דיכאון בעקבות הפלה | טיפול במשבר לאחר אובדן הריון

דרג פריט זה
(1 הצביע)
הפלה ודיכאון הפלה ודיכאון

דיכאון אחרי הפלה

 

כתיבה:

איתן טמיר, ראש המכון, מ.א.

 

 

תופעות לוואי רגשיות אינן נדירות במקרים של הפלה או סיום היריון, בין אם מכוון ובין אם לאו, ולעתים יתווסף לכך דיכאון

עם זאת, טרם הובהר הקשר שבין סיום היריון לדיכאון. רק לעתים רחוקות ההחלטה לסיים היריון היא פשוטה, ואינה תמיד הברירה המועדפת על ההרה. גם במקרים שבהם הדבר נעשה מבחירה חופשית וגם בכאלה שלא, התהליך עשוי להביא לרגשות מעורבים בסיומו. כמחצית מההריונות בארה״ב אינם מתוכננים, אך הדבר מהווה רק את אחת הסיבות להפסקת היריון.

סיבות אחרות כוללות, בין היתר, גורמים חברתיים וכלכליים, לחצים במערכות יחסים ובעיות גופניות או נפשיות של ההורה או העובר.

תהא הסיבה אשר תהא, התגובה הרגשית לסיום ההיריון יכולה לנוע מהקלה, רוגע ושמחה לעצבות, אבל, אובדן וחרטה.

אם הרגשות השליליים חמורים וממושכים, הדבר עשוי להצביע על לדיכאון.

נושא ההפלות שנוי במחלוקת וכך גם שאלת המצב הנפשי לאחריו, אך חשוב לזכור שכל אשה חווה זאת אחרת ולכן תגיב אחרת. עבור רבות, סיום היריון עשוי להיות מאורע חיים מלחיץ שמעורר תגובות פסיכולוגיות ורגשיות.

כל אובדן היריון יוביל להפרעה במחזור ההורמונלי.  והרגשות השליליים הנחווים לאחר סיום יזום של היריון עשויים להיגרם, לפחות חלקית, בעקבות השינויים הללו, הדומים לשינויים שמתרחשים לאחר אובדן היריון ספונטני. הרגשות השליליים האופייניים לכך הם אשמה, כעס, בושה, ייסורי מצפון או חרטה,

אובדן ההערכה או הביטחון העצמי, תחושת בידוד ובדידות, בעיות שינה וחלומות רעים, בעיות במערכות יחסים ומחשבות אובדניות. זאת ועוד, יש אנשים שיחושו תחושות של אבל, לחץ או אובדן, שאיתן יתקשו להתמודד. אם מעורבות בעניין מחשבות על התאבדות או פגיעה עצמית, יש לפנות לעזרה מיד. אמונות דתיות, בעיות במערכות יחסים וסטיגמה חברתית עשויות להקשות על ההתמודדות, בעיקר כאשר אין למתמודד עם מי לדבר על שאירע. במרבית המקרים התחושות הללו ישככו בחלוף הזמן, אך אם ישנם עניינים נוספים, כמו תחושת בידוד או היסטוריה של בעיות נפשיות, ישנו סיכוי גדול יותר לדיכאון. דיכאון הוא מצב בריאותי נפשי והפרעת מצב רוח. אנשים מדוכאים עשויים להיות בעלי הסימפטומים הבאים: תחושה של מצב רוח ירוד או עצב, קושי לחשוב, להתמקד ולבצע החלטות, רגזנות, חוסר אנרגיה, שינה מעוטה או מופרזת, אובדן עניין בסקס או בפעילויות שבעבר נתפסו כמהנות או תחושות של אשמה או הערכה עצמית נמוכה. דיכאון עלול להקשות על ביצוע מטלות היומיום וסיבוכיו עשויים להגיע לכדי התמוטטות עצבים וקריסה של מערכות יחסים ואובדן עבודה. ישנם אנשים שאף ייפתחו סימפטומים פסיכוטיים בעקבות הדיכאון. אבל נחווה לאחר אובדן אדם אהוב, והוא יכול להוביל לעצב ולסימפטומים הדומים לאלה של דיכאון. לאחר סיום או אובדן היריון עשויים להופיע רגשות של אבל, עצב, אובדן וחרטה, אך אם התסמינים הללו משתפרים עם הזמן - לא סביר שהאדם מדוכא. לא כל שכן אם הם נמשכים או מחמירים. תמיכה מצד משפחה, חברים או קבוצה קהילתית עשויה להיטיב עם כל אדם שחווה מצוקה לאחר סיום היריון, ולמנוע מרגשות האבל והעצב להתפתח לדיכאון.

חשוב לדעת שבדיכאון, ניתן לטפל.

