שני, 21 ספטמבר 2020 23:56

איך חוסר אמון בפוליטיקאים בניהול הקורונה פוגע בבריאות הנפש?

דרג פריט זה
(5 הצבעות)
אי אמון במסוגלות של המנהיגות בקורונה, פוגעת בנו פסיכולוגית אי אמון במסוגלות של המנהיגות בקורונה, פוגעת בנו פסיכולוגית CANVA

איך אמון במנהיגות משפיע על בריאות הנפש בקורונה?

(מאמר חובה לפוליטיקאים ומקבלי החלטות)

כתיבה:

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

 

 

צוות חוקרים נורווגי פיענח את הקשר בין מידת האמון שלנו ברשויות בימי הקורונה, לבין בריאות הנפש האישית.

המסקנות הן: 

ככל שיש לך אמון גבוה ביותר בחברה, בממשלה, באזרחים שחיים לצדך ובמסוגלות העצמית שלך, כך תיטיב בריאותך הנפשית. ולהיפך, ככל שתחושת האמון והמשתנים הנוספים פחותים, כך מועדת הנפש להיות פגיעה יותר למגוון הפרעות ובעיות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות. 

 

c'est la vie חברות וחברים...

לא מפתיע, אך מחדד.

 

קצת רקע

במרץ האחרון הוכרזה מגפה עולמית:

הקורונה.

ממשלות בכל העולם הטילו מגבלות כדי לצמצם את התפשטות הווירוס ויש מדינות שבחרו בצעדים יותר קשוחים מאחרות.

אבל איך הריחוק החברתי ושאר הצעדים השפיעו על הבריאות הנפשית שלנו?

איך אנחנו מסתגלים לזה? 



חוקרים באוניברסיטה הארקטית של נורבגיה השוו בין מגבלות הקורונה בשש מדינות – נורבגיה, גרמניה, ישראל, קולומביה, ברזיל וארה״ב - והסתכלו על התגובות הפסיכולוגיות של האוכלוסייה, על הביטחון של תושביה בהנחיות לגבי הגבלות ועל מידת האמון הציבורית כלפי הממשלה ויכולתה להשתלט על הקורונה. 

הם גילו שמשתתפים שהיו מרוצים מהאופן בו המדינה נאבקה בהתפרצות הקורונה דיווחו על רווחה נפשית גבוהה יותר ותפסו את עצמם כבעלי סיכון מופחת להדבק בוירוס, ומצד שני – משתתפים שלא היו מרוצים מתגובת הממשלה האמינו שיש סיכוי גבוה יותר להדבקה בקורונה, היו יותר מודאגים ודיווחו על אמונה פחותה לגבי היכולת של המדינה להשתלט על ההתפרצות. 

חוסר שביעות רצון מהתגובה של הממשלה לווירוס הביא לרמות יותר גבוהות של חרדה ותגובות פסיכולוגיות בעייתיות אחרות (כמו נטיה פרנואידית - קונספירטיבית) בכל המדינות שנבדקו. 

 

ההיגיון מאחורי זה די אינטואיטיבי:

אנשים שאינם מרגישים שהמדינה נלחמת בנחישות ובתבונה מתמודדים עם יותר דאגות, פחדים וחרדות, ואם הם סבורים שהמדינה עובדת נכון כדי להילחם במגפה הם יותר רגועים. 

תוצאות המחקר החדש מעניקות תובנות חשובות למקבלי ההחלטות בקשר לדרכי  הטיפול ברווחת האוכלוסייה במהלך המשבר העולמי שקשה לראות עדיין את סופו. חשובה גם הדרך בה מתקשרים את המסרים לאוכלוסיה (ניתן לראות את ההבדלים הפסיכולוגיים בין שני הפרויקטורים לענייני קורונה בארץ ובארה"ב: ד"ר פאוצ'י שזוכה לכל התמיכה מכל הכיוונים, לעומת פרופ' גמזו שנחבט מכל הכיוונים ודיווח כבר על מחשבות להרים ידיים ולפרוש מהתפקיד).

