פוביה ספציפית | הגדרה, סוגים, טיפולים, אבחון והתמודדות 2019

דרג פריט זה
(22 הצבעות)
פוביה ספציפית פוביה ספציפית

 

פוביה ספציפית / פוביה פשוטה

 

 

מהי פוביה ספציפית?

פוביה ספציפית (הנקראת גם פוביה פשוטה) היא פחד עקבי ולא פרופורציונלי מאובייקט או מצב ספציפי, שאין בו סכנה (או שיש ממש מעט), המלווה בתגובת הימנעות ממנו. 

 

סוגי פוביות 

יש המון סוגים של פוביות, חלקן מתוארות ברשימות  המתייחסות למקורן, שמותיהן ולמאפיינים שלהן. 

ניתן לראות פחדים ספציפיים שאופייניים לתקופות בחיים. בתחילת הדרך, מגיל שנתיים עד 5, תופענה פוביות מבעלי חיים (בייחוד פחד מעכבישים ופחד מכלבים), משדים ומרוחות רפאים, פחד ממחלות, מהחושך ומפציעות פיזיות ופחד מדם. בגילאים אלו בנים ובנות פוחדים באותה מידה, אבל החל מגיל ההתבגרות בנות מתחילות "להוביל" על הבנים, הבדל שנשאר יציב לאורך החיים.

במרבית המקרים חולפים פחדי הילדות, בעיקר לאור התנסויות חוזרות ונשנות עם מושאי הפוביות. בשנות ההתבגרות עוברים הפחדים להישגים לימודיים, יחסים חברתיים וגם קלסטרופוביה, פחד ממקומות סגורים

Specific Phobia

אבחון של פוביה ספציפית

פוביה ספציפית (specific phobia), או פוביה פשוטה, איננה כל כך פשוטה...

יש כמה קריטריונים לאבחון פוביה ספציפית, לפי ה-DSM-5 :

  • התגובה היא עקבית- המתמודדים תמיד מגיבים בפחד וחרדה לאובייקט (לא פעם כן ופעם לא). למשל, הפחד גורם לחרדה ופאניקה בעוצמות גבוהות, הפחד מוגזם ובלתי הגיוני ורגשות האימה נמשכים כ-6 חודשים או יותר.
  • התגובה הפובית מרגישה כמו התקף חרדה. אבל להבדיל מהתקף חרדה, כאן מתעורר הפחד באופן ספציפי כלפי האוביקט הפובי בלבד. 
  • קיימת הימנעות מהאובייקט או המצב המפחיד. בעקבות הפחד הרב, אנשים נוטים לפתח הימנעות כהתנהגות מגוננת, במטרה לא להתעמת שוב עם המצב / האוביקט הפובי. במידה ולא קיימת ברירה וקיים אילוץ להיחשף למצב מעורר הפוביה, יתעוררו סבל ומצוקה נפשית רבה. למשל-אדם עם פחד מטיסות לא יטוס, אם ממש לא תהיה לו ברירה- הוא יהיה במצוקה רבה לאורך כל הטיסה. 
  • הפחד חייב להיות מוגזם, חסר פרופורציה ביחס לאיום הממשי, כשיש להתייחס להיבט התרבותי. לדוגמא, אדם חרדי שנרתע מאישה שתגע בו ברחוב מגיב באופן שמותאם לתרבות, לא בצורה פובית יש הקשר תרבותי שצריך לקחת בחשבון שמחליטים האם לאבחן או לא. מעניין שהקריטריון הזה השתנה מהמהדורה הקודמת של ה-DSM , בה נדרשה הבנה לגבי היות הפחד מוגזם (למשל, "אני יודע שהג'וק לא יעשה לי כלום, ובכל זאת אני פוחד ממנו"). ב-DSM- 5 מאבחנים פוביה ספציפית גם כאשר האדם לא חייב להראות שיפוט תקין לגבי הפחד המוגזם ביחס לסכנה. 
  • תגובת הפחד יציבה, לפחות חצי שנה.


אבחנה מבדלת 

הסימפטומים אינם מוסברים טוב יותר על ידי הפרעה אחרת. למשל, גועל מנוצה שמקורו בפחד מזיהום חיידקי מסמן כנראה הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) , ולא פוביה ספציפית מנוצות. 

הימנעות - על מנת להבחין בין "חרדה נורמלית" לבין פוביה חשוב לבחון את מידת ההמנעות שמביאה בתורה לפגיעה בתפקוד: אם אדם סובל מחרדת טיסה ואינו אוהב לטוס אבל בכל זאת טס למטרות עבודה - אין כאן פוביה. לעומת זאת- אם אותו אדם פונה לבוס ודורש שיעביר את נסיעות העבודה המחייבות טיסה לקולגה, יש כבר פגיעה בתפקוד שעשויה לבטא פוביה. 

גורמים וסיבות

למה אדם אחד יפתח פוביה ואחר לא?

איך זה שאדם מסוים יפתח פוביה דווקא לאובייקט או מצב ספציפיים ולא לאחרים? 

