דיכאון פסיכוטי | על השילוב הקליני בין דיכאון לבין פסיכוזה

דרג פריט זה
(1 הצביע)
דיכאון פסיכוטי דיכאון פסיכוטי pixabay

דיכאון פסיכוטי

איכשהו, יש הרגשה שההתמודדות של כולנו בימי הקורונה, משלבת שתי מילים:

דיכאון ופסיכוזה

דיכאון על המצב המוכתב, על הדבקה, בידוד ותמותה ופסיכוזה על ההתחדשות במדד הטירוף, ימים שטרם חווינו בימי חיינו, לא אנחנו ולא הורינו. 

אז זה בדיוק הזמן לכתוב על דיכאון פסיכוטי… 

 

ההגדרה נדרשה כאשר פסיכיאטרים מצאו כי חלק מהלוקים בדיכאון קליני (MDD) חווים במקביל גם פסיכוזה, שמגיעה בנוסף על תסמיני הדיכאון. 

ישנם סוגים שונים של דיכאון, כאשר כל אחד מהם בעל מאפיינים שונים מבחינת משך הזמן, סוג התסמינים ועוד. 4 הסוגים הנפוצים ביותר של דיכאון הם:

1. הפרעת מצב רוח- אבחנה הניתנת לילדים הסובלים מהתפרצויות זעם, כעסים ועצבנות.
2. דיכאון מז'ורי (MDD)- מאובחן לאחר תקופה של שבועיים בהם האדם שקוע בעצב רב או סובל מאיבוד עניין בכל פעילות שהיא, עם מס' תסמינים שכיחים אחרים.
3. דיכאון כרוני (דיסתימיה, שנקראת כיום PDD)- תסמינים כרוניים של דיכאון העלולים להימשך כשנתיים או יותר.
4. דיכאון קדם וסתי (PMDD)- תסמיני דיכאון המתחילים זמן קצר לפני הופעת הווסת ברוב מחזורי הווסת.

 

מהי פסיכוזה?

פסיכוזה, או התקף פסיכוטי, היא מצב בו אדם רואה ו/או שומע דברים שאינם קיימים באמת (הלוצינציות) או מחזיק ברעיונות שגויים אודות המציאות (דלוזיות). זה סבל גדול - אנשים במצב פסיכוטי חווים בעיקר לחוות חשיבה מבולגנת או מבולבלת. 

כאשר דיכאון ופסיכוזה מתרחשים יחדיו, המצב מכונה דיכאון פסיכוטי. כ-3-11% מהאנשים יחוו דיכאון חמור במהלך חייהם, מתוכם 14-18% עלולים לפתח דיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים. 

סוג זה של דיכאון הופך נפוץ יותר ככל שעולים בגיל, ואולם לא ניתן לומר במדויק מי ייטה לדיכאון פסיכוטי. 

זאת ועוד, ההגדרות וכלי ההערכה לדיכאון משתנים תדיר, ובהתאם לכך גם הסטטיסטיקות. 

 

גורמים לדיכאון פסיכוטי

בין הגורמים שידוע כי הם יכולים לגרום לנטייה גדולה יותר לדיכאון הם: 

 

הורה או אח עם דיכאון

 דיכאון, בעיקר חמור, נוטה לעבור במשפחה. 

 

מגדר

 נשים נוטות פי 2 לפתח דיכאון ושני-שלישים מהלוקים בדיכאון חמור הן נשים.

 

ילדות קשה

 מצוקה בילדות תורמת לנטייה לדיכאון. 

 

לפני הכל, אדם עם דיכאון פסיכוטי יחווה שילוב של תסמיני דיכאון, שייתכן ויכללו מצב רוח מדוכא, עניין או הנאה מופחתים בפעילויות שנחשבו בעבר למהנות, שינויים משמעותיים במשקל ובתיאבון, רגזנות, קשיי שינה, עייפות או חוסר אנרגיה, תחושת חוסר ערך או אשמה, חוסר יכולת להתרכז או מחשבות על מוות ואובדניות. אלא שבנוסף לסימפטומים הללו, המתמודדים עם דיכאון פסיכוטי יחוו גם דלוזיות, הלוצינציות או פרנויה. 

גם אנשים גם עם הפרעות נפשיות אחרות, למשל סכיזופרניה, עלולים לחוות פסיכוזה. 

