אורטורקסיה | זיהוי וטיפול בעיסוק כפייתי בתזונה בריאה

אורתורקסיה

 

כשאנו שומעים את צמד המילים 'הפרעות אכילה' רובנו חושבים ישר על אנורקסיה או בולימיה.

 

בגדול, הפרעות אכילה מתבטאות בהכרח בדפוסי אכילה לא בריאים שמזיקים לגופינו בצורה הרסנית ובאשר למרבית הפרעות האכילה, זה נכון. 

אבל מי שמכיר את הנושא מעט יותר, יודע שגם אכילה כפייתית היא סוג של הפרעת אכילה.

 

ואכן, כיום הולכת וגוברת המודעות לאורטורקסיה - הפרעת אכילה חדשה שמהווה ׳נצחון פירוס׳ למתאמצים ולמתאמצות לשמור בקפדנות יתירה על הבריאות. 

 

במצב בו שכיחות האורטורקסיה עולה על 50% מאוכלוסיית המתאמנים, התופעה כבר דורשת התייחסות פסיכולוגית ראויה וזה מה שאנו מגישים לכם כאן. 

 

 

מהי אורטורקסיה?

 

אורטורקסיה, או אורטורקסיה נרבוזה, היא הפרעת אכילה שמתבטאת באובססיה מופרזת לאכילה בריאה.

בניגוד להפרעות אכילה אחרות, כמו אנורקסיה או בולימיה, הבעיה באורטורקסיה סובבת בעיקר סביב איכות המזון, ולא כמותו.

בנוסף, המתמודדים עם אורטורקסיה אינם ממוקדים לרוב בירידה במשקל.

 

ההפרעה הוגדרה לראשונה בשנת 1997 ע"י ד"ר סטיב ברטמן מארה"ב, ועדיין איננה מאוד מוכרת, הן בקרב הציבור הרחב, הן בקרב המתאמנים והאוכלים בקפידה הסובלים ממנה והן בקרב אנשי מקצוע מתחום התזונה ובריאות הנפש.

למעשה, עד היום קיים ויכוח ער בין אנשי מקצוע, בשאלה האם אורטורקסיה הינה הפרעת אכילה או הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), כיוון שהסובלים ממנה מציגים תסמינים השייכים לעיתים לשתי ההפרעות.

כיום, כשבכל העולם המערבי קיימת ומתגברת המודעות לתזונה בריאה, יש את מי שלקחו זאת רחוק מדי:

הסובלים מאורטורקסיה עוסקים ללא הפסק בבחינה קפדנית של איכות המזון שהם מכניסים לגופם, בערכו התזונתי, במחקרים, בהנחיות המשתנות מעת לעת, בספרות המקצועית ובניסויים אישיים באמצעות ניסוי ותעיה.

אצל מרבית האורטורקסים בוערת חרדה גדולה בכל הנוגע לאוכל ולבריאות, כשלצידה הימנעויות מסוגי מזונות רבים, חלקם שגרתיים וטבעיים, שנתפסים בעיניהם ללא בריאים לחלוטין.

לצד זאת, ניתן לזהות בקרבם תסמינים גופניים המעידים על בעייתיות, למשל עור כתום הנגרם כתוצאה מתזונה מרובת ירקות ותבלינים כתומים או כתוצר של ירידה במשקל.

 

כיצד נוכל להבדיל בין אנשים שאוכלים בריא כיוון ומאמינים בדרך החיים הזו, או מטעמי אידיאולוגיה, ובין אנשים הסובלים מהפרעת האכילה הייחודית הזו? 

אכן, מדובר בקו דק העובר בין השניים, אבל כשמסתכלים טוב- הוא עשוי להיות די ברור: 

 

  • האדם עוסק באופן כפייתי בתכנון ארוחותיו ומרכיבי הארוחה, עוסק רבות בחקירת הערכים התזונתיים של מאכליו, אינו נינוח כשאינו מתכנן מה אוכל או כשאין ברשותו מזון בריא לשביעות רצונו.

  • האדם נמנע מלאכול מאכלים שאינם בריאים, להגדרתו, בשום מינון ובשום רמה, גוזר על עצמו משטר אכילה חסר בסיס ושומר בכפייתיות על שמירת המשטר.

