היפוכונדריה | דאגה וחרדה ממחלות: תסמינים, התמודדות וטיפולים

דרג פריט זה
(40 הצבעות)
היפוכונדריה היפוכונדריה

היפוכונדריה

 

תסמינים, התמודדות

 וטיפולים נפשיים בהיפוכנודריה

 

כתיבה:

 

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר;

טוויטר | פייסבוק | בלוג |  Quara | לינקדאין

עריכה אחרונה:

4 לספטמבר 2020 ☑️


 

 

 

HYPOochondriasis

 

מהי היפוכונדריה (Hypochondriasis)?  

היפוכונדריה, או Hypochondria, היא חרדת בריאות, פחד מופרז ממחלות.

ההיפוכונדר חרד לבריאותו באופן אובססיבי, חושש ללא הפסקה כי הוא סובל מבעיות רפואיות שאנשי מקצוע אינם מזהים ומאשש זאת לעצמו באמצעות קשב סלקטיבי לסימפטומים גופניים. את התסמינים הוא נוטה לפרש דרך ׳משקפיים של קטסטרופה׳, שעוזרים לתקף את החרדה. ההיפוכונדר חי עם פחד מצמית שהוא סובל ממצב רפואי רציני שאינו מאובחן, למרות שבדיקות קליניות מראות שאין שום בעיה מיוחדת. היפוכונדרים חווים חרדה קיצונית מהתגובות הגופניות שמרבית האנשים מקבלים כמובנות מאליהן.

  

קשה לדעת במדויק את שכיחות התופעה, בעיקר בהערכה סאב-קלינית, אולם הערכה עדכנית ברפואת משפחה מצביעה על כך שלא פחות מ-40-75% מהמטופלים המתלוננים על תסמינים גופניים ומבקשים הפניה לבדיקה רפואית מעמיקה יותר, אינם סובלים מתסמינים פיזיולוגיים שמחייבים זאת.

 

היפוכונדריה בתקופת הקורונה - מילה ממכון טמיר

מספר ההדבקות בקורונה עולה והמדיניות מזגזגת כל יום מחדש בין הקלה ופתיחה של המשק לבין איום בסגר נושם או מלא.
מטבע הדברים, הכי נורמלי, שרובנו מודאגים.
בעוד שההתפתחויות האפידמיולוגיות נמצאות מחוץ לשליטתנו, מבנה האישיות שלנו משפיע במידה רבה על התגובות שלנו למגיפה.
אין ספק בכך שברמת האישית, תכונות אופי משחקות תפקיד בהצלחת האסטרטגיות של בריאות הציבור, שנועדו למתן את הקורונה, וקובעות באיזו יעילות נתמודד עם איום ההדבקה.

מבחינה פסיכולוגית, הבעיה המרכזית לה גורמת ההפכפכות בקבלת ההחלטות של משרדי הבריאות והאוצר היא הגברה של חוסר ודאות, וחוסר ודאות הוא גורם מספר 1 להעצמה של חרדות, ובהקשר שלנו, חרדת בריאות הולכת וגוברת.

 עבור רבים, תקופת הקורונה כופה הגברה של תסמינים היפוכונדריים, עד כדי היותם בלתי נסבלים

הנה המקרה של עידית, שפנתה אלינו לטיפול פסיכולוגי אונליין בעקבות מצוקה קשה עקב המגיפה: 

עידית (שם בדוי) היא סטודנטית תל אביבית בת 24, שהנטיה שלה להיפוכונדריה הגיעה לשיאים חדשים מאז פריצת המגיפה הויראלית בישראל.

לדבריה, היא סובלת מחרדת בריאות מאז שהיא זוכרת את עצמה. עידית חיפשה עזרה מקצועית במהלך גיל ההתבגרות ובצבא ואובחנה כסובלת מהפרעת חרדה כללית (GAD), שכוללת היפוכונדריה.

