בין התופעה לבין חשיפה תקשורתית מגמתית ומקרים של התאבדות

 

כאשר החופש מאיים וקבלת החלטות נראית בלתי אפשרית

הילה השתחררה לפני שלושה חודשים, לאחר ששירתה כפקידה בלשכת אלוף בבסיס במרכז הארץ. השירות עבר ללא קושי מיוחד, יחד עם זאת, לא היה מעניין ואף מאכזב. הילה חיכתה לשחרור ונהנתה לחשוב מה תעשה כשיגיע, אך מלבד טיסה לניו-יורק לשבועיים, היא לא מוצאת את עצמה. לכאורה, הכל בסדר, היא עובדת, יוצאת עם חברות, אך תחושת חרדה אופפת אותה. היא לא מצליחה לדמיין את עתידה, הכל נראה סתמי, המחשבה על לימודים אקדמאים מעוררת בה אימה מאחר והיא לא מצליחה להחליט על כיוון. היא דוחה את ההרשמה ולבסוף מפספסת אותה. הידיעה שבשנה הבאה הכל ימשיך אותו דבר, מדכאת אותה עוד יותר.

 

 

לצד חיילים משוחררים שנהנים מהחופש, אחרים מרגישים מאוימים ומבולבלים, הם חשים ש"הלכו לאיבוד", לא מוצאים את דרכם ומתקשים לבחור בין מגוון האפשרויות. קבלת החלטה נתפסת אצלם כהרת גורל, והם חוששים לטעות.

 

קטסטרופליות

המחשבות המעסיקות אותם מאופיינות בקטסטרופיזציה:

"מה יהיה אם אבחר ללמוד תחום מסוים והבחירה תתברר כטעות?!"

ובדרשנות עצמית:

"אני חייבת להיות בטוחה בהחלטה שלי ואסור שתהיה שגויה!"

קיימת תפיסה מוגזמת לגבי ההשלכות המעשיות של "בחירה נכונה" ושל "בחירה שגויה", וההשלכות שלהן נראות קטסטרופליות.

המצוקה מתגברת נוכח הלחצים הנפשיים הסביבתיים. הורים מודאגים מדי או דרשניים, שאינם נותנים מרחב להתלבטויות, או, מנגד, הורים שמאפשרים תקופה ארוכה של חוסר מעש, עלולים להוסיף על הקושי.

השוואה חברתית עם חברים, שכבר בחרו להם מסלול להמשך החיים והתקדמו ,מציבים מראה כואבת שיוצרת אשליה של "נשארתי מאחור".

תחושות אלו מחזקות חוויות ערך עצמי נמוך ושיפוט עצמי נוקשה, "אני לא שווה כלום, לעולם לא אצליח".

לאורך זמן, נוצר מעגל המורכב ממחשבות טורדניות שליליות, רגשות חרדה, תחושת ייאוש והתנהגות דחיינית.

 

 

קושי בעמידה מול דרישות תפקודיות

מיכאל שירת ביחידה קרבית. בעוד חבריו הרבו להתלונן על הצבא, הוא פרח בו. לפני כן, בבית הספר הוא היה תמיד בסכנת נשירה, על רקע הפרעת הקשב שלו. הוא בילה בים את רוב זמנו כתיכוניסט והמורים וההורים שלו לא האמינו שישרוד בצבא. אבל הוא שרד בגדול, יצא לקורס קצינים והשתחרר אחרי שנת קבע. כשהוא מרגיש שהוא יכול לעשות כל מה שירצה, נרשם ללימודי משפטים. הפרעת הקשב לא חיכתה הרבה כדי להרים שוב את ראשה ולהפריע לו. כמויות החומר הלימודי, המטלות הרבות, המבחנים – הוא מרגיש שהוא לא עומד בזה.

לאחר השחרור, המשימות המרכזיות של הבוגר הצעיר, לרוב לאחר השלמת הטיול המסורתי בעולם, הינן השתלבות בעולם העבודה או הלימודים. משימה זו עלולה להציף קשיים רבים. הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה שונות, שהיו מאובחנות בילדות מקשות על השתלבות בלימודים ולעיתים גם בעבודה. השירות הצבאי, על תפקידיו השונים, מהווה לעיתים פסק זמן מהפרעות כאלו, אך בחיי הבוגר הצעיר, הקושי חוזר.

 

ADHD אצל חיילים

שמירה על ריכוז, למידה רציפה, מבחנים, עמידה בדד-ליין, עיבוד חומר, עבודה מול מחשב – כל אלה משימות מאתגרות עבור רבים, ובפרט עבור אנשים עם הפרעות קשב וריכוז או לקויות למידה. לימודים ועבודה דורשים התנהלות מאורגנת, ניהול סדר יום, תכנון לטווח ארוך, התמודדות עם בירוקרטיה, דחיית סיפוקים ועוד. מיומנויות ניהוליות אלו הן אתגר לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז, אך לא רק להם. מי שלא הטמיע מיומנויות ניהוליות לפני או במהלך השירות הצבאי, יגלה קושי לאחריו, כאשר עומס המשימות הוא רב.

 

 

 

חוויות טראומטיות מהשירות הצבאי

אלכס השתחרר משירות סדיר לאחרונה. הוא כל כך רצה להשתחרר כבר. התוכנית שלו היתה לעבוד, לחסוך ולנסוע להודו לשנה. לטייל, לנקות את הראש מכל מה שעבר עליו בשלוש השנים האלה. אבל קשה לו. הוא לא ישן בלילה, הוא קופץ מכל רעש קטן. המחשבות על מה שקרה לצוות שלו ב"צוק איתן" לא עוזבות אותו והוא כל הזמן רואה את הפנים של שני חבריו שנהרגו. הוא עצבני ומתפרץ על ההורים שלו, בכלל לא מתחשק לו לפגוש חברים, נראה לו שהם חושבים שהוא מוזר. האמת, הוא מרגיש מוזר. לא מבין מה קורה לו, הרי הוא כל כך רצה כבר להשתחרר.

חיילים משוחררים שחוו חוויות קשות במהלך שירותם הצבאי עשויים להיקלע למצוקה רגשית אחרי השחרור: תגובות דיכאוניות או חרדתיות בזמן השירות הצבאי, ובוודאי השלכות נפשיות של אירועים טראומטיים, עשויות להמשך גם לאחר השחרור.

השירות הצבאי מהווה גורם דחק משמעותי לעיתים.

