כאב ומחלות כרוניות | טיפול פסיכולוגי ותרופתי בהפרעות גוף ונפש

הפסיכולוגיה של כאב ומחלות כרוניות

 

מהי הזיקה בין כאב כרוני לכאב נפשי?

 

מחלה כרונית הינה מחלה ממנה סובל החולה לאורך זמן רב, לעיתים לאורך שנים או אפילו במהלך כל החיים.

במצב כרוני של כאב, מערכת הכאב הגופנית נעולה במצב מתח גבוה ומתמיד. 

במצב כזה, סינגלים עיצביים של כאב נותרים פעילים במערכת העצבים במשך שבועות, חודשים ואפילו שנים.

ההגדרה הקלינית של כאב כרוני היא כאב שנמשך יותר משישה חודשים, גם לאחר שהפציעה או המחלה שגרמו לו כבר אינם. 

כאב כרוני מורכב יותר מכאב חולף, כי הוא מערב גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים ורגשיים.

יתר על כן, כאב כרוני יכול לגרום לתחושות כמו כעס, חוסר תקווה, עצב וחרדה.

 

כמו כל מחלה והפרעה, מידת החומרה של מחלות כרוניות משתנה מאדם לאדם ולאורך תקופות שונות.

מחלות כרוניות יכולות להיות גם מתונות, בהן נדרש רק טיפול ומעקב שמאפשרים לחולה לחיות לצידן ללא סבל מגביל, בעוד שבקצה השני של הספקטרום קיימות ישנן כרוניות קשות מאוד ומסוכנות כמו סרטן, מחלות לב ועוד. 

גם אם הכאבים הקבועים אינם מוסברים בסימפטומים רפואיים, וגם כאשר ניתן להסבירם היטב על רקע רגשי, טיפול יעיל בכאב גופני מתמשך חייב לכלול התערבות רפואית- מניעתית, אבחונית ו/או טיפולית - ולא רק פסיכותרפיה.

זאת גם על מנת לנסות לתת הקלה מיידית יותר למטופל הסובל, וגם על מנת לעקוב ולשלול בעיה בריאותית שאולי לא התגלתה.

למרות תחושת חוסר האונים המלווה מתמודדים עם כאבים כרוניים שאינם אקוטיים, יש בידיעה ובשליטה במידע והידע הרפואי מקור לכוחות נפשיים.

 

 

איך כאב כרוני משליך על המצב הפסיכולוגי שלנו?

 

סקירה מחקרית חדשה מעלה כי לא פחות מ-10 מיליון אמריקאים סובלים מכאבים כרוניים. 

לכאב כרוני יש השפעה מכרעת על איכות החיים, למשל קושי להגיע לעבודה ולעתים אפילו נכפה ריתוק מלא לבית למשך ימים ושבועות ארוכים.

המתמודד/ת עם כאב כרוני נוטה לפתח הימנעות מפעילויות חברתיות ויכול, מטבע הדברים, גם לסבול מפגיעה במצב הרוח - מתח ולחץ נפשי, עצבנות, תסכול, התקפי זעם, פגיעה באיכות השינה, ברמות אנרגיה נמוכות, בשחיקה ותשישות נפשית ואפילו דיכאון מז׳ורי.

הן מתרחבות לפגיעה באיכות החיים של בני משפחה, קרובים ואוהבים שמטפלים בחולה.

  

מעצם העובדה שמדובר במחלה שאינה זמנית, כמו מרבית המחלות הנפוצות בהן אנו נוטים ללקות, המחלה הכרונית עשויה להשפיע רבות על חייו של המתמודד/ת, ותהליך העיבוד וההתמודדות הנפשית עימה שונה.

כיום, אנשים רבים יותר ויותר, הן אנשי מקצוע והן הדיוטות, מבינים את חשיבותה של בריאות נפשית בשיפור הבריאות הפיזית.

אנו עדים כל הזמן לקשר ביניהן, כיצד קושי נפשי עלול להפוך אדם לחולה וכיצד מחלה יוצרת קשיים נפשיים.

לכן, בעת אבחון של מחלה כרונית, התגובה הנפשית ואופן ההתמודדות עם המחלה חשובים כל כך, הן לבריאות הנפשית והן לבריאות הפיזית של החולה.

 

 

מהו התהליך הפסיכולוגי שמאפיין חולה כרוני/ת?

 

בעקבות אבחון של מחלה כרונית או קשה, או תאונה שיוצרת מצב בריאותי כרוני, האדם עובר סדרת התמודדויות.

בהתחלה, רבים לוקים בסוג של הלם, מתקשים להאמין שחולים, מתקשים לדמיין את חייהם לצד המחלה, לא יודעים כיצד להרגיש ומה להרגיש. זה שינוי גדול. 

בשלב השני, לאחר האבחון תחילת הטיפול, הופכת ההתמודדות למכבידה הרבה יותר.

מחלות רבות מחייבות שינוי תזונתי, אימוץ הרגלי חיים חדשים וטיפול רפואי שמסב אי-נוחות וכאב.

רבים שוקעים בדיכאון לצד לחץ נפשי וחרדה, כך שתמיכה חברתית וחוסן נפשי הכרחיים, לצד טיפול פסיכולוגי שמסייע בהסתגלות.

 

לצד זאת קיים לא פעם איום ממשי על חיי האדם.

כמובן שהאיום המפחיד ביותר הוא מוות, אך קיימים איומים קשים גם במצבים פחות אקוטיים, כגון פגיעה קבועה בשגרת חייו של האדם, הידיעה שיהיו פעילויות עליהן ייאלץ לוותר והפנמת המחירים שייכפה השינוי על סביבתו הקרובה.

כל אלו גורמים להתמודדות עם מחלה כרונית להיות קשה מאוד.

בגלל שהמחלה כרונית, ובמקרים רבים- חסרת מרפא, רבים מרגישים כי אין להם במה להיאחז, מתקשים להחזיק אופטימיות, הלא גם כך לא יחלימו.

המצב המסוכן הזה עלול להכניס את החולה למרה שחורה, פסימית, שאינה מאפשרת שמחה והנאה.

קשה עד בלתי אפשרי, לתת ״מתכון״ ספציפי להתמודדות עם מחלה וכאב כרוניים, לאור מורכבותם והקשיים הרבים שהם מייצרים עבור האדם.

מחלות שאנו רואים יותר כיום הן פיברומיאלגיה, אנדומטריוזיס, מחלות פסיכוסומטיות כרוניות פסוריאזיס  קרוהן ועוד.

דבר אחד שניתן להגיד בוודאות, הוא שמקורות תמיכה הם חשובים מאין כמוהם.

בגלל שלא מדובר ברגע קשה חד פעמי וחולף אלא בתנודתיות בין תקופות חיים קשות לצד המחלה, ולעיתים בחיים שלמים עמה, יש צורך בהתגייסות עצומה של המשפחה והחברים הקרובים. כיוון שמדובר במצב שלא תמיד רואים בו את האור בקצה המנהרה, המאמצים קשים מאוד ודורשניים. 