לשמחתה, מצאה מענה טיפולי מצוין והצליחה להתקדם בחיים, תוך שהיא מתמודדת עם ה'שד ההיפוכונדרי' שהלך ונרגע בתוכה. כל זה היה נכון עד שהגיעה הקורונה. כשעידית שמעה לראשונה על על וירוס הקורונה, הצליחה דווקא לשמור על שליטה במחשבותיה. היא אמרה לעצמה שזה רחוק ממנה ושהסיכון לא יגיע עד אליה. זה אכן עזר בפרק הזמן הראשוני. כיוון שתפיסת הביטחון קריטית עבורה בעת התמודדות עם חרדה בריאותית, היא נאלצה להזכיר לעצמה כל הזמן שהיא בטוחה ושיהיה בסדר, זאת במטרה לקרקע את סופת המחשבות והדאגות שחוותה. אבל בשלב מסוים, כאשר הנגיף התפשט והפך לפנדמיה עולמית, עידית הפסיקה להרגיש בטוחה. למרות שעשתה כל מאמץ כדי לא לאפשר למחשבות המטרידות לשלוט בה, הגיעה נקודה בה הרגישה חוסר אונים עצום. 

עידית החלה לשנות תוכניות ולוחות זמנים כך שיתאימו לחרדה שלה, ולא להיפך. היא עשתה הכל כדי למזער את הקשר שלה עם אנשים חולים, או מי שמועדים להיות חולים. בשלב מסוים הפסיקה לצאת מהבית בסופי שבוע, ובמקביל, השקיעה המון במוצרים אנטי-בקטריאליים, מסכות רפואיות וויטמינים כדי למנוע מהנגיף לפגוע בה. הכל כדי להרגיש בטוחה: היא הקפידה לרסס היטב את המעילים, התיקים, הנעליים והבגדים המלוכלכים בתרסיס אנטיבקטריאלי אחרי שובה הביתה בכל ערב. במהלך היום היא שטפה ידיים כל 10 דקות ואף פעם לא נגעה בפניה. היא "מופעלת" רגשית על ידי מילים כמו 'וירוס', 'קורונה' ו'בדיקה רפואית' ומאבדת יכולת ריכוז לפחות לשעה אחרי כל טריגר כזה. 

 

אז מה לעשות אם עולה חשש מכך שמצב בריאותי  ישים אותך בסיכון גבוה יותר לחלות בקורונה?

כיצד אתם יכולים לדאוג פחות?

איסוף עובדות בדוקות אודות מניעת ההדבקות בווירוס, הן באופן כללי והן ביחס למצבכם הרפואי האישי, יכול לסייע לכם להישאר ממוקדים בפתרון בעיות במקום לדאוג מהתסריטים הגרועים ביותר, תופעה מוכרת אצל מתמודדים עם נטיה היפוכונדרית. עם זאת, המנעו מחקירות אובססיביות של חיפוש מידע באינטרנט. 

בחודשים האחרונים ההנחיות קראו לכולם – אך בעיקר לאנשים עם מחלות רקע – לבודד עצמם ממגע עם אחרים. ואולם כרגע מספר ההדבקות היומי בישראל הצטמצם.

עם זאת, בשל הצפי לגל שני, שאולי יגיע ואולי לא, כדאי לשוחח עם הרופא המטפל כדי לוודא מה עליכם לעשות במצב בו יעלה חום גופכם או תתקשו נשימה, שני סימפטומי מפתח של קורונה. עוד כדאי לשוחח עם הרופא על אמצעי מניעה ספציפיים עבורכם, ולדאוג להחזיק בבית מלאי של התרופות הקבועות, אם יש כאלה. אפשר גם לשוחח עם קרוביכם ולקבל תמיכה והרגעה.

 

מה התסמינים של היפוכונדריה? 

כל אחד עסוק בשאלות של בריאות וחולי בזמנים מסוימים בחיים, אך כאשר הדאגה מתעצמת ומלווה אותנו ללא הפסק, יתכן שמדובר בנטיה היפוכונדרית.

תסמינים של היפוכונדריה הם מגוונים ויכולים גם להשתנות. אופי התסמינים תלוי בגורמים כמו מתח, גיל והאם האדם הוא ׳דאגן כרוני׳.

להיפוכונדריה יכולים להופיע תסמינים ייחודיים משלה, כיוון שאדם יכול לסבול מכאבי בטן, סחרחורת או כאב כתוצאה מהחרדה עצמה.  

כאשר הדאגות מופיעות באינטנסיביות גבוהה, ההפרעה מכונה ב-DSM  - הפרעת חרדה ממחלות.