ישנם אנשים שמתקשים להסתגל למסגרת הצבאית, נתקלים בקשיים רבים סביב התפקיד שמבצעים, סביב האינטראקציה החברתית או הדרישות המשמעתיות של הצבא. מי שחווה דיכאון או חרדה סביב השירות הצבאי עשוי לטפח תקוות רבות לחיים שיבנה אחרי השחרור. אך לעיתים, תקוות אלו אינן מתממשות והוא מגלה שרבות מהבעיות ממשיכות להקשות עליו גם בחייו כאזרח. גילוי זה לכשעצמו יוצר קושי ועולות מחשבות כגון, "אם הבעיות לא נפסקו עם השחרור, אולי הבעיה היא בי. אין לי סיבה לחשוב שהעתיד שלי יהיה טוב יותר".

בוגרים צעירים שחוו אירוע טראומטי בשירות הצבאי נמצאים בסיכון לפתח תסמונת פוסט-טראומטית. לעיתים הסימפטומים נראים בסמוך לאירוע עצמו ולעיתים הם מתפרצים בשלב מאוחר יותר. ההפרעה מאופיינת בזיכרונות חוזרים ונשנים של האירוע בשינה ובזמן עירות, בתחושת דריכות מתמדת, בהימנעות מכל מה שעלול להזכיר את האירוע ועוד. הפרעה פוסט-טראומטית משפיעה על כל תחומי החיים ופגיעתה הנפשית והתפקודית עשויה להיות חמורה. חשוב לפנות לטיפול מקצועי בכדי למנוע כרוניזציה של הבעיה.

לסיכום, חיילים משוחררים ניצבים מול אתגרים שונים בתקופת המעבר לקראת שלב הבגרות. החופש הטמון בשלב זה עשוי להיות חוויה מהנה, מרגשת ומלאת תקוות, אך גם לאיים, לעורר חרדה ולהעלות קשיים בתחושת המסוגלות, הערך העצמי והביטחון העצמי. רקע של הפרעות קשב וריכוז, קשיי התארגנות, משברים נפשיים בשירות הצבאי או אירועים טראומתיים, עלולים להחריף את הקושי. במידה והמצוקה הרגשית קשה, מתמשכת ויוצרת קושי תפקודי משמעותי, מומלץ לפנות לטיפול מקצועי, אשר יסייע בשינוי והתמודדות יעילה יותר עם אתגר שלב הבגרות הצעירה.

סדנת הכנה לאזרחות לחיילים משוחררים

ראיון עם טל גוטפלד, יועצת ארגונית, מאמנת ומנחת קבוצות

מראיינת: מירב פירק

 

היי טל, אשמח אם תוכלי לספר לי על הפרויקט שאת אחראית עליו?

אני מנהלת פרויקט שנעשה בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון, והיחידה להכוונת חיילים משוחררים ונקרא "סדנת הכנה לאזרחות ללוחמים ותומכי לחימה".

מטרת הפרויקט היא להכין את החיילים לאזרחות.

הם מגיעים 2-3 חודשים לפני השחרור ומקבלים סדנא בת 5 ימים.

במהלכה, מתקיימות הרצאות פרונטאליות, מתוך המוטיבציה להקנות ידע בשני מוקדי תוכן: עולם העבודה ותחום ההשכלה הגבוהה. ההרצאות הן על שוק התעסוקה, שיווק, פיננסים, היי טק, הנדסה, יזמות, אבחון תעסוקתי, הכנה לטיול הגדול, פסיכומטרי.

לצידן, לאורך כל הימים שזורה סדנת תוכן-תהליך.  

בתפיסה שלי, המטרה הכי בסיסית שלה היא הכנתם לעולם בכלל בתור אנשים יותר אקטיביים, יוזמים ופחות פאסיביים ונתונים לתוך מסגרות ולאן שהעולם מוביל אותם. המטרה שיהיו מסוגלים להיפגש עם העולם ממקום עוצמתי יותר, מגובש ומעיז ופחות מתגונן.

מעבר לידע, שהוא כוח, אנחנו עוסקים המון בנסיון להקנות להם יכולת להתמודד דווקא בסביבת אי וודאות, בתוך שינויים. הדבר נובע מתוך זה שלתפיסתי היכולת להיות גמיש ולהתמודד עם תהליכי שינוי היא שנותנת כוח, להעיז לחיות בתוך עולם שאינו וודאי.

 

מי מעביר את הסדנאות?

את הסדנאות מעבירים מנחים מקצועיים עם המון נסיון, בעלי תואר ראשון ורובם גם שני, בתחומים של יייעוץ ארגוני אבל לא רק - גם חינוך, פסיכולוגיה למיניה. המנחים מיומנים עם נסיון של שנים בהנחייה, ייעוץ ושוק התעסוקה. את ההרצאות מעבירים אנשי מקצוע בתחומים שונים. המנחים בכוונה מגיעים מתחומים שונים ופרספקטיבות שונות בכוונה, כי זה נותן עושר.

 

למי זה מיועד?

הקורס מיועד לוחמים ותומכי לחימה, יש קורסים נפרדים לאוכלוסיות אחרות. הקורס מאד מבוקש, כשליש מהלוחמים ותומכי לחימה עוברים אותו, ואלו נבחרים ביחידות לפי הקצאות. אבל בדרך כלל מי שמאד רוצה מגיע.

 

עם אילו דילמות מגיעים אליכם?

יש כאלו שמגיעים מבולבלים לגמרי , מתעסקים המון בשאלה מה אני אהיה כשאהיה גדול. מה אני רוצה לעשות בחיים...יש כאלו שיחד עם תחושת החירות בא פחד - מאד שמחים להשתחרר ומצד שני יש תחושה שצריך שמישהו יתן יד. החוכמה היא לייצר מצב שהם ירגישו את עצמם נותנים לעצמם יד.

בעצם מהגן, מתחילת החיים, אנו נמצאים במסגרת סגורה, וזה, אל מול המקום שבו יש רגע שהכל פתוח – זהו מצב שהוא מצד אחד מאד מאפשר ועושה חשק ומצד שני גם מעורר חששות. ככל שאנשים לומדים יותר מהר לשחק במשחק של החופש אי ודאות ועמימות בצורה מיטבית היחיים שלהם יותר טובים. כי החיים הם כאלו כל הזמן רק המסגרות נותנות לנו הרגשה שלא.

 

מה המטרה, ממה נבע הצורך?

