התקשרו כעת!

1-800-509-809

שיחת ייעוץ חינם

טיפול פסיכולוגי להתקף פאניקה | טיפול CBT להתמודדות עם פניקה

דרג מאמר זה
(16 הצבעות)

מה זה התקף פאניקה?

התקפי פאניקה הם אירועים פתאומיים של פחד וחרדה שנמשכים  בדרך כלל בין 10 ל-30 דקות וגורמים לסימפטומים כגון דופק מהיר, זיעה מרובה וקוצר נשימה. למרות שבדרך כלל התקפי הפאניקה לא גורמים לנזק רפואי, הם עלולים להיות מאוד מפחידים, ולעתים קרובות נחווים כהתקף לב. זאת הסיבה שאנשים רבים פונים לשירותי חירום רפואיים, אך מופנים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT, לאחר שנשללת סיבה אורגנית לבעיה.
הסיבה המדויקת להתקפי פאניקה אינה מובנת , למרות שמתח, גורמים ביוכימיים שונים ותורשה נחשבים כגורמים התורמים להתקפים אלה. במקרים מסוימים, התקפי פאניקה עלולים להיות קשורים למצב רגשי  או להפרעה אחרת. לדוגמא, הפרעות חרדה, כמו פוביות או תגובה פוסט טראומטית, יכולים לגרום להתקפי חרדה.
מטופלים צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל אם הם סובלים מהתקפי חרדה תכופים או התקפים שמפריעים להם בחיי היום יום. מי שסובל מארבעה, או יותר, התקפי חרדה בחודש, מאובחן בדרך כלל כסובל מהפרעת פאניקה. גם הפרעת פאניקה וגם התקפי פאניקה הם מצבים שניתנים לטיפול טוב ,בדרך כלל מגיבים טוב לשילוב של תרופות ופסיכותרפיה. טכניקות שונות של הרפיה וצעדים  נוספים להפחתת לחץ יכולים לעזור במניעת ההתקפים.

panic

איך מרגיש התקף פאניקה?

התקפי פאניקה הם אפיזודות פתאומיות של פחד וחרדה מלווה בדפיקות לב מהירות, הזעה מוגברת וקוצר נשימה. התקפי פאניקה מעוררים הרגשה חריפה של פחד חריף, פחד עז יותר  מזה שמתעורר בדרך כלל במצבי מתח.
אנשים עם התקפי פאניקה מרגישים לעתים קרובות כאילו יש להם התקף לב או אובדן שליטה על מחשבותיהם. ופונים לשירותי  רפואת חירום בשל סימפטומים אלה.  קיימות הערכות לפיהן כ30% מהאוכלוסייה הבוגרת חווים לפחות התקף פאניקה אחד בחייהם.

התקפי פאניקה מתחילים בדרך כלל באופן פתאומי וללא אזהרה. ההתקף נוטה להגיע לשיאו תוך 10 דקות מתחילתו  ונמשך כ30 דקות. עם זאת שום התקף פאניקה אינו זהה למשנהו, ויש אנשים שדווחו על התקפי פאניקה שנמשכו מספר שעות או אפילו יום שלם.
התקפי פאניקה יכולים להתרחש בכל שעה משעות הערות או השינה, אחוז גבוה של אנשים מדווחים על כך שהתקפים אלה העירו אותם באמצע הלילה.
אף שהתקפי הפאניקה עצמם הם יחסית זהים, על פי האיגוד האמריקאי להפרעות חרדה,  התקף פאניקה עלול להופיע בשלוש סטים של נסיבות
•    בלתי צפוי – התקף שמופיע ללא כל אזהרה וללא כל סיבה נראית לעין.
•    מצבי – התקף שמופיע בנסיבות מסוימות, למשל, האדם חווה סימפטומים בכל פעם שהוא בתוך קהל גדול.
•    פרדיספוזיציה מצבית- מצבים בהם לעתים יש לאדם התקף חרדה, ובפעמים אחרות  לא יחווה התקף.