תמיכה מקרובים, אשר לעיתים די בנוכחותם ליד האדם, מאפשרת לו לחוש שעל אף שגופו בגד בו, הוא לא ננטש והוא אינו לבד. הקרובים עוזרים לו להתמודד, מקשיבים לו כשקשה לו, משמחים אותו כשהוא פנוי לכך ובעיקר מעסיקים אותו. ההימצאות שלהם בשגרת חיי החולה מכניסה גם אותו לעיסוק בשגרה ומשמרת אותו בריא בנפשו.

 

ביקורת הספר "על הפסיכותרפיה של מחלות כרוניות"

  

 

איך טיפול פסיכולוגי עוזר בהקלה על מחלה עם כאב כרוני?

 

כשהאדם מצוי בסבל רב שאינו זוכה להקלה, הוא זקוק לגיוס מירב כוחותיו הנפשיים.

לכן חשוב מאוד לפנות לייעוץ מקצועי ובמידת הצורך לטיפול נפשי.

טיפול נפשי, שיכול להיות קצר וממוקד, יחתור להשבת הרצון והחיות למטופל,  יצייד אותו בטכניקות התמודדות ישימות, יבנה עימו שגרת יום וליסייע לו בקשיים רגשיים שעולים.

טיפול מאפשר למטופל להסתגל לחיים עם זהות שנפגעה, להיאחז במשמעות ולהטמיע את השינוי כאינטגרלי בחיים ראויים. הוא גם מסייע להתמקד באופטימיות ולחיות בקבלה ובשינוי (בלי סתירה בין השניים), להשלים עם אובדנים ולזהות משאבים חדשים.

 

 

נרטיב של בריאות וחולי

 

לפסיכותרפיה המיועדת לטיפול בכאבים כרוניים יש קשר אדוק לסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על מצב הגוף שלנו, על בריאות ועל חולי. לסיפורים הפנימיים, אותם נראטיבים עמם אנו קושרים סיבות ותוצאות, יש תפקיד פסיכולוגי מכריע, ודאי בעידן המבלבל של פוסט-אמת בו אנו מצויים. 

 

ענף חדש ומרתק בפילוסופיה של הרפואה נקרא רפואה סיפורית, תחום שבוחן את השלכות של היבטים נרטיביים של חולים לגבי התסמונת ממנה הם סובלים, כמו גם את הדרכים בהן ניתן לשכתב באמצעות השפה האנושית את התפיסות האישיות לגבי החלמה, חיות וחווית אושר סובייקטיבית. 

 

 

הבדלי מגדר באבחון כאב

 

המימד הסובייקטיבי, הפרשני או הפסיכולוגי של כאב, יוצר גם בעיות. למשל, ישנן הוכחות לכך שהמערכת הרפואית המערבית מטפלת בכאב של גברים ונשים בצורה די שונה. מחקרים מלמדים שכבר מגיל צעיר מאוד, נשים פוגשות ביטול והפחתה כלפי תלונותיהן על כאב, בהשוואה לגברים.

 

ממחקר אחר עלה שכאשר נשים מגיעות לבדיקה רפואית לגבי כאב בחזה, רופאים נוטים לבדוק אותן בתדירות נמוכה יותר בהשוואה לגברים, אפילו כאשר הן מראות את כל הסימנים והסימפטומים של התקף לב ואף על פי שאי-ספיקת לב היא גורם המוות המוביל אצל נשים. הפער קיים גם גם בפסיכיאטריה - לפי מחקר שבחן את זה, עולה שנשים נוטות לסבול מאבחון פסיכיאטרי שגוי הרבה יותר מגברים, במיוחד באבחנה של דיכאון.

מנקודת ראות פמיניסטית בסיסית, נראה שכאב גופני אצל נשים נתפס כהיסטרי, אלא אם הוכח אחרת.

זה מחייב שינוי.

 

 

טיפול CBT בכאבים כרוניים

 

לפי מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת לפרקטיקה פסיכיאטרית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מעניק למטופלים אסטרטגיות התמודדות יעילות עם כאב כרוני וכך מהווה אלטרנטיבה עבור מליוני אמריקאים הנוטלים תרופות מרשם נגד כאבים, כמענה תרופתי לכאב כרוני שאינו ממקור סרטני. 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי  מוצע כאלטרנטיבה יעילה לשימוש קבוע במשככי כאבים, או לעיתים כטיפול מקביל לתרופות.

CBT ידוע זה מכבר כטיפול מבוסס מתודולוגית להפרעות הקשורות בכאב, ובכוחו להפחית את השימוש בתרופות אופיאטייות לטיפול בכאב כרוני. הטפול יעיל למגוון מחלות כרוניות.

למשל, מחקר מ-2021 מלמד כי טיפול CBT יעיל להתמודדות עם כאב אצל חולי המופיליה. 

 

דר תמר לופו פסיכולוגית במכון טמיר בתל אביב

דר׳ תמר לופו, פסיכולוגית ומטפלת בהתמודדות עם מחלות כרוניות

 

לא מזמן פורסם נייר עמדה מקצועי חשוב לגבי טיפולים לא תרופתיים בכאבים כרוניים: 72 מרכזים רפואיים אקדמיים בצפון אמריקה ומערכות בריאות, מצאו כי קיימות ראיות מדעיות מספקות כדי להמליץ על השימוש ב- CBT כטיפול יעיל ומונחה מחקר עבור מטופלים המתמודדים עם כאבים גופניים כרוניים.

 

מטרת הטיפול היא לעזור למטופלים לשנות את דרך החשיבה שלהם ולהתמודד עם הכאב: להבין שהכאב הוא גורם שמעצים לחץ ודחק, וככזה מדובר בגורם שהם יכולים להתרגל אליו ולהתמודד עמו. 

 

טכניקות ההתערבות שהטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי מציע כוללות טכניקות הרפיה, יצירת לוח זמנים שבו פעילויות נעימות, הבנייה מחדש של החשיבה ותרגילים מונחים- כאשר מערכת היחסים הטיפולית מספקת אמפתיה ותוקף לתחושות המטופל. המתודות השונות יכולות לקדם את המטופל לקראת הקלה בכאב, שיפור איכות החיים ושיפור התפקוד הפיזי והרגשי. 

קיימים מספר סוגים של טיפולים התנהגותיים עבור מטופלים עם כאבים כרוניים, כמו ביופידבקטיפול EMDRוטיפולי גוף נפש הכוללים טכניקות הרפיה

 

מיכל שני מטפלת EMDR טיפול בחרדה וטראומה MA בכפר סבא

מיכל שני, מטפלת בהתמודדות עם מחלות כרוניות, מכון טמיר כפר סבא 

 

 

האם מיינדפולנס תורם בטיפול לכאב כרוני?