הסדנאות מתקיימות כבר כ-15 שנה מכללת מעוף שותפה לפרויקט בשנה האחרונה ותעשה אותו עוד כמה שנים קדימה. זה בא מתוך הגדרה של הצבא ומשהב"ט, והחל בשנות -90 . נותנים לחייל "קיט" מאד מורחב של יציאה לאזרחות הכולל אמצעים כלכליים והכוונה. מרכזי צעירים בערים עובדים בשת"פ עם הצבא ומשהב"ט על אותם כיוונים. הכל - מתוך תפיסה שמגיע להם. זה גם נובע מתוך צורך, אותו אני מרגישה בסדנאות שבוע אחר שבוע, שמישהו יעשה להם "מורה נבוכים" בתוך העולם שהם חיים בו. הרעיון הוא לפתח תחושה עוצמתית שהם מסוגלים לכוון את עצמם.

זה, דרך אגב, משהו שניתן להתחיל בגן או ביום שהם נולדו, לא חייבים לחכות עד שיהיו בני 21. אפשר להתחיל ביום שנולדו. אם היינו בונים מלכתחילה אנשים עם רצונות מגובשים אז זה היה אולי פחות לרוונטי, אם תשאלי אותי.

 

את נותנת לי כאן רעיונות וטיפים לגידול הילדה שלי.....

באמת בהרצאה שלי אני מספרת על ויניקוט, ומדברת על כך שלדעתי הדרך היחידה לגדל ילדים היא להות במקום של כמה שפחות להתערב, תוך כדי שכך שנותנים החזקה מאד נכונה. ככל שאתה מאמין שהם יתנסו ויפלו ויתנסו שוב ויפלו, כך אתה מאמין בכוחות הפנימיים שלהם - ואז יש לך אנשים עם כוחות.

 

אז מי יזם את הפרויקט זה ומי הם הגופים המממנים?

זו יוזמה של משרד הבטחון והצבא ומימון שלהם, יחד עם הקרן להכוונת חיילים משוחררים. עובדים איתנו חבורה של מש"קים שמסופחים אלינו לשבוע וזה מתפקד בתוך הצבא, כאשר אנחנו נותים את הפן המקצועי .

 

מה כוללת ההכנה? האם הם עוברים אבחון?

לא. בוורסיות קודמות הם היו עוברים "הולנד" ו"קארפ" (שאלוני נטיות תעסוקתיות), אך כיום לא בכל סדנא. אני דווקא לא מעודדת את זה. המטרה היא שיצאו עוצמתיים, שיתמודדו באי וודאות ויהיו בקשר עם עצמם, שזה בדיוק הפוך מלהגיד להם מה הם. אנחנו כן עובדים איתם הרבה מאד על נסיון למפות יכולות, חולשות, נטיות, חזון אישי, על חווית זרימה - אם אחנו לא מסוגלים לעבוד מתוך מקום שיש בו משמעות וחווית זרימה, אז זה לא שווה.

הם מגיעים עם רצון להתפרנס, להביא "קפיטל" מספיק טוב, פעמים רבות צריכים לרצות ציפיות סביבתיות מאד לוחצות. אני מדברת כבר משיחת הפתיחה על המקום שדווקא כדי להצליח חייבים להתחבר, אני רוצה לומר ל"עקרון העונג" אבל אני אעדן את זה, להתחבר למקום שאתה יכול להיות מונע הנעה פנימית מאד משמעותית, לחוות חווית זרימה.

אתה יכול ללמוד משפטים אבל לעולם לא תהיה משפטן מוצלח אם זה לא יענה על משהו מאד עמוק אצלך.

אתה יכול ללמוד הנדסה אבל לעולם לא תהיה סטארטאפיסט מצליח אם זה לא ידבר אליך.

בטח בשוק עבודה משתנה, הבחירות צריכות להיות ממקום משמעותי והסוד הגדול בחיים היא לא לדעת להחליט נכון אלא ללמוד לתקן את ההחלטות שלך. ככל שאתה לומד לעשות תיקונים יש לך סיכוי יותר גדול להגיע למקומות הטובים עבורך.

 

מה לדעתך חסר, או  שלא כוללת ההכנה שהייתם רוצים שחיילים ישלימו לבד?

הייתי רוצה יותר זמן, הרבה יותר זמן . הם מקבלים טעימה. אם אנחנו מדברים על הרצון להעצים אנשים ולהתמודד עם שינויים בעמימות, אז פה היה תורם עוד זמן. כי בעיני תכנים אפשר לרכוש אם אתה לומד איך לרכוש אותם.

הם כן מקבלים מיפוי, מה קיים בשוק התעסוקה, מגמות בשוק התעסוקה, דוגמאות מהחיים וכו'. אבל בעיני - ככל שתכשיר אנשים להתמודדות, לא רק בשוק התעסוקה ולא רק סביב העבודה שלך, אלא סביב כל דבר בעולם,  אז התוכן (הידע) בא מעצמו. ידע תמיד ניתן לרכוש, לעולם לא ניתן לכסות את עולם התוכן.

הם מכוונים למקומות האלו - של כלים לכתיבת קו"ח והכנה לראיונות עבודה, אבל הסדנה מביאה דגש על עמדה של אקטיביות. לא לרצות אחרים, לא לדמיין מה רוצים ממני, אלא ללמוד מה זה עצמי במיטבי – זה הסיפור.

זו עבודה מרגשת כייפית מופלאה שכל סדנה בראשיתה מתרגשת לפגוש אותם לומדת מהם המון וזה תענוג רצוף.

אנחנו כאן כדי לעזור לכם להתייעץ
לגבי התמודדויות לאחר השחרור, כחוגרים, קצינים או נגדים.
מעבר לכבוד שיש לנו למשרתים בצה"ל,
צוות המכון מנוסה בטיפול פסיכולוגי ופסיכותרפיה עם חיילים בסדיר
ועם חיילים משוחררים,
בתל אביב ובמקומות אחרים בארץ.
צרו קשר:
1-800-509-809

מעכשיו חיילים משוחררים ובוגרי שירות לאומי יוכלו להשתמש בכספי הפיקדון גם לייעוץ קריירה ולייעוץ לימודים:

http://www.israelhayom.co.il/article/490025  


תביעות עקב טראומה בשירות הצבאי:

http://law.walla.co.il/item/3085191 


התמודדות של חיילים משוחררים עם דיכאון- מתוך "כיכר השבת": 

דיכאון בקרב חיילים משוחררים

השירות הצבאי מעביר את הנפש טלטלה, במקרים רבים. חיילים רבים לאחר השחרור נמצאים בסכנת דיכאון, אך החדשות הטובות הן כי טיפול בדיכאון יכול להשיבם במהירות למסלול, להשיב את יכולת התפקוד ושמחת החיים (בלוגל)

חיילים וחיילות שהשתחררו זה עתה משירות צבאי של שנתיים עד שלוש שנים, מוצאים את עצמם פתאום בשינוי קיצוני במסגרת החיים. אין להם תעסוקה או מקורות פרנסה ברורים, הם מתלבטים בין טיול ארוך בחו"ל לבין כניסה למסגרת לימודים, וחייהם מאופיינים בסימני שאלה מרובים ובחוסר משמעות. חיילים משוחררים רבים נמצאים בסכנת דיכאון, אך החדשות הטובות הן כי טיפול בדיכאון יכול להשיבם במהירות למסלול, להשיב את יכולת התפקוד ושמחת החיים.

