שבת, 05 דצמבר 2020 18:02

השפעות פסיכולוגיות של עבודה מהבית בתקופת הקורונה

דרג פריט זה
(4 הצבעות)

 

הקורונה הפכה לנו את החיים, גם את האופן בו שאנחנו עובדים, כשעבודה מהבית שכיחה מאי פעם. 

 

למרות שהכללים וההנחיות משתנים ללא הרף, רבים עברו לעבוד מהבית, חזרו אחר כך למשרד - עם כללי ריחוק גופני -  ואז שוב חזרו הביתה.

 

יש מי שמתייחס למצב הנוכחי כאל ״ניסוי חברתי״ עצום ואינטנסיבי בעבודה דיגיטלית מהבית. עבור חוקרים ופסיכולוגים תעסוקתייים, שממשיכים בינתיים להתבונן על הטבע האנושי בתנאים מגוונים, יש עניין רב בהשלכות של הניסוי הלא צפוי הזה. 

 

 

פרופ׳ אביגיל מארקס, למשל, חברת סגל אקדמי בבית הספר לניהול באוניברסיטת סטירלינג, הקימה צוות משימה, במסגרת פרויקט מחקרי שנקרא Working @ Home.

 

החוקרים בחנו (ועדיין בוחנים) מספר גורמים, כמו ההשפעה של עבודה מאולצת מהבית על קבוצות חברתיות-כלכליות מגוונות; ההשפעה שיש לעבודה מהבית על תפקידים מגדריים שליליים; הלחץ הנפשי שנובע מריחוק חברתי והיבטים פסיכולוגיים של חוסר ביטחון תעסוקתי.

 

גם אצלנו חוקרים ומתבוננים:

מחקר חדש עליו דווח בגלובס, מתייחס לכך שהבאנו איתנו את אי-השיוויון המגדרי בחיי העבודה גם למרחב של עבודה מהבית.

 

מתסכל...

 

 

אז איך כל הטרטורים האלה משפיעים עלינו נפשית ואיך מארגנים יותר טוב את סגנון העבודה החדש?

 

בבריטניה השוו בין סקרים שבהם עובדים נשאלו לפני ואחרי הקורונה האם העבודה משפיעה עליהם בצורה חיוביות או שלילית.

לא נמצאו הבדלים גדולים מבחינה זו, אבל בסקר אחר עלה ששכירים כן דיווחו על רמות גבוהות של חרדה בגלל הפחד להידבק בנגיף במקום העבודה. למרות זאת, מחצית ממי שעבדו מהבית ציפו בקוצר רוח לשוב למקום העבודה.

כמעט חצי מהנשאלים דיווחו גם שהקשרים החברתיים בעבודה לא הלכו בכיוון טוב, כך שלמרות שההשפעה של העבודה עצמה לא השתנתה, נסיבות משתנות של עבודה תורמות לקשיים. 

 

 

מחקר ״עתיק״ (2013) שבחן לעומק את השפעות העבודה מהבית מצא כי מירב ההשפעות שליליות נגעו לפגיעה ברווחה האישית של העובדים, בגלל עומס עבודה ומחסור זמן מספק להתאוששות. ברמה הארגונית, נמצא כי סגנונות האמון והניהול היווו רכיב מרכזי במידת היעילות של עובדים מרחוק. 

 

 

 

עבודה מהבית: עונש או חופש? 

 

יש אנשים שחושבים שזה משחרר לעבוד מהבית, משפר את הגמישות בעבודה ובכלל, נוח יותר.

אחרים חווים אתגור מציף של קו הגבול בין עבודה לבית, כאשר הבית הופך לחלל עבודה מרובה-אנשים ומרובה-מקצועות.

סקר ראשוני שעשו בבריטניה בקרב עובדים מהבית מלמד כי 1 מתוך 3 משתתפים/ות דיווח שהוא חולק את חלל העבודה שלו, 37% דיווחו שהקונפליקטים בבית התגברו וכמעט 1 מ-4 אמר שהבריאות הכללית שלו גרועה או גרועה מאוד.

הטריגר הכי נפוץ שעלה מהסקר לעימותים של בני זוג בבית היה ״הפרעה או רעש בזמן העבודה״.

 

(שימו אוזניות?...)

 

בארה״ב נערך מחקר על תסמיני דיכאון וחרדה ומיומנויות התמודדות אצל בוגרים אמריקאים בחודשים הראשונים של המגפה, שפורסם בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health.

 

המחקר הראה שהמשתנה ״מתח חברתי״, למשל מישהו שמעיף שלכם את הפיוז, בא בדרישות או מבקר אתכם, היה המנבא הכי עקבי לפיתוח תסמינים של בריאות נפשית ירודה.

לכל מי שעובד בבית יחד עם בן/בת הזוג יש  - באופן מובהק -  סיכוי גבוה יותר לחוות מתח כזה, בעיקר כאשר עובדים באותו חדר.