במקרה של אנשים עם דיכאון פסיכוטי, ההלוצינציות והדלוזיות יהיו דיכאוניות ויטו להתמקד בחוסר תקווה וכישלון, בעוד שפסיכוזה הנלווית לסכיזופרניה מאופיינת בנושאים מוזרים או לא-אפשריים שמנותקים ממצב רוח או מצבים רגשניים. בשאלת הגורמים, תיאוריה אחת גורסת ששילוב מסוים של גנים חייב להיות מורש בכדי שאדם יוכל לפתח דיכאון פסיכוטי. ייתכן שגנים מסוימים אחראים לתסמיני הדיכאון ואחרים לתסמיני הפסיכוזה, כך שאדם יכול לרכוש רק נטייה גנטית לדיכאון, או רק לפסיכוזה או לשתיהן. תיאוריה זו מסבירה מדוע לא כל מי שלוקה בדיכאון מפתח פסיכוזה. תיאוריה אחרת טוענת שרמות גבוהות של הורמון הסטרס קורטיזול מעורבות בעניין, שכן לעתים קרובות מוצאים כאלה אצל אנשים עם דיכאון. 

נכון להיום דיכאון פסיכוטי אינו נחשב להפרעה נבדלת, אלא לתת-סוג של דיכאון קליני. כדי לאבחן דיכאון פסיכוטי, קרי דיכאון קליני עם מאפיינים פסיכוטיים, תחילה המטופל צריך לפגוש את הקריטריונים לאבחון דיכאון קליני. לאחר מכן עליו להפגין סימנים של פסיכוזה. לרוב, אבחנה של דיכאון פסיכוטי תכלול היסטוריה רפואית ויישאלו שאלות אודות סימפטומים והיסטוריה משפחתית. הערכה על ידי רופא עשויה להצריך גם בדיקות לשלילת גורמים אחרים לתסמינים פסיכוטיים - סמים, סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית או מצבים רפואיים אחרים. 

בעוד שעל פי סיווג מקובל אחד של אבחנות רפואיות דיכאון פסיכוטי אינו חמור יותר מתת-הסוגים האחרים של דיכאון קליני, סיווג מקובל אחר קובע כי זוהי הצורה החמורה ביותר של ההפרעה. כך או כך, על מנת לאבחן את ההפרעה יש לחוות לפחות 5 תסמיני דיכאון משך שבועיים לפחות וכן סימפטומים של פסיכוזה.

 

טיפול בשילוב של דיכאון ופסיכוזה

דיכאון פסיכוטי מטופל לרוב בבית חולים פסיכיאטרי, באמצעות תרופות נוגדות דיכאון ותרופות אנטי-פסיכוטיות, למשל כאלה מקבוצת SSRI או SNRI, כאשר מחקרים הראו שהשילוב בין תרופות נוגדות דיכאון לאנטי-פסיכוטיות יעיל יותר מאשר שימוש בסוג אחד בלבד, אך נדרש מחקר נוסף בנוגע לשאלה כמה זמן יש ליטול תרופות אנטיפסיכוטיות.

במקרים של תסמינים קשים או שהתרופות אינן אפקטיביות, ייתכן טיפול בנזעי חשמל (ECT) להקלה מהירה, כאשר הוכח כי השילוב של טיפול זה עם תרופות הוא אפקטיבי. טיפול מתמשך יכלול תרופות למניעת חזרת הסימפטומים. פסיכוזה יכולה להקשות על התפקוד, שכן הלוקים בה חווים עיוותי מציאות. מכיוון שתסמינים פסיכוטיים עלולים להגביר את הסיכון לפגיעה עצמית בשוגג או במתכוון, חשוב לקבל טיפול מאיש מקצוע ברגע שקיימים תסמיני דיכאון עם חשש לתסמיני פסיכוזה. 

הפרוגנוזה יכולה להיות מושפעת בו התחיל הטיפול בדיכאון הפסיכוטי, כאשר ככל שהוא יתחיל מאוחר יותר, כך יגבר הסיכוי שהמטופל יזדקק לשירותי חירום רפואיים. מחקר הראה ש-86% מהאנשים החווים אפיזודה ראשונה של דיכאון פסיכוטי יגיעו להחלמה מהסינדרום, אך רק 35% יחלימו תפקודית. זאת ועוד, עבור כ- 40% מהמאובחנים ישתנה האבחון להפרעה דו-קוטבית או סכיזואפקטיבית. 

החוקרים סבורים כי דיכאון פסיכוטי הוא הפרעה שלא נחקרה די הצורך ואינה מאובחנת מספיק. דיכאון פסיכוטי עלול להיות מפחיד אך טיפולים אפקטיביים זמינים, כאלה שהם בעלי צפי החלמה מבטיח. עם הטיפול הנכון עשויה להיות הקלה בסימפטומי הדיכאון והפסיכוזה, כאשר חשוב להיצמד להוראות הרופא ולהמשיך בטיפול כדי למנוע נסיגה בתוצאותיו.

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020