   

שיעול קטן שמעורר חרדה גדולה

מחלות פסיכוסומטיות , או לפחות הנטיה לחלות בזמנים של מצוקה נפשית המועצמות על רקע רגשי, מוכרת, טבעית ומשותפת לרובנו.

עיסוק מוגבר במצב הבריאותי יתבטא, למשל, בכאב ראש שיעורר אצל האדם חשד כבד שמדובר בסימן לגידול במוח.

הפרשנות הסובייקטיבית מעצימה את החרדה, וזו מובילה את הסובלים ממנה לעבור שוב ושוב בדיקות מקיפות, יקרות, מסוכנות וכואבות, שלרוב מתגלות כמיותרות.

גם כאשר הבדיקות שוללות ממצאי מחלה, החרדה אינה פוחתת. לפעמים זה בדיוק להיפך:

הביקורים החוזרים בבתי החולים רק מגבירים את החשש עקב הפחד מהידבקות במחלות כתוצאה ממגע עם השוהים בבית החולים.

בדומה להפרעת פאניקה, מתפתח מעגל מחשבתי אכזרי שמחזק את החששות והחרדות של ההיפוכונדר ופוגע בכל שטח בחייו. 

 

קשר גוף-נפש

היפוכונדריה משקפת את אחד הביטויים המרכזיים לקשר בין גוף ונפש, בו עסוקים כיום פסיכולוגים ורופאים רבים.

במקרים רבים החרדה ממחלה, או מצב חרדה כללי אכן מהווה גורם מסייע להתפרצות של מחלות ומחליש את הגוף.

כך, היפוכונדרים חווים מעין מעגל דמים שמזין את עצמו ומאשש פעם אחר פעם את חרדתם.

 

 

בין היפוכונדריה ל-OCD

העניינים מסתבכים אף יותר כאשר ברקע קיימת מחלה כרונית (כמו למשל, אסטמה או פסוריאזיס) והאדם עסוק באופן אובססיבי בסימפטומים, בהתפרצותם, במצב המחלה ובחידושים מחקריים לגביה.

זה יכול לבוא לידי ביטוי בהימנעות קיצונית ממגע עם חומרים שעלולים להיות מזהמים, מה שדומה ל-OCD (הפרעה טורדנית כפייתית ) ופחד ממשי, עד כדי התקף חרדה, כאשר הם חווים תחושות גופניות שעלולות להתפרש כסימפטומים למחלות זיהומיות או ממאירות.

מה הדמיון והשוני בין OCD להיפוכונדריה?

בשני המצבים יש חרדה קשה, אובססיביות וקומפולסיביות שמרגיעה אותן.

עם זאת, OCD מתייחסת לספקטרום נרחב של תמות, בעוד שבהיפוכונדריה עסוק האדם רק במכאובי הגוף.

המתמודדים עם OCD נוטים להסתיר היטב את האובססיות, בעוד היפוכונדרים משתפים רבים בסביבתם, מתייעצים ומחפשים את הרופא שייתן את חוות הדעת המהימנה ביותר.

היפוכונדרים מראים תסמינים בולטים יותר של אגורפוביה והתקפי חרדה, בהשוואה למתמודדים עם OCD.

גם בהיבט האטיולוגי, שאלת המשקל הגנטי של היפוכונדריה שנויה מאוד במחלוקת, בעוד שב-OCD קיים קשר משפחתי ותורשתי חיובי. 

 

HYPOCHONDRIA SYMPTOMS

 

היפוכונדרים, באופן כללי, חיים בתוך "התרחיש הגרוע ביותר". אפשר לקרוא לזה פסימיות, אבל זה הרבה יותר מזה. גם כאשר הם חורשים את אתרי הרפואה המתקדמים ביותר ולומדים לעומק אודות מחלות אפשריות והסימפטומים שלהן במטרה לזכות בשליטה במצבם – הדבר מקטין את תחושת השליטה ומגביר את החרדה.