 

גוף הולך וגדל של ידע מחקרי מצביע על כך שעבור חולים מסוימים הסובלים מכאב כרוני, גישות מבוססות-מיינדפולנס (קשיבות) עשויות להיות טכניקה יעילה מאוד בארגז הכלים של ניהול כאב.

מחקר שפורסם ב-2019 בכתב העת BMJ  מלמד כי טיפול קבוצתי מבוסס קשיבות (מיינדפולנס) מהווה אלטרנטיבה קלינית מבטיחה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. המחקר מלמד כי תרגול מיינדפולנס מסייע בהקלת חלק מהתסמינים הפסיכולוגיים והפיזיים של כאב כרוני.  

 

מעניין - גאדג'טים לבישים יכולים להגביר את היעילות של יישומי מיינדפולנס -

מחקר מ-2023 שפורסם בכתב העת Mindfulness חושף ממצאים מסקרנים המצביעים על כך שמתמודדים עם כאב כרוני בזמן שהם עוברים טיפול ממושך באופיואידים עשויים למצוא הקלה באמצעות שילוב בין טכניקה המכונה Mindfulness-Infused Recuperative Advancement (MIRA), שמועברת וירטואלית ב-Zoom לבין התערבות הנשענת על טכנולוגיית שעונים חכמים חדשנית. 

 

 

ככלל, העקרונות המרכזיים בטיפול נפשי בכאב כרוני ובמחלות כרוניות מצויים בתחום הפסיכולוגיה הרפואית והם משלבים תמיכה, טיפול רגשי, ייעוץ ממוקד, טיפול התנהגותי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

 

מטפל CBT, המתמודד עם כאבים כרוניים אצל מטופל, עובד בשיתוף עם הצוות הרפואי: יחד, הם מאבחנים את הקשיים ונותנים למטופל משימות התנהגותיות, כמו הליכה, עם מאמץ שמובנה בהדרגה, החל מרמה מאד נמוכה של מאמץ. ניתן דגש גם על יצירת סדר יום קבוע ובו הקצאה של מספיק שעות לשינה. 

 

מבחינת הפסיכולוגיה ההתנהגותית, תרגול מיינדפולנס פועל דרך חשיפה פנימית. 

להלן תרגול עצמי בגישה ישירה וקלה ליישום למתמודדים עם כאבים כרוניים, שנחקרה היטב ונקראת מטלת חשיפה תוך-גופית מבוססת מיינדפולנס (MIET (Mindfulness-based interoceptive exposure task. 

יש לתרגל לאורך חצי דקה בכל פעם בה את/ה חש בכאב:

  1. אתר את חלק הגוף בו עולה תחושת הכאב החזקה ביותר.

  2. מקד את כל תשומת הלב במרכז האזור.

  3. נסה לזהות מיד ממה התחושה מורכבת, במונחים של ארבעה מאפיינים בסיסיים:

א. זהו את המסה (קל? כבד? ניטרלי?)

ב. אבחנו את הטמפרטורה (קר? חמים? חם? ניטרלי?)

ג. תנועה (האם זה זז? מהר או לאט? סטטי?)

ד. התלכדות (האם זה דחוס, מוצק, מוגבל? או האם זה משוחרר, מפוזר?)

  1. בזמן שמנטרים את המאפיינים הבסיסיים, נסו שלא להזדהות עם התחושה ופשוט להתייחס אליו כאירוע פיזיקלי ארעי, מתוך ידיעה שתחושות משתנות תמיד.

  2. ככל יכולתכם, למדט לקבל את התחושה במקום להתחבר לתסכול ולכעס כלפיה. נסו למנוע כל תגובה רגשית כאשר אתם מודעים לתחושה.

 

 

כיצד חמלה עצמית משרתת את הטיפול הפסיכולוגי בכאב כרוני? 

 

חמלה עצמית היא פרקטיקה פסיכולוגית בה מעודד המטפל את המטופל לפתח ולאמץ ראיית עולם אישית בה מתקיימת הכרה עמוקה בסבל וקבלה שלו כקושי הכרחי.

חמלה עצמית היא ההיפך מהזדהות יתר עם הסבל. 

 

המטפל מעביר את המסר כי הכאב הפיזי אמיתי וקשה מנשוא, ובמקביל מסייע למטופל בקבלה רדיקלית של הכרוניקה, שמחייבת הכרה כי הכאב הוא חלק מהחיים, עלול להמשיך לאורך זמן רב ובמקרים רבים אינו נתון לשינוי.  חמלה עצמית מניעה תהליך של קבלה, שאחריו מופיעה תקווה ולאורו מתעוררת יזימה ומוטיבציה לעשייה, אשר מתבטאת בעיקר בחיזוק הגוף שתורם בתורו לשיפור מצב הרוח ולהפחתת דיכאון.

חמלה עצמית אינה רק דיבור בסיסמאות. היא מאפשרת לחולים חיים שאינם נחווים רק דרך הפריזמה של הכאבים, אלא גם דרך משמעות ודרך חיים המתבססת על ערכים מוגדרים.  

מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Clinical Psychology,  מצביע על כך שפיתוח קבלה עצמית, אכפתיות וחום כלפי ׳העצמי׳, עשוי לסייע מאוד לסובלים מכאב כרוני.

המחקר העלה כי מטופלים עם רמות גבוהות יותר של חמלה עצמית דיווחו על מסוגלות גבוהה יותר לעכל את המציאות הכרונית הקשה, למרות חוויות הכאב וחוסר האונים.

מסוגלות זו נמצאה קשורה, כשלעצמה, לרמות נמוכות יותר של תסמיני דיכאון.  חמלה היא כלי רוחני שעובד לטיפול פסיכולוגי חדשני: פרופ׳ פול גילברט ועמיתיו פיתחו שיטה טיפולית מבוססת מחקרים פסיכולוגיים, שנקראת CFT - טיפול ממוקד חמלה.

 

 

איך שינה מהווה מפתח בריפוי כאב כרוני?

 

קשיי שינה הם אחד המאפיינים השכיחים ביותר שמלווה כמעט כל מחלה כרונית ופוגע קשות באיכות החיים של המתמודד: מטופלים מתמודדים בטווח נרחב של קשיי שינה, החל מאיכות שינה נמוכה וכלה באינסומניה קלינית.

מחקר חדש הראה, שהמידה לפיה אנשים הסובלים מכאב כרוני מאמינים שהכאב פוגע ביכולת שלהם לישון כראוי, השפעה ישירה על איכות השינה שלהם בפועל. מחקרי עבר הראו כי להפרעות של נדודי שינה עשויות להיות השלכות שליליות על רמת התפקוד הפיזי והנפשי, ובמקרים של פתולוגיה, להוביל להחרפתם של סימפטומים קיימים.

תוצאות המחקר הראו בבירור כי מידת האמונה של המטופל באשר להשפעה השלילית של הכאב של השינה, מנבאת באופן מובהק את הסבירות לקיומם של תסמינים לאינסומניה. נמצא גם, שפגיעה בשינה הובילה להחמרה בעוצמת הכאב.