הטיפולים המקובלים הם תמיכה, למשל כזו של קבוצה קהילתית או איש מקצוע בתחום הבריאות, ייעוץ – כולל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ותרופות, למשל כאלה הנוגדות דיכאון. גם גורמים בסגנון החיים יכולים לעזור: תזונה בריאה, התעמלות קבועה, הפחתת לחץ ככל הניתן ותרגול טכניקות הירגעות, כמו יוגה ומדיטציה. בכדי להפחית את הסיכון לדיכאון, לפני ההחלטה על הפסקת היריון כדאי לנקוט בפעולות הבאות: לדבר עם אנשים שבהם ניתן לבטוח, לשקול את כל האפשרויות זו מול זו, לחפש עזרה רפואית, לשאול אנשי מקצוע כמה שיותר שאלות, לנסות להימנע מבידוד ולהימנע מכניעה ללחצים לעשות דבר מה שהאדם אינו רוצה לעשות, בין אם להפסיק את ההיריון ובין אם להמשיך בו. כמו הליכים רפואיים אחרים, סיום היריון עשוי להיות כרוך גם בסיכון פיזי. לכן, חיוני לקבל טיפול במוסדות מוכרים ומאנשי מקצוע בעלי הכשרה וניסיון נאותים. הקשר בין סיום היריון לבין דיכאון שנוי במחלוקת, כמו גם הגורמים המדויקים לדיכאון בכלל.

 

מחקרים על בריאות הנפש והפלות

מחקר מ-2015 הצביע על כך שנשים עם היסטוריה של בעיות נפשיות לפני ההיריון היו בסיכון גבוה יותר לחוות רגשות שליליים לאחר סיומו, ומחקר מוקדם יותר הסיק שהסיכוי לכך מוגבר באופן בינוני עד גבוה.

מחקר אורך אחר, שנמשך 30 שנה ותוצאותיו דווחו ב-2008, העריך כי הפלה מעלה את סיכוייהן של נשים להתמודד בהמשך החיים עם הפרעה נפשית. 

ב-2008 פרסמה האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה תנאים שנראה כי מגבירים את הסיכון לדיכאון לאחר תוצאות שונות של היריון, ביניהן הפלה יזומה: עוני, היסטוריה של אלימות או בעיות נפשיות, היסטוריה של שימוש בסמים ואלכוהול ולידות קודמות שלא היו רצויות. עוד זיהה האיגוד את גורמי הסיכון הבאים לדיכאון לאחר הפסקת היריון: תפיסה של סטיגמה וחוסר תמיכה חברתית, היסטוריה של בעיות נפשיות, תכונות אישיות כמו הערכה עצמית נמוכה ונתונים הקשורים להיריון עצמו, למשל האם האישה רצתה בו או לא. הגורם המשמעותי ביותר הוא ככל הנראה נוכחותן הקודמת של בעיות נפשיות לפני ההיריון.

האיגוד האמריקאי להיריון הוסיף את הגורמים הבאים ככאלה העלולים להגביר את הסיכון לדיכאון: סיום ההיריון בעקבות כפייה או שכנוע על ידי אחרים, קונפליקט מוסרי או אתי הנובע מאמונה דתית או השקפות אישיות, סיום ההיריון בשלבים מאוחרים שלו, היעדר תמיכת בן זוג או קרובים משמעותיים אחרים וסיום ההיריון כתוצאה מסיבה גנטית או מאי-תקינות העובר. גם גורמים גנטיים וסביבתיים, כמו אובדן אדם אהוב, עלולים להגביר את הסיכון לדיכאון, וכן יכולת מופחתת להתמודדות עם לחצי החיים, מגדר (נשים נוטות יותר לדיכאון) וחשיפה לגורמי לחץ יומיומיים (למשל חוסר ביטחון כלכלי או זוגי).

ממחקר שפורסם ב-2009 עלה כי הסיכון לבריאות נפשית ירודה זהה בין אם ההחלטה שנלקחה הייתה לבצע הפלה ובין אם להמשיך בהיריון.

מחקר מ-2016 הסיק שהסבירות לפתח סימפטומי דחק פוסט טראומטיים עד 4 שנים לאחר סיום ההיריון אינם גבוהים יותר ביחס לאלה שלא הותר להן לעשות זאת בשל שלב מתקדם של ההיריון. מחקר שבדי מצא שמעט נשים חוות תסמונת דחק פוסט טראומטית לאחר סיום היריון, אך הן היו כאלה שחוו טראומה שאינה קשורה לתהליך. ב-2018 מצאו חוקרים בדנמרק שבעוד שנשים שחוו הפלה נמצאות בסבירות גבוהה יותר לשימוש בתרופות נוגדות דיכאון, סביר להניח שהסיבות לכך נעוצות בגורמים אחרים שאינם הפסקת ההיריון. החוקרים הסיקו ש״מדיניויות המבוססות על התפיסה שהפלה מזיקה לבריאותן הנפשית של נשים עשויה להיות מוטעית״. 

מחקר אחר בדק נשים שרצו לסיים את ההיריון אך לא יכלו לעשות זאת ומצא שחלקן חוו תוצאות בריאותיות מסכנות חיים, כמו רעלת היריון ודימומים. אי לכך, יש לשקול את הסיכון שבדיכאון לאחר סיום ההיריון אל מול הסיכונים הבריאותיים שבהמשכתו.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020