במקרים קלים יותר של היפוכונדריה ההתמקדות היא לא במחלה הקיימת אצל ההיפוכונדר אלא בחשש מפני מחלות עתידיות שעלולות לתקוף אותו. גם במקרים כאלו הפגיעה במהלך החיים התקין של האדם היא גדולה. חיפוש חומר בגוגל ובאינטרנט בכלל, על מחלות, גורמים, טיפולים חדשים ודעות מומחים, עלולה להוות חרב פיפיות: יש פה שני צדדים שיוצרים קונפליקט: מצד אחד, הידע נוסך תחושה של שליטה, מצד שני כניסה לעולם התוכן הספציפי של מחלה מסוימת עלול להיות גורם משמעותי להגברת החרדה. חיפוש יתר עלול להוביל למחשבות טורדניות ולחוסר שקט שמעצים את הדאגות.

החוויה ההיפוכונדרית יכולה להתלוות גם בריגוש, סקרנות ועוררות, לא רק בחרדה.

שאלתם את עצמכם מדוע תור של בתי מרקחת הוא איזור עם כל כך הרבה כעס?

אדם הסובל מהיפוכונדריה מוצף ברגשות פחד מפני המחלה שלא מצליחים למצוא אצלו, מוצף כעס ותסכול מהרופאים וכל האנשים מסביבו אשר טוענים כי הוא בריא לחלוטין ופעמים רבות נכנס לדיכאון קשה בשל חוסר האונים שהוא חש. בשל כל אלו ההיפוכונדריה הופכת את חיי הסובלים ממנה לקשים מאוד.

במקרים קלים יותר של היפוכונדריה ההתמקדות היא לא במחלה הקיימת אצל ההיפוכונדר אלא בחשש מפני מחלות עתידיות שעלולות לתקוף אותו. גם במקרים כאלו הפגיעה במהלך החיים התקין של האדם היא גדולה.

 

 

 

היפוכונדריה לפי הגישה הקוגניטיבית 

כמה מילים חשובות על פרויד והיפוכונדריה

 

זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, התייחס לא מעט להיפוכונדריה. הוא ראה בה תוצר של הקונפליקט האינטנסיבי בין תשוקות ודחפים ראשוניים לבין דרישות החברה לכבוש יצרים אסורים ולהדחיק אותם. עד פרויד, אושפזו ההיפוכונדרים במוסדות לחולי נפש. סבלם גבר והפך במעגל אכזרי לעדות באשר לתפיסתם המעוותת את המציאות.

בפסיכואנליזה שערך פרויד עם "איש הזאבים" (שמו האמיתי היה סרגיי קונסטנטינוביץ' פנקייב), ניתח פרויד לעומק ופירש את הפרעת המעיים שהתמודד עמה כהזדהות פתולוגית עם אמו. את התופעות ההיפוכונדריות מהן סבל איש הזאבים ייחס פרויד לניסיונותיו הנואשים והלא-מודעים להתחקות ולחקות את ההיפוכונדריה של אמו. 

מאז קרה המון בפסיכותרפיה, באמת, המון: למרות שהיפוכונדריה עודנה מטופלת, במקרים רבים, על ברכי התובנות המעמיקות של הגישה הדינמית, זו שפיתחו פרויד וממשיכיו, מציעה הגישה הקוגניטיבית (והקוגניטיבית התנהגותית) בפסיכולוגיה תפיסה אטיולוגית פשוטה יותר, מעשית, הגיונית ואינטואיטיבית יותר, ובעיקר מוכחת יותר מבחינת יעילותה הקלינית.

 

לפי הגישה הקוגניטיבית, אמונות היסוד של ההיפוכונדר תתמקדנה בפגיעותו של הגוף, בהיותו מאוד שברירי ובחוסר יכולתו להתמודד עם מחלות וסופיות החיים.

האם יש אירועים מסוימים שמביאים לתפיסות כאלה? האם יש אנשים מסוימים שיהיו פגיעים יותר לנטיה היפוכונדרית?

כן, וכן.

למשל, אדם שעבר התקף לב יימצא באופן טבעי בעמדה מועדת יותר לחוות חרדה סביב פרשנות של כאב בחזה.

