מכון טמיר לפסיכותרפיה
תסמונת שטוקהולם מתארת מצב נפשי בו קורבן שבוי יוצר ברית חיובית עם השובה שלו.
בבסיס תסמונת שטוקהולם עומד שימוש לא מודע בהגנה שנקראת הזדהות עם התוקפן, בה נוצרת "ברית טראומטית" בין הקורבן לתוקפו, בה מפתח הקורבן רגשות חיוביים כלפי התוקפן ואף מתנגד כלפי מי שיוצא נגדו.
מבחינה פסיכולוגית, המנגנון קשור בצורך לא מודע של הקורבן להגנה מפני סיטואציה מאיימת ובלתי נסבלת, כאשר באמצעות הזדהות עם הפוגע, הוא משכנע את עצמו כי כוונותיו ומעשיו של התוקף מוצדקות.
ככל שהתקיפה ו/או ההתעללות ממושכות יותר, כך גובר הסיכוי להתפתחות התסמונת, שכן הקורבן מעמיק להכיר את התוקף כאדם, על מכלול תכונותיו וצדדיו האנושיים.
תסמונת זו מעולם לא הופיעה בספר האבחנות הפסיכאטרי ה-DSM אך רבים מאמינים שהיא מייצגת מקרה פרטי של הפרעת פוסט-טראומה (PTSD).
מה הסימפטומים של תסמונת שטוקהולם?
אנשים המאובחנים בתסמונת שטוקהולם נוטים להציג סימפטומים פוסט-טראומטיים שכוללים:
סיוטי לילה.
אינסומניה (נדודי שינה).
פלאשבקים.
נטיה להירתע ולהיבהל בקלות.
בילבול.
קושי לבטוח באחרים.
אבחון תסמונת שטוקהולם
הבנה ואבחון נכונים של התסמונת חיוניים להתאמת טיפול והתערבות יעילים.
במסגרת זו, סולם תסמונת שטוקהולם (Stockholm Syndrome Scale, SSS) משמש ככלי מרכזי לאבחון והערכה של התסמונת.
מהו סולם תסמונת שטוקהולם (SSS)?
שאלון SSS הוא כלי פסיכולוגי שפותח במטרה למדוד ולאבחן תסמינים המאפיינים את התפתחות של תסמונת שטוקהולם.
הסולם מבוסס על רשימת היגדים המתארים מגוון רחב של תגובות אפשריות שנצפו במערכות יחסים של חטופים עם החוטפים או התוקפים שלהם.
ספציפית, השאלון מורכב מפריטים המעריכים תגובות ורגשות כלפי הפוגע, כולל ביטויים של אמפתיה, הזדהות עם התוקפים, הצדקה של התנהגויות אלימות ורגשות חיבה או אהבה כלפי התוקף.
המשתתפים מתבקשים לדרג את מידת הסכמתם עם כל פריט, בדרך כלל בסולם מ-1 (לא מסכים כלל) עד 5 (מסכים מאוד).
השימוש ב-SSS מאפשר למטפלים ולחוקרים לזהות מטופלים ששוחררו מהשבי ולהעריך את עומק וחומרת התסמינים של תסמונת שטוקהולם.
הסולם משמש כבסיס להתערבויות פסיכולוגיות ולבניית תכנית טיפול פרטני מותאם אישית, שעוזר להתמודד עם ההשפעות הנפשיות הקיצוניות שחוו שבויים, חטופים ובני ערובה.
מטרת ההתערבויוית הקליניות לעזור לנפגעים להתמודד עם הטראומה, לשקם את ההערכה העצמית, ללמד אסטרטגיות להתמודדות עם אמביוולנציה רגשית ולהתגבר על התלות הרגשית בתוקף.
למה נקרא סינדרום שטוקהולם דווקא בשם זה?
שם התסמונת, Stockholm syndrome, לקוח מתוך מקרה מפורסם של שוד בנק אלים שהתרחש בעיר שטוקהולם בשבדיה במהלך קיץ 1973.
במהלך השוד, החזיקו השודדים 4 עובדים מהבנק כבני ערובה, בתוך כספת, לאורך כמעט שבוע.
ככל שנקפו השעות, באופן מפתיע, החל להתפתח קשר רגשי ייחודי וקרוב, בין העובדים הלכודים לבין התוקפים, ומכאן נגזר שמה של התופעה הפסיכולוגית המרתקת.
במאי 2022 עלתה בנטפליקס המיני-סדרה קלארק.