הטלטלה הנפשית טבעית. לאחר שלוש שנים של עשייה אינטנסיבית במסגרת נוקשה, פתאום מוצאים עצמם חיילים משוחררים חוזרים לבית הוריהם על מנת לחסוך כסף לשכירת דירה, טיול או לימודים, הם עובדים בעבודות מזדמנות שאינן מתגמלות במיוחד ולעיתים קרובות אף אינן מהנות, ומכאן קצרה הדרך לדיכאון.

שכיחות התופעה

צעירים רבים הסובלים מדיכאון סבורים כי אף אחד אינו מבין אותם ויתרה מכך, אף אחד, בעולם כולו, אינו מרגיש כמוהם. לכן הם נוקטים בצעדים להפגין מראית עין של התנהגות תקינה ומסתירים את הדיכאון שלהם.

אך מחקרים מוכיחים כי דיכאון הוא תופעה רווחת בחיים ובתרבות המערבית. כך שצעירים בכלל, וחיילים משוחררים בפרט, צריכים לזכור כי דיכאון הוא תופעה משותפת ורווחת, ואך טבעי הוא, שבמיוחד כשמדובר בשירות בצבא הגנה לישראל, בו נאלצים חיילים להשתתף לעיתים בקרבות, תופעת הלם קרב או מצב של חרדות פוסט טראומטיות הוא תופעה נפוצה. כך שנכון הוא לא להדחיק את הבעיות, אלא להתמודד עימן באמצעות טיפול בדיכאון או טיפול בחרדות.


 נותרו מקומות אחרונים בקבוצה טיפולית לשיפור כישורים חברתיים, אשר נפתחת השבוע בקריית עתידים, תל-אביב. 
חברי הקבוצה הינם חיילים, המתמודדים עם קשיים חברתיים מסיבות מגוונות. 
הקבוצה תיפגש במשך 18 שבועות ברציפות, בימי שישי בשעה 12:30. 
המפגש הראשון יתקיים ב-20.11. 
לקבלת פרטים נוספים וקביעת מפגש הכרות: 
03-757-2222 


פורסם ב- articles

ב"ה

קבוצת תמיכה לחיילים חרדים

קבוצת תמיכה רגישת תרבות

קבוצה תמיכה, צמיחה והעצמה אישית

 

הקבוצה תשלב תמיכה רגשית עם שיטת CBT . הקבוצה תזמן למשתתפיה מרחב שיחה מוגן ותומך, בו יוכלו המשתתפים להתבונן בעולמם הפנימי, במערכת האמונות והערכים שלהם, במוטיבציות שלהם ומקורן, ולהמשיך לעשות בחירות ממקום של התרחבות [בשוני מהתכווצות], ממקום של מודעות עצמית ממוקדת ואוטונומית.

הקבוצה תתקיים במכון טמיר תל אביב, יגאל אלון 157ב', ת"א. 5 דקות הליכה מרכבת סבידור מרכז !

GROUP Psychotherapy

קבוצה זו תהווה עבור המשתתפים אי מוגן של שקט, בו ניתן יהיה למשתתף לקבל את עצמו כפי שהוא, להחליט [אם ירצה בכך] על שינויים במסע חייו, לחזק את ה'אני' שלו, ולרכוש לעצמו קבוצת תמיכה ייחודית ובלתי שיפוטית.
זה גם יהיה מקום בטוח בו ניתן יהיה לדבר על ספקות, קונפליקטים פנימיים, להזיל דמעה מלוחה, להתאבל, לסלוח ואף להשלים.

הקבוצה מיועדת לצעירים חרדיים ששירתו או עודם משרתים בצה"ל, בניגוד לדעת הוריהם וקהילתם ומאז חיים בנתק קשה, אינם רצויים במקום מוצאם ואינם לגמרי מקובלים גם בחברה החילונית. אם אתם חווים עד היום סערות רגשיות, מאבקי כוח וקונפליקטים עם המשפחה הגרעינית והמחנכים בקהילה החרדית, הגיע הזמן לשחרר קצת את השריון העבה ולדבר על המחירים שהשירות גובה.

מועמדים יתקבלו לאחר ראיון היכרות אישי.

מנחים: משה הורוביץ ואיתן טמיר , שהנחו יחדיו אנשי מקצוע ונפגעי טראומה לאורך שנים רבות בצוות הקהילתי של עמותת נט"ל

משך: 12 מפגשים, שעתיים לכל מפגש

לפרטים:

1-800-509-809,

או כתבו אלינו

 

הקבוצה תוקם ללא עלות -

ותיפתח רק במידה ותהיינה

מספיק פניות של משתתפים


 חייל - סובל ממצוקה נפשית?

צה"ל מקשיח את תנאי השחרור

כחלק מניסיונות הצבא להילחם בתופעה הנשירה, הוחלט להחמיר בצורה משמעותית את הקריטריונים לשחרור מצה"ל מסיבות נפשיות. מסתבר שכמעט 50 % מהנושרים מפסיקים את שירותם הצבאי מטעמים נפשיים. לא רק זאת, נמצא גם שבשנים האחרונות חלה עלייה במספר הפניות לשירותי בריאות הנפש. לכן, הוחלט להקשיח את התנאים ולא לאפשר בכזו קלות סיום צבאי בטרם עת בעקבות סיבות נפשיות. הדבר צפוי למנוע נשירות מיותרות אך ניתן לשער שגם יעשה את החיים של אלו שבאמת סובלים מבעיות נפשיות קשות – קצת יותר קשים.

חיילים, זקוקים לייעוץ, אבחון או טיפול?

פנו למכון טמיר תל אביב:

1-800-509-809

פורסם ב- טיפול קבוצתי

המלצות והכוונה לטיפול פסיכולוגי ופסיכותרפיה קצרת מועד לחיילים

ייעוץ להורים של חיילים ובני/ות זוג


עם הגיוס לצבא, נמצאים הצעירים בישראל במהלך גיל ההתבגרות, תקופה של חיפוש זהות עצמית ייחודית. השירות הצבאי מתערב בדרך זו או אחרת בתהליך בניית הזהות של הצעיר ומכניס אותו למערכת רוויית לחצים וחוויות מחשלות, שלעיתים קרובות מביאים אותו או אותה למצבי מצוקה.