המוקד הקוגניטיבי של ההיפוכונדריה, כמו מרבית הפרעות החרדה, הוא בקושי להשיג וודאות. במקרה שלנו - ודאות שהסימפטומים הגופניים אינם מעידים על מחלה גופנית נסתרת, אישור מלא, 100% של "ביטוח" לגבי בריאותו של האדם. הבעיה, אתם הרי יודעים, היא שאין בעולם רופא, מומחה ומנוסה ככל שיהיה, שיוכל להבטיח בריאות מלאה מול סימנים ותסמינים עליהם מדווח המטופל שהוא מאבחן. יש בהיפוכונדריה היבט מסוים שמזכיר פרנויה, קשה מאוד להפריך את השתיים ולכן הפרשנות המחמירה של המתמודדים עם הפרעות אלו היא זו שקובעת את השורה התחתונה. 

בראיה הקוגניטיבית, חשוב לחשוף את התבנית הבסיסית הזו ויחד עמה את האמונות, המחשבות הקטסטרופליות ועיוותי החשיבה וכמובן את דרכי ההתמודדות הלא אדפטיביות. 

 

 

מודל שלושת ה-B בבסיס ההיפוכונדריה

היפוכונדרים מתמקדים בתוצאות הקטסטרופליות של תחושות גופניות או נסיבות בריאותיות לא צפויות, למשל ״אם כואב לי בחזה, יש לי בעיה בלב״. 

בניגוד לפאניקה, התוצאות שמפחידות את המטופל הן לא מידיות, והרבה פעמים היפוכונדריה הולכת ביחד עם התנהגויות ביטחון כמו בדיקה, חיפוש אחר אישור ש״הכל בסדר״, איסוף מידע כפייתי, הימנעות, הפסקת מחשבות או רומינציות. 

עוד מאפיין של היפוכונדרים זה שהם לא סובלים חוסר ודאות. סימפטומים של חרדת בריאות יכולים להתבטא במה שנקרא ״שלושת ה-B״: גוף (Body), אמונה (Belief), התנהגות (Behavior): 

 

הגוף

תחושות פיזיות, כמו עקצוצים בפנים, בכפות הידיים ובכפות הרגליים, דפיקות לב, רעידות, התכווצות חדרית מוקדמת (PVC), בעיות במערכת העיכול, כאבי ראש, ״גוש״ בגרון, גלי חום.

 

האמונה

האמונה מתבטאת במחשבות: למשל ״יש לי סרטן בעמוד השדרה, באשכים ובגרון, אני מוצף, זה יותר מדי, אני לא יכול להתגבר על זה״. 

 

ההתנהגות

ההתנהגות מתבטאת בדחפים. למשל בדיקות (לגעת כל הזמן בגוף כדי לבדוק סימנים לסרטן) חיפוש אישורים (לשאול קרובי משפחה ורופאים אם המחלה חמורה או לא), הימנעות (לא לצפות בסדרות רפואיות, להתרחק מאנשים חולים), והתנהגויות בטיחות (ריטואלים מנטליים [למשל לספור], שימוש מוגזם באלכוג׳ל). 

הרבה פעמים אנשים שמפחדים ממחלה הם שונים מאוד מכאלה שבאמת חולים. לדוגמה, אנשים שמפחדים ממחלת לב יכולים להימנע מפעילות גופנית, אבל דווקא אנשים עם מחלת לב הרבה פעמים כן יתאמנו, לפי המלצת הרופא. אנשים עם חרדת בריאות יכולים להיות מאוד מודעים לזה שהמחשבות שלהם לא לעניין והפעולות שלהם לא בריאות, ובגלל זה הם סובלים עוד יותר ופוחדים להתמוטט מכל הלחץ.

  HYPOCHONDRIA CBT

מדוע זה קורה?