 

ועוד מעולם המדע: מחקר של האגודה האמריקאית לכאב מצא שמדיטציה יכולה להיות דרך יעילה להפחתת כאב כרוני בצוואר. המסקנה הייתה שלמדיטציה יש יתרונות ייחודיים בתחום של הקלה והתמודדות עם כאב.

 

 

מה תפקיד הקנאביס הרפואי בטיפול בכאב כרוני?

 

אור ירוק בקצה המנהרה בטיפול בכאב כרוני?

טיפול בכאב כרוני הוא עניין מורכב בפני עצמו, ומידת הצלחתו קשה לחיזוי גם בעטיים של גורמים נוספים, כגון דיכאון.

הטיפולים השכיחים המקובלים כיום, ביניהם ניתוחים ותרופות, נכשלים לעתים קרובות מלהקל על הכאב באופן מספק ועלולים לגרום לתופעות לוואי בלתי נסבלות.

למשל, כאשר נבחנה יעילותו של קנאביס רפואי על הפחתת כאבים כרוניים אצל ספורטאים מקצועיים, נמצא כי אינו משפר ביצועים וכי קיים סיכון בשימוש בו בתחומי ספורט מסוימים. מצד שני, מחקר שפורסם ב-2020 ע״י חוקרים ישראלים, מלמד כי התפקוד הקוגניטיבי של מטופלים בגראס רפואי אינו שונה מזה של מטופלים בתרופות אחרות.

המיתוג של קנאביס עובד כנראה חזק מאוד, כך לפחות לפי סקר חדש , לפיו אנו נוטים להאדיר את סגולותיו של העשב הירוק כאמצעי יעיל, גופנית ונפשית, למרות שהעדויות המחקריות עדיין חלוקות, וחלקן פשוט לא תומכות ביעילות השימוש בגראס רפואי לטיפול בחולים כרוניים המתמודדים עם מחלות שאינן סרטניות.

 

ויש גם עדויות אחרות, שנשמעות מפי אנשים שניתן לסמוך עליהם בעיניים עצומות:

האלוף במילואים גיורא איילנד מספר בראיון לידיעות אחרונות על התמודדותו הקשה עם כאבים כרוניים שאינם מרפים, 24 שעות, זאת עקב סיבוך של ניתוח שעבר. איילנד מספר שמורפיום וקנאביס רפואי עוזרים לו להמשיך מיום ליום, תוך התמודדות עם כאבים פיזיים בלתי נסבלים.

מאי גולדפרב, מתמודדת עם כאב כרוני, מתארת את התהליך שעברה עם גילוי התועלות של קנאביס רפואי להפחתת כאבים כרוניים. צפו בסרטון האישי מתוך ערוץ היוטיוב של ״תיקון עולם״: 

  

   

חשוב לציין:

העדויות התומכות כיום בטיפול בכאב כרוני באמצעות קנאביס רפואי עולות בתוקפן על המחירים אותם נוקבים המומחים המקטרגים:

מחקרים שנעזרים במכשור הדמיה, ומעידים על היעילות של קנאביס (ובפרט, רכיב ה-CBD בצמח) בהפחתת כאבים ומחקרים אחרים המעידים על תרומת הקנאביס הרפואי בהפחתת תסמינים של פוסט טראומה ומחלות מעיים כרוניות, כמו קרוהן וקוליטיס. הקנאביס הרפואי ניטל באמצעות עישון, שאיפה ולאחרונה (2019) מתקדם ניסוי ישראלי של מתן קנאביס כתרופה באמצעות כדורים (גלולות) וטיפות בשמן צמחי.

הניסויים מנוהלים על ידי חברת פנאקסיה, שקיבלה את אישור משרד הבריאות לניסויים חדשניים אלו בקנאביס. 

מבחינת התהליך המוחי, קנבינואידים מפחיתים כאב באמצעות אינטראקציה עם קולטני קנבינואידים בגזע המוח, קולטנים שנקראים PPAR ו- TRPV1. 

ביוני 2019, אישר מנהל התרופות והמזון האמריקאי, ה-FDA, טיפול ב-CBD כ״תרופה יתומה״ - תרופה שנועדה עבור מחלות נדירות, בהן לוקים פחות מ-200,000 איש - והיא תירשם מעתה ספיציפית עבור מתמודדים עם גידולים ממאירים במוח. 

 

בעוד שטיפולים משלימים, כמו מדיטציית מיינדפולנס (קשיבות), הראו תוצאות של הפחתה בחומרת הכאב, ישנם כאבים, כגון מיגרנה, שביחס אליהם לא הראה שיפור משמעותי בשיטות הללו.

קנאביס רפואי, לעומת זאת, עשוי לספק אלטרנטיבה לטיפולים תרופתיים סטנדרטיים בכאב כרוני, ביניהם תרופות מקבוצת האופיאטים, שעלולות להיות ממכרות ביותר ולהביא לכשל נשימתי במקרה של מינון יתר.

השילוב בין קנאביס למשככי כאבים נראה על פניו מתבקש, אולם מחקר חדש מלמד כי שילוב בין קנאביס רפואי לבין אופיאטים לטיפול בכאבים כרוניים כרוך בתוצאות שליליות. לא רק שהכאבים אינם פוחתים, אלא נרמז כי טיפול משולב עלול לתרום לעליה בתסמינים של דיכאון וחרדה

למרות שמחקרים מצביעים על הבטחה מסוימת בטיפול בכאב כרוני באמצעות מריחואנה , ולמחלות פרוגרסיביות (כמו פרקינסון) יש לשקול את היתרונות אל מול החסרונות, ומומלץ לנקוט בגישת טיפול הכוללת גם התערבויות אחרות, כגון פסיכותרפיה וקשיבות.

בעוד שייתכן ואף אחד מהטיפולים אינו יכול להעלים במלואם את הסימפטומים של הכאב עבור כל מטופל, יוכלו פסיכולוגים לתת המלצה על הדרך המתאימה תוך הצגת כל האפשרויות בפני החולה, תוך בביצוע הערכה של האופציה המתאימה עבורו ביותר, זו הצופנת בחובה מקסימום תועלת ומינימום סיכונים, בהתאם לנתוניו האישיים.

 

שגית אליאס MSW פסיכותרפיסטית מומחית מכון טמיר פתח תקווה

שגית אליאס, MSW, פסיכותרפיסטית במצבי כאב כרוני, מכון טמיר בפ"ת

 

 

מה הקשר בין חולי פיזי לבין אובדנות?

השימוש המרובה והקבוע בטיפול תרופתי בקרב מטופלים הסובלים ממחלות כרוניות, מעורר דאגה בקרב פסיכולוגים ורופאים, בעיקר בכל הקשור למוות, מכוון או מקרי, כתוצאה ממנת-יתר. במקרים רבים מדווחת נטיה להתנהגויות של פגיעה עצמית על רקע הייאוש הבריאותי הכרוני והדיכאון המתלווה למחלה, לצד הפרעות שינה קשות ועיוותים חשיבתיים קטסטרופליים.  