השירות בצה"ל מעלה מגוון מצוקות שרלוונטיות למרבית החיילים. בראש ובראשונה, השירות הצבאי הינו שירות חובה ואינו מתגמל כלכלית. השירות למעשה מכתיב לצעירים כיצד ייראו חייהם לשנתיים-שלוש, ולצעירים רבים מדובר במוקד מתח ולחץ כבדים. בנוסף לכך, השירות הצבאי מכריח את הצעיר להיטמע בקהילה חדשה שלא בחר אותה בעצמו ולא בחרו עבורו הוריו, כפי שהיה עד לגיוס. 

החייל נכנס לתפקיד שבמקרים רבים כלל לא בחר עבור עצמו ולא בטוח שרצה בו. לפחות בתחילת הדרך הוא חווה את עצמו כ'חייל פשוט' בורג קטן במערכת ענקית. 

השירות בסדיר מתאפיין בתחושת "התאיינות",  מחיקת העצמי למען מטרה גדולה ממני, תחושה שקשה לצעירים (ולכל אחד) לקבל.

כל אלו, כשעדיין לא הזכרנו את הסיכון שלוקחים על עצמם חיילים קרביים, ההקרבה הפיזית העצומה הקשורה באימונים גופניים מפרכים, ההשפעה המנטלית של נשיאת נשק,  שעות שינה מועטות, הידיעה שהאימונים הצבאיים בטירונות ובאימון המתקדם נועדו למטרת לחימה עתידית ועוד. 

 

Psychotherapy for IDF Soldiers

 

 

מרבית התפקידים הצבאיים כוללים משימות תחת לחץ רב, שרשרת פיקוד היררכית וארוכה ועמידה ביעדים מדידים. כך, יוצרת המערכת הצבאית גורמי לחץ רבים עבור הצעירים הבוסריים, שנאלצים לפתח במהירות חוסן נפשי ולהפוך לבוגרים בין רגע, מיד לאחר סיום שנות הלימודים. המערכת הצבאית נוקשה והרבה פעמים בלתי מתפשרת, כיאה למערכת לוחמת שמטרתה להגן על המדינה מפני אויביה, אך לעיתים, לחיילים שמרכיבים אותה קשה לעמוד במשימה מבלי לפגוש רגעי שבירה.

רגעים של התמלכדות

מחקר שנערך בחיל הרפואה ובמכללת רופין מצא מאפיין פסיכולוגי הנקרא "תחושת התמלכדות", שמעלה מאוד את הסיכון להתאבדות בקרב חיילים. בעקבות כך, בחיל הרפואה כבר החלו לנסות לאתר חיילים הסובלים מאותה תחושת "אין מוצא".

חשוב להדגיש כי המצוקה שמייצרת המערכת הצבאית אינה בלעדית לבעלי תפקידים המאומצים יותר כמו לוחמים קרביים. גם "ג'ובניקים" שלעיתים ממלאים תפקידים זוטרים וחסרי חשיבות לדעתם, מוצאים את עצמם תחת לחצים כבדים ונקלעים למצוקה נפשית. לכן, כל חייל בכל תפקיד עשוי להזדקק לתמיכה רגשית בשלב כלשהו במהלך השירות.

 

טיפול בפוסט טראומה PTSD אצל חיילים 

איזה טיפול פסיכולוגי מתאים לחיילים?

סוגים שונים של פסיכותרפיה מתאימים לחיילים, אך עם זאת, לאור מגבלות הנגישות של המסגרת הצבאית, טיפול קצר מועד הינו יעיל ונוח במיוחד. החיילים הצעירים משתייכים במרבית המקרים לאוכלוסיה בריאה נפשית, שנחשפים נקודתית לאפיזודה עמוסת לחצים שמאתגרת את קצה כוחותיהם. טיפול קצר מועד אורך לרוב 12-40 פגישות טיפוליות, הוא ממוקד מטרה ועוסק בהקניית כלים פרקטיים לחייל בהתמודדות עם קשייו. למרבית החיילים אין זמן או אנרגיות לטיפולים נפשיים ממושכים, הם זקוקים לכלים להתמודדות עכשווית, לא בעוד שנה, לכן טיפול פסיכולוגי קצר טווח נותן להם את המענה המהיר והיציב ביותר. 

עבור חיילים רבים, המערכת הצבאית היא ממש "יקום מקביל" לעומת האזרחות. למרות שהמסגרת הצבאית מעניקה לחייליה אפשרות להיפגש עם קב"ן (קצין בריאות הנפש, עליו יפורט בהמשך), רבים בוחרים לא לפנות, כיוון שהם רואים בו חלק מהמערכת שכל כך מכבידה עליהם. הפגישה עם פסיכולוג/ית אזרחי שנמצא מחוץ למערכת הצבאית, מאפשרת לחייל להתבונן בקשייו ובדרכי ההתמודדות שלו מבחוץ, לקבל פרופורציות נכונות יותר ולרכוש מיומנויות אדפטיביות להמשך השירות הצבאי התקין.

חוץ מזה, אין דבר שחיילים בסדיר אוהבים יותר מ"הפניה" -  היציאה מהנוף הצבאי מחוללת בפני עצמה פלאים :-)

קב"ן או פסיכולוג פרטי - מה עדיף?

קב"ן, ראשי תיבות של קצין בריאות הנפש, הוא קצין בשירות קבע בצה"ל העוסק בבריאות הנפש של חיילים בסדיר ובקבע. הקב"ן הוא איש מקצוע, לרוב פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני, והוא המענה הצה"לי לבעיות רגשיות ולקשיים פסיכולוגיים עימם מתמודדים החיילים. לפי  נתוני בריאות הנפש בצה"ל, ב-8 השנים האחרונות חלה עליה חדה של כ-40% בשיעור המפגשים שמקיימים חיילים עם קב"נים, נתון מדאיג גם לגבי שחיקה אפשרית של המטפלים בתפקיד. 

