שלישי, 29 ספטמבר 2020 20:38

עייפות מרוב זהירות | caution fatigue | שחיקה מהנחיות הקורונה

דרג פריט זה
(6 הצבעות)
תשישות מזהירות בקורונה - Covid-19 Caution Fatigue תשישות מזהירות בקורונה - Covid-19 Caution Fatigue canva

נכון שההקפדה על זהירות בקורונה

שוחקת לכם את הצורה?

 

כתיבה: 

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

 

היינו אמורים להיות כמה שבועות בבידוד, בקטנה, אבל הנה פתאום עברנו לחודשים והיום ביבי אמר ש״לא נראה לו״ שהסגר יסתיים אחרי שמחת תורה. 

 

הלו, זה כבר אחרי החגים… !

 

והקורונה עוד פה. עדיין לא לוחצים ידיים.

אני ממש מתגעגע ללחיצות ידיים, מחווה שלמדנו לאחרונה שיש בה, איך נגיד, טומאה מסוימת שעלולה להיגמר לא טוב... 

 

אחרי כמעט חצי שנה של ריחוק חברתי, איכוני שב״כ, הפגנות, הצפות קורטיזול (הורמון הלחץ הכרוני) שני סגרים וניסיונות לפענח כמה היינו קרובים לחולה מאומת, הרבה  מומחים לבריאות הנפש חושבים שאנחנו חווים סוג של ״עייפות מזהירות״.

שמתם לב שאתם פחות עוקבים בדקדקנות אחרי הנחיות, סטטיסטיקות, שיעור ההדבקה ואחוז המאומתים מתוך הנבדקים?

ובכלל, מתי לאחרונה שטפתם ידיים מלא זמן, באדיקות, כמו בהתחלה?

 

מהי עייפות מזהירות? 

אחרי שדיברנו על עייפות זום, הגיע הזמן לעייפות מזהירות. 

עייפות מזהירות מתרחשת כאשר לאנשים יש ממש מעט מוטיבציה או אנרגיה לציית במשך הרבה זמן להוראות בטיחות, בדיוק כמו שקורה עכשיו עם הנחיות הריחוק החברתי של הקורונה.  

את המושג "caution fatigue" טבעה פרופ׳ ג'קלין גולן, פסיכיאטרית וחוקרת בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת נורת'ווסטרן פיינברג.

גולן מדמה את הנפש האנושית לסוללה, שבתחילת הדרך הייתה מלאה, דרוכה ומלאת מוטיבציה להשטיח את העקומה, אבל עם הזמן הלכה והתרוקנה. זה די הגיוני - אנחנו לא יכולים להישאר בדריכות מתמשכת לאורך חודשים. 

 

הנה - ממש ברגעים אלו, כשאני עושה הפסקה מהכתיבה ונכנס לתכנת Canva כדי לעצב תמונה למאמר, אני רושם את המילים Caution Fatigue Covid-19  (אפשר לראות את היצירה המוכנה למעלה, התמרור הזה… ).

אז ברגע שאני כותב  ״Covid-19״, מגיחה  לי מימין התראה, פופ אפ על עשירית מהמסך,  עם הצעה לקבל עזרה נפשית או לקרוא קצת הנחיות מעשיות לגבי התנהגות נכונה במגיפה.

 

 

מישהו באמת קורא את הדברים האלה???

 

שששש... לא לצעוק, זה בדיוק נושא הטור:

התעייפנו, נשחקנו, נגמרנו מזה.

כמו בתופעה של ״עיוורון פרסומות״, התודעה למדה להתרחק מגירויים כאלה ולהתאמץ אקטיבית להתעלם מהם. 

המצב הנפשי של התנהלות בתנאי פנדמיה תנודתית, כמו אניה בים סוער,  כופה עלינו מתח כרוני, קושי ניכר לעבד מידע חדש והקהיית רגישות כלפי אזהרות, סוג של התרגלות, הביטואציה, שבה שום דבר חדש כבר לא באמת מזיז לנו.  

בתחילת המגפה כולנו עמדנו על המשמר, נזהרנו מאוד, שמרנו על ריחוק חברתי, שמנו מסיכות, שטפנו ידיים כמו שאמרו לנו, הכל כדי ״לשטח את העקומה״.