חוקרים החליטו לבדוק האם קיים קשר בין חולי פיזי לסיכון לאובדנות. הם ניתחו 2,674 מקרי אובדנות בשנים 2000-2013 ברחבי ארצות הברית, מצא כי קיימת עלייה בסיכון לאובדנות בקרב אנשים הסובלים מבעיות בריאותיות גופניות, כגון:

כאבי גב, הפרעות שינה, סוכרת, מחלות לב, אסטמה, סרטן, מחלת ריאות חסימתית כרונית, אפילפסיה, איידס, יתר לחץ דם, פרקינסון, כאב פסיכוגני, מחלת כליות ושבץ מוחי.

זאת ועוד, הממצאים חשפו כי בעוד שכל המצבים הבריאותיים הללו קשורים לעלייה בסיכון לאובדנות, הפרעות שינה ו-HIV הגדילו את הסיכון פי 2, ופגיעות ראש טראומטיות הגדילו את הסיכון פי 9.

במקרים בהם קיימות מספר מחלות פיזיות במקביל הסיכון האובדני גובר.

 

 

מה אנחנו יודעים על השפעת כאב כרוני על הפרעות מצב רוח?

מסקר שנערך בקרב אנשים עם הפרעות חרדה או הפרעות מצב רוח, כמו הפרעה ביפולרית (דו-קוטבית)  דיסתימיה, או דיכאון קליני, בערך מחצית מהנשאלים דיווחו כי חוו כאב כרוני. 

המחקר בחן מידע אודות הקשר בין הפרעות חרדה והפרעות מצב רוח לבין דיווח עצמי על מצבים פיסיים כרוניים וכלל נתונים אודות 5037 אנשים בברזיל. בין אנשים עם הפרעת מצב רוח, כאב כרוני היה המצב הכרוני הנפוץ ביותר ודווח על ידי 50 אחוז מהסובלים מההפרעה.

מצבים כרוניים נפוצים נוספים היו מחלות נשימה (33%), מחלות לב וכלי דם (10%), וסכרת (7%). 

הקשר עם דלקת פרקים עמד על 9%. מחקר משלים מצא, כי יותר ממחצית מהמתמודדים עם דיכאון מעל גיל 50, ויותר משני שלישים מהמתמודדים עם דיכאון חמור, סובלים במקביל גם מדלקת פרקים (ארטיטיס). 

בקרב הסובלים מהפרעות חרדה, התוצאות היו דומות ו- 45% מהנשאלים דיווחו על כאב כרוני. מהמחקר עלה עוד כי אנשים הסובלים מהפרעות חרדה או מצב רוח היו אף בעלי סיכוי מוגבר לחלות בשתי מחלות כרונית או יותר.

התוצאות מצביעות על הקושי הכפול של תחלואה פיזית ונפשית, אשר מצריך התייחסות מהמערכת הרפואית הציבורית ומאנשי טיפול. מדובר בנושא חשוב, אשר יש לו השפעה על היחס שיש לתת במערכת הבריאות לאותם חולים, הן מבחינת רפואה מונעת והן מבחינה טיפולית, נפשית ופיזית.

 

מה ההשפעה הפסיכולוגית על הורים לילד עם מחלה כרונית?

מחלה כרונית אינה מוגבלת רק להתמודדות אישית מפרכת. המחלה מגייסת לחץ אינטנסיבי ומתמשך מבני משפחה וקרובים.

למשל, הורים לילדים על מחלת כאב כרונית קשה, ילדים להורים קשישים המתמודדים עם דמנטיה, או אחים שנושאים בנטל, כשהם סועדים ומטפלים באחות או אח סובל. 

כאשר מדובר בהורים המתמודדים עם ילד הסובל ממחלה כרונית קשה, כמו סיסטיק פיברוזיס (CF), הפרעה על הספקטרום האוטיסטי, או אפילו סכרת, נדרשים ההורים לדאגה וטיפול בילד מסביב לשעון, תוך כדי 'ג'ינגול' בין רופא מומחה, ועדה רפואית ובחירת סייעת אישית בבית הספר. 

מעבר לאיומים על הזוגיות, הקריירה וההורות התקינה לילדים הנוספים בבית, אמהות לילדים עם תחלואה כרונית קשה מצויות בסיכון של ממש לפיתוח דיכאון. מסיבה זו, חוקרים מאוניברסיטת לואיסוויל פיתחו, בחנו ופרסמו לאחרונה מודולה של  טיפול קוגניטיבי קוגניטיבי קצר מועד, שכללה לימוד ותרגול טכניקת הרפיה, מתן והכנת שיעורי בית בין המפגשים, העברת מידע פסיכו-חינוכי ועבודה טיפולית המאתגרת עיוותי חשיבה.

החוקרים מדווחים על שיפור משמעותי במצבן הנפשי של האמהות לילדים עם מצבים בריאותיים כרוניים חמורים, שהשתתפו במחקר, כבר לאחר חמישה מפגשים טיפוליים. 

 

 

טרשת נפוצה (MS)

טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis) היא מחלה כרונית שעלתה לאחרונה לכותרות, עם הודעתו האמיצה של מאמן הכדורסל רב הזכויות, דיויד בלאט, על התמודדותו עם המחלה.

טרשת נפוצה היא מחלה מורכבת, בה קיים קשר דו-סיטרי בין המצב הרפואי לבין דיכאון, כאשר הימצאות האחת מעלה משמעותית את הסיכוי להימצאותו של האחר, או לפחות גורמת להחמרתו, ומן העבר השני - שיפור באחד המצבים הללו עשוי להביא לשיפור גם באחר. 

במקרים של טרשת נפוצה, אשר מלווים ברקע בדיכאון, יתכן ויהיה קל יותר לטפל בקשיים הנפשיים, כך ש״שאריות״ העייפות והליקויים הקוגניטיביים שייוותרו לאחר הטיפול, יוכלו להיות מאובחנים בסבירות גבוהה יותר כסימפטומים המשויכים לטרשת.

חשוב לדעת שטרשת נפוצה עצמה עלולה לגרום לדיכאון.  אחד הביטויים של המחלה הוא הרס של את ציפוי המגן סביב העצבים, שמסייע למוח לשלוח אותות בעלי השפעה על מצב הרוח.

דיכאון הוא גם תופעת לוואי של חלק מהתרופות לטיפול בטרשת נפוצה, כמו סטרואידים ואינטרפרון.

 

 

טנטון

טנטון היא אחת מההפרעות המתסכלות ביותר: היא מתבטאת בתפיסה מציאותית של רעש טורדני, מבלי גרייה במערכת העצבים האודיטורית: המתמודדים סובלים מתופעה ממשית ומתועדת היטב מבחינה מחקרית, בה לא קיים מקור אורגני, ולכן מתייחסים אליה כהפרעת פאנטום - כאב רפאים.