panic-social

למרות שהתקפי פאניקה הם חוויה מפחידה מאוד עבור רוב האנשים, בדרך כלל אין בהם נזק רפואי. אנשים רבים חווים  רק התקף אחד או שניים במהלך חייהם. עם זאת, אנשים שחווים התקפי פאניקה חוזרים, עשויים להיות מאובחנים כסובלים מהפרעת פאניקה, שבדרך כלל תכלול לפחות 4 התקפי חרדה בחודש.  אנשים עם הפרעת פאניקה מוצאים עצמם נמנעים ממצבים שנוטים לעורר התקפים. למשל, אדם שחווה התקף חרדה בעת נהיגה על גשר עשוי להימנע מכל הגשרים. הימנעות כזו עלולה בסופו של דבר לגרום לאדם לבידוד, להשפיע על איכות חייו ומהווה סיכון גבוה יותר לדיכאון, שימוש בחומרים ממכרים ואף התאבדות. אנשים שסובלים באופן קבוע מהתקפי פאניקה  הם בעלי סיכון גבוה לפתח אגורפוביה - חוסר יכולת להתרחק מעבר לסביבה הנוחה ( ז.א. הבית שלו) בגלל חרדה חריפה.
מי שחווה התקפי פאניקה חוזרים או התקפים ממושכים צריך לפנות לטיפול רפואי.
מצבים כמו התקף לב או פעילות יתר של בלוטת התריס  יכולים לגרום לסימפטומים זהים לאלה של התקף פאניקה, כך גם מקרים מסוימים של הפרעות במערכת העצבים.

סיבות להתקף פאניקה

fear


למרות שהגורמים המדויקים להתקפי פאניקה עדיין אינם מובנים, לחץ, חומרים ביוכימיים שונים ותורשה  נחשבים כתורמים להתקפים אלה. במקרים מסוימים, התקפי פאניקה עשויים להיות קשורים למצבים פסיכולוגיים אחרים, כמו אגורפוביה, הפרעה פוסט טראומטית  או פוביות (למשל פוביות חברתיות, פוביות ספציפיות).
מומחים אחדים מסבירים התקפי פאניקה כקשורים לתגובה גופנית ל"" fight or flight. התגובה מופיעה במערכת העצבים הסימפטטית כאשר הגוף עומד בפני סכנה. אדרנלין והורמונים נוספים מופרשים ומאפשרים לגוף להלחם בסכנה או לברוח ממנה. חוקרים מאמינים שבזמן התקף פאניקה גורם לא ידוע מעורר תגובה זו למרות העובדה שבפועל אין שום סכנה ממשית. חוקרים אחרים תיארו "אזהרת חנק" בגוף , אזהרת שווא לסכנת מוות שמגרה את ההתקף.
בנוסף, מספר גורמים גופניים עלולים להעלות את הסיכון להתקף פאניקה. אלה כוללים:
•    נפילת רמת סוכר בדם (היפוגליקמיה)
•    הפרעות קצב
•    צניחת המסתם המיטרלי
•    חומרים כמו אמפטמינים, מריחואנה וקפאין.

סימנים של התקף פאניקה


התקפי פאניקה נוטים להופיע באופן פתאומי, הסימפטומים מופיעים במהירות ומגיעים לשיא תוך 10 דקות.
הסימפטומים של התקפי פאניקה כוללים:
•    פלפיטציות, דפיקות לב מהירות וחזקות
•    הזעה מרובה
•    קוצר נשימה או תחושת חנק
•    כאבים בחזה
•    סחרחורת, חוסר יציבות, או התעלפות
•    בחילה או התכווצויות בבטן
•    גלי חום או קור
•    חוסר תחושה בידיים
•    רעד או צמרמורת
•    הרגשה של חוסר מציאות או ניתוק מעצמך
•    פחד מאובדן שליטה, פחד משיגעון
•    פחד ממוות

אדם שחווה ארבעה או יותר מסימפטומים אלה יאובחן כסובל מהתקף פאניקה. ככל שהסימפטומים מתרבים, היחיד עלול לחוש תחושה הולכת וגוברת של אסון מתקרב  או אובדן שליטה מנטלית. תחושות אלה פוחתות בהדרגה. לאחר ההתקף, עלולה להופיע תחושת עייפות  רבה.