  • משבר בחיים: אדם שחווה אירוע שלילי קשה, כמו מוות של אדם קרוב.
  • תקופת הילדות: דאגה כרונית של אחד מחברי המשפחה בילדות אשר דאג לבריאות בצורה לא פרופורציונאלית או מחלה קשה ממנה סבל האדם בילדותו.
  • הטיות קשב: להיפוכונדרים יש נטיה חזקה לראות בחומרה תסמינים גופניים ולפרש אותם בהתאם. הקשב מונחה סלקטיבית לסיגנלים גופניים מאיימים, מה שמעניק לעיתים קרובות משקל יתר לאירועים זניחים. לכן עולות שוב ושוב פרשנויות קטסטרופליות, כמו למשל כאב בטן שמעיד על מחלת סרטן סופנית המתפתחת באיברים הפנימיים. פרשנויות אלו מטיסות את רמות החרדה לשמים, באופן לא פרופורציונאלי לסיטואציה.
  • אופי האדם: אנשים דאגניים באופן כללי, או כאלו שלא יודעים להתמודד עם רגשותיהם בצורה נכונה עלולים למצוא את עצמם חרדים לבריאות שלהם (כמו לשאר הדברים בחייהם) בצורה לא פרופורציונאלית ולא מציאותית.
  • סימפטום שמעיד על התפתחות הפרעה נפשית: לעתים חרדת בריאות היא סימפטום להפרעה נפשית, כמו דיכאון קליני או הפרעת חרדה מוכללת.
  • סף רגישות גופני נמוך: אנשים עם סף רגישות נמוך במיוחד מרגישים כאב בעוצמה חזקה הרבה יותר מאנשים רגילים, מה שעלול להוביל לעיסוק מופרז בבריאות הגוף.

HYPOCHONDRIA TREATMENT

טיפול פסיכולוגי בהיפוכונדריה

כמו בהפרעות נפשיות רבות – גם היפוכונדריה היא כזו שלכל אחד מאיתנו יש ממנה קצת (במיוחד גברים עם שפעת:-)).

היא הופכת לפתולוגית כאשר היא משבשת באופן דרמטי את אורח החיים ומפריעה לתפקוד התקין. במקרים כאלו, התערבות פסיכולוגית הכרחית ויכולה לסייע לחלץ את המטופל מהלופ המחשבתי שקשה לו להפריך.

עמוק בתוך במאה ה-21, כשהנגישות לאמצעים רפואיים אבחוניים גבוהה מתמיד והידע הרפואי מתקדם ונגיש, אחד הצעדים הראשונים יהיה לשלול את האפשרות שאכן מדובר במחלה גופנית או אורגנית.

כיום קיימות מגוון שיטות טיפול שמשלבות גוף ונפש והסברים שונים לאותו מצב גופני.

מטרות הטיפולים אינן לרפא היפוכונדריה, אלא לעזור למטופל לחיות עם הבעיה במידה מקבלת ככל הניתן:

  • רופאים רבים ממליצים על תרופות נוגדות דיכאון, שמראות שיפור במקרים מסוימים.
  • ישנם מטפלים רבים שמשתמשים בשיטות של CBT, בכדי לבנות מחדש את מושג המחלה דרך תיקון הטיות החשיבה שהשתרשו במהלך חייו של האדם.
  • בנוסף, שיטות שונות של הרפיה והשגת שליטה ויסות של מתח נפשי יכולות לעזור לשיפור המצב. שינוי מקצה לקצה, גם בהינתן מוטיבציה גבוהה לשינוי דפוסי המחשבה, הינו נדיר בדרך כלל, אולם שיפור משמעותי באיכות החיים מובטח לאלו המתמידים בטיפול.

 

מהי המטרה של טיפול פסיכולוגי בהיפוכונדריה?

מטרת הטיפול הפסיכולוגי בהיפוכונדריה היא למזער תסמינים סומטיים ולהתמודד איתם בצורה טובה יותר, לא להעלים אותם לחלוטין. מרבית המטופלים מגיעים לפסיכותרפיה אחרי שחיפשו זה זמן רב, לשווא, אחר מענה רפואי קונבנציונלי ולעיתים גם אלטרנטיבי. הציפייה להקלה בתסמינים פיזיולוגיים שאין להם תרופה רק מגבירה בסופו של דבר את המצוקה.
עם זאת, בעוד שהמטופלים אינם יכולים פשוט לחסל את הסימפטומים שלהם, הם יכולים לשנות את התגובות שלהם אליהם.