  • האדם גוזר על עצמו לאכול מאכלים שהוא לא אוהב רק כיוון והם בריאים, ובעצם מאמץ דרך חיים שגורמת לו במקרים רבים לסבל, למען שגרת האכילה הבריאותית הנתפסת.

  • האדם מפחית מהתפריט מאכלים הולכים ומתרבים ומקשיח בהדרגה את הקריטריונים לתזונה בריאה. 

  • הוא חש מזוהם או טמא כאשר נכנסים לגופו מאכלים שאינם עומדים בהגדרתו הנוקשה לבריאים. 

  • מתפתחת מידה של טקסיות סביב הארוחות. הן צריכות להיצרך בסדר מסוים, עד כדי הגדרה מראש של מספר הלעיסות. הטקסיות מעניקה למתמודד תחושת אופוריה ושליטה. 

  • היבטים אחרים בחיים מוזנחים לטובת עיסוק מופרז במזון ובבריאות, באופן שפוגע בתחומי חיים אחרים.

  • המתמודד תולה במזון הבריא את כל תקוותיו,  לאושר ולתחושת משמעות בחיים.

  

למעשה, הקפדה על תזונה בריאה, או טבעונות, הופכת לאורטורקסיה תחת שני קריטריונים כלליים:

  • כאשר העיסוק בה הופך לכפייתי (אובססיבי).

  • כשהוא מפריע לאדם בשגרת יומו וגורם לו להזנחת תחומי חיים אחרים.

 

כשהתזונה הבריאה "משתלטת" על האדם על חייו, ככל הנראה הוא סובל מאורטורקסיה ברמה מסוימת.

 

אבל, לכאורה, מה יכולה להיות הסכנה בתזונה בריאה?

התשובה היא שיכולה להתפתח סכנה ממשית של תת-משקל, מחסור בויטמינים חיוניים ומחיר כבד לבריאות הנפשית ולשגרת החיים.

 

 

גם רונה קינן רוצה לחיות נכון,

רק אנא זכרו את האיזונים.

 

הנה, תקשיבו:

 

 

 

טיפול פסיכולוגי באורטורקסיה

 

הטיפול באורטורקסיה, בדומה לטיפול בכל הפרעת אכילה או הפרעה טורדנית כפייתית, מחייב התייעצות עם איש מקצוע, ויכול להיות מיטבי בעזרת מערכות תמיכה משפחתיות וחברתיות.

 

כשמדובר בהפרעות נפשיות, יש צורך בטיפול מעמיק "מן השורש", המפרק את דפוסי החשיבה המוטעים של המטופל, אשר גרמו לו להתנהגות כה הרסנית בחייו, ולהחליפם בדפוסי חשיבה אחרים אדפטיביים יותר ובריאים.

 

באורטורקסיה ניתן לטפל, לעיתים אף טוב יותר מבהפרעות אכילה אחרות, כיוון והרצון להיות בריא הוא בונה ומפרה את האדם.

לכן, מטרת הטיפול תהא להשיבו מהקיצוניות אליה נקלע אל עבר אורח חיים מאוזן ובריא.  

 

 

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

  

 

 

עדכון אחרון:

 

23 בדצמבר 2023 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מקורות והמלצות קריאה על אורתורקסיה:

 

Christine B. Costa, Kholoud Hardan-Khalil & Kimberly Gibbs (2017) Orthorexia Nervosa: A Review of the Literature, Issues in Mental Health Nursing, 38:12, 980-988

 

Hafstad, S. M., Bauer, J., Harris, A., & Pallesen, S. (2023). The prevalence of orthorexia in exercising populations: a systematic review and meta-analysis. Journal of eating disorders, 11(1), 15. https://doi.org/10.1186/s40337-023-00739-6

 

Koven, N. S., & Abry, A. W. (2015). The clinical basis of orthorexia nervosa: emerging perspectives. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 11, 385–394 

 

Varga, M., Thege, B. K., Dukay-Szabó, S., Túry, F., & van Furth, E. F. (2014). When eating healthy is not healthy: orthorexia nervosa and its measurement with the ORTO-15 in Hungary. BMC Psychiatry, 14, 59

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024