טנטון קשור באופן ישיר לכאבים נוירופתיים שמקורם במערכת העצבים המרכזית והפריפראלית ונוטה להתלוות למחלות רבות המשלבות כאב כרוני. 

אחד הכלים שנמצאו יעילים בהתמודדות עם טינטון הוא פסיכותרפיה בשיטת CBT.

השיטה עוסקת בעיקר בשינוי מחשבות, אמונות ורגשות באמצעות בדיקתן בתקשורת הטיפולית. מטופלים לומדים שיטות הרגעה, שמסייעות להם לחוות שינה טובה ורגועה יותר  ומספקות להם דרכים להפחית את החרדה סביב החוויה של שמיעת הקולות הלא נעימים.

הרעיון הוא לעזור למטופלים ללמוד לשלוט במיקוד ובחרדה שלהם, כך שכאשר משהו מחוץ לשליטה שלהם מתרחש, כמו קול שמצלצל בתוך ראשם, הם יצליחו להישאר רגועים ולהמשיך בשגרת חייהם. 

למרות המחקרים התומכים ביעילות הטיפול של ה-CBT להפרעת הטינטון, רופאי אף אוזן גרון רבים עדיין לא מציעים את הטיפול הזה למטופליהם.

 

 

סכרת

חולי סכרת מתמודדים אף הם עם כאבים כרוניים.

התערבות פסיכולוגית עשויה לסייע רבות לחולי סוכרת, למשל על ידי שיפור דבקותם בטיפול, השהיית התפרצות המחלה ואף מניעתה. 

 

לחץ נפשי ותנגודת לאינסולין

אנו יודעים כיום על קשר חזק בין לחץ נפשי לבין תנגודת לאינסולין:

תפקידו של ההורמון אינסולין הוא לגלוקוז לצאת מהדם אל התאים ומחסור באינסולין גורם לסכרת, עקב הצפה של גלוקוז בדם, שאינו נכנס בכמויות המתאימות לתאים. תנגודת לאינסולין מסייעת להעברה מיידית של גלוקוז למוח, מצרך חיוני לתפקוד מוחי אופטימילי בעיתות לחץ. 

 

למרות שמספר הפסיכולוגים הרפואיים העוסקים בתחום ומודעים לחשיבות הידע והפרקטיקה הפסיכולוגיים בטיפול בסוכרתיים נמוך ביחס למספר החולים, ניכרת כיום מגמת עליה במודעות לנושא בקרב פסיכולוגים, בעיקר בעקבות מאמציה של האגודה האמריקאית לסוכרת (ADA) וממצאיהם של מחקרים התומכים במקומם החשוב של שירותים פסיכולוגיים בטיפול ובמניעת סוכרת. מחקרים זיהו קשר בין סכרת לבין חוויות ילדות קשות וקשר בין סכרת לאובדנות

הקשר הסיבתי בין דיכאון לבין סכרת אינו מבוסס עדיין מחקרית, אבל בהחלט ניתן לפגוש בשדה הקליני רמה גבוהה של דיכאון קליני בקרב אנשים עם חולי סוכרת, והמון אנשים עם דיכאון קליני מתמודדים עם סכרת. 

בנוסף, ה-ADA חברה לאגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) ליצירת תכניות הכשרה לפסיכולוגים לטיפול בסוכרתיים, ולרישום פסיכולוגים בעלי התמחות זו, כך שרופאים יוכלו להפנות אליהם מטופלים.  

 

 

כאבי גב 

כאבי גב, בעיקר כאבי גב תחתון, עלולים לגרום לסבל רב ומתמשך.

במקרים רבים, למרות שמטופלים פונים לעזרה מקצועית אצל רופאים אורטופדים, טיפול תרופתי (בדרך כלל משככי כאבים אופיאטיים), מנוחה מתמשכת וקבלת טיפול באמצעות פיזיותרפיה וכירופרקטיקה, כאבי הגב מתמידים, מכאיבים ומגיבלים את התפקוד באופן משמעותי.

למעשה, לא רבים יודעים כי קיימות ראיות מספיקות כדי להמליץ טיפול קוגניטיבי התנהגותי כטיפול קו ראשון לכאבי גב תחתון כרוניים , והטיפול היחידי הנוסף שמשתווה לו מבחינת המלצות רפואיות הוא טיפול עצמי באמצעות התעמלות. 

המחקרים מלמדים כי לטיפול CBT בכאבי גב יש אפקט חיובי מתמשך, שנאמד כיעיל בהשפעתו לאורך שנה עד שנתיים, וכי הטיפול משפר גם תפקוד ולא רק מפחית את הכאב. הטיפול נמצא יעיל למגוון אוכלוסיות וניתן להעבירו גם במסגרת קבוצתית ולא רק בטיפול פסיכולוגי פרטני.

למרבה הצער, למרות הנתונים החד-משמעיים,  נכון להיום לא ניכר עדיין מאמץ מספק של גורמים רפואיים לקדם המלצה לטיפול CBT במקום לרשום טיפול בתרופות אופיאטיות.

חבל.

 

 

תסמונת העייפות הכרונית (CFS- Chronic Fatigue Syndrome)  

תסמונת התשישות הכרונית CFS - Chronic Fatigue Syndrome, המכונה גם (Myalgic encephalomyelitis (ME,  הינה מחלה המאופיינת על ידי שילוב של סימפטומים וסימנים במשך שישה חודשים או יותר.

בדומה לפיברומיאלגיה, מאפייני התסמונת כוללים עייפות ותשישות הפוגעות בתפקוד, חום, כאב גרון, בלוטות לימפה כואבות, שינויים בלחץ הדם, חולשה וכאבי שרירים, עייפות קשה והתעוררות לאחר השינה בתחושת עייפות הזהה לזו שקדמה לשינה, כאבי ראש ומפרקים ותסמינים נוירופסיכולוגיים כמו בעיות זיכרון וחשיבה, בלבול, עצבנות, דיכאון וקשיי ריכוז.

עוצמת המחלה משתנה בין מטופל למטופל, כמו גם חומרת הסימפטומים. 

המתמודדים עם CFS נעזרים בדרך כלל בטיפול תרופתי מפחית כאבים, בחומרים נוגדי דלקות, בקורטיקוסטרואידים, בהורמונים ובתרופות נוגדות דיכאון, כאשר במקרי כאב חריפים נרשמות גם תרופות נרקוטיות, שחסרונן בהתמכרות מהירה.

גם תוספי מזון מגויסים לעיתים קרובות, בעיקר חומצות שומן. ויטמין B12, מגנזיום ונוגדי חמצון.

מבחינה פסיכותרפית, השיטה היעילה ביותר לטיפול ב-CFS, כמו במרבית מחלות הכאב, היא טיפול בפסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית.

 

גורמים לעייפות כרונית ודילמות לגבי טיפול 

קיימת אי הסכמה מתמשכת בין פסיכולוגים לבין קהילות מטופלים באשר לגורמים העומדים מאחורי תסמונת העייפות הכרונית.