אבחון של התקף פאניקה


למרות שהתקפי פאניקה הם מפחידים, בדרך כלל אין בהם סכנה גופנית, עם זאת, מי שעובר התקפי פאניקה לעתים קרובות או מי שההתקפים מפריעים לתפקודו ביום יום, מומלץ שיפנה לרופא המטפל.
על הרופא לבצע בדיקות רפואיות על מנת לשלול מצבים רפואיים אחרים שיכולים לגרום לסימפטומים דומים  כגון בעיית לב, או פעילות יתר של בלוטת התריס. במקרה של אבחנה של התקפי פאניקה שאינם מחלישים את האדם, יתכן ויומלץ לעקוב אחר מצבו למקרה שהסימפטומים יחזרו או יחמירו. או יומלץ על פניה לפסיכיאטר או פסיכולוג.
כאשר יש ארבעה או יותר התקפים בחודש עשויה להיות אבחנה של הפרעת פאניקה. אבחנה זו תקפה גם למי שיש פחות התקפים, אך חווה פחדים חוזרים מהתקף נוסף. פאציינטים כאלה עלולים לפתח פוביות ממקומות או מצבים בהם הופיעו התקפי פאניקה בעבר.
בדרך כלל אפשר לטפל בהתקפי פאניקה באופן יעיל.

טיפול בהתקף פאניקה


רוב האנשים נזקקים לטיפול קצר משולב בטיפול תרופתי בכדי ללמוד לשלוט בהתקפי הפאניקה. משטר טיפולי נכון יכול לעזור או למנוע התקפי פאניקה ל70% עד 90% מהמטופלים.

anxious


קיימות מספר אפשרויות לטיפול בהתקפי פאניקה. ברוב המקרים, טיפול יעיל יכלול שילוב של תרפיה ותרופות.
טיפול התנהגותי קוגניטיבי CBT , יכול ללמד  טכניקות שיסייעו לאדם לטפל טוב יותר בהתקף הפאניקה כשזה יופיע. המטופל לומד  איך לזהות את הסימנים של התקף מתקרב ואיך להשתמש בנשימות וטכניקות הרפיה להפחתת הסימפטומים. הוא עשוי ללמוד גם איך לשנות את מחשבותיו ולראות את ההתקפים באופן מציאותי יותר ולהבין שמבחינה רפואית אין בהם נזק. בנוסף, המטופל עשוי להיחשף בהדרגה לגירויים שגורמים לו לחרדה כך שהוא יכול להתרגל אליהם ולהתגבר על המקור לפחדיו.
קיימות תרופות נוגדות דיכאון יעילות בדרך כלל במניעת התקפים בעתיד, גם למי שאינם בדיכאון. גם תרופות נוגדות חרדה עשויות להועיל.
השימוש בתרופות צריך להיות במעקב רפואי צמוד, עקב היותן של תרופות נוגדות דיכאון מסוימות שאינן מומלצות לאנשים מסוימים.

איך למנוע התקף פאניקה?


לא תמיד ניתן להימנע מהתקפי פאניקה. עם זאת, הסובלים מהם עשויים להיות מסוגלים לנקוט בצעדים  להפחתת הסבירות של הופעתם. אנשים שיש להם יותר מדי לחץ בחייהם עלולים להיות בסיכון גבוה להתקפי פאניקה. טכניקות הרפיה כמו מדיטציה, הרפיית שרירים, טכניקות נשימה ודמיון מודרך עשויים לעזור להם להיות יותר רגועים.
הקדשת זמן  לפעילויות פנאי ויצירתיות יכול לעזור בהחזרת איזון לחייו של האדם, ולעשותו פחות מועד ללחץ ופאניקה. ולבסוף, אכילה נכונה והימנעות מחומרים מסוימים כגון קפאין, אמפטמינים ומריחואנה, יכול להפחית את הסבירות להופעתם של התקפי פאניקה.