עולם שלם לקה בו זמנית בהפרעה אובסיסיבית קומפולסיבית בזמן הקורונה, מתוך הנחיות הרגולטור. 

היום, כשהקורונה נמצאת איתנו כבר הרבה זמן, רובנו מתחילים להרגיש איך ההגנות מתחילות להתרופף.

המגפה, שהיא גם מצב זמני וגם מאופיינת בחוסר ודאות, הביאה לעלייה ברמות החרדה ובדיכאון. טבעי שבמצב כזה, שהוא לא בשליטה שלנו, אנשים ירגישו פחד, מתח ודאגה.

כפי שהתרגלנו לקחת ביציאה מהבית מפתחות, ארנק ומסכה, ככה למדנו לסנן את האיומים והאזהרות שמפומפמים מכל כיוון, בלי שמץ של יעילות. 

אפשר לפנות לעזרה ולתמיכה, כמו לטיפול נפשי אונליין בזום, אבל יש גם דברים שאפשר לעשות לבד כדי להתמודד עם השחיקה: למשל, להגביל את צריכת החדשות למקסימום של שעה ביום, להכיר ברגשות שלנו, לקבל אותם ולתת להם מקום, ובאותו זמן – להבחין בין ״מה שיכול לקרות״ לבין ״מה שסביר שיקרה״. 

איך מתמודדים עם עייפות מזהירות קורונה?

זוכרים את התחושה האפולקליפטית של ההתחלה?

את השקט ברחוב בסגר הראשון?   

את ההגיג המחריד שאנחנו עלולים נמות מקורונה?

זאת אמנם אפשרות, אבל למדנו לחיות יותר לפי הסבירות המציאותית שזה יקרה, שהיא תמיד נמוכה יותר מהתרחישים של חרדה מקורונה.

מצד שני, חשוב שהמטוטלת לא תוביל אותנו לשאננות. כן צריך להיות מודעים לאפשרויות, אבל לאזן בין יישום הנחיות הבריאות לבין הפחתה של תדירות הדאגות. אל תהיו יותר מדי חיוביים או תתעלמו בצורה לא חכמה מההנחיות – תחשבו מעבר לעצמכם ותזהו איזה מהפעולות שלכם יכולות לפגוע בקשישים או באוכלוסיות פגיעות. 

אם אתם בבית, כדאי גם שיהיה לכם סדר יום מובנה. סטודנטים, למשל, יכולים להיות יותר יצרניים אם  יקצו זמנים מיוחדים במהלך השבוע לצפייה בהרצאות באתר האוניברסיטה, לקריאת מאמרים ולהשלמת שיעורי בית. חוץ מזה, כדאי שתהיו טובים וחומלים כלפי עצמכם ותקצו זמן לטיפול עצמי, לבריאות הגופנית והנפשית שלכם, לכיף, ליצירה, לקשרים חברתיים ולהקלה בסטרס הנפשי.

בתוך הסגר קשה יותר לשמור על קשר עם אנשים, אבל אפשר תמיד להשתמש ב״זום״ או ב״וואטסאפ וידאו״ כדי לתקשר בצורה יותר ידידותית מטקסטים.

כדאי לקיים שיחות משמעותיות שלא מתמקדות במגפה ואולי גם לעשות פעילויות למען הקהילה, וברוך השם, יש מספיק אנשים בארץ שזקוקים לעזרה. אל תשכחו שכל ההתאמות שאנחנו עושים בתקופה הזו הן אינדיבידואליות. זה לא תהליך מוגדר מספיק, וחייבים סבלנות וגמישות כדי לעבור את זה.

תחזיקו מעמד אחים ואחיות. 

 

סדנה לצוות על הפסיכולוגיה של הקורונה בזום

 

 

לקריאה נוספת:

 

 

https://news.northwestern.edu/stories/2020/04/caution-fatigue-could-dent-efforts-to-stay-safe/

 

https://www.mayoclinic.org/healthy-lifestyle/stress-management/in-depth/stress/art-20046037

 

https://time.com/5829312/covid-19-caution-fatigue/

נקרא 692 פעמים עודכן לאחרונה ב שלישי, 06 אוקטובר 2020 18:26

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020