 

 בגדול, קיימות 2 גישות טיפוליות בהיפוכונדריה, המומלצות בעולם הפסיכותרפיה:

  • הגישה הראשונה היא טיפול דינמי , בו המטרה היא להגיע לשורש הבעיה ולטפל באדם דרך הבאתו לתובנה באשר לסיבה שהובילה אותו לחרדת הבריאות. לעתים הסיבה מודחקת ולכן הטיפול הדינמי הוא הטיפול המתאים ביותר (זאת בשל העיקרון המנחה את הטיפול הדינמי לפיו נפש האדם כוללת רבדים בלתי מודעים המשפיעים על התנהגותנו). הטיפול הדינמי יכול להיות מאוד יעיל אך גם בעייתי בשל העובדה שהסובלים מהיפוכונדריה לרוב לא מאמינים כי הם סובלים מבעיה נפשית ולכן אין להם רצון לטפל בה ככזו. היפוכונדריה, בראייה פסיכואנליטית, מתייחסת למצבים בהם המופע הסימפטומטי מהווה תסמין ולא מנגנון הגנה (כפי שפרויד התייחס אליו). היפוכונדריה יכולה להיות מנגנון הגנה כלפי רגשות של האשמה עצמית וכלפי הסביבה. ההיפוכונדר עובר מגורם אחד לאחר, תמיד חושד במחלות ולא נרגע במהירה בטיפול. בשונה מסומטיזציות, שם אם מטפלים בהם דרך הגוף והם מקבלים רווח משני יש הקלה. אצל ההיפוכונדר זה לא כך. מי שנמצא בחוץ לא יכול לעזור לך. זה שחזור של יחסי אובייקט - מנגנון הגנה שמשלב דחפים אגרסיביים גם כלפי עצמי וגם כלפי הזולת, וגם יוצר בידוד וניתוק רגשי מהאחרים. העבודה הקלינית מלמדת שהיפוכונדרים נוטים ״להציק״ לדמויות המטפלות, שהרבה פעמים יש אקטינג אאוט של הדמויות המטפלות. לצערנו, היפוכונדרים נשלחים לא אחת לניתוחים מיותרים, מקבלים טיפולים תרופתיים שאינם זקוקים להם ושממש לא פותרים את הבעיה הנפשית. כל זה בעקבות הפעלה של אגרסיה אצל הדמות המטפלת, שמהווה תגובת נגד של מנגנונים אגרסיביים מצד הדמות המטפלת, שמופיעה כתגובה למנגנונים האגרסיביים של המטופל. הפתרון האפשרי הוא לייצר, בעבודה קשה, קשר של אמון.

  • גישת הטיפול השניה היא הפסיכותרפיה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT) . שיטת טיפול זו נמצאה יעילה במיוחד בטיפול בחרדות (כמו חרדת בריאות). הטיפול מתמקד בשינוי דפוסי החשיבה המעוותים של המטופלים. בטיפול ניתנים כלים המחזקים את המטופל ומאפשרים לו לנטר את המחשבות השליליות והרגשות שהוא חווה ולשלוט בהן (במקום להיות נשלט על ידיהן!). הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מתמקד במציאת דרכים המאתגרות את האינטרפרטציה של ההיפוכונדר את הסימפטומים שהוא חווה במטרה לעודד נקודת מבט מציאותית ושקולה יותר. אם אדם בודק את בריאות גופו בתדירות מוגזמת ומנטר כל העת את הסימפטומים הגופניים, ינסה מטפל CBT להתמודד עם הבעיה באמצעות הפחתת הקשב הסלקטיבי לתחושות הגופניות המטרידות, אתגור המחשבות האוטומטיות והאמונות הבסיסיות ותרגול התנהגותי שיציע אלטרנטיבות אחרות. במפגשים טיפוליים בגישת CBT ירכוש המטופל אסטרטגיות התמודדות יעילות, שתסייענה לו להגיב בצורה אדפטיבית יותר לסימפטומים המפריעים. למרות שטיפול CBT הוא טיפול קצר מועד, חשוב שהמטפל יעבוד עם המטופל, בצורה מציאותית, על הציפיות לתוצאות מיידיות מהטיפול קצר הטווח, חשוב שיימנע מהבטחות שווא לגבי ריפוי התסמינים בתוך כך וכך שבועות, או שההקלה תהיה מלאה. לבסוף, חשוב שידגיש את החשיבות של תכני המפגשים הפסיכוחינוכיים ותרגול שלהםבאמצעות השתתפות פעילה.

 

פרדוקס ההיפוכונדריה

החיפוש אחר אבחנה או הסבר רפואי החלטי עלולים בסופו של דבר להחמיר את מצבו הקליני של המטופל על ידי הסחת דעתו מללמוד כיצד להתמודד טוב יותר עם הסימפטומים.