העמדה הרשמית הינה כי הגורמים לתסמונת אינם ידועים, אך עם זאת, ידוע כי ישנו רכיב פסיכולוגי משמעותי ביותר במחלה זו.

לכן, הטיפול המומלץ ביותר כרגע, לדעת רופאים ופסיכולוגים רפואיים, הינו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, בשילוב עם פעילות גופנית הדרגתית.

מנגד, מטופלים הלוקים בתסמונת טוענים כי הסימפטומים שחווים נובעים מרצף של בעיות ביולוגיות משמעותיות שעשויות לנבוע ממעורבות של זיהום ופגיעה בפעילות המערכת החיסונית.

הרופאים שנקטו בגישה על פיה לתסמונת העייפות הכרונית יש רכיב פסיכולוגי משמעותי, הסתמכו על מחקר גדול ויקר, שעלה מעל 5 מליון פאונד, נמשך 5 שנים, ובחן את ההשפעה של שילוב CBT ואימון גופני על תסמונת העייפות הכרונית.

תוצאות המחקר דיווחו כי 60% מהמטופלים בתסמונת הציגו שיפור בעקבות טיפול זה. המחקר המוכר בשם PACE, פורסם בכתב עת מדעי בסוף 2011 והוביל לכך שהטיפול הסטנדרטי בבריטניה לתסמונת העייפות הכרונית יהיה CBT בשילוב עם אימון גופני.

ואף על פי כן, למרות התוצאות המרשימות, המטופלים עצמם פקפקו במחקר ובתוצאותיו וניסו לקבל גישה לנתונים הגולמיים שנאספו במהלך המחקר. דרישות אלו נבעו מחשד של המטופלים והסובלים מהתסמונת כי משהו לא כשר נעשה מבחינה סטטיסטית בכדי להפוך את התוצאות לחיוביות.

 

 

סינוסיטיס

אנשים רבים מתמודדים עם דלקת סינוסים כרונית.

דלקת זו מכונה בדרך כלל סינוסיטיס.  

היא מאופיינת בדלקת במעברי האף שנמשכת מעל תריסר שבועות, ופוקדת אותם בעיקר בימות החורף. לעיתים קרובות היא מחייבת טיפול באמצעות אנטיביוטיקה ובמקרים קיצוניים יותר נדרש ניקוי של הסינוסים, שמתבצע בהתערבות כירורגית. 

לפי מחקר חדש, שפורסם בכתב העת JAMA, נשים וגברים שמתמודדים עם סינוסיטיס נוטים להיות בעלי סבירות גבוהה יותר לפיתוח דיכאון וחרדה. 

 

 

מלטונין

ההורמון מלטונין משחק תפקיד מרכזי בבריאותנו: הוא עוזר לנו לישון טוב יותר, לחזק את מערכת החיסון שלנו, להאט את הזדקנות המוח, להפחית מיגרנות, להגן על מסת העצם ולמנוע סרטן. בנוסף לכל אלו, מחקרים מלמדים על תרומת המלטונין בהפחתת כאבים כרוניים

המלטונין- שנמצא בגוף ברמות גבוהות יותר לקראת הלילה- מסייע לאנשים להירדם מהר יותר ולישון ברצף, הוא שאחראי לווסת מצב של עייפת (ג'ט לג) והוא גם יכול למתן תחושות של עצבנות ולמנוע עייפות בשעות היום. לכן יש רופאים שממליצים ליטול אותו באופן מלאכותי במינון נמוך. 

 

מלטונין נמצא מועיל לטיפול בטרשת נפוצה- הפרעה אוטואימונית שקשורה לחסר בויטמין די כתוצאה מחשיפה מועטה לשמש. בניסוי שנערך על עכברים, הוזרק להם מלטונין, וכתוצאה מכך הסימפטומים של המחלה פחתו ונצפתה השפעה חיובית על תאי מערכת החיסון.

סרטן- נראה שמלטונין מסייע לטיפול בסרטן, והוא גם מסייע בהגנה מפני ההשפעות הרעילות של טיפולי ההקרנה. לתאים שונים בגוף יש רצפטורים למלטונין, בכללם לתאי סרטן, לכן המלטונין יכול לגרום למוות של תאים סרטניים. בניסוי שנערך על חולי סרטן ריאות נמצא שבקרב אחוז משמעותי מהחולים שקיבלו מלטונין במהלך הלילה חלה רגרסיה בגידול הסרטני (29%), בהשוואה לשינוי קטן שחל אצל מי שקיבלו מלוטונין בבוקר (8%) או מי שקיבלו טיפול בפלסבו (10.5%).

 

 

מילה על התמודדות בימי הקורונה

מתמודדים עם מחלות כרוניות צריכים מעקב במרפאות המקצועיות בבתי החולים, למפגש עם מומחים, לביצוע בדיקות ייחודיות ולקבלת מענים במקרי חירום שדורשים הגעה למיון.

אלא שתקופת הקורונה וההנחיות המחמירות שהגיעו יחד איתה, הביאו לירידה תלולה בשיעור הפניות של מטופלים שזקוקים לעזרה דחופה שאינה  סביב הקורונה וסיבוכיה.  

סקר מעניין שנערך בתשעה בתי חולים מרכזיים בארה"ב בתחילת יוני 2020 מראה כי מספר התקפי הלב הקשים שטופלו בבתי חולים בארה"ב צנח בכמעט 40% מאז שווירוס הקורונה החדש פרץ במרץ.

האם קיימת ירידה אקראית במספר המקרים של אי-ספיקת לב? ברור שלא.

למעשה,  קרדיולוגים מודאגים מפני גל שני של מקרי מוות, שייגרם בעקיפין על ידי הקורונה:

חולים שפוחדים כל כך לבקר בבתי חולים, עד שהם מעדיפים להמתין בבית שעות על שעות בטרם יפנו את עצמם לטיפול דחוף במיון.

ההשלכות של "וירוס הפחד" מטרידות במיוחד בסיטואציות קצה, בהן המנעות או דחיה של פניייה למיון עלולות לגרום נזק בלתי הפיך בלב או במוח, ו/או לסיכון חיים של ממש. 

 

 

לסיכום,

אנחנו כאן כדי לעזור, לכם ולאחרים:

סקר מעניין, שנערך בקרב חולות וחולים

המתמודדים עם כאבים כרוניים,

העלה כי 31% מהמשיבים/ות לא ממש בטוחים

איך למצוא פסיכולוג שיודע לטפל בכאב. 

  

התקשרו אלינו ונשוחח

להכוונה לטיפול פסיכולוגי באינטרנט

או בקליניקה,

בכאב ומחלה כרונית

במכון טמיר ת"א

או בקליניקות העמיתות בכל הארץ.