החייל רשאי לבקש לראות קב"ן, ומפקדיו יכולים להפנות אותו אליו כאשר החייל מתלונן על בעיות רגשיות שונות. הקב"ן עוסק בקשיי הסתגלות לצבא, ליחידה, בהתמודדות עם חרדה, דיכאון, וקשיים רגשיים נוספים.
למרות שלכאורה הקב"ן הוא איש מקצוע לכל דבר, תפקידו קיבל משמעות קצת שלילית עם השנים. חיילים רבים פונים לקב"ן על מנת לקבל פטור מהצבא על רקע נפשי (פרופיל 21) או הקלות בתנאי השירות תוך הפעלת מניפולציות שונות בדרך למטרה. התופעה הובילה לביקורת על כך שקב"נים בצבא מתעסקים בעיקר בבעיות מסוגים אלהעל חשבון טיפול נפשי שוטף לחיילים שזקוקים לכך. כך, חיילים רבים "מן השורה" מחליטים שלא לפנות לקב"ן, למרות שהם סובלים מייסורים רגשיים והוא המענה היחיד שעומד לרשותם ומסופק להם ע"י הצבא.

חיילים רבים מוצאים את עצמם מתלבטים - 

האם לפנות לטיפול נפשי? 

במידה וכן- האם לפנות קב"ן היחידה או לאיש מקצוע פרטי באזרחות.

אז מה בעצם ההבדל בין השניים,

וכיצד מחליטים לאן לפנות?

בראש ובראשונה, חשוב לציין כי מבחינה מקצועית- לרוב אין הבדל בין קב"ן לאיש מקצוע פרטי. הקב"ן גם הוא איש מקצוע  מנוסה ומוסמך בבריאות הנפש שיודע לזהות ולטפל בקשיים רגשיים של חיילים. לכן, כשמדובר בשאלה כיצד לבחור את המטפל הטוב ביותר, חשוב לדעת שאין הבדל שיטתי מהותי בין השניים. 

מה בכל זאת שונה?

חיילים רבים מרגישים שהקב"ן הוא "עוד קצין", עוד אדם עם דרגות על הכתפיים, ששייכות למערכת ומזוהות איתו ולכן, לכאורה, האינטרס העיקרי שמוביל אותו אינו טובת החייל אלא טובת המערכת הצבאית. במקרים אלה, בהם החייל מרגיש שהפנייה לקב"ן לא תסייע לו להתמודד יש מקום לפנות לפסיכותרפיסט פרטי. איש מקצוע פרטי מתחום בריאות הנפש הוא באמת חיצוני למערכת הצבאית ובוודאות חף מאינטרסים לגביה. לעיתים, דווקא דמות חיצונית למערכת הצבאית תוכל לספק לחייל פרספקטיבה מציאותית יותר ולהחזירו לפרופורציות נכונות ומותאמות יותר. חשוב להדגיש שההנחה המוקדמת, לפיה הקב"ן מייצג קודם את הצבא ולא את רווחתו הנפשית של האדם, אינה מבוססת ואינה בדוקה. 

פחד נוסף של חיילים ומפקדים רבים, הוא שפנייה לקב"ן תפגע בקידום צבאי אליו הם שואפים. כלומר, הם חוששים המפגש עם קב"ן, והאפשרות לכך שיאבחן קושי רגשי מסוים או יעניק הקלות מסוימות, תמנע מהחיילים להגיע לעמדות פיקוד, לצאת לקורס קצינים, להתקבל לשירות בקבע ועוד. חשוב לדעת כי חשש זה אינו לגמרי מבוסס ושאין מטרתו של הקב"ן "לשים רגל" לחיילים, כי אם לאבחן קשיים נפשיים ולטפל בהם. עם זאת, לאור החשש הכבד הזה, חשוב לזכור את אופציית הפסיכולוג הפרטי הקיימת באזרחות, שכן היא משוללת דאגות מסוג זה.

לעומת זאת, עד כמה שידוע לנו, שכשהמטרה היא לשנות תנאי שירות, או אפילו לקבל פטור משירות, חשוב לדעת שערכה של חוות דעת מפסיכולוג פרטי פחות לעומת חוות דעתו של הקב"ן. הפסיכולוג האזרחי יכול לכתוב המלצה, והיא בהחלט נלקחת בחשבון, אבל 'המילה שלו' תקפה פחות יחסית לזו של הקב"ן. 

בנוסף לכל אלו, חיילים רבים בוחרים להימנע מפנייה לפסיכולוג אזרחי בגלל דאגה כלכלית. השוק הפרטי בתחום בריאות הנפש אכן פרוץ ויש גופים ואנשי מקצוע פרטיים שגובים סכומי עתק, גם ממי שאין לו. לאור זאת, חיילים רבים נאלצים לוותר על טיפול נפשי. בדיוק כאן, נכנסת חשיבותם של גופים המותאמים לצורכי כלל האוכלוסייה, וליכולתם הכלכלית. חשוב מאוד לדעת שלא כל הגופים הטיפוליים לוקחים סכומי עתק, וכן חשוב לדעת שלא תמיד יש צורך בטיפול ארוך טווח. לעיתים קרובות טיפול קצר מועד, שאורך כשלושה חודשים, יעשה את העבודה ויקנה לחייל כלים להתמודדות עם המערכת הצבאית ואתגריה תוך תקופת זמן קצרה.

כאמור, תקופת השירות הצבאי היא מוקד לחץ כבד עבור צעירים, וחשוב לדעת שלא חייבים לעבור אותה לבד. ניתן, תוך תקופת זמן קצרה ביותר של כ-3 חודשים, לקבל כלים רבים להתמודדות וכן כוחות מחודשים שיאפשרו לצלוח את השירות הצבאי בכבוד. חשוב לזכור שהכלים שרכש החייל במסגרת השירות הצבאי וכן במסגרת הטיפול קצר המועד, אינם נעלמים עם תום השירות. הם נשארים כלים יציבים וזמינים בחייו של האדם, אשר יהיו לו לעזר במצבי לחץ ודחק בהם יתקל במהלך חייו, גם בתודעה הנפשית כחייל משוחרר.

 

מכון טמיר יושב דקותיים מהקרייה וחיילים רבים בשירות חובה

מגיעים על מנת להיעזר בפסיכולוג פרטי מומלץ בתל אביב שאינו שייך למסגרת הצבאית.

אנו פועלים בכל רחבי הארץ ומעניקים טיפול פרטי בעלויות נוחות לחיילים ובכלל. 