יש כאן פרדוקס מובנה:
התמודדות מוצלחת אינה יכולה להתחיל עד שההיפוכונדר יקבל את התסמינים ויחליט שעליו ללמוד לצמצם או להתעלם מהתסמינים. הפרדוקס הוא שמטופלים עם היפוכונדירה לא יכולים להתחיל להרגיש יותר טוב עד שיקבלו את ההנחה שמצבם לא ישתפר. החל מהמפגש הראשון, ולאורך כל ההתערבות, המטפל ידגיש בזהירות את שינוי הפרדיגמה החיוני לכל הצלחת הטיפול: על המטופלים להעביר את מטרתם מחיפוש תרופה ומזור, לעבר קבלת האפשרות שהתסמינים הגופניים לא עומדים להיעלם, אבל למרות שהם לא יוכלו לגרום לתסמינים להיעלם, הם יכולים ללמוד לשנות את התגובות שלהם לתסמינים, ובכך למתן אותם.

ומה עובד? 

ניסוי קליני מבוקר, שנערך על 195 מטופלים המאובחנים כסובלים מהיפוכונדריה לפי DSM-5, השווה את מידת היעילות של טיפולים תרופתיים ופסיכולוגיים להיפוכונדריה: טיפול CBT בלבד, טיפול באמצעות תרופות נוגדות דיכאון (פרוזאק), שילוב של השתיים וקבוצת ביקורת שקיבלה טיפול פלצבו. תנאי הטיפול בו נמצאו התוצאות הכי טובות היה שילוב בין טיפול CBT לטיפול תרופתי ב-SSRI.

 

 

אם מתגבשת בך ההחלטה להתייעץ על היפוכונדריות

אנו   מזמינים אותך לשיחת Matching טלפונית מושקעת.

בשיחה נזהה ברזולוציה אופטימלית

את הכתובת הטיפולית המתאימה -

במכון טמיר תל אביב,

בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ,

או במקורות עזרה רבים אחרים שמוכרים לנו.

אנחנו זמינים פה כל יום, מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור,

 

תודה ובהערכה,

צוות מכון טמיר

 

072-3940004

 

 

 להמשך הקריאה: פחד ממחלות

 

 

 

 

 

מקורות:

 

היפוכונדריה - מתוך ויקיפדיה

 

 

 

Barsky AJ, Ahern DK. Cognitive Behavior Therapy for HypochondriasisA Randomized Controlled Trial. JAMA. 2004;291(12):1464–1470

 

 

The Anxious Thoughts Workbook: Skills to Overcome the Unwanted Intrusive Thoughts that Drive Anxiety, Obsessions, and Depression. By David A. Clark, Judith S. Beck (Foreword by) , 2018. New Harbinger Publications

 

 

Fallon BA et al. A randomized controlled trial of medication and cognitive-behavioral therapy for hypochondriasis. Am J Psychiatry 2017 Jun 29; [e-pub]

 

  

Olatunji, BO. et al (2014). Cognitive-behavioral therapy for hypochondriasis/health anxiety: a meta-analysis of treatment outcome and moderators. Behaviour Research and Therapy Volume 58, Pages 65-74 

 

 

Rosenfeld, David (2015). The Body Speaks: Body Image Delusions and Hypochondria.  Karnac Books

 

 

Treating Health Anxiety: A Cognitive-Behavioral Approach. Steven Taylor and Gordon J. G. Asmundson, 2004. Guilford press

 

 

Williams, P. G. (2004). The psychopathology of self-assessed health: A cognitive approach to health anxiety and hypochondriasis. Cognitive Therapy and Research, 28, 629–644

 

  

http://www.cbt-centre.co.uk/pdfs/cbt_for_health_anxiety.pdf

 

 

https://www.webmd.com/anxiety-panic/features/worried-sick-help-for-hypochondria#1

 

 

https://www.goodtherapy.org/learn-about-therapy/issues/hypochondria

 

 

https://www.theguardian.com/society/2015/feb/27/hypochondria-brain-mental-health-causes

 

 

https://www.psychologytoday.com/us/articles/201001/hypochondria-the-impossible-illness

 

 

 

 

%MCEPASTEBIN%

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020