 

אנחנו יודעים שקיימים הבדלים אינדיווידואליים בלמידת פחד. 

אנשים הרי עוברים המון טראומות-  מדוע לא כל אדם שננשך מכלב מפתח פוביה מכלבים?

  • חוויות חיוביות קודמות כגורמי חוסן - אם יהיו לי כלבים כל חיי והרבה חוויות חיוביות, יש פחות סיכוי שאפתח פוביה מכלבים. לדוגמא, במחקר של Mineka ועמיתיה על פעוטות והשפעה של תצפית ישירה על תגובות הוריהם לעכבישים. בניסוי, צפו פעוטות בתגובה הרגשית של אחד ההורים לעכבישים. הממצאים מלמדים שבמידה והילד צפה קודם לכן בהורה רגוע ולאחר מכן את ההורה הפובי מגיב, הוא יפתח חוסן. סדר הלמידה מהווה פקטור חשוב בשאלת ההדבקה בפוביה. 
  • חוויות חיים כגורמי סיכון - כאשר קיימות טראומות מינוריות בעבר, הן עלולות להוות קרקע לפריצת פוביה כאשר יופיע טריגר בהווה. למשל, יתכן שכל החיים התרחקת ונשמרת מכלבים, לאור התקלויות בחוויות לא נעימות, אבל מתונות, שלא הגיעו למסה הקריטית בה מתקבעת פוביה מכלבים (פעם קפץ עליך גור ידידותי, פעם אחרת נבח עליך כלב קנאי... ). עם זאת, ברגע שיתרחש אירוע טראומטי בהווה - למשל תינשך על ידי כלב - הסיכוי שתפתח פוביה גבוה יותר מהנורמה.

 

מוכנות אבולוציונית לפוביה

התגובות הפוביות אינן מתפתחות עבור כל אוביקט מסוכן. לפוביות יש תכונה מיוחדת - הן מתעוררות מול סכנות נוכחיות שהיו קיימות גם בשחר ההיסטוריה של האנושות. למשל, נחשים, חרקים, חושך, מים, ברקים ורעמים, גבהים. בעל חיים, שהיה קיים גם לפני מליוני שנים, הוא "מועמד טוב" לעורר פוביה. לעומת זאת, כלי נשק, ששייכים לעידן הטכנולוגי, לא יילמדו לרוב כפוביה.

מה ההסבר האפשרי לכך? 

פסיכולוגים אבולוציוניים משערים שפוביות אינן תולדה בלעדית של למידה, יש בהן אלמנט ביולוגי אבולוציוני, שהאדם פיתח מוכנות (פרה-דיספוזיציה) כלפיה. התופעה נקראת מוכנות מולדת ללמידה -PREPARED CLASSICAL CONDITIONING -  ישנה מוכנות ללמידה של התניית פחד מסוימת ולא אחרת. 

ישנן פוביות שלא ניתן להסביר דרך פרספקטיבה אבולוציונית (למשל פוביה מכפתורים), אך זה נכון שהפוביות הנפוצות הן כאלה. בסופו של דבר, בין אם ניתן להסביר זאת על ידי כך או לא, הטיפול הוא יעיל הן לפוביות אלה והן לפוביות אלה. 

 

מתי הפחד הופך לפוביה? >


טיפול בפוביות ספציפיות

חלק מהפוביות הספציפיות אינן מחייבות טיפול, בעיקר אם מדובר בפחד מגירוי שאינך נתקל בו בחיי היומיום (נחשים, נניח). יתירה מכך, לפי נתוני סקר נרחב, רק 30% מהמתמודדים עם פוביה קלינית ייפנו לטיפול פסיכולוגי. 

כאשר אדם מקבל החלטה לפנות לעזרה נפשית, מרבית הסיכויים שהפנייה תהיה בעקבות פוביה אחת ולא יותר, וסביר שתחלופנה שנים רבות מאז זיהה את המצוקה הראשונית. כאשר יפגוש פסיכולוג קליני, מכל גישה טיפולית, הוא יופנה ככל הנראה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שנחשב לטיפול קו ראשון עבור פוביות ספציפיות.

 

חשיפה

הטיפול כולל חשיפה חוזרת לגירויים מעוררי החרדה עד אשר אותם גירויים אינם גורמים עוד לתחושות חרדה ופאניקה. ישנן מספר דרכים לחשיפה כולל חשיפה בדמיון (לדמיין את המצבים מעוררי החרדה) וחשיפה במציאות. לרוב, משלבים בין שתיהן.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

ככלל, טיפול CBT הוא הדרך הנכונה לטפל בפוביה ספציפית. CBT מסייע למטופל לזהות מחשבות הקשורות לחרדה ולהחליף אותן במחשבות חיוביות ומציאותיות יותר. במקרה של ניקטופוביה, הטיפול יתמקד בהבנה ששהייה בחושך אינה מובילה בהכרח להשלכות שליליות.


הרפיה

הרפיה כוללת בין היתר תרגול נשימות עמוקות. היא מסייעת לאנשים להתמודד עם הלחץ ועם הסימפטומים הגופניים המתעוררים בעקבות הפוביות.