טיפול CBT בפאניקה 

הברית הטיפולית אשר נוצרת בין מטפל למטופל מוגדרת כקשר הרגשי המשותף שנוצר ביניהם במהלך התהליך הטיפולי. בספרות הקיימת על מחקר בנושא הברית הטיפולית בפסיכותרפיה מוסכם כי יש קשר בין תוצאות הטיפול לבין הברית הטיפולית, וכן שלרוב קיימת ברית טיפולית טובה בטיפולי CBT. אולם, קיימים מעט מאוד ממצאים בספרות המקצועית המתייחסים להתפתחות הברית הטיפולית בטיפול CBT בהפרעת פאניקה. הפרעה זו מאופיינת על-ידי התקפי פאניקה חזקים החוזרים ותוקפים את המטופל בפתאומיות. ההתקפים מאופיינים בפרק זמן קצר שבו המטופל חש פחד או חוסר נוחות ובסימפטומים שונים של המערכת האוטונומית (כגון סחרחורת, קוצר נשימה, דופק מואץ וכד'). מטופלים רבים מפתחים בעקבות ההתקפים הראשונים פחד מפני התקפים עתידיים ועל כן ההפרעה מלווה לעתים באגורפוביה. אחד הטיפולים הנפוצים להפרעת פאניקה הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, אשר נמצא כיעיל ביותר עבור הסובלים מהפרעה זו. טיפול זה כולל בין מרכיביו מידע הניתן אודות הסימפטומים הפיסיולוגיים של התקפי הפאניקה, הבניה קוגניטיבית, אימון באסטרטגיות התמודדות בזמן ההתקף וחשיפה ושימוש באסטרטגיות אלו. מרבית המטופלים חוששים פחות מהתקפי פאניקה וחווים פחות התקפים בעקבות טיפול זה. בעת השימוש באסטרטגיות אלו, נוצר קשר טיפולי בין המטפל למטופל ועולה השאלה כיצד קשר זה יכול לסייע למהלך ולהתקדמות הטיפול. נושא זה לא נחקר עד כה בצורה מספקת ונראה כי אין הסכמה לגבי השפעתה וחשיבותה של הברית הטיפולית בטיפול CBT בהפרעת פאניקה. מחד, עמדה התומכת בחשיבותה של הברית הטיפולית הובעה על ידי ה-APA ב-1998, אשר הדגיש את חשיבותה העליונה של יצירת ושימור הברית הטיפולית בטיפול בהפרעת פאניקה, במיוחד במקרים בהם קיימת תוכנית תרופתית המקבילה לטיפול בהפרעה, כדי לשמור על היענותו של המטופל לטיפול התרופתי. בדומה לכך, יש מחקרים נוספים שבהם הברית הטיפולית נלקחת בחשבון כגורם חשוב ובעל השפעה רבה.
מאידך, מרבית הטיפולים בהפרעת פאניקה הם טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים ויש חוקרים הטוענים כי הברית הטיפולית חשובה פחות בעת טיפול ב-CBT מאשר בסוגי טיפול אחרים, וגם אם היא תיפגע, הדבר לא ישפיע רבות על תוצאות הטיפול. גישה קיצונית יותר אפשר לראות בטענתם של ניומן וחב' ב-2003, הטוענים כי קשר קרוב מדי עם המטפל יכול אף לפגוע בתוצאות הטיפול בהפרעת פאניקה, בשל יצירת תלות של המטופל במטפל, ואף רומזים לכך שאין צורך בברית הטיפולית מכיוון שגן טיפול של עזרה עצמית בהפרעת פאניקה נמצא יעיל לטיפול בהפרעה.
אם כן, ניתן לראות כי חסרות עדויות ברורות לגבי חשיבותה של הברית הטיפולית במהלך טיפול CBT בהפרעת פאניקה. בנוסף, גם תוצאות המחקרים שנערכו עד כה לא הצליחו להוכיח קשר ברור בין הערכת הברית הטיפולית לתוצאות הטיפול על אך הטענות התיאורטיות מצד לא מעט חוקרים ועמדת ה-APA בעניין.

 

Google

הפרעת פאניקה (Panic disorder)

,
CBT טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם התקפי פאניקה
Rated 5/5 based on 14 reviews
< טיפול CBT קוגניטיבי התנהגותי CBT טיפול פסיכולוגי CBT יעיל וממוקד להתמודדות עם חרדה, פחדים, דיכאון, טראומה, OCD, פוביות, PTSD פוביות , חרדות , דיכאון , טריכוטילומניה תלישת שיער , OCD , מחשבות טורדניות , התמכרויות