 

עלות מפגש:

320-380 ש״ח -- 

 

072-3940004

 

שלכם, צוות המטפלים

מכון טמיר

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

כתיבה: 

 

סמדר שטינברג,

מטפלת בביבליותרפיה

 

שייקו ברנדווין,

פסיכולוג חינוכי מומחה

 

עם מומחי מכון טמיר

 

  

 

עדכון אחרון:

 

28 באוגוסט 2023

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

  

 

 

מקורות:

 

 

שירי, ש (2011). הכאב הכרוני : פסיכולוגיה של התמודדות, https://ebooks.psik.io/book?book_id=1180

 

Avellaneda Fernández, A.,et al. (2009). Chronic fatigue syndrome: aetiology, diagnosis and treatment. BMC Psychiatry, 9 (Suppl 1), S1 

 

Barkin RL, Lubenow TR, Bruehl S, et al. Management of chronic pain. Part II. Dis Mon. 1996;42:457–507

 

Bouhassira D, Lantéri-Minet M, Attal N, Laurent B, Touboul C. Prevalence of chronic pain with neuropathic characteristics in the general population. Pain. 2008;136(3):380–7

 

Buckelew SP, Conway R, Parker J, et al. Biofeedback/relaxation training and exercise interventions for fibromyalgia: A prospective trial. Arthritis Care Res. 1998;11:196–209

 

CALDERON, P. dos S.,et al (2012). Influence of tinnitus on pain severity and quality of life in patients with temporomandibular disorders. Journal of Applied Oral Science, 20(2), 170–173

 

Castro‐Marrero, J., Sáez‐Francàs, N., Santillo, D., & Alegre, J. (2017). Treatment and management of chronic fatigue syndrome/myalgic encephalomyelitis: all roads lead to Rome. British Journal of Pharmacology, 174(5), 345–369

 

Cayoun, B., Simmons, A., Shires, A. (2017). Immediate and Lasting Chronic Pain Reduction Following a Brief Self-Implemented Mindfulness-Based Interoceptive Exposure Task: a Pilot Study

 

Chaves JF. Dworkin SF: Hypnotic control of pain: Historical perspectives and future prospects. Int J Clin Exp Hypn. 1997;45:356–73

 

Cheatle, M. D. (2011). Depression, Chronic Pain, and Suicide by Overdose: On the Edge. Pain Medicine (Malden, Mass.), 12(Suppl 2), S43–S48

 

Danilov, A., & Kurganova, J. (2016). Melatonin in Chronic Pain Syndromes. Pain and Therapy, 5(1), 1–17

 

Eccleston, C., & Crombez, G. (2017). Advancing psychological therapies for chronic pain. F1000Research, 6, 461

 

Ehde, D. M., Dillworth, T. M., & Turner, J. A. (2014). Cognitive-behavioral therapy for individuals with chronic pain: Efficacy, innovations, and directions for research. American Psychologist, 69(2), 153-166

 

García-Dasí M, Pérez-Alenda S, Carrasco JJ, et al. Effects of a non-pharmacological approach for chronic pain management in patients with haemophilia: efficacy of cognitive-behavioural therapy associated with physiotherapy. Haemophilia. Published online March 2, 2021. doi:10.1111/hae.14284

 

Garland, E.L., Gullapalli, B.T., Prince, K.C. et al. (2023). Zoom-Based Mindfulness-Oriented Recovery Enhancement Plus Just-in-Time Mindfulness Practice Triggered by Wearable Sensors for Opioid Craving and Chronic Pain. Mindfulness, 14, 1329–1345. https://doi.org/10.1007/s12671-023-02137-0

 

Goh, E. L., Chidambaram, S., & Ma, D. (2017). Complex regional pain syndrome: a recent update. Burns & Trauma, 5, 2 

 

Han, B. I., Lee, H. W., Kim, T. Y., Lim, J. S., & Shin, K. S. (2009). Tinnitus: Characteristics, Causes, Mechanisms, and Treatments. Journal of Clinical Neurology (Seoul, Korea), 5(1), 11–19

 

Hill, K. P., Palastro, M. D., Johnson, B., & Ditre, J. W. (2017). Cannabis and Pain: A Clinical Review. Cannabis and Cannabinoid Research, 2(1), 96–104

 

Hilton, L.,  et al (2017). Mindfulness Meditation for Chronic Pain: Systematic Review and Meta-analysis. Annals of Behavioral Medicine, 51(2), 199–213

 

Jensen B, Chen J, Furnish T, Wallace M. Medical marijuana and chronic pain: a review of basic science and clinical evidence. Curr Pain Headache Rep. 2015;19(10):50

 

Johannes CB, Le TK, Zhou X, Johnston J a, Dworkin RH. The prevalence of chronic pain in United States adults: results of an Internet-based survey. J Pain. 2010;11(11):1230–9

 

Li, Y., Li, S., Zhou, Y., Meng, X., Zhang, J.-J., Xu, D.-P., & Li, H.-B. (2017). Melatonin for the prevention and treatment of cancer. Oncotarget, 8(24), 39896–39921

 

MAJEED, MUHAMMAD HASSAN MD; SUDAK, DONNA M. MD (2017). Cognitive Behavioral Therapy for Chronic Pain—One Therapeutic Approach for the Opioid Epidemic. Journal of Psychiatric Practice®: November 2017 - Volume 23 - Issue 6 - p 409–414 

 

McWilliams, L.A., Cox, B.J., & Enns, M.W. (2003). Mood and anxiety disorders associated with chronic pain: an examination in a nationally representative sample. Pain, 106 1-2, 127-33

 

Morley S, Eccleston C, Williams A. Systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials of cognitive behaviour therapy for chronic pain in adults, excluding headache. Pain. 1999;80:1–13

 

Mücke M, Phillips T, Radbruch L, Petzke F, Häuser W. Cannabis-based medicines for chronic neuropathic pain in adults. Cochrane Database of Systematic Reviews 2018, Issue 3. Art. No.: CD012182

 

Schreiber, A. K., Nones, C. F., Reis, R. C., Chichorro, J. G., & Cunha, J. M. (2015). Diabetic neuropathic pain: Physiopathology and treatment. World Journal of Diabetes, 6(3), 432–444

 

Songer, D. (2005). Psychotherapeutic Approaches in the Treatment of Pain. Psychiatry (Edgmont), 2(5), 19–24

 

Williams A, Eccleston C, Morley S. Psychological therapies for the management of chronic pain (excluding headache) in adults (review). Cochrane Database Syst Rev. 2012;11

 

http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2763681

 

http://www.jpain.org/article/S1526-5900(14)00996-1/abstract

 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%90%D7%91

  

http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMe1702205

 

http://jcsm.aasm.org/ViewAbstract.aspx?pid=30784

  

https://www.news-medical.net/news/20170612/Study-finds-increase-in-suicide-risk-for-people-with-physical-health-conditions.aspx

 

https://www.news-medical.net/news/20170531/Nearly-half-of-adults-with-mood-disorders-experience-chronic-pain-survey-finds.aspx

 

http://www.apa.org/monitor/2017/06/cover-diabetes.aspx

 

http://consciouslifenews.com/many-benefits-melatonin-assists-treatment-depression-auto-immune-cancer/11121298/

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024