 

 

אבל לא הכל נורא - זוהו גם אסטרטגיות התמודדות יעילות לעבודה בבית בקורונה: 

 

מסקנות של מחקר אמריקאי מעניין העלו שמה שנדרש ״במפעל הביתי״ זה בעיקר פעילויות שמציבות בבהירות גבול, שמסמן קו ברור בין חיי העבודה לחיי המשפחה. 

הצורך נובע כנראה מיהעדר הזמן המבחין של הנסיעה לעבודה (אפילו אם פרק הזמן הזה עובר בתוך פקק תנועה, לרוב מדובר באמת בזמן אישי להרהור, שיחה טלפונית אישית, מוזיקה של ׳ארבע אחרי הצהריים׳ בגל״צ...).

 

את ההפוגה של הנסיעה ניתן להחליף, למשל, בהליכה ליד הבית כשמקפלים את הלפטופ בסוף יום עבודה.

 

הבנתם את הרעיון:

 

חשוב לאפשר פעולה סימבולית מסוימת שתבטא את חילוף התפקידים מ״זמן עבודה״ ל״זמן משפחה״.

הפאוזה הזו נעדרת בעבודה מהבית. 

 

 

מתגעגעים לעמיתים בתלת-מימד

עוד משהו שחשוב לשים לב אליו הוא ״היתרון שבנוכחות הפיזית״ - 

יכול להיות שמפגשים לא וירטואליים, בישיבות, במטבח ובמשרד, עדיפים על פגישות מעייפות בזום ותורמים ליעילות, ללכידות ולמיקוד הקשב. 

  

אבל איכשהו אנחנו מצליחים לשאת את זה במרחב הדיגיטלי.

זו לא בעיה חדשה, וכל מי שהיה לו בוס ששולח אימייל עם דרישות מחוץ לשעות העבודה מכיר את זה, אבל עכשיו כשהעבודה מהבית כ״כ נפוצה, ארגונים ירגישו חובה לבסס חוקים ברורים גם בגזרה של התקשורת מרחוק, לטובת כולם.

 

 

הצורך של עובדים באוטונומיה, גם בבית

המגפה והסגרים שבאו איתה אתגרו משמעותית את האוטונומיה הנפשית שלנו, כלומר את התחושה שאנחנו שולטים במעשינו ומיישרים קו בין ההתנהגות לבין הערכים והמטרות שלנו.

אוטונומיה חשובה לרווחה של כל אחד, אנחנו הרי מרגישים יצורים אינדיבידואליים מאי-פעם בעשור הנוכחי. 

לא מפתיע שכמה מחקרים סימנו את השפעת הקורונה על תפיסת האוטונומיה שלנו.

 

 

זה כשלעצמו מעניין, כי באופן אישי הייתי מצפה שעבודה מהבית תיחווה כסוג של חופש, אבל כנראה שהמגיפה האפילה על ״העונג״ הצפוי של עבודה מרחוק.  

 

מחקר אחד מצא שלמרות שהיתה עלייה חדשה בתחושה של חוסר אונים וחוסר אותנטיות בימים הראשונים של המגפה, זה נרגע די מהר. החוקרים הסיקו שבגלל שתחושת האוטונומיה כ״כ חשובה לנו, אנחנו עושים שינויים בחיים כדי להשיב אותה, אפילו במצב של מתח מסיבי ומגבלות מאתגרות.

 

כל סוגי האסטרטגיות, למשל להחליט להשקיע את הזמן שפעם היה שייך לנסיעות לעבודה בתחביב או אימון, או אפילו רק לצאת לסיבוב מחוץ לגבולות ה-100 מטר. למשל, יש מחקר שהעלה כי תפיסה של שליטה עצמית גבוהה תורמת להפחתת מתח בקרב אחיות שעובדות בבתי חולים.

 

 פסיכולוגים תעסוקתיים עוד יחקרו לעומק את התקופה ההזויה הזאת, אבל כל זה ביחד מלמד שככל שעובדים יחוו הגברה של האוטונומיה האישית בעבודה (עם האתגרים הייחודיים של עבודה מהבית), כך ייטב למצב בריאות הנפשית שלהם.

 

 

 

כתיבה:

איתן טמיר,

MA בפסיכולוגיה תעסוקתית

וראש מכון טמיר

 

 

 

מקורות:

 

 

Anicich, E. M., Foulk, T. A., Osborne, M. R., Gale, J., & Schaerer, M. (2020). Getting back to the “new normal”: Autonomy restoration during a global pandemic. Journal of Applied Psychology, 105(9), 931-943

 

Grant, C.A, Wallace, L.M and Spurgeon, P. (2013). An exploration of the psychological factors affecting remote e‐worker's job effectiveness, well‐being and work‐life balance. Employee Relations 35(5):527-546

 

Sinclair, R. R., Allen, T., Barber, L., Bergman, M., Britt, T., Butler, A., Ford, M., Hammer, L., Kath, L., Probst, T., & Yuan, Z. (2020). Occupational Health Science in the Time of COVID-19: Now more than Ever. Occupational health science, 1–22. Advance online publication

נקרא 403 פעמים עודכן לאחרונה ב שישי, 01 ינואר 2021 12:39

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–21:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021