היא פורשת את האוטוביוגרפיה יוצאת הדופן של קלארק אולופסון,
השודד השוודי שעל שמו נקרא הסינדרום:
תסמונת שטוקהולם בקשר זוגי מתעלל
תסמונת שטוקהולם לא מוגבלת לפדויי שבי ולחטופים. יש לה תפקיד מורכב בקשרים אלימים, ובמיוחד בהקשר של אלימות בין בני זוג.
מחקר מרתק חשף את הרכיבים השונים של התסמונת במערכות יחסים רומנטיות ואת היכולת לחזות אלימות במערכות יחסים ׁׁׂ(George, 2015).
איך תסמונת שטוקהולם מתבטאת בזוגיות אלימה?
תסמונת שטוקהולם בקשרים אלימים מתאפיינת בשלושה רכיבים מרכזיים:
הצדקת התוקף דרך עיוותים קוגניטיביים.
נזק פסיכולוגי מתמשך.
תלות רגשית בתוקף.
קורבנות שחוו אלימות בין בני זוג עשויים לפתח תגובות של הצדקה עבור המעשים של התוקף, להרגיש נזק נפשי עמוק ולהתפתח לתחושה ששרידותם תלויה באהבת התוקף.
יכולת חיזוי של אלימות במערכות יחסים
המחקר המתואר כאן מציע הבנה עמוקה של תסמונת שטוקהולם, תופעה שמוכרת במגוון קשרים הכוללים שליטה מכפיפה, כמו אצל נפגעות תעשיית מין (Karan & Hansen, 2018).
אבל יכול להיות שמוצעת פה הזדמנות לנבא אלימות עתידית בקשרים זוגיים, כיוון שרכיבי התסמונת משקפים את הדינמיקה הנפשית המורכבת של המשתתפים - הפוגע והנפגע - ואת התגובות הפסיכולוגיות שלהם לסיטואציה.
אם נחשוב על זה, נגיע למסקנה שזיהוי מוקדם של סימנים לתסמונת יכול להוביל להתערבות טיפולית יעילה יותר, שתעזור לקורבנות להתמודד עם הטראומה, לשקם את הערך העצמי, לפתח אסטרטגיות ומיומנויות ואולי אפילו למנוע את הקשר המקולקל, ויפה שעה אחת קודם.
איך מטפלים בתסמונת שטוקהולם?
בדרך כלל טיפולים בתסמונת שטוקהולם כוללים התערבות פסיכיאטרית ופסיכולוגית, במהלכן המטופל לומד להבין כי הרגשות החיוביים והפעולות שלו כלפי התוקפן שלו הם הדרך שלו לשרוד מצב פתולוגי וטראומתי בו חווה סכנה עזה.
במילים אחרות, הוא לומד להכיר שאלו מנגנוני הישרדות חיוניים כדי לצלוח את הטראומה הקשה שעבר.
תסמונת שטוקהולם היא רק דוגמא אחת מתוך מגוון ההגנות בהן נעזר האגו.
יש עוד:
מאמרים רלוונטיים באתר המכון:
על טיפול פסיכולוגי בנוער המתמודד עם זנות >
תרומתו של הארי גאנטריפ להבנת סכיזואידיות >
מהי סכיזואידיות? מאפייני אישיות וטיפול >
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
פגישה טלפונית קצרה
עם מתאמת טיפול -
להרשמה (ללא עלות)
עם ראש המכון -
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
שיחת הכוונה לטיפול ומטפל
עם מתאמת בכירה -
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
עדכון אחרון:
2 בפברואר 2024
מקורות:
שפת ההיעדר ושפת הרוך: טרנספורמציה בטיפול כהתרה של ה'הזדהות עם התוקפן' - הרצאתה של גב' חיותה גורביץ' במסגרת הרצאות ימי ה' של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית - כתב העת מרחבים- http://www.iapp-children.org/review/wp-content/uploads/2011/11/tender-language-hayuta.pdf
George, V. (2015). Traumatic Bonding and Intimate Partner Violence. . https://doi.org/10.26686/wgtn.17009843.
Graham, D. L., Rawlings, E. I., Ihms, K., Latimer, D., Foliano, J., Thompson, A., Suttman, K., Farrington, M., & Hacker, R. (1995). A scale for identifying "Stockholm syndrome" reactions in young dating women: factor structure, reliability, and validity. Violence and victims, 10(1), 3–22.
Karan, A., & Hansen, N. (2018). Does the Stockholm Syndrome affect female sex workers? The case for a "Sonagachi Syndrome". BMC international health and human rights, 18(1), 10. https://doi.org/10.1186/s12914-018-0148-4
Rudnysky, P.L., (1988) The Analyst's Murder of the Patient. American. Imago 55.3 (1998) 349-359