צרו עמנו קשר לייעוץ פסיכולוגי

לחיילים ולהורים

עם מטפלי במכון טמיר תל אביב

והמטפלים בקליניקות העמיתות

של המכון בכל הארץ

1-800-509-809

צוות מכון טמיר 

 

 

כתיבה: יעל טל ומטפלי מכון טמיר

לקריאה נוספת:

היבטים פסיכולוגיים של שירות חיילות קרביות בצה"ל <

דיכוי גברים על ידי גברים בתרבות הישראלית

מקורות:

יניב קובוביץ', מספר הפגישות של חיילים עם קציני בריאות הנפש עלה ב-40% בתוך שמונה שנים. אתר הארץ, 19.8.2018. https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.6390500

ער"ן לחייל ולבני משפחתו. http://www.eran.org.il/sitePage.aspx?pageID=693

 

 

איך נשיאת נשק משפיעה על חיילים?

איתן טמיר

 

הקשר של חייל צה״ל עם הנשק רגשי ועמוק. במהלך הטירונות הוא מפתח מערכת יחסים עם אובייקט דומם שעובר התניות עם שלל השלכות, רגשות ואמונות. לנשק יש ריח של שמן וסולר, ריח שעובר אסוציאציה חזקה עם השירות והרגשות הקשורים בו. 

אין חייל שלא חולם על הנשק שלו, בין אם סיוט על הרובה שלך שהלך לאיבוד, פליטת כדור מסוכנת ובלתי נשלטת, ועד  מחשבות טורדניות על פגיעה באחרים או בגופו שלו.

מטופלים מספרים על חוויות רבות עוצמה בעת המטווח הראשון - החל ממראות דימיוניים שקופצים לבני הדור השני והשלישי לשואה, דרך דחף תוקפני שלא ניתן היה להזדהות עמו קודם לכן ועד בלאקאאוט מוחלט ששומט את הנחיות הבטיחות.

בתהליך הסוציאליזציה של הטירון לצה״ל נרקם חבל טבור דימיוני בין החייל לבין הרובה: תא״ל ארז גרשטיין ז״ל היה מג״ד שלי. הוא דרש מכל החיילים להסיר את רצועת הנשק ולאחוז אותו ביד. זה עשה משהו שעד היום קשה לי להסביר.

המפקדים מחזקים את האסוציאציות המחרידות של המחיר האישי הצפוי על אובדן הנשק (״7 שנים בכלא״), הפירוק וההרכבה הופכים למלאכה חזרתית ויומיומית, ניקוי הנשק ומספר הכדורים במחסניות נבחנים בעין שיפוטית בכל מסדר בוקר.


עם הזמן מתרחשת דה-סנסיטיזציה (הפחתת רגישות הדרגתית) די נדירה - מצד אחד אנחנו זוכרים תמיד שזה אביזר קטלני ומסוכן ומצד שני הנשק הופך לשלוחה מרגיעה של הגוף, מחובר תמיד ברצועת חבל הטבור שכרוכה אל קרבנו בנסיעה ברכבת ובשינה באוטובוס. אנחנו שוכחים מהנשק ובאותה עת תמיד זוכרים.

אם אירחתם בישראל תיירים מחו״ל, שימו לב שזו אחת ההבחנות הראשונות שלהם: הם בוחנים בתמיהה חיילות וחיילים צעירים עם 'נשק בהצלב' מסתובבים בטבעיות בכל מקום.

היות הנשק כל כך קרוב ונגיש לאנשים צעירים מפחית באופן דרמטי את הריגוש שהוא מעורר. זה לדעתי ההבדל בין התשוקה של האמריקאים לנשק לבין האדישות היחסית שלנו כלפיו. אצלנו לירות זה תמיד נחמד, אצלם זה מופיע בתיקון השני לחוקת ארצות הברית (קראו אח"כ מאמר שכתבנו על הסיבות שבארה"ב יש כל כך הרבה מקרים של ירי המוני).

חנויות ציוד לחיילים הן קטלוג האקססוריז של הלוחם: תפס, ידית אחיזה ארגונומית, דורגלים, צולבת, הכל במקום אחד. טקס של רובאי והרובה שלו. זה טקס קרוב, אינטימי, מוקיר תודה, עם סימבולים חושניים (״קונדום״ למחסנית, פין שבת, חוטר לקנה ועוד שפע דימויים אינטימיים).

לעין בלתי מזוינת זה נראה כמו חייל שרוצה להביא את הנשק שלו להיות במצב הכי טוב, אבל מי שהיה או הייתה שם, יודע שלא פחות מכך, החייל רוצה שלנשק שלו יהיה טוב. כלי שרת שהפך עמית נאמן לדרך, כזה שמגיעה לו מתנת חג בחנות ציוד לחיילים, שאתה רוצה שהוא ירגיש את ההשקעה שלך בו.

M 16 and GALIL assult rifles IDF

רובה הגליל וה-M-16 (פרסום חופשי - מתוך אתר דובר צה"ל)

 

בתקופתי, ב׳גולני׳, היה מאוד מרשים לסגור את קת הגליל בנגיחה. ה-M-16, שנכנס לכל יחידות החי״ר כעבור שנה וחצי ונחשב עד אז נשק פלסטיק ל״כוסיות״ הפך באחת לאובייקט מואדר ורב חן, שעל התצורה המקוצררת שלו חלמנו בלילה, באוהל. 

 

 

 

תשובות ושאלות על הפסיכולוגיה של נשק

מאת: אביגיל וינר, מתוך ראיון במאקו

 

למרות שאנחנו רואים בעצמנו חברה אלימה, אחוזי האלימות בנשק חם בארץ נמוכים משמעותית מאלו שבארה"ב לדוגמא, שבה אין גיוס חובה אבל יש נשק זמין לכל. למה לדעתך?

בארה"ב ניתן לרכוש נשק בקלות, פעמים רבות ללא כל בדיקת רקע או צורך בהכשרה כלשהי. כמו כן, חוקי השימוש והפתיחה באש מקילים יותר בהשוואה לישראל. לעומת זאת, בישראל, קיימים פיקוח ומגבלות רבות יותר לגבי הרשאים לשאת נשק (שלא במסגרת הצבאית) כמו גם חוקים מחמירים יותר לגבי השימוש בו. במסגרת הצבאית, טרם קבלת נשק חם, חיילים עוברים הכשרה והדרכה מעמיקה. הם נחשפים לנהלים, חוקים ומגבלות הקיימים לגבי החזקה ושימוש בנשק הן במסגרת הצבאית והן בחופשות בבית. כך, המערכת הצבאית מלמדת את החיילים לא רק כיצד להשתמש ולירות בנשק אלא גם מתי אסור להשתמש בו. 

Psychotherapy for IDF Soldiers

 

נשיאת הנשק בצבא מלווה באיסורים, כללים נוקשים ועונשים במקרה של שימוש לרעה. מה לדעתך עושה לנו הדואליות הזאת – מצד אחד "הנה, קח נשק", ומצד שני "אבל דיר בלאק, אל תשתמש בו"?