טיפול תרופתי

טיפול תרופתי נגד חרדה הוא לא תמיד הפתרון היעיל עבור אנשים עם פוביות ספציפיות, בניגוד לאנשים עם הפרעות חרדה. קיים בסיס מחקרי מצומצם מאוד בדבר יעילות התרופות לטיפול בפוביות ספציפיות.

האם מפגש אחד מספיק לטפל בפוביה ספציפית?

טיפול במפגש אחד הוא פורמט טיפולי של חשיפה מאסיבית לטיפול בפוביה ספציפית. יש טיפולים בחרדה שבמסגרתם מקיימים 4-18 מפגשים כדי להשתחרר מפחדים. יש כלפיהם לא מעט ביקורת, אבל יש גם מכנה משותף בין שיטתה לבין טיפול CBT, לפחות בניסיון בזק לחולל שינוי - טכניקת OST. 

OST משלב חשיפה לגירוי המפחיד, הדגמה למשתתף, אתגרים קוגניטיביים וחיזוק המטופל במפגש אחד בלבד שאורכו עד שלוש שעות לכל היותר. בטיפול, המטופלים מתבקשים לדרג את האירועים המפחידים ואז נחשפים אליהם צעד אחר צעד, תוך שימוש בהתנסויות ההתנהגותיות בהכוונת המטפל.

המחקר תומך באופן כללי ביעילות הטיפול בפגישה אחת, למרות שיש צורך בשחזור הממצאים על ידי בוחנים בלתי תלויים באמצעות מדגמים של מבוגרים וילדים תוך שימוש בהשוואות ברורות יותר מול פלסיבו פסיכולוגי או טיפולים אחרים.

באופן כללי, טיפול במפגש אחד ממשיך להיות טיפול די מבטיח עבור פוביות ספציפיות. אולם, יש עדיין צורך במחקר רב לצורך זיהוי המנגנונים המעצבים ומתווכים את השינוי. טיפול במפגש אחד מתקיים גם במסגרת שיטת היפנוזה, ניתן לקרוא פה את התהליך בכתבה של הפסיכולוג הרפואי שאול נבון .

 

כתבה ב-MAKO על טיפול CBT בפוביה מדבורים במכון טמיר לפסיכותרפיה <

 

קראו על עוד כמה פוביות חביבות שאנחנו פוגשים ויודעים לנצח: 

פחד מטיסות

אגורפוביה

פחד מאש

פחד גבהים 

פחד מברקים ורעמים

פחד מניתוח

פוביה מרופא שיניים

פחד ממחלות

פחד ממוות

חרדה מחולדות

 

 

מקורות:

Overcoming Specific Phobia - Therapist Protocol: Edmund Bourne & Matthew McKay, 1998. New Harbinger Publications.

Cook, M., & Mineka, S. (1989). Observational conditioning of fear to fear-relevant versus fear-irrelevant stimuli in rhesus monkeys. Journal of Abnormal Psychology, 98(4), 448-459.
http://dx.doi.org/10.1037/0021-843X.98.4.448

Choy Y, Fyer AJ, Lipsitz JD. Treatment of specific phobia in adults. Clin Psychol Rev. 2007;27:266–286 

Fredrikson, M., Annas, P., Fischer, H., & Wik, G. (1996). Gender and age differences in the prevalence of specific fears and phobia. Behaviour Research and Therapy, 34, 33–39.

Fyer AJ.. Current approaches to etiology and pathophysiology of specific phobia. Biol Psychiatry. 1998;44:1295–1304

LeBeau RT, Glenn D, Liao B, et al. Specific phobia: a review of DSM-IV specific phobia and preliminary recommendations for DSM-V. Depress Anxiety. 2010;27:148–167.

Magee, W. J., Eaton, W. W., Wittchen, H.-U., McGonagle, K. A., & Kessler, R. C. (1996). Agoraphobia, simple phobia, and social phobia in the National Comorbidity Survey. Archives of General Psychiatry, 53, 159–168.

Ollendick, T. H., Raishevich, N., Davis, T. E., Sirbu, C., & Öst, L.-G. (2010). Specific Phobia in Youth: Phenomenology and Psychological Characteristics. Behavior Therapy, 41(1), 133–141. http://doi.org/10.1016/j.beth.2009.02.002

Strauss, C. C., & Last, C. G. (1993). Social and simple phobias in children. Journal of Anxiety Disorders, 7, 141–152.

Wolitzky-Taylor KB, Horowitz JD, Powers MB, et al. Psychological approaches in the treatment of specific phobias: a meta-analysis. Clin Psychol Rev. 2008;28:1021–1037

Zlomke, k. (2008). One-Session Treatment of Specific Phobias: A Detailed Description and Review of Treatment Efficacy. Behavior Therapy. Volume 39, Issue 3, September 2008, Pages 207-223

https://www.haaretz.co.il/news/health/new-research/.premium-1.4103315

http://phobialist.com/

https://www.healthline.com/health/nyctophobia

 סיכמו: אופיר ברגמן, מור צח, שיר אינדיג ודורון עמרן

 

 

 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il