הזמן בו נאספו הנתונים למחקר היה במרץ אפריל 2020, בזמן הסגר הראשון בישראל, כאשר ננקטו בה הצעדים החריפים ביותר. בקצה השני הייתה ארה״ב, עם הצעדים הכי מתונים. למרות זאת, בעקבות מידה גבוהה (והפוכה להיום) של אמון בצעדים שעושים מקבלי ההחלטות, המחיר הנפשי בישראל נמצא נמוך יחסית.

 

 

הרוב המכריע של האנשים שהשתתפו במחקר דיווחו שהם מאמינים שהצעדים שנעשו לשליטה בנגיף הם אפקטיביים, או במילים אחרות, אנשים פשוט הסתגלו. 

זה אומר שלמרות הסגר והשינויים בצורת החיים, רוב האנשים נותרו רגועים, ובעיקר אלה שהאמינו שהמדינה שלהם מצליחה להילחם בהתפרצות.

הנקודה החשובה ביותר היא:

 ככל שאנשים בטחו יותר בחברה, בממשלה, באזרחים האחרים וביכולות שלהם, כך נשמרה יותר הבריאות הנפשית שלהם.

זו לא אמירה פוליטית, זאת עובדה מחקרית.

 

מה עושים?

טוב, מה אנחנו אמורים לעשות עם המידע הזה?

להתיישר עם מה שאנחנו לא מאמינים בו?

אני חושב שלא.

הדרך שאני מאמץ היא לעקוב רק אחרי התייחסויות מקצועיות של רופאים שנשמעים לי חכמים ומאוזנים, ויש כאלה.

איך לבחור אותם?

  • תנאי ראשון הוא ביקורתיות בריאה

  • תנאי שני הוא ריחוק משיקולים זרים

  • תנאי שלישי הוא היכולת להכיר במגבלות הרפואה (ובטעויות שלך) לצד ההתפתחות המתמדת.

 

מה עוד במחקר?

מה שהחוקרים מצאו זה שרוב הנשאלים התמודדו די טוב עם המצב, שאנשים מבוגרים ניהלו את השינוי יותר טוב מצעירים ושאנשים בנורבגיה התמודדו יותר טוב ביחס למדינות אחרות. 

בין המדינות שהשוו, לנורבגים היו מעט בעיות נפשיות, לצד ביטחון בכך שהפעולות בהן נקטו  הרשויות היו אפקטיביות. הרבה נורבגים טענו שהם מרוצים מאיך שהרשויות מטפלות במצב, ומעט מאוד נורבגים פחדו. אבל אסור להתעלם מהמעטים שכן פחדו, למשל מהמחשבה שבן/בת הזוג שלהם ימותו מקורונה בגלל מחלת רקע, כמו מחלת לב או סרטן. 

 90% מהאוכלוסייה נקטו בפעולות להפחתת הסיכון להדבקות. כשהם נשאלו מה ההגבלות הכי אפקטיביות ואיזה השפיעו הכי פחות על הבריאות הנפשית שלהם, הם ענו שצעדים שמונעים התקהלויות פיזיות של אנשים במקומות סגורים הם הכי אפקטיביים, כי זה יוצר רק ריחוק פיזי אבל לא ריחוק חברתי.

 

 

סדנה לצוות על הפסיכולוגיה של הקורונה בזום

 

 

מקור:

 

Mækelæ Martin Jensen, Reggev Niv, Dutra Natalia, Tamayo Ricardo M., Silva-Sobrinho Reinaldo A., Klevjer Kristoffer and Pfuhl Gerit 2020Perceived efficacy of COVID-19 restrictions, reactions and their impact on mental health during the early phase of the outbreak in six countriesR. Soc. open sci.7200644

נקרא 225 פעמים עודכן לאחרונה ב שלישי, 06 אוקטובר 2020 18:26

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020