הדואליות הזו, אם כי מבלבלת ולעיתים מקשה על קבלת ההחלטות בסיטואציות מורכבות הינה חשובה ומשמעותית. היא מאפשרת הבנה כי עם קבלת הנשק מגיעה גם אחריות רבה וכי מהחייל מצופה שימוש מושכל ואחראי בנשקו כמו גם שיש השלכות למעשיו.

 

במעמד הגיוס לצה"ל בודקים כשירות גופנית של מועמד לשירות, אך לא את כשירותו הנפשית (אלא אם כן המועמד עצמו מצהיר על בעיה מסוימת). האם לדעתך המקצועית מדובר בטעות או בסיכון סביר?

בני נוער המתגייסים לצבא, נמצאים עדיין בגיל ההתבגרות אשר מאופיין בחיפוש וגיבוש זהות, בלבול ורגישות רבה. בשל מאפיינים אלו, פעמים רבות גיל זה מלווה בתחושות חרדה, דיכאון וקושי. היציאה מהבית והכניסה למערכת צבאית נוקשה ומגבילה עשויה להביא לתחושות של חוסר שייכות, קושי ועליה ברמות המצוקה. תחושות אלו בשילוב עם הזמינות הגדולה של נשק בצבא בהחלט מהווה גורם סיכון משמעותי. לכן, ישנה חשיבות לבדיקה כלשהי של הכשירות הנפשית של בני הנוער טרם גיוסם. אומנם ראיון פסיכולוגי עם כל מועמד לגיוס הינו מורכב ויקר לביצוע, אך ישנם פתרונות זולים ופשוטים יותר אשר יכולים לסייע באיתור חלקי לפחות של חלק מאותם בני נוער שעשויים לחוות קשיים. למשל, שימוש בשאלוני דיכאון או חרדה טרם הגיוס לצה"ל יכול להצביע על מצוקה כלשהי ולאפשר המשך בירור מעמיק יותר בקרב נערים ונערות אלו.

 

האם דעות פוליטיות עלולות להשפיע על פוטנציאל נפיץ של אדם שמקבל נשק לידיים, או שמדובר דווקא בגורם מרסן?

כמובן שהתשובה תלויה בדעה הפוליטית וגישתו של האדם המקבל נשק. אולם, במצבים בהם הדעות והתפיסות עימן מגיע האדם הינן כאלו אשר עושות דה-הומניזציה לאחר או "לאויב", נפיצות גדולה יותר ותגובות בעייתיות יותר בהחלט יכולות להתרחש. דה-הומניזציה הינה שלילת אנושיותו של האדם אשר מביאה לניכור רגשי ולנטרול (ברמות שונות) של הרמה השיפוטית והמוסרית כלפי קבוצה או אדם הנתפסים באופן זה. תפיסה שכזו יכולה להביא לתגובות ויחס פחות מצפוני וכאמור יותר נפיץ.



האם יש הבדל בבריאות הנפשית בין צעירים ישראלים, שנושאים נשק כחלק בלתי נפרד מתהליך ההתבגרות, לבין צעירים ממדינות אחרות (באירופה לצורך העניין) שלא נוגעים בנשק כלל לאורך כל שנות חייהם?

השירות הצבאי מגדיר באופן ברור את היציאה מהבית, קבלת אחריות רבה ועשייה משמעותית ומהווה חלק בלתי נפרד מתהליך ההתבגרות של ישראלים צעירים. מבחינה זו, הצעירים בישראל מתבגרים "מהר יותר" ולומדים להתמודד עם קשיים ואתגרים משמעותיים כבר בגיל צעיר יותר בהשוואה לבני גילם במדינות אחרות. מחקרים שנעשו בישראל לגבי מקומו של הצבא בחייהם של צעירים הראו כי לשירות צבאי תרומה משמעותית להתפתחות ולהתבגרות וכי מרבית בני הנוער חשים מחויבים לשירותם הצבאי ותופסים אותו (על אף האתגרים והקשיים ) כחיובי.
החשיפה לתכנים קשים ולטראומות במהלך השירות הצבאי הם הגורמים העיקריים שעשויים לפגוע בבריאות הנפשית של צעירים אלו. לעומת זאת, נשיאת נשק כחלק מההשתייכות למסגרת הצבאית, אשר נעשית תחת הנחיות ונהלים ברורים ומהווה דבר שכיח ומקובל בתרבות הישראלית, ככל הנראה איננה מביאה לנזק משמעותי בקרב מרבית הצעירים המתגייסים לצבא. כמובן שצעירים בעלי רגישות נפשית גבוהה יותר עשויים לחוות את המסגרת הצבאית כמו גם את נשיאת הנשק באופן שלילי יותר אשר עשוי להביא גם לפגיעה בבריאות הנפשית.

 

אנחנו כמעט ולא שומעים על שימוש אלים בנשק מצד חיילים, אבל המצב הפוך כשמדובר במאבטחים עם נשק: שמענו על לא מעט מקרי רצח שבהם כלי הרצח היה הנשק שקיבלו בעבודה. מאיפה נובע הפער הזה?

בניגוד לחיילים ולשוטרים אשר כפופים לחוקים ולפקודות במסגרת יחסית נוקשה ומאוד ברורה, מאבטחים פרטיים אינם עוברים הכשרה מקיפה כמו בצבא או במשטרה, נתונים לפחות פיקוח ואינם כפופים לאותם נהלים. למשל, נהלי הפתיחה באש הקיימים בצבא אינם חלים על מאבטחים ומאפשרים להם לפתוח באש בקלות רבה יותר. כך, בהיעדר הכשרה ונהלים מקיפים, יכול להיווצר מצב בו האצבע של המאבטחים הינה "קלה יותר על ההדק". היות "והחינוך" לשימוש בנשק בזמן העבודה הינו רפה יותר בקרב המאבטחים, גישה זו יכולה לזלוג לבית ולהביא לשימוש בעייתי בנשק גם מחוץ לשעות העבודה.

 

 

 

 

מקורות:

 

הכוונה לטיפול פסיכולוגי עבור חיילים וחיילות, הורים ובני/ות זוג. יעל טל, מכון טמיר. https://www.tipulpsychology.co.il/therapy/adults/psychotherapy-for-idf-soldiers.html

ארה"ב - שיאנית הטבח ההמוני. איתן טמיר ואביגיל וינר, חדשות מחלקה ראשונה. 3.10.2017. http://www.news1.co.il/Archive/003-D-123270